Family Wiki
Register
Advertisement
PikiWiki Israel 3519 Gan-Shmuel sb9- 18

פנחס ספיר בביקור בבית חרושת - שני משמאל - המקור:הויקיפדיה

פנחס ספיר היה מנהל משרד המסחר והתעשייה משנת 1953, שר המסחר והתעשייה משנת 1955 ושר האוצר 1963-1974 (לסרוגין), היה האיש אשר לו חייבות עיירות הפיתוח את השינוי שיועד להם עם הקמתן: מספקי פועלים חקלאיים לקיבוצי הסביבה, המצויים תחת שליטת המועצות האזוריות שלהן לעיירות עם תעשייה עצמאית והנהגה מקומית. קריית שמונה הייתה אחת מהעיירות אשר יכולה לראות בו את המנהיג אשר עיצב את גורלה. לא כל התוכניות שלו נהתגשמו, אך המגמה כבר נקבעה: העיירות היו עצמאיות לגורלם.

פנחס ספיר וזלמן ארן[]

צבי צמרת במאמרו הוא כלל פרק תחת הכותרת: זלמן ארן ופנחס ספיר:"הבולדוזרים" שעיצבו את פני עיירות הפיתוח. והוא כתב פנחס ספיר ידוע בתור אחד המעצבים הראשיים של עיירות הפיתוח בשלושים השנה הראשונות לקיום המדינה. הוא בנה את התשתית הכלכלית של עיירות הפיתוח\ ביחוד ידועות יוזמותיו להמת עשרות מפעלי תעשייה בתוכן. מכיוון שקבע במידה רבה את אופי התעסוקה בעיירות הפיתוח, הוא עיצב לשנים רבות גם את דמות יושביהן. הוא היה מודע להצטמקות החקלאות בעולם ולכן העדיף פיתוח מפעלי תעשייה. הוא גדל בהקמת מפעלים עתירים בכוח אדם על מנת שניתן יהיה לספק תעסוקה לתושבי העיירות. וזאת לאחר שתשתית של מפעלים קטנים כבר הוקמו בעיר.המקור


בקריית שמונה הוקמו שני מפעלים חשובים:סלילים חולה וגיבור קריית שמונה.


רציף עד מותו.בשנת 1963 כבר מנתה קריית שמונה 15,000 תושבים, הוקם בה אזור תעשייה קטן ובו מפעלי תעשייה ומלאכה. אולם, בתוך כל אלה היו מקרים לא מעטים של נטישה כמעט מיידית של המקום. התופעה של הגירה שלילית גברה על רקע של חוסר תעסוקה ומאוחר יותר בשל המצב הביטחוני (קטיושות).

בשנת 1974 קיבלה קריית שמונה מעמד של עיר. במהלך שנים אלה הלכה העיר והתפתחה, הוקמו בה שכונות חדשות, מוסדות חינוך, מפעלים ועוד.

במפעל סלילים חולה בקריית שמונה[]

כתר הבכורה של חלוץ מפעלי התעשייה בקרית-שמונה שמור למטוויות "חולה טקסטיל בע"מ". בשנת 1960 התחיל לפעול מפעל "חולה טקסטיל" . הוא נחשב לאחד מיצרני החוטים הגדולים בארץ.

מפעל בבעלות "תעוש תעשיות בע"מ", המשתרע על שטח של כ - 20,000 מ"ר צבר חובות של למעלה מ - 35 מיליון שקל. גם לאחר שהמפעל, צויד במכונות החדישות ביותר הקיימות בשוק, התברר כי לא ניתן להתחרות ביבוא החוטים מארצות שבהם כוח העבודה זול.

תשלובת הטקסטיל "גליל"[]

תשלובת הטקסטיל "גליל" היה מפעל התעשייה גדול שתוכנן לקריית שמונה. אבן הפינה הונלה בשנת 1964 בנוכחות שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר.

יוזם המפעל הייתה חברה הסתדרותית בשם תיעוש, אשר הייתה שותפה למפעל סמוך "חולה טקסטיל". לאחר שהמטוויה הייתה קיימת, עתה תוקם התשלובת ובעתיד יוקם גם בית אריגה "הגליל", אשר יכלול שירותי אשפרה ןמפעלי טוויה לקונפקציה וכך התשלובת תייצר את מיגוון מוצרי הטקסטיל. כמובן, שהמטרה העיקרית הייתה לספק פרנסה לאלפי משפחות באזורי הפיתוח.

פנחס ספיר חזה לענף הטקבטיל העסקת 50 אלףעובדים לעומת 37 אלף היום ויצוא של 90 מיליון דולר.

באותה הזדמנות הוענק למועדון הספורט "הפועל" מענק כספי.

שנתיים אחרי הנחת אבן הפינה הגיעו יוזמיו למסקנה כי אין לו עתיד. הממשלה וההסתדרות השקיע בו 15-17 מיליון לירות. השותף השלישי בעיסקה פרש. ועתיד תעשיית הטקסטיל היה לוטה בערפל.

המבנים הרקים הועמדו לרשות חברת גיבור - קריית שמונה.

"גיבור" קריית שמונה[]

AUTOMATIC KNITTING MACHINES AT THE GIBOR TIGHTS - MILNER MOSH E 1970

גיבור קריית שמונה - אוסף הצילומים הלאומי - צילם:משה מולנר 1970

המפעל "גיבור" בקריית שמונה שימש מקום עבודה רציני בעיר עד לשנים האחרונות. הוא הוקם במבנים של חברת "גליל טקסטיל" שהממשלה התחרטה על בנייתו, לאחר שכבר הוזמנו המכונות עבורו.

גרשון רוזוב היה בין המתיישבים הראשונים בקריית שמונה. בשנת 1969 הוא הקים את המפעל בקריית שמונה. בית החרושת לא היה מקום עבודה מושך לתושבי קריית שמונה. השכר החודשי היה 400 לירות והוא נחשב למספיק. למפעל הגיעו קבוצות עובדים מרמת הגולן, אשר שוחרה שנתיים קודם.

ל"גיבור" היה מוצר אחד: גרבי-מכנס. מליוני סדרות בנות תריסר זוגות נשלחו לחוץ לארץ. רק ה"ברירה" הנפסלית לייצוא נמכרת בארץ. במפעל עבדו 760 עובדים, מחציתם נשים. העובדים הם תושבי המקום ונעשה מאמץ להכשיר את הפועלים המיומנים ואת המנהלים מבני המקום.

העיתון "דבר" מיום 8 באפריל 1969 מדווח כי עד סוף השנה יעבדו במפעל 1,000 עובדים. ואם היו די דירות בקרייה ניתן היה חהעסיק עובדים נוספים.

המפעל בקריית שמונה הוא הראשי מבין שמונת המפעלים בארץ: כולם יחד מיצאים גרסי-מכנס בשווי של 24 מיליון דולר - החצי לארצות הברית.

אך סופו של המפעל הגיע ובשנת 2000 נמסר כי עקב סגירת השערים ללבנון 140 מעובדי המפעל לא יגיעו יותר לעבודה. המכירות ברבעון השני של 2000 התכווצו ב-50% וזה היה גורלו של ספורט ישראל - גיבור קריית שמונה.

החברה לפיתוח קריית שמונה[]

בשנת 1962 דיווח ש.כרמי מכפר גלעדי על פעולות החברה. היא הוקמה על-ידי תושבי הקרייה וישובי האזור לשם "ביצוע משימת בראשית - הקמת עיר בגליל העליוןן. המקור עיתון דבר

החברה לפיתוח הקימה את מפעלי "חולה טקסטיל", שצירפה אליו משקיעים מההסתדרות ואנשים פרטיים. הוא כבר מעסיק 300 עובדים. כמו כן הקימה החברה:

  1. מסעדה וחדרי מלון שעברו לבעלות פרטית
  2. בריכת שחיה שנמסרה למועצה המקומית.

3 קולנוע חרמון בשיתוף עם משקיע פרטי.

ביוזמת החברה הוקמו אזורי תעשייה בעיר. בעלי מלאכה קימו בהם מפעלים קטנים.

Advertisement