פרקים בתולדות קריית שמונה 3: בשכנות לתל חי

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":33.233754,"lon":35.577341,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":33.233754,"lon":35.577341,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":33.233754,"lon":35.577341,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":12,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":33.233754,"lon":35.577341,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

החץ הוא על "חצר תל חי"

הפרק הקודם: 2.התגבשות " אצבע" הגליל

תל חי בימי הראשונים - אוסף מטסון

קריית שמונה קמה בצל תל-חי. שמה הראשון היה קריית-יוסף, על שם גיבור תל-חי יוסף טרומפלדור. רק לאחר-מכן שונה השם לקריית שמונה - גם כן לזכר כל השמונה שנפלו בתל-חי. כפר-גלעדי, בו נמצאת תל-חי היה הקיבוץ אשר נרתם לטובת תושביו הראשונים של קריית שמונה.

אריה ליברמן הביא במאמרו:"שנים ראשונות בקריית שמונה" את דברי סעדיה זעירא, שהיה בקבוצת העולם הראשונה שעלתה לקריית שמונה ביולי 1949:

	הישוב הראשון שקבל את פנינו היה קיבוץ כפר-גלעדי\ אשר סיפק לנו לחם וחלב במשך שלושה חודשים הראשונים. לאחר שבועות מספר נשלח אלינו החבר אליעזר קרול, חבר כפר גלעדי, כמדריך, והוא מילא את כל התפקידים הדרושים, על אף גילו המבוגר, הוא היה מרכז העבודה\ מזכיר ההסתדרות, שלם, רכז תרבות, ספק ספרי קודש ועוד.

מכללת תל-חי

בשנת 1957 הקימה המועצה אזורית הגליל העליון את המכללה האזורית תל-חי להעשרת ידע למבוגרים, שכלל מכון לאומנויות, לימודי חוץ והשתלמויות. בשנת 1976 הוקמה מכללה הטכנולוגית להנדסאים. בשל הביקוש שעלה מצד תושבי האזור לקורסים המקנים הכרה אקדמית, יצרה המכללה קשר עם אוניברסיטת חיפה, וסיפקה מספר קורסים בודדים, כאשר את המשך הלימודים ביצעו הסטודנטים באוניברסיטת חיפה.

בשנת הלימודים תשנ"ד (1993), החלה המכללה האקדמית תל חי לפעול כמוסד אקדמי הפועל בהיתר "המועצה להשכלה גבוהה" . משנת 1996 הוכרה המכללה על ידי כמוסד עצמאי להשכלה גבוהה הרשאי להעניק תואר ראשון בחוגים לביוטכנולוגיה ומדעי הסביבה ומדעי המחשב. לאחר מכן הוסמכה להעניק תואר ראשון בחוגים לחינוך, לכלכלה וניהול, לעבודה סוציאלית וללימודים רב-תחומיים. בשנת הלימודים תשס"א הוסמכה להעניק תואר B.Sc בחוג למדעי התזונה. בשנת תשס"ו הייתה למכללה הראשונה בארץ שפתחה חוג ללימודי פסיכולוגיה. בשנת הלימודים תשס"ט ) פתחה המכללה חוג שירותי אנוש, וכן קיבלה היתר מהמל"ג להעניק תואר שני בחוגים עבודה סוציאלית וביוטכנולוגיה. בשנת 2009 למדו במכללה 4,000 סטודנטים.

בטאון המכללה מנובמבר 2009 מספר על מינוי מנהל שיווק חדש למכללה, במקום הקודם ששרת בתפקיד שמונה שנים. הבטאון מציין כי :"ממכללה קטנטונת בשנת ה-90 של המאה הקודמת, צמחה והתרחבה המכללה למוסד אקדמי גדול ורב מוניטין ןמן הסתם גם למעסיק הגדול ביורת באזור הצפון. מספר חברי הסגל האקדמי הגיע ל-378 ומספר התלמידים למעלה מ-5,000. בקריית שמונה יש מעונות לסטודנטים - 360 מקומות.

הקשר בין המכללה לבין קריית שמונה

נושא הקשר העסיק את פרנסי הגליל העליון. ביום 31 דצמבר 2009 נערך יום עיון במכללה בנושא:""בין אקדמיה לקהילה- דרכים בבניית שותפות אזורית", אשר דן בהגברת שיתוף הפעולה בין המכללה לקריית שמונה. אתר המכללה דיווח כי מטעם עיריית קריית שמונה נכחו ביום העיון: סגן ראש העיר ו מנהלי מחלקת הרווחה ועובדים סוציאליים מהעיר...כמו כן השתתפו ביום העיון עשרות סטודנטים מהחוגים לחינוך ולעבודה סוציאלית.. רונית יהל שערכה את הכתבה כתבה:"מטרת יום העיון, הייתה לבנות מודל חדש ומשופר, של הפעילות החשובה, שעושה המכללה למען תושבי קריית שמונה והאזור כולו

ולסיכום:"פעילות המכללה בקריית שמונה ובאזור כולו" מוסיף מלכה, "הינה פעילות משמעותית וחיונית לפיתוחו של האזור. יחד עם זאת, שואפת המכללה בכל עת, לקיים דיאלוג עם פרנסי האזור ועם אנשי המקצוע, על מנת לשכלל, לשפר ולהעמיק את שיתוף הפעולה. אני סבור כי יום העיון תרם תרומה חשובה למטרה זו".

מה בעצם קרה בתל-חי

ההתיישבות היהודית בתל-חי החלה בשנת 1893. פקידות הברון רוטשילד הגיע למסקנה כי חאיכרי המושבה מטולה אין די אדמה לעיבוד וכך נרכש שטח של כ-13,000 דונם באזור המכונה Ihn Talhah (לפי מפת PEF משנת 1880) . רוב השטח ניתן לאיכרי מטולה ועל מה שנותר הוקמה החווה החקלאית תל-חי.

בשנת 1905 הגיע למקום קבוצה בת שישה חלוצים על מנת לקבוע במקום נוכחות ושליטה. בשנת 1907 הוקם במקום משק חקלאי ובו מספר מבנים, שהמרכזי בהם, בן שתי קומות, כונה "העלייה". בקיץ 1918 התיישבה במקום קבוצת פועלים אשר הקימה קיבוץ וקראו לו תל חי.

בתחילת 1920 החלו באזור התקפות בידי ערבים שמרדו בשלטון המנדט הצרפתי ורצו למנוע ממנו את השליטה. בין המטרות היה גם סילוק היישובים היהודיים שהוקמו בגליל העליון - כפר גלעדי, מטולה, חמארה (שנשרפה על ידיהם) ותל חי. מטולה הייתה מושבה שמנתה כ-120 איש, בעוד שבכפר גלעדי ותל חי נמנו כ-20 איש בכל יישוב. הם שלחו קריאה ובה בקשת סיוע למגינים ממרכז הארץ שיגיעו לחיזוק המקום. אל תל חי הגיעו קומץ מתנדבים, בפיקודו של יוסף טרומפלדור. בפברואר החלו התקפות על היישובים .

סופה של תל-חי הובא בתאורו של קובי פינקלר שערך באתר סיור לילה באתר ערוץ שבע : ביקור בחצר ההסטורית וטיול עששיות לאריה השואג, החצר של טרומפלדור וחבריו

"בבוקרו של י"א באדר תר"פ (1920) פסק הגשם, שמש חורפית האירה פניה לצעירי תל-חי והפיגה מעט את המתח. אחדים יצאו לעבוד בשדות , אחרים נשארו לפקוח עין ולשמור... עם לילה, בבוץ הכבד, פינו המגינים את חבריהם ההרוגים והפצועים. לשונות האש, שבקעו מהחצר, האירו את השביל. תל-חי, סמל לעמידה יהודית אמיצה ועקשנית, עלתה בלהבות. הקרב הראשון על קביעת הגבולות בין יהודים לערבים הסתיים בכשלון יהודי כואב ... מאז, לא חדלים היהודים לשוב לתל-חי, עולים הנה לשאוב כח. מיד לאחר הקמת המדינה שוחזרה החצר ההיסטורית והיתה למרכז תרבות ומוזיאון. בי"א באדר תר"פ, 1.3.1920 נפלה תל-חי. לאחר הקמת המדינה שוחזרה החצר ההיסטורית כמרכז תרבות ומוזיאון. בחגיגות ה-60 נחנך העיצוב המחודש. לחדרי הבזלת הוחזר המראה המקורי ומערכת מיצגי מולטימדיה חדישים מספרת את סיפור הגבורה".

קישורים חיצוניים

• יהודה בלום, מה אירע בקרב תל חי שעשה את טרומפלדור לגיבור? - אתר notes

הפרק הבא

• 4.מלחמת העצמאות