Family Wiki
Register
Advertisement

דבורה ארציאל כתבה ביום ד' תמוז תש"ע על פגישה עם רה"מ גולדה מאיר בשנת תשל"ד – (1973), האירוע המכונן של חידוש ההתיישבות היהודית בשומרון.

הרעיון[]

בסוף אביב תשל"ג (1973) , יוסף בעלי פנה אלי בשאלה: האם תהיי מוכנה להתיישב ליד שכם ? מאז מלחמת ששת הימים השומרון ובנימין בידינו ולא מקימים בהם ישובים. לאחר חשיבה הסכמתי להצעתו. הוא יצא לחיפוש אנשים שיהיו מוכנים להצטרף לרעיון. יוסף מצא קבוצה בקרית ארבע שחשבה על הרעיון, ביניהם הרב מנחם פליקס, בני קצובר, חנן פורת, הרב יוסי פורת. הם צירפו את יוסף בעלי למזכירות. המזכירות של הגרעין "להתישבות ליד שכם" נפגשה עם שרי ממשלה, אז ממשלת "עבודה". הרבה מהשרים הביעו אהדה לרעיון, אך טענו שהכל תלוי ברה"מ הגב' גולדה מאיר. היא סירבה בעקביות להיפגש עם מזכירות הגרעין.

המקור: אתר שערי שכם

מלחמת יום הכיפורים[]

ביום הכיפורים פרצה המלחמה. אנשי המזכירות גויסו. יוסף הגיע לחופשה . לפני שחזר לחזית שאלתי אותו כיצד ניתן לקדם את ענין הגרעין. הוא אמר לי שהמזכירות תקועה בקטע של המפגש עם ראש הממשלה. חשובה תשובה ברורה ממנה בכדי לתכנן את המשך הפעילות לקידום הגרעין. גם אם תשובתה שלילית, חשוב להם לדעת זאת. גם חשוב לברר אם תסכים להעלים עין מהתיישבות בצורה של בי"ס שדה באיזור.

הצגת הרעיון[]

בדרכו חזרה לחזית, בעלי עוד הופיע במסיבת עיתונאים שיזמה התנועה למען ארץ ישראל השלמה בראשות הסופר משה שמיר. שם הציג בעלי את גרעין אלון מורה (הגרעין להתיישבות ליד שכם) לראשונה לציבור.

יוסף חזר לחזית והתחלתי לחשוב כיצד ניתן להיפגש עם ראש הממשלה, מבלי שהיא תדע את מטרת הפגישה. ידעתי שאם תדע את מטרת הפגישה היא לא תסכים להיפגש אתנו. אז עלה ב"ה בליבי הרעיון לנצל את חוש הסקרנות וכך כתבתי לה:

המכתב[]

בעזרת ה'
לכבוד כבוד ראש הממשלה הגב' גולדה מאיר שלום וברכה,
בתקותי שמכתבי ימצאך בבריאות.
יש לנו רעיון שיכול לרומם את רוח העם.

(מרכז הדף נשאר ריק)

הרעיון טהור כלובן ניר זה.

                                                                   בכבוד רב,

                                                                   דבורה ארציאל

                                                                  מס' טלפון

                                                                 בשם קבוצת נשים שבעליהן מגוייסים

המפגש[]

Golda Meir 03265u

ראש הממשלה גולדה מאיר - המקור:הויקיפדיה העברית

לאחר מספר ימים קיבלתי טלפון מהמזכירה האישית של ראש הממשלה. היא כמובן ניסתה לברר מהו הרעיון. הבהרתי לה שאנחנו מוכנות לדבר רק עם כבוד ראש הממשלה. היא קבעה איתי פגישה ושאלה אם זה יספק שנבוא שלש נשים. הסכמתי וכך נקבעה הפגישה במשרדה של ראש הממשלה. הנשים שבאו אתי לפגישה היו מרים לפיד ודבורה (עזריה) רוזמן. בשיחה פתחתי במצב הרוח הירוד שיש בעם בעקבות המלחמה וציינתי שיש לנו רעיון לרומם את רוח העם, וזאת על ידי הקמת ישוב חדש ליד שכם. ראש הממשלה הופתעה לגמרי!!! לאחר כמה שניות, היא אמרה שהזמן לא מתאים. הזכרתי לה שכשהיא הגיעה ארצה בשנות העשרים, גם אז התקופה היתה קשה. היא צחקה, אך עמדה על כך שהזמן לא מתאים. לקראת סוף הפגישה שאלתי אותה אם תסכים להעלים עין ולאפשר הקמת בית ספר שדה באיזור. גם לזה תשובתה היתה שלילית. האוירה בפגישה היתה נעימה. הגישו לנו קפה. ראש הממשלה התענינה אם יש לנו ילדים, ואף המליצה שנישב את הגולן. אכן דבורה עזריה – רוזמן לימים, היתה בין מקימי קשת ( הישוב הראשון בדרום הגלן).

סיכום המפגש[]

הפגישה הזאת הבהירה למזכירות הגרעין שהממשלה לא תאשר התישבות יהודית בשומרון. השלב הבא היתה התארגנות לעליה לשטח ללא אישור ממשלתי. ההמשך היה 8 עליות לשטח כשבעליה השמינית הגיעו להסכם התישבות במחנה קדום. הפגישה היתה רק שלב אחד בשלבים הרבים שהובילו לחזרת עם ישראל להתישבות בשומרון ובנימין.

אחרי 36 שנה אני רואה כמה עזרת שמיים היתה בקיום פגישה זו. אינני עוסקת בפוליטיקה וכל הענין שלי היה לקדם את הקמת הישוב. ה' נתן לי ברגע הנכון התעוררות ותובנה כיצד לארגן את הפגישה.

ברור לי שכל מאמץ ליישב את ארץ ישראל ביהודים חשובה. אשרי מי שעוסק בכך. כשיוסף ואני רואים את הישובים המבורכים ביהודה ושומרון אנו מודים לה' שזיכה אותנו ליטול חלק בעשיה זו.

Advertisement