Changes: פרקי דרבי אליעזר

גרסה מ־03:26, 12 בנובמבר 2009

פרקי דרי אליעזר הוא אחד המדרשים המםפורסמים בימי בעלי התוספות והרמב"ם והרא"ש. חיבר אותו התנא רבי אליעזר בן הורקונוס הנקרא רבי אלעזר הגדול. (מתוך הכותרת למהדורת "ווארשא" - תרל"ד). הוא מצוטט בקרב לומדי התורה בכל הדורות. רב עמרם גאון, רש"י, הרמב"ם, הרמב"ן וראשונים אחרים. הוא כלל נ"ג פרקים העוסקים בנושאים שונים במקרא. הדיון האחרון שבהם הוא בנושא:"המלשין על רעהו אין לו רפואה" ומביא לכך שתי דוגמאות למה נקראו: צפורה כושית וברוך בן נריה כושי.

הערכה כללית

פרקי דרבי אליעזר היה מוכר יפה בכל תפוצות ישראל בימי הביניים, בייחוד במרחב התפוצה האשכנזית. רישומו ניכר בחיבורים רבים ומגוונים, בייחוד מתחומי האגדה, אבל לא רק בהם, ובייחוד בספרים שנתחברו באשכנז רבתי. לדוגמה, בעל הפירוש המצורף למחזור ויטרי למסכת אבות מפרט בקצרה את רשימת הניסיונות ומציין שהכול מפורש בפרקי דרבי אליעזר. ייתכן שגם הרמב"ם בפירושו למשנה המתאימה במסכת אבות נשען על פרקי דרבי אליעזר אף כי הנחה זו צריכה עיון, וכבר עמד על הקושי הזה בעל פירוש "מלאכת שלמה", שחי וכתב בתימן כמה מאות שנים לאחר הרמב"ם. הד מעניין אחר לרשימת הניסיונות המפורטת שבפרקי דרבי אליעזר נמצא במקצת כתבי היד של מדרש תהלים ("שוחר טוב") למזמור צ"ה על הפסוק "אל תקשו לבבכם כמריבה", וכבר הוכיחו חוקרים שכתבי יד אלה מייצגים בעליל את נוסח מדרש תהלים כפי שהיה מוכר באשכנז ולא בספרד ובארצות האיסלאם. שלמה בובר, שההדיר את מדרש תהלים, נמנע מלשלב את הרשימה בגוף המדרש אבל הביא את הדברים ודן בהם בהערותיו‏‏^[1]

קישורים חיצוניים

מהדורת ורשה תרל"ד 1874 - באתר דעת

הערות שוליים

↑ פרופ' חננאל מאק מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן במאמרו בנושא:ניסיונותיו של אברהם אבינו – מקרא, משנה, אגדה, פיוט ופירוש לפיוט‏ ‏

[1] פרופ' חננאל מאק מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן במאמרו בנושא:ניסיונותיו של אברהם אבינו – מקרא, משנה, אגדה, פיוט ופירוש לפיוט‏ ‏

[1]

גרסה מ־03:25, 12 בנובמבר 2009 (עריכה) Daniel ventura (Message Wall \| תרומות) אין תקציר עריכה → העריכה הקודמת		גרסה מ־03:26, 12 בנובמבר 2009 (עריכה) (ביטול) Daniel ventura (Message Wall \| תרומות) אין תקציר עריכה העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
−	'''פרקי דרבי אליעזר''' (ב[[ראשי תיבות\|ר"ת]]: '''פדר"א''') הוא חיבור [[מדרש]]י המיוחס לרוב ל[[תנא]] רבי [[אליעזר בן הורקנוס]]. על פי המחקר זמן חיבורו הוא לאחר עליית ה[[אסלאם]] (אשר אליו פדר"א מתייחס), וככל הנראה ב[[המאה ה-8\|מאה השמינית]], על רקע עליית [[בית עבאס]] והתנועות ה[[משיחיות]] שפעלו באותה תקופה. מקום חיבורו, מעבר לכך שמדובר באחת מארצות האסלאם, אינו ידוע, אך ישנם רמזים לכך שהתחבר במקום שתחת השפעת המנהג ה[[ארץ ישראל\|ארץ-ישראלי]] (ארץ ישראל, [[מצרים]], או ה[[מגרב]]).
−
	'''פרקי דרי אליעזר''' הוא אחד המדרשים המםפורסמים בימי [[בעלי התוספות]] והרמב"ם וה[[רא"ש]]. חיבר אותו התנא [[רבי אליעזר בן הורקונוס]] הנקרא רבי אלעזר הגדול. (מתוך הכותרת למהדורת "ווארשא" - תרל"ד). הוא מצוטט בקרב לומדי התורה בכל הדורות. רב [[עמרם גאון]], [[רש"י]], הרמב"ם, ה[[רמב"ן]] ו[[ראשונים]] אחרים. הוא כלל נ"ג פרקים העוסקים בנושאים שונים במקרא. הדיון האחרון שבהם הוא בנושא:"המלשין על רעהו אין לו רפואה" ומביא לכך שתי דוגמאות למה נקראו: צפורה כושית וברוך בן נריה כושי.		'''פרקי דרי אליעזר''' הוא אחד המדרשים המםפורסמים בימי [[בעלי התוספות]] והרמב"ם וה[[רא"ש]]. חיבר אותו התנא [[רבי אליעזר בן הורקונוס]] הנקרא רבי אלעזר הגדול. (מתוך הכותרת למהדורת "ווארשא" - תרל"ד). הוא מצוטט בקרב לומדי התורה בכל הדורות. רב [[עמרם גאון]], [[רש"י]], הרמב"ם, ה[[רמב"ן]] ו[[ראשונים]] אחרים. הוא כלל נ"ג פרקים העוסקים בנושאים שונים במקרא. הדיון האחרון שבהם הוא בנושא:"המלשין על רעהו אין לו רפואה" ומביא לכך שתי דוגמאות למה נקראו: צפורה כושית וברוך בן נריה כושי.