Family Wiki
Advertisement

פרעות חאלב 1947 התחוללו ב-1 בדצמבר 1947 בעיר חאלב שבסוריה וכוונו על ידי ערבים כנגד המיעוט היהודי.

רקע היסטורי[]

הפרעות פרצו בעקבות סרובן של מדינות ערב וערביי ארץ ישראל לקבל את תוכנית החלוקה של האו"ם בנובמבר 1947[1]. מלחמת השמד שנגזרה על היישוב ומדינת ישראל הולידה שתי בעיות פליטים: בעיית הפליטים היהודים ממדינות ערב - כחלק מגל אנטי יהודי מאורגן על ידי הליגה הערבית ששיאו בטיהור אתני של כ-850,000 יהודי מדינות ערב[2] ובעיית הפליטים מקרב ערביי ארץ ישראל[3].

מהלך האירועים[]

בית הכנסת העתיק בחאלב 1947 לאחר שריפתו בידי אספסוף ערבי פורע

אספסוף ערבי מוסת נהר ב-1 בדצמבר 1947 לרובע היהודי בחאלב, והרס, שדד ושרף בתים רבים ואת רוב בתי הכנסת.

הקונסול הבריטי בחאלב, עד ראיה לפרעות, דיווח לשגרירות הבריטית בדמשק כי "קבוצות פורעים פגעו במוסדות, בבתים ובחנויות של יהודים. המשטרה והצבא לא עשו דבר, ומספר שוטרים אף נטלו חלק בביזה. הפרות הסדר נמשכו כל היום, ורק למחרת שלח המושל כוחות על מנת להשיב את הסדר על כנו ולהגן על רכוש יהודי".

הרב הראשי של קהילת חאלב, חכם משה טָווִיל, שגר מול בית הכנסת העתיק, סיפר: "בצהריים התאספו גויים רבים ליד בית הכנסת, והכריזו: "פלסטין בִּלָאדְנָא ויָאהוּד כִּלָאבְּנָא" (פלסטין היא ארצנו והיהודים כלבינו)'. אחרי הצהריים התנפל ההמון על בית הכנסת והרס אותו, כשהצבא מסייע לו. אחר חצי שעה נשרף הכל. הוציאו ארבעים ספרי תורה ושרפו אותם בחוץ בנפט ובשמן".

במשך שלושה ימים הסתגרו יהודי חאלב בבתיהם. לא היו נפגעים בגוף.

העלמותו של כתר ארם צובא[]

עם תום הפרעות החלו החיפושים בין החורבות המפויחות של בית הכנסת העתיק אחר כתר ארם צובא. ספר התורה לא נמצא. הסברה הייתה כי עלה באש יחד עם שאר ספרי התורה. כמה חודשים לאחר הפרעות גילו עולים יהודים מחאלב ליצחק בן-צבי, כי בניגוד לשמועות, הכתר לא נשרף ולא אבד, אלא ראשי הקהילה הפיצו את השמועה, כדי שהערבים לא יחפשו את הכתר ויזיקו לו.[4]

ראו גם[]

קטגוריית פוגרומים ביהודי מדינות ערב בוויקיפדיה העברית

פליטים יהודים ממדינות ערב

לקריאה נוספת[]

הערות שוליים[]

  1. ב-28 בנובמבר 1947, הזהיר שגריר מצרים באו"ם, יוסף היכל פאשה: "מיליון יהודים חיים בשלום במצרים (וביתר ארצות האסלאם) ונהנים מכל זכויות האזרח. בהחלט אין הם רוצים להגר לפלשתינה. אולם אם מדינה יהודית תיווצר אף אחד לא יוכל למנוע צרות. פרעות תפרוצנה בפלשתינה, תתפשטנה על כל ארצות ערב ותובלנה אולי למלחמה בין הגזעים. ...אם יחליטו האומות המאוחדות על חלוקת פלשתינה הן תשאנה באחריות לצרות חמורות ביותר ולטבח של מספר רב של יהודים", יעקב מירון, הפיצוץ ברובע הקראי בקאהיר ב 19 ביוני 1948, פעמים, 70, חורף תשנ"ז, ע"מ 141-156
  2. טיהור אתני פרי תכנון ערבי בין מדינתי בניצוחה של הליגה הערבית ראו עמוד 1 מתחת לכוכביות
  3. ד"ר צבי צמרת, הפליטים היהודים והאפרטהייד הערבי, אתר מידה
  4. אנשיל פפר, ‏60 שנה לאחר שריפת בית הכנסת בחאלב, הדף חוזר ל"כתר ארם צובא", באתר הארץ, 6 בנובמבר 2007
Advertisement