Family Wiki
Advertisement

מפת המועצה מתוך אתר המועצה

המועצה אזורית הגליל העליון שוכנת בקצה הצפון מזרחי של מדינת ישראל, בתחום שיפוטה כ-300,000 דונם, 29 קיבוצים, חוות בודדים (ורד הגליל), דומוס גליליי ובית ספר שדה חרמון. במועצה כ-16,000 תושבים (לפי נתוני מרשם תושבים בדצמבר 2008).

יישובי המועצה נחלקים לשלושה ע"פ אזורים גיאוגרפיים: יישובי ההר, יישובי צפון עמק החולה ויישובי דרום העמק. עד שנת 1975 היתה מורכבת מקיבוצים ומושבים. בעקבות תהליך התגבשות מועצות אזוריות על בסיס זיהוי התיישבותי, פרשו המושבים והקימו מועצה אזורית עצמאית - מבואות-חרמון. לאחר תהליך זה נותרו במועצה אזורית הגליל העליון קיבוצים בלבד.

הפרקים הראשונים מתוך אתר המועצה

קווי אפיון[]

אופייה של מועצה אזורית הגליל העליון מושפע מהרכבה מקיבוצים בלבד ומשני מאפיינים נוספים: ריחוק מהמרכז הכלכלי והפוליטי של מדינת ישראל וקירבה לגבול הבין-לאומי. לאור סמיכות האזור לגבולותיה הצפוניים של המדינה, נקשרו הקיבוצים לאירועים בעלי אופי היסטורי ובטחוני: הקמת תל-חי (1920), יישובי "חומה ומגדל" (1939), מלחמת השחרור (כפר-סאלד, גדות ומחניים) וקו האש הסורי עד 1967. מאז מוטרד האזור בשל קרבתו לגבול הלבנון. דיונים על הסכמי שלום ושינויים גיאו-פוליטיים, יוצרים אפשרויות לשיתוף פעולה בין-לאומי ובין-אזורי, שיאפשרו את חיזוקו וביסוסו של האזור.

תהליכי התחדשות בקיבוצים[]

יישובי המועצה - כולם קיבוצים, נמצאים בעיצומם של תהלכי התחדשות והתאמה למציאות המשתנה: אימצו לעצמם מודל ניהול חדש, עוסקים בבניית הרחבות קהילתיות וקליטת משפחות צעירות לתוך הקו הכחול (שטח המחנה), בתהליכים של שיוך דירות, הכנת תכנית אב לקיבוץ, תאגוד ועוד.

המועצה מלווה את הקיבוצים בתהליכי ההתחדשות ובתהליכי הצמיחה הדמוגרפית בצד המשפטי, סטטוטורי, פיזי וחברתי. 28 קיבוצים נמצאים בתהליכים סטטוטוריים להרחבה קהילתית, מתוכם 21 נמצאים בשלבי שיווק, 14 בבנייה ובשמונה כבר החל האכלוס. כ-540 משפחות רכשו מגרשים בהרחבות הקהילתיות, כ-350 יחידות נוספות נמצאות בתהליכי שיווק.

181 משפחות כבר גרות בביתן החדש בקיבוצים שניר, מלכיה, דפנה, שדה-נחמיה, להבות-הבשן, משגב עם, יפתח ומעיין ברוך. משפחות רבות נוספות מגלות עניין רב ברכישת בית בהרחבה והן נמצאות בשלבי משא ומתן שונים עם הקיבוצים.

היחס לקריית שמונה[]

מבנה המועצה האזורית בקרית שמונה 1956 - אוסף התצלומים הלאומי

המועצה האזורית גליל עליון ראתה את תפקידה בתור מקדמת עיירות הפיתוח באזורה. בכתבה מספטמבר 1960 מבקש י'אשכולי יושב ראש המועצה האזורית מימון לכיסוי ההשקעות במפעלי התעשייה שהוקמו בתחומה. בארבע השנים האחרונות היא השקיע 10 מיליון ל"י בארבע מפעלי פיתוח, שהיא שותפה בהם, ההמעסיקים 750 עובדים בעבודה קבועה. ואלו הם:

  1. פרי הגליל בחצור - העוסק בייבוש ירקות העומד להעסיק 400 פועלות.
  2. מנטפת הצפון ברשות החולה - בה פועלות ארבע יחידות הפרדה לכותנה
  3. חולה טקסטיל בקריית שמונה
  4. בית אריזה וקרור בקריית שמונה

המקור:עיתון דבר

החברה לפיתוח הגליל[]

בשנת 1956 העבירה המועצה האזורית את זכויותיה במפעלי פיתוח האזוריים ל"חברה לפיתוח הגליל". ההעברה כללה את חלקב במפעלים:

  1. מחצבי הגליל להפקת חצץ שנסגר
  2. מפעלי חול - להפקת חול לבניין שגם הוא נסגר.
  3. כבול הגליל - מפעל להפקת דשן כבול כתחליף לזבל אורגני המופק מהשטח שיובש במימת החולה.
  4. גליל בע"מ - מחסני קירור לאיחסון פירות
  5. תפוחי הגליל - בעל בית אריזה משוכלל.
  6. עוף הגליל - משחטת עופות

סופר דבר ציין כי "חברת הפיתוח חולשת עתה על מפעלים חיוניים ושיתופיים שהשפעתם על כלכלת הקיבוצים רבה ביותר. העיתון דבר "דו"ח חיובי של מבקר המדינה על החברה" אוגוסט 1966

ארכיון המועצה[]

במועצה פועל ארכיון מסמכים וצילומים גדול ומקיף הכולל מפות מתחילת המאה ה-20. הארכיון מכיל מסמכים מוניציפליים לצד מסמכים היסטוריים המציגים את התפתחות ההתיישבות בגליל העליון מראשית המאה הקודמת באיילת השחר ובכפר גלעדי, בתל חי ולפני קום המדינה, יישובי חומה ומגדל, הפלמ"ח ועוד. הארכיון פועל כמחלקה במועצה ומתופעל תודות למתנדבים מוותיקי האזור. הארכיון פתוח לציבור מדי יום בשעות 08:00 – 16:00 אולם מומלץ להגיע בתיאום מראש ולעדכן את צוות העובדים בתחום העניין.

פרטים נוספים: מיה שקד , טל/פקס 04-6816309 04-6816309

הפרק הבא[]

Advertisement