פרק ראשון: עת לזכרונות - לאור אבוקת האי סטרומבולי

הקש על שם הנושא ותגיע לתוכנו

נושאים עיקריים

1	על האי סטרומבולי
2	מה משך אותי לאי
3	האי - חלום נעורים - ספרו של ז'ול ורן
4	יסורי פליטים באיטליה והמוצא הטרגי
5	זכרונות לאור האבוקה בשלהי שנת 1954 - ערב גיוסי לצבא
6	במקום סטרומבולי - שיבה למציאות

על האי סטרומבולי[]

האי סטרומבולי מהווה חלק מקבוצת איים וולקניים, המכונים האיים האייליים בים הטירני, כך מכונה אותו חלק של הים התיכון הנושק לחופי דרום איטליה. בו הר געש פעיל בגובה 926 מטר, ממנו מתעמר עשן קבוע – ההתפרצויות אחרונות של הר הגעש היו בשנת 2003. שטח האי כולו 13 קמ"ר. רק 350 תושבים גרים בו והם המתפרנסים מדייג וחקלאות. מהיבשת האיטלקית הם מקבלים אפילו מי שתייה. פעם ביום מגיעה לאי רחפת תוך נסיעה של שעתיים מסיציליה וזה הקשר של תושבי האי עם עולם הרחב. מעט תיירים ואנשים תימהוניים מגיעים לבקר ותוך ימים בודדים חוזרים לציביליזציה.

מה משך אותי לאי[]

Gush katif — הגירוש - על רקע דגם שער טיטוס

ההכנה המנטלית 1 — תמונה מהסרט https://youtu.be/oKSu5rr95c8 **ההכנה המנטלית של חיילי צה"ל לשם ביצוע הגירוש**

קיץ תשס"ה (2005) נחשב לאחת התקופות הקשות של יהודי בארץ ישראל. באחת, נשברו אמיתות אשר עליהם חיינו עשרות בשנים - בבטחה, בחדווה ובתקווה - שאנו בדרך הנכונה לתקומה, לבניה מחודשת של מדינת היהודים, עד כמה שהדבר אפשרי, לפי החזון הלאומי מימי-קדם:

	הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ ונשוב [וְנָשׁוּבָה] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם (מגילת איכה,ה',כ"א)

והנה, בעקבות החלטה של מנהיג, שסחפה אליה את רוב תושבי המדינה ורשויות השלטון, הוחלט על שינוי במגמה: הוחלט לגרש שמונת אלפי נפש: אנשים, נשים וטף מעל אדמתם. אדמה אשר עליה הקימו ישובים בעידוד הממשלה, על פי החוק ובמימון ציבורי. הצבא שלנו, צבא הגנה לישראל, שנועד לשמור על ביטחונה וריבונותה המדינה, מקבל על עצמו משימה מסוג חדש: לבצע פעולה צבאית לא-מלחמתית. החיילים שהוטלה עליהן המשימה עוברים סדרה של אימונים, בהנחיית מומחים למדעי ההתנהגות, כך שירכושו: דעה מבזה, תחושה כהה ואדישות מלאה, במטרה שלבם יהיה גס בעת גירוש המתיישבים היהודיים מעל אדמתם (לדוגמא: להמנע ממבט בעינים). משרתי צבא הקבע ופרחי קורסי יוקרה קיבלו מסר חד תכליתי: מי שלא ישתף פעולה יהיה עליו למחפש את עתידו מחוץ לשרות הבטחון.
אלה אשר לבם נחמץ ובראשם "המתנחלים" מוקעים לעיני כל. "מובילי" דעת הקהל ומרבית הנהגת המדינה מלבים את השנאה אל האחים נאמני ארץ ישראל בכלל ולתושבי חבל עזה בפרט. מגיע יום תשעה באב, היום המיועד לפורענות לעם ישראל, וימים אחדים לאחר מכן, ביום ט"ו באב מתחיל גירוש היהודים מ"גוש קטיף".
ההלם היה כה חזק והגרוש התבצע כ"משחק ילדים" והסתיים תוך זמן קצר, ללא כל התנגדותו. מובילי הגרוש זכו לתשואות ואילו אלפי איש נותקו מביתם לאור מצהלות השכנים – תושבי "עוקף עזה" ואחרים, שותפינו למדינה היהודית - "ראשית צמיחת גאולתנו" .
תושבי כפר דרום משחזרים את מסע שבויי המלחמה היהודיים לאחר חורבן הבית השני, המפוסל בשער טיטוס (ראו לעיל). ואנו נאמני הארץ מרוסקים וחשים את עומק הבגידה מצד אחינו במדינת ישראל. הגעתי למסקנה לצאת לחופשה למקום בודד, להתרחק מעט מהמציאות ולחדש כוחות. החלטתי לצאת לשבוע ימים לאי סטרומבולי, ליד חופי איטליה הדרומית.

האי - חלום נעורים - ספרו של ז'ול ורן[]

Stromboli vern — משלחת החוקרים שירדה לבטן האדמה באיסלנד יוצאת ממנה באי סטרומבולי

בכפר בתיה, מוסד הילדים של נשי מזרחי, בו נקלטתי עם בואי ארצה, הייתי ספרן. אחד הסופרים האהובים עלי היה ז'ול ורן. הגעתי לקריאת ספרו מסע אל בטן האדמה . בספר הוא מספר על מדען, המגלה מַפָה, המראה כיצד חוקר ביצע בעבר מסע בתוך מעמקי האדמה. המדען מגיע יחד עם עוזריו לאי איסלנד, עולה על הר נתון וביום נתון ובשעה נתונה מתגלה בפסגת ההר פתח מערה, הנראת רק בזוית בה קרני השמש נופלים על ההר בדקה הנתונה וכך הוא מגלה את הפתח לבטן האדמה. במעמקים הם מוצאים צמחיה הראויה למאכל, מגלים חיות לא מוכרות, גילו יער ענק עצים ובין השאר היו בו: דקלים, אשוחים ושרכים לרוב. כל העצים והצמחים היו חסרי צבע. הם חטבו עצים, בנו סירה ושטופני אגם רחב ידיים. בהמשך הדרך הם מגלים עדר ענק של חיות "מאסטודונס" (Mastodons) מונהג על ידי פרא אדם, אדם ענק שהתנשא לגובה של שלושה וחצי מטרים ושערו ארוך ופרוע כשיער הפילים. ולבסוף, אחרי שלושת אלפי ק"מ של הליכה ושייט הם מגיעים למקום שבו הם נשטפים בזרם אדיר של אדמה ומים ונוחתים על פני האדמה - באי סטרומבולי באיטליה.

יסורי פליטים באיטליה והמוצא הטרגי[]

פרסומו של האי, לאחר מלחמת העולם השנייה, בא מסרט בשם "סטרומבולי" אשר צולם באי בשנת 1949. הסרט מציג צעירה מלטוויה, פליטת מלחמה המגיעה לאיטליה בזמן מלחמת העולם השניה. כמקובל, היא נכלאה במחנה לפליטים מארצות זרות. היא מחפשת ארץ להגר אליה וכמו רוב חבריה היא לא מצליחה. נותרה אפשרות אחת, להינשא לאזרח איטלקי. במפגשים מתוכננים במחנה, היא מוצאת עניין בדייג מהאי סטרומבולי, חייל לשעבר, המוכן להינשא לה. אם יבואו בברית נישואין היא תוכל להיות אזרחית איטלקיה חופשיה. וכך הזוג הצעיר, כאשר האחד שונה מהשני במנטליות, הרגלי החיים ובכלל, מגיעים לאי הבודד. קשיי החיים, יחד עם עוינות התושבים עושים את חייה של הפליטה לבלתי נסבלים. כאשר הר הגעש מתפרץ (צילומי ההתפרצות מובאים בסרט בעצמה לא רגילה). היא מנצלת את ההזדמנות נמלטת לצד השני של האי שלא נפגע, נרדמת, מתעוררת ואין אנו יודעים מה עלה בגורלה. תושבי האי, נמלטים מזרמי הלבה אל הסירות וממתינים עד שהר הגעש יירגע. סיפור נוגע ללב לכל מי שהיה פליט וזכה ל"קבלת הפנים" של סביבה חדשה.

זכרונות לאור האבוקה בשנת 1954[]

DenglerSW-Stromboli-20040928-1230x800 — האי סטרומבולי

עברתי ליד האי סרומבולי בחורף שנת 1954. היה זה בלילה,לנוסעים באונית "צים"-"ירושלים", מישראל לאיטליה, הודיעו על כך מראש והם המתינו על הסיפון. מרחוק ראו צל של הר ובכיפתו ענן עשן לבן עם נצנוצי אש. ההר הוולקני הפעיל באירופה נראה באופק.
הייתי בדרך לארץ בה נולדתי והיית בה שבע השנים הראשונות לחיי. אך הדרך מאיטליה לארץ עשינו בתקווה גדולה, לקראת סיום המלחמה, בראשית שנת 1945. עזבנו מדינה חרבה וערים הרוסות. חיל האוויר האמריקאי ובריטי כתשו את התשתיות האזרחיות והכלכליות, בנוסף לצבאיות, במטרה להכניע את הצבא הגרמני אשר שלט על איטליה בספטמבר 1943 אחרי כניעת ממשלת איטליה לבעלות הברית .
סיימתי את לימודי בכפר הילדים, כפר בתיה ברעננה, נותרו לי חודשים אחדים עד למועד הגיוס לצבא והחלטתי לנסוע לאיטליה. לשם כך נדרש "היתר יציאה", אשר הוצא אחרי קבלת אישור מעשרים ושבע רשויות ממלכתיות כמנהג הימים ההם. עם האישור ממשרד הפנים קבלתי הפניה לבנק לאומי בחיפה, המרשה לי לרכוש 10 דולר ( כן, עשר דולר) בתור דמי כיס. האמת כי "היתר היציאה" ניתן רק לאחר שהתקבל בארץ אישור מהקונסוליה הישראלית ברומא, לפיה הדוד שלי אחראי לכל מחסורי בתקופת שהותי בחו"ל. אכן היו זמנים.
וכך, האי סטרומבולי מהוה עבורי ציון דרך: חלום הנסיעות בעולם, גורל פליטים בארץ זרה ואבוקה הבוערת המזכירה לי העבר.

במקום סטרומבולי - שיבה למציאות[]

הכתובת העתיקה חרוטה על הקיר של הכנסיה מלפני 600 שנה

בסופו של דבר הטיול לאי סטרומבולי לא יצא לפועל. אחי היקר, שאול, הציע לי להצטרף לטיול מאורגן של "אגודת דנטה אליגיירי " מירושלים למחוזות הדרומיים של איטליה :פוליה ו- בזיליקטה. היה לי עניין בביקור באזורים שכוחי-אל אשר זכו לפיתוח רק בשנים האחרונות על-ידי הקהילה האירופאית. (הוזכרו בספרו הנפלא של הסופר האיטלקי ארץ שכוחת אל)
כמו כן, בדרום איטליה נמצאו שרידים יהודיים בישובים מהם גורשו על ידי מלכי ספרד, בזמן גירוש ספרד. התחלנו את הסיור בעיר Trani בה כנסיה, שהייתה בעבר בית-כנסת וחזרה להיות בית כנסת. (כעבור עשר שנים בקרתי בעיר וכנסייה נוספת מוזיאון בית הכנסת סנט-אנה הפכה למוזיאון לתולדות יהודי דרום איטליה. לדעת מחדשי הישוב היהודי בעיר שמונים אחוז מתושבי העיר (60.000 איש) הם מצאצאי האנוסים. המשכנו לעיר וונוסה המצויה בדרך אפיה, הדרך הראשית ברומא העתיקה מרומא לדרום. כאשר רבי עקיבא נחת בברידיזי בדרך לרומא הוא כנראה עבר בעיר הזאת. נמצאו בה 600 קברות יהודיים תת קרקעים מהתקופה הרומאית. אוטרנטו (העיר השכנה) ובארי השכנות ידועה מאימרתו של רבנו תם, נכדו של רש"י וגדול חכמי צרפת במאה ה-12 :"כי מבארי תצא תורה ודבר ה' מאוטרנטו". מעיר זאת הפלגנו כפליטים לארץ ישראל בשנת 1945. כך נסגר מעגל. בעקבות הטיול החלטתי להתחיל לכתוב את הזכרונות.