הקש על שם הנושא ותגיע לתוכנו

נושאים עיקריים
1 "משק ילדים מוצא"-1945
2 חזון "ארץ ישראל השלמה"
3 החברה להגנת הטבע
4 טיולי סיני
5 סיפור הסלעים – לימודי הגיאולוגיה
6 סיפור החי והצומח – ביולוגיה
7 העם והארץ – היסטוריה
8 קורסים נבחרים ב"אוניברסיטה הפתוחה" שמצאתי בהם עניין מיוחד

מפה מאוירת של הארץ המובטחת על גבי גלויה

הר הבית - 1967

הר הבית 1967

מפגש משפחת ונטורה ביער ריחן - בשומרון הצפוני - ביום העצמאות

"משק ילדים מוצא"-1945[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההיכרות הראשונה שלי עם נופי ארץ-ישראל הייתה בטיולים שערכנו עם עליתי לארץ במשק ילדים מוצא - מוסד "נשי מזרחי" לילדי עליית הנוער הדתי במושב "מוצא עילית" בהרי ירושלים. השיטה בה נקטו המחנכים הדגישה טיולים בחיק הטבע ושירה בציבור. הם סברו כי פעילויות אלו ביאו מזור לילדים "ניצולי השואה" ויתרמו לקליטתם בארץ החדשה. וכך מיידי שבוע ושבוע יצאנו לטיולים בחיק הטבע בהרים.
לקראת סיום שהותנו במוסד ערכנו "טיול גדול", במשך שבוע ימים טיילנו בצפון הארץ: משדה אליהו, אפיקים, דגניה, ים כנרת, ראש פינה, מטולה המעיינות הקרים בתל-דן וחזרנו דרך שייח' אבריק ובית שערים.
כאשר עברנו לרעננה כפר בתיה, המוסד החינוכי השני בו הייתי, שונתה השיטה החינוכית ופסקו הטיולים והשירים - אך הזיקה להם נשארה. תחביב חדש היה לי קניית סדרת הספרים של דר' זאב וילנאי, "מדריך ארץ ישראל", משכר העבודה הראשון. בעזרתם טיילתי בארץ ישראל בשנים הבאות. ספרים אלה יקרים לי ואני שומר עליהם עד היום.
טיול גדול אחד ערכנו במסגרת בני עקיבא: שבוע ימים הלכנו ברגל מ"ראש זוהר" עד "עין-גדי". לא היה אז כביש לאורך ים המלח והלכנו את כל הדרך, לאורך חוף ים המלח, כאשר סירה סיפקה לנו מי-שתייה ומזון.
זכור לי טיול בטרמפים שערכנו לקראת סיום הלימודים בגליל העליון. בדרך כלל הנהגים נהגו לתת טרמפים לנערים. ומה שהיה מיוחד, בכל קיבוץ שהגענו קבלנו אכסניה וסעדנו בחדר האוכל. פעם היינו בכפר הדרוזי, בית ג'אן. האוכל הדרוזי היה טעים ביותר וכלל רק סוגי ירק. הייתה זו הכנסת אורחים למופת. בשבת בילינו בישיבת רשב"י במירון ורקדנו בשבת את ניגוני מירון.
בשנת 1967, אחרי מלחמת "ששת הימים" וגילוי מרחבי "ארץ ישראל השלמה": מרחבי יהודה, שומרון, חבל עזה, הגולן וסיני, החלה תקופה חדשה. יכולתי לממש אהבה ישנה לארץ ישראל.

חזון "ארץ ישראל השלמה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבט ראשון על יהודה ושומרון אחרי מלחמת ששת הימים - ואדי קלט

הסתיימה מלחמת ששת הימים. הייתה הרגשה נפלאה חזרנו לממלכת יהודה וישראל המוכרת לנו מהתנ"ך. בקרנו בירושלים העתיקה, שהייתה מוכרת לי רק ממדריך ארץ ישראל של דר' זאב וילנאי, וכמובן הגענו לקבר רחל ולמערת המכפלה. אך לא פחות עוררו בי התרגשות מקומות שראיתי על מפת ארץ ישראל ורציתי לראות איך הם נראים במציאות כמו: עין-גנים (ג'נין), שומרון, הר גריזים, בית אל וגוש עציון.
הטיולים יצאו לפועל בצורה מאורגת. שכן, הסיורים האלה היו בשטח צבאי והוחלט כי הכניסה אליהם תהיה רק ברישיונות. יצאנו לסיורים בלי סוף עם קבוצה וגם לבד עם המשפחה. יום אחד, לקחנו את דפנה ועמי לטיול לחברון. הגענו לירושלים המזרחית. נכנסו למונית שירות ערבית ונסענו לחברון דרך הכביש המזרחי של יהודה : תקוע, סעיר וא-שייך. פשוט בכביש זה לא הייתה בקורת על הנכנסים. היחס של הערבים היה ידידותי ולא היה כל חשש לפגיעה מצידם.
בינתיים רכשתי גם רכב ואז יצאנו לסיורים לסבסטיה העתיקה, מרומי הר גריזים – ניסינו לקרוא את "משל-יותם", ירדנו לשכם. כמובן הגענו לחפירות שילה וניסינו למצוא היכן ישב עלי הכהן על הכיסא, ממנו נפל כאשר ראה מרחוק את הרץ המבשר רעות. סדרה אחת של סיורים הייתה בעקבות קרבות החשמונאים: מצפון ירושלים -מעלה בית חורון ומעלה לבונה עד דרומית לירושלים: בית צור ובמערב אמאוס. היה לי עוד מקור לטיולים. בעיתון "למרחב". העיתונאי צבי אילן היה נוהג לכתוב רשימות מסיוריו בארץ ישראל השלמה. הייתי נוהג לשמור את הרשימות ובהזדמנות יצאנו בעקבותיו. לימים, הוא פרסם רשימות אלה בספרים. נהגתי לרכוש את ספריו ועשרה מהן על מדפי הספרייה שלי.

ההכרות המקיפה עם ארץ ישראל ערכתי עם החברה להגנת הטבע- מארגנת הטיולים בארץ, הטיול הראשון היה בואדי קלט. קראתי בזמנו את ספרו של נוגה הראובני "אור חדש על ספר ירמיהו". בספרו הוא מלקט מושגים מספר ירמיהו ומסביר אותם לאור ההווי של חיי רועה בוואדי קלט, שהוא תחום המחיה של אנשי ענתות. קראתי את הספר פעמים אחדות ושאפתי לסייר בוואדי. הדרך היחידה לעשות כן היה באמצעות "החברה להגנת הטבע" כך התחלתי סדרה של טיולים באמצעות החברה. רוב טיולי החברה היו בשבת אך הייתה גם מסגרת ל"שומרי מסורת". כך הגעתי לארץ בנימין, אשר הייתה אז ריקה מהתנחלויות וכמובן מעמודי חשמל...רק יער אום-צפה זרח במלאו תפארתו. המשכנו ליער ריחן בצפון השומרון. הכרנו את מרחבי העיר הירוקה והעתיקה יריחו עם פרחי הצהלון והמים המתוקים של מעיין אלישע. רוב הסיורים עשיתי באמצעות ה"חברה להגנת הטבע", בימי חול, על חשבון ימי החופשה השנתית.
פעילות נוספת של החברה כללה הפעלת מחנות נופש. וזאת הייתה המתכונת שלהן: שבוע ימים שוהים בבית ספר שדה אחד, מטיילים בסביבתו, שומעים הרצאות על טיבו של האזור ומכירים חובבי טבע אחרים. כך היינו במחנות נופש בעין גדי, בהר גילה ובאכזיב. הבעיה הייתה כי בתום שבוע כזה היה צריך לקחת שבוע נוסף למנוחה...

ההכרות הראשונה עם החברה היה בטיול ב"ואדי קלט". קראתי בזמנו את ספרו של נוגה הראובני "אור חדש על ספר ירמיהו". בספרו הוא מלקט מושגים מספר ירמיהו ומסביר אותם לאור ההווי של חיי רועה בוואדי קלט, שהוא תחום המחיה של אנשי ענתות. קראתי את הספר פעמים אחדות ושאפתי לסייר בוואדי. הדרך היחידה לעשות כן היה באמצעות "החברה להגנת הטבע" כך התחלתי סדרה של טיולים באמצעות החברה. רוב טיולי החברה היו בשבת אך הייתה גם מסגרת ל"שומרי מסורת". כך הגעתי לארץ בנימין, אשר הייתה אז ריקה מהתנחלויות וכמובן מעמודי חשמל...רק יער אום-צפה זרח במלאו תפארתו. המשכנו ליער ריחן בצפון השומרון. הכרנו את מרחבי העיר הירוקה והעתיקה יריחו עם פרחי הצהלון והמים המתוקים של מעיין אלישע. רוב הסיורים עשיתי באמצעות ה"חברה להגנת הטבע", בימי חול, על חשבון ימי החופשה השנתית.
פעילות נוספת של החברה כללה הפעלת מחנות נופש. וזאת הייתה המתכונת שלהן: שבוע ימים שוהים בבית ספר שדה אחד, מטיילים בסביבתו, שומעים הרצאות על טיבו של האזור ומכירים חובבי טבע אחרים. כך היינו במחנות נופש בעין גדי, בהר גילה ובאכזיב. הבעיה הייתה כי בתום שבוע כזה היה צריך לקחת שבוע נוסף למנוחה...

החברה להגנת הטבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונות משבת 1968

מפעל חשוב של החברה להגנת הטבע: הכנס השנתי. שבוע בשנה היו מתכנסים חברי הגנת הטבע באזור מסוים ומשתתפים בעשרות סיורים בתחומיו. כך היה כנס אחד מוקדש לשומרון. הכנס היה "מפוצץ" ממשתתפים, אשר הגיעו כמעט לכל כפר בשומרון. במסגרת המסלולים עברו המשתתפים את הערים והכפרים מטול כרם, שכם עד לשיפולי השומרון ומיער אום צפא עד יער ריחן יעבד – בירת הכנופיות שמאורעות 1936, בורקין וכפר דן – ממנו ירו על רמת דוד במלחמת ששת הימים, מסלול מייחוד במינו מהכפר עם מצודה מבוצרת סנור, אשר לדברי התושבים לא נכבשה מעולם אפילו על ידי התורכים, עד לכפר נוצרי מרכזי בשומרון, זבאבידה, העירה טלוזה על מצודותיה, ואדי פרעה על שפע המעיינות והאירוסים, שכם והר גריזים על השומרונים והעתיקות וכמובן סבסטיה העתיקה והכפר לידו. הייתה זו אחת הפעמים שערביי השומרון סברו כי במדינת ישראל יש יותר תושבים מאשר במדינות ערב...
אסיים אולי בטיול פיקנטי במיוחד. הטיול היה עם מדריך דובר ערבית, אשר הכיר היטב את ההווי הכפרי ואת תושבי הכפרים באזורו. כך עברנו כפרים אחדים, אחד אחרי השני ובכל מקום שמענו סיפורים מתושבי הכפר על העבר שלהם. מסתבר כי חלקם הגיעו מעבר הירדן בעקבות סכסוכי נקמת דם. לחלקם היו סיפורים על שכנים יהודיים והכול כיד הדמיון המזרחי. המדריך היה נאלץ לנפות את הסיפורים ונתן לנו את הפרופורציה המתאימה . בעזרת מדריך זה, שרק פעם אחת זכיתי לטייל עימו, הבנתי מהו מדריך טוב בטיול

טיולי סיני[עריכה | עריכת קוד מקור]

Tiuley Sinay Mercedes2.jpg

סיור מיוחד במינו היה למדבר סיני. יצאנו עם משאית מיוחדת, שכללה כסאות מיוחדים. במשאית היה הציוד ללינה ומזון לשבוע ימים. יצאנו מתל אביב, דרך חבל עזה , עברתי את התמרים של אל-עריש – בירת חצי האי סיני. חצינו את מצרי המיתלה – מקום בו היו קרבות קשים במלחמה, הגענו לתעלת סואץ ולאזור בארות הנפט. כאן מצאנו את המעיינות החמים "סידי מוסה" ושטפנו את האבק. המשכנו למדבר פארן וביום ששי הגענו למנזר "סנטה קטרינה". המנזר שוכן באזור קר במיוחד ולפי הזמנה מראש הכינו לנו חדרים מחוממים ושמיכות צמר. בתוך המנזר נתקלנו בעץ קטן, עם מסגרת סביבו, נאמר לנו כי זה "הסנה" שבער אצל משה רבינו...הייתה איתנו קבוצה מקבוצת סעד, שהביאה ספר תורה עימה ויחד בילינו את השבת. אחרי קריאת התורה עלינו ברגל להר סיני ותפילת מוסף אמרנו על הפסגה. המשכנו ל"שארם א שיך" שם נכנסנו למים לראות אלמוגים חיים. עלינו חזרה בדרך שנקראה אז על שם "חטיבה 9" והגענו חזרה לאילת. כעבור שבועות אחדים ערכנו מפגש של משתתפי הטיול בביתנו בבני- ברק. אכן זו הייתה חוויה של פעם בחיים. עשיתי עוד טיול אחד מאורגן בסיני באזור קדש ברנע. עקבנו אחרי התפתחות החקלאות באזור לתקופות השונות ואז שמעתי משפט מפתח שכתב פעם מושל סיני הבריטי: הערבים הם לא בני המדבר הם יוצרי המדבר... כל אמות המים העתיקות בקדש ברנע וסביבותיה נהרסו על ידי הבדואיים. אפשר היה לראות כי האזור היה פעם פורה.

במדבר סיני 1972.jpg

בטיולי סיני עם החברה להגנת הטבע

מחנה נופש של החברה להגנת הטבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחת החווית עם החברה להגנת הטבע היתה יציאה למחנות הנופש. שבוע שלם היינו בבית ספר שדה וכל יום יצאנו לטיולים בסביבה. בין השאר זכורים לטוב המחנות הבאים:

  • רבקה בסירה בים המלח 1968.jpg
    בבית ספר שדה עין גדי - הגענו למנה בסירה מקליה. עלינו למרומי עין גדי שם נחשפנו למעיין ולאתר הכלכוליתי . טיפסנו למצדה. סיירות במעיינות עין גדי וכמובן ערכנן סיור מתיש בנחלי מדבר יהודה (היה זה חודש אוגוסט).
  • בבית ספר שדה אכזיב - שם שיכנו אותנו בבונגלוס. טיילנו לאורך החוף עד ראש הנקרה וגילינו עולם חדש. בגליל המערבי עברנו את נחל אכזיב לכל אורכו. נחל איכזיב עיין זרם ובצל עצי הצפצפה חנינו. ירדנו עד לביצות אפק וסיירנו במים.
  • בבית ספר שדה הר גילה - הכרנו את העיירה הנוצרית בית ג'אלה. התארחנו שם באחד הבתים המפוארים. מה רבה הייתה הפתעתנו שבתוך הבית גילינו עולם אחר שלא מוכר לנו. הגענו גם ליקב של מנזר נוצרי ואז גילינו מה זה "יין נסך".

אחרי "שבוע נופש" כזה היינו זקוקים לעוד שבוע מנוחה. בשלב מסויים כבר חדלנו להשתתף ב"מחנות" אך החווית נשארו.

סיפור הסלעים – לימודי הגיאולוגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ככל שהסיורים שלי בארץ ישראל הלכו וגברו הבנתי כי אין לי מושג ברקע האקדמי של הנופים שאני עובר בהם. בסיורים הייתי שומע את המדריכים של החברה להגנת הטבע מדברים על סוגי סלעים, איך נוצרו, על מגוון האדמות, מקורות מים ועל תקופות בהתפתחות היקום ולא הבנתי את הדברים. למזלי באותם הימים, שנת 1976, החלו לימודי האוניברסיטה הפתוחה. בנק לאומי החליט לעודד את עובדיו להשתתף בקורסים של האוניברסיטה והחליט לממן את שכר הלימוד במלואו ואפילו להעניק ימי חופש לקראת בחינות. העיקרון היה לא חשוב איזה מקצוע העובד ילמד העיקר שילמד. ההנחה הייתה שמכל לימוד העובד יצא נשכר ויביא יותר תועלת לבנק. לאחר עיון במדריך לסטודנט, החלטתי לקחת קורס בגאולוגיה וקורס בביולוגיה. אמנם הייתי עסוק מאוד בעבודה בבנק אך לקורסים האלה מצאתי זמן פנוי.
קורס המבוא הוקדש להגדרת סלעים. קבלנו פטיש מיוחד ובעזרתו שברנו חלק קטן מסלע. היה לנו חומצה, בדקנו האם הסלע תוסס כאשר בא במגע עם הסלע. אם כן, מדובר בסלע גיר. ראינו אם גרגירי הסלע נמשכים למגנט – אם כן מדובר בסלע וולקני. ניסינו אם ציפורן האצבע או אם סכין חד לחרוט על הסלע. אם לא היינו מצליחים היה זה יהלום... וכך הלאה. קבלנו ערכה עם חמישים דוגמאות של סלעים כד שנבחן את עצמנו.
הערכה ללימוד גאולוגיה שקבלנו כללה דגימות של סלעים ואדמה. שמרתי עליהם זמן רב, עד שהחלטתי להעביר אותן למוסד חינוכי. אך צילום מהן השארתי כאן. האוניברסיטה הפתוחה - ערכה גיאולוגית
הקורסים הבאים היו חוויה בפני עצמה: מספר המשתתפים בקורס בכל הארץ היה גדול מאוד. וכל אלה התכנסו לסדרות לימוד מרוכזות: ברמות שפירא סרקנו את הסלעים מחורשת המסרק עש שער הגיא, באילת עברנו את כל נחל שלמה מהר רחבעם עד הבית של וילאמס. ברמת הגולן ובקרני חיטין את עקבנו אחרי זרימת הלבה ואיתרנו את מרכזי הרי הגעש. גולת הכותרת היה המחנה במכתש רמון: במשך שבוע סרקנו את המכתש, גילינו גם סלעים וגם תופעות וולקניות מיוחדות כמו, ה"נגריה" ועוד.
הגענו למיקרוסקופ האלקטרוני וכאן גילינו בסלעים מה שלא רואים ממבט העין. בעזרת קרני אור שחדרו לסלע ראינו את נפלאות הבריאה. בכל סלע גילינו עולם מלא וכמובן היה ניסיון להסביר את התופעה. אך נדמה לי שכמה שניסו יותר הבננו כי אנו מבינים פחות..
השיא של הקורס היה העבודה הסמינריונית. הנושא שלי היה על מחצבות הגופרית בארי. הסתבר כי במלחמת העולם הראשונה הגופרית הייתה חומר גלם חשוב בייצור אבק שריפה. הבריטים גילו כי מחצב זה מצוי ליד עזה. נשלח לשם קצין מודיעין בריטי והוא ארגן את הפקת הגופרית. במרוצת הזמן המדען נובל המציא את הט.נ.ט והיא הייתה תחליף לגופרית ביצור אבק השריפה. השדה ננטש, נרכש לפני הכרזת המדינה על ידי "תנובה - אקספורט" – מוסד "קש" לרכישות כאלה. ועל האדמות הוקם ביום כיפור תש"ז, אחד מאחת עשרה הנקודות – הקיבוץ בארי.
עוד סמינר גיאולוגי מעניין היה לנו בשוניות הימיות – מלפני מיליונים שנה – בהר הכרמל בכלל ובנחל המערות בפרט. סיירנו וניווטנו בהר הכרמל ימים רבים מהר הגעש בכרם מהר"ל עד השקע, המועמד הפוטנציאלי לרעידות האדמה בבסיס הצפוני של הר הכרמל ובמעיין קרסטי יפה ליד טירת הכרמל. בקיצור מאז אותם הקורסים הסלעים מדברים אלי. כאשר טיפסתי להר ווזוב ולהר האתנה באיטליה היה לי כבר קנה מידה להשוואה...

האוניברסיטה הפתוחה - ערכה גיאולוגית


הבעת תודה

מוקדש למורי משנת 1980 : פרופ' עמנואל מזור ופרופ' שלמה שובאל

סיפור החי והצומח – ביולוגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההכרות הראשונה שלי עם מקצוע הביולוגיה היה בכפר בתיה. הגיע אלינו אגרונום מארה"ב, שמו שמואל קיטאי ז"ל. נכנס לכיתה עם גרעיני שעועית. אמר לנו לקמת צמר גפן, לשים בפנים גרעין, להרטיבו במים ולהניח אותו במקום חשוך. חכינו ימים אחדים וראינו כיצד הגרעין נפתח, ממנו יוצא גבעול ותוך זמן מה נוצר צמח – פשוט ראינו את פלאי הבריאה מול פנינו. ההמחשה משכה את ההתעניינות שלי וכאשר היה עלי לבחור מקצוע לבחינת בגרות אקסטרנית בחרתי בביולוגיה. הייתה סדרה של ספרי לימוד במקצוע זה בספרית כפר בתיה: למדתי את כולה , עשיתי ניסויים ככל האפשר והצלחתי בבחינה.
כאשר הוצע הקורס למדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה החלטתי להעמיק את הידע בתחום החי והצומח. וכך השתתפתי בניתוח דג, אחר כך – ניתוח צפרדע חי (כדי לראות לב עובד וגוסס..) ולבסוף בדקנו הרכב של דם אדם מתוך מבחנות מלאות שהביאו לנו מקופת חולים. קורס אחר, מקיף ביותר עסק בהגדרת צמחים בתום הקורס יכולתי לשלוף מגדיר צמחים בטיולים של ה"חברה להגנת הטבע" ולהצטרף לחוג המגדירים. בפסגת הקורסים בביולוגיה היו הקורסים בגנטיקה. נוצר כאן שילוב נדיר בין מדעי הסטטיסטיקה, הכימיה ומדעי הטבע. כאן נעשה ניסיון לחדור להבנת מבנה החי. אם כי, ככל שלמדנו יותר היה נוכחנו לדעת כמה אנו יודעים מעט על "סודות הבריאה". במסגרת הניסיונות בגנטיקה הבאתי הביתה זבובים מיוחדים, רשמנו איך מתפלגים הזבובים לפי צבע העיניים. הזבובים הטילו ביצים. השמדנו את הוריהן. וכאשר הביצים נפתחו, יצאו זבובים חדשים ושוב מדדנו את התפלגות צבע העיניים אצל הדור השני של הזבובים. וחוזר חלילה עוד כמה פעמיים והתוצאות היו כמו אלה שגילה חוקר הגנטיקה המודרנית, מנדלי.

העם והארץ – היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיימתי תואר ראשון במדעי הטבע באוניברסיטה הפתוחה, מחזור שני והתיאבון עדין היה ניכר. התחלתי ללמוד מדעי הרוח. שכני בבית הכנסת "אורייתא" בבני ברק היה דר' שמואל ורגון מאוניברסיטת בר-אילן. דר' ורגון כתב קורס על ספר שמואל. למעשה בפעם הראשונה נוכחתי לראות כיצד אגדות חז"ל משלימות הכתוב בתנ"ך. יתכן כי אגדות חז"ל, אשר נכתבו שנים רבות אחרי שהתרחשו האירועים התנכיים, אינן משקפות את מה שקרה באמת. ובכל זאת תרומתם להבנת המקרא הוא חשוב. אכן ספרי התנ"ך אינם ספרי היסטוריה. מטרתם היא חינוכית ולכן תוספת המשמעות של האגדות תורמת להבנת המקרא. משקל ניכר בקורס הוקדש לדמותו של שאול המלך. הוא נבחר לתפקיד, מבלי שרצה בכך, לא עמד בציפיות וסיים בטרגיות את חייו. אפילו לאחת מותו, נכדיו הוצאו להורג על חטא הגבעונים. היה לנו סיור ב"ארץ בנימין" עם מדריך הטיולים ארליך. עמדנו בגבעון העתיקה, העיר אשר קיש אבי שאול כבש מהגבעונים. צפינו על פני תל אל פול, למרגלות דרך האבות, היכן שהוקעו בניה של איה, נכדיו של שאול. ירדנו למערה מפוארת בגבעון, אולי מערת משפחת שאול בן קיש. בקיצור, האפשרות שלנו ללמוד תנ"ך ולחוש את המקומות שבהם התרחשו האירועים הייתה חוויה נפלאה.
לשם איזון, לקחתי קורס בספר מלכים לפי "בקורת המקרא" מאת מחבר מאוניברסיטת תל אביב. הדגש היה על מחקר המקורות התנכיים. הלימוד היה ללא נשמה... מצאתי עניין בימי בית שני, קיסרות רומי אפילו ליוון הגעתי. סדרה אחרונה של קורסים הייתה בהיסטוריה וכאן נגמרה פרשת הלימודים. אולי הייתה לזה סיבה פרוזאית: סיימתי את תפקידי במחלקת ההדרכה בבנק והוחלט על רביזיה בנושא תשלום שכר לימוד. מימון הלימודים הופסק ועלות הקורס, שלא הייתה נמוכה, לא עוררה בי עניין לסיים תואר ראשון במדעי הרוח סיימתי חצי תואר..

קורסים נבחרים ב"אוניברסיטה הפתוחה" שמצאתי בהם עניין מיוחד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים שלמדתי באוניברסיטה הפתוחה: 1978-1985 29 קורסים מפרקי תלמוד עד לשעונים ביולוגיים רשימה מלאה להלן:

רשימת הקורסים שלמדתי

שם הקורס שיוך מטרת הקורס
צומח וצמחים‏ מדעים / מדעי הטבע והחיים / מדעי החיים הקורס מקנה לסטודנטים ידע בסיסי במגוון רחב של נושאים בתחום הבוטניקה. חלקו הראשון עוסק בעיקר בהשפעות גורמי הסביבה על קיומו, התפתחותו ותפוצתו של הצמח היחיד, ובהתבטאותן של השפעות אלה בנופי הצומח בעולם ובמיוחד בארץ-ישראל. חלקו השני של הקורס עוסק בפירוט במבנה האנטומי והמורפולוגי של הצמח ובתהליכים האופייניים לאיבריו השונים. כאן מתוודעים הסטודנטים לתהליכי קליטת המים והיונים המתרחשים בשורשים, לתהליכי הדיות והפוטוסינתזה האופייניים לעלים ולמנגנוני הרבייה המשוכללים של צמחי הזרע.
ממנדליזם להנדסה גנטית מדעים / מדעי הטבע והחיים / מדעי החיים הגנטיקה היא ענף במדעי החיים העוסק בגנים, בתורשה ובדרך שבה הגנים מעורבים בקביעת תכונות של אורגניזמים. הגנטיקה מספקת כלים לחקירת תפקודם של הגנים ומאפשרת לבחון את הפעולה ההדדית של כלל הגנים באורגניזם ואת השפעתם של הגנים על אוכלוסיות. משנות השבעים של המאה ה-20 השתנו פניה של הגנטיקה בעקבות גילויים בעלי משמעות מרחיקת לכת לכל מדעי החיים, כולל השלכות ופוטנציאל ליישומים חסרי תקדים בתחומי הרפואה והחקלאות. בקורס מוצגים בהרחבה החידושים האלה, וזאת בלא לזנוח את יתר ההיבטים וענפי המשנה העיקריים של הגנטיקה הקלאסית.
מעבדה: מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים מגמטיים‏ מדעים / מדעי הטבע והחיים / מדעי כדור-הארץ / גיאולוגיה הקורס נועד לחשוף את העולם המיקרוסקופי החבוי בסלע והמתגלה בצבעים מרהיבים מבעד למיקרוסקופ המקטב. באמצעות התבוננות במיקרוסקופ נשחזר את "סיפורו של הסלע".

סלעים מגמטיים נוצרו באזור באירועים מגמטיים שליוו את ההיסטוריה הגיאולוגית של ישראל: החל מסלעי המחדר העתיקים של השילד הערבו-נובי, המוכרים מאזור אילת ואשר נוצרו באירועים דרמטיים הקשורים בתנועת הלוחות, וכלה בסלעים הגעשיים של הגליל והגולן, אשר נוצרו לפני זמן גיאולוגי קצר בעת שהרי געש התפרצו וכיסו בלבה לוהטת את פני השטח. אירועים אלה הותירו את רישומם בתוך הסלעים. בסדרת המעבדות יתוודעו הסטודנטים אל סלעים אלה וישחזרו את תנאי התהוותם לפי העדויות החבויות בתוכם.

ראשית המלוכה בישראל ספר שמואל א היסטוריה / היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה ספר שמואל מספר על הפיכת ישראל מאיגוד שבטים למדינה שבראשותה מלך. הסיפורים בספר עוסקים בין היתר ביחסי עם-אלוהים-ממשל, והם פותחים צוהר להכרת צדדים שונים של הרעיון המדיני והאידאולוגיה שהתפתחה סביב כינון שלטון מלוכני בישראל העתיקה.
סיפורי ספר שמואל בולטים בספרות המחקרית על אודות העיצוב האמנותי של הסיפור המקראי. בהתאם לכך, הדיון בקורס מתקיים בשיטת "הקריאה הצמודה", אשר חושפת את הלומדים לאמנות הסיפור המקראי תוך כדי לימוד הטקסט.
הקורס גם עורך היכרות עם סוגיות היסטוריות הנוגעות לראשית תקופת המלוכה לאור הטקסט המקראי והממצא הארכיאולוגי, ונדונים בו היבטים שונים בנוגע לריאליה, לארגון חברתי ולאופן התיאור ההיסטוריוגרפי.


בפרק הבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.