Family Wiki
Register
Advertisement

פרשת לה ספציה אירעה בעיר הנמל, לה ספציה, השוכנת על חוף מפרץ לה ספציה בין הערים גנואה ופיזה על חוף הים הליגורי ,שבצפון מערב איטליה. באביב 1946 המוסד לעליה ב' אירגן במסגרת תנועת ההעפלה אוניות מעפילים רבות. ממשלת המנדט וכוחות בריטיים נוספים עקבו אחרי ארגון ההעפלה באירופה וניסו להפריע ולשבש אותה.

La Spezia-Medaglia d'oro

הודעה על טקס הענקת מדלית הזהב לגבורה אזרחית של העיר לה ספציה. האות ניתן לזכר הסולידריות והתמיכה של תושבי העיר בעת פרשת לה ספציה

קורותיה

אוניית המעפילים דב הוז

"דב הוז"

אוניית המעפילים אליהו גולומב

"אליהו גולומב"

כאשר אספו אנשי המוסד לעליה ב' פליטים ניצולי השואה ורכשו אוניות והכינו אותן להפלגה, עקבו אחריהן אנשי מודיעין בריטים בסיוע מקומיים. הבריטים ניסו לסכל את ההפלגות, וכך ניסו למנוע את הפלגתן של אוניות המעפילים "דב הוז" ו"אליהו גולומב" שחיכו בנמל לה ספציה.

הבריטים הטילו מצור על הנמל ומנעו את ההפלגה. עימות ראשון היה כאשר כוח בריטי חמוש עלה לספינות כדי לחפש מזון וציוד צבאי בריטים החשודים כגנובים. הבריטים ניסו לקחת את המזון והציעו מזון חלופי, ונערכו לפנות את המעפילים למחנה מיוחד שהקימו לשם כך בחוף. בתגובה, איימו המעפילים שינקטו במעשה ייאוש.

שביתת הרעב שבה פתחו, ואיומי התאבדות שהשמיעו, יצרו אהדה בינלאומית רחבה. כך התפתחה 'פרשת לה-ספציה', שהפכה למאבק ממושך של כחודש על דעת הקהל בעולם.

מי שהנהיג את המעפילים היה יהודה ארזי, האחראי למבצע כולו מטעם המוסד לעליה ב'[1]. איש "ההגנה" משה רבינוביץ' פיקד מן החוף על הפעולות השונות בארגון שתי האוניות ובהכנתן להפלגה מהנמל.

ב-7 באפריל 1946 פתחו המעפילים בשביתת רעב. ב-10 באפריל הגיעו קצין בריטי ונציגים של הג'וינט והציעו למעפילים לעבור למחנה מעבר עד שתתקבל החלטה בעניינם. המעפילים סרבו, אך הפסיקו את שביתת הרעב כאשר נציג משרד החוץ האיטלקי הסכים לשוחח עם המדינאים הבריטים ארנסט בווין וקלמנט אטלי. במקביל, התנהל משא ומתן בין הסוכנות לממשלת בריטניה, ורפאל קנטוני, נשיא הקהילות היהודיות באיטליה, הפעיל קשריו בקרב חברי המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית, ודרכם הגיע למפלגת הלייבור הבריטית שהייתה בשלטון. כמו כן השפיע על ראשי הצי האיטלקי.

ב-17 באפריל הסתיים המשא ומתן, והבריטים התירו עליית מעפילים לאונייה "דב הוז" לארץ על חשבון מכסת הסרטיפיקטים הקבועה, וב-24 באפריל שוחררה גם "אליהו גולומב".

ב-19 במאי הגיעו שתי האוניות לנמל חיפה. הן לוו בכניסתן על ידי שתי משחתות בריטיות. העולים ירדו בשקט ובסדר. הבריטים חקרו את מעפילי "אליהו גולומב". ב-28 במאי הפליגה "דב הוז" חזרה לאיטליה עמוסה בדלק ובציוד נוסף.

זכרון הארוע

A P 151973 0

המקור

פרשת לה ספציה נחרתה גם בזיכרונם של תושבי העיר. באותה עת היה המצב הכלכלי באיטליה בכי רע ולמרות המחסור הכללי במזון, חלקו תושבי העיר את מזונם עם אלף הפליטים היהודים במשך שישה שבועות והפגינו עמם סולידריות. כשהאניות עזבו את הנמל, נפרדה העיר מהן בנגינת תזמורת העיר ותזמורת מכבי האש. עד היום מעניקה עירית לה ספציה פרס שנתי בשם "אקסודוס" לאנשים העוזרים למיעוטים, פעילים בחינוך לרב-תרבותיות ומתנדבים לפעילות בקהילה.[2] כמו כן, במלאת 50 שנה לאירועי 1946 הוצבה בעיר לוחית זיכרון המציינת את תמיכת אנשי העיר במעפילים.


גלריה

לה ספציה היא עיר נמל חשובה במחוז ליגוריה באיטליה. ממנה יצאו אוניות מעפילים לארץ ישראל במסגרת "עלייה ב'". המפורסמת היא עליית אקסודוס.

אירוע אקסודוס

Exodus
La Spezia-Medaglia d'oro

הודעה על טקס הענקת מדלית הזהב לגבורה אזרחית של העיר לה ספציה. האות ניתן לזכר הסולידריות והתמיכה של תושבי העיר בעת פרשת לה ספציה

תרגום אוטומטי

אבל למה לה ספציה? ומדוע שמות? למה היא הנמל של העיר הזו, המכונה גם "שער ציון", אשר יצא בתחילת יולי 1947, את הספינה אקסודוס המפורסמת, המלאה של הפליטים היהודים ששרדו במחנות הריכוז הנאציים ופנה פלסטין. מבסיס זה, מקיץ 1945 עד האביב של 1948 ולמעשה, יותר מאשר עשרים ושלושה אלף יהודים הצליחו לעזוב את איטליה כדי להבריח את "הארץ המובטחת".

שמו של אקסודוס ומאז התכוון הרצון לצדק להגירה יהודית. בשם "אקסודוס" בעיר הנמל הים תיכוני של La Spezia את הרעיון של שלום והרמוניה לעבוד דרך ועדת התרבות האירופית הים התיכון לים, בראשות ראש העיר לה ספציה, דיאלוג בין העמים. ב -25 באפריל 2006 הנשיא של קרלו אזליו הרפובליקה Ciampi הוענק לעיר לה ספציה במדליית זהב עבור זכות האזרח על העזרה שניתנה על ידי האוכלוסייה של La Spezia את הפליטים היהודים ששרדו את מלחמת העולם השנייה.

בפתיחת פרס אקסודוס 2010 ראש העיר, מסימו Federici (בתמונה עם המנצח), הצהיר כי: "פרס אקסודוס אינו אירוע אלא פרויקט תרבותי שבו העיר היא תימדד. תודה לכל מי לא חסך מאמצים כדי יוזמה זו. מוסדות יש את הנוחות של חברים, כמו באזור בתקופה שבה התרבות נתפסת ציצית, זה מאוד חשוב. תודה גם נותני החסות של בנק סנט ג 'ורג', איגוד הקהילות היהודית האיטלקית, בזכות סקה ולריה Sommovigo, המנהל האמנותי הצעיר שלנו. תודה מיוחדת החלוצים של יציאת מצרים, לאלה שיש להם מחדש את הסיפור הזה: מרקו פרארי ואדולפו Croccolo. "ושוב:" שירין עבאדי, פרס נובל לשלום 2003, המייצג נשים מכל רחבי העולם שנלחמים כל יום עבור להגן על כבודם. המחשבות שלנו פונה אל מי הוא ואת מי הוא כבר לא שם, בכל מקום על הפלנטה הזו. אני חושב Sakineh, במקרה זה יש מזועזע היבשות שעבורו היה איסוף החתימות. אז עורך הדין שירין, בכלא רק להגן על אנשים בבית המשפט. יציאת מצרים רוצה להיות פשוט כי: La Spezia לא רוצה להתפטר כדי הברבריות של פעמים האלה, לא נוסטלגיה, אלא רצון להסתכל קדימה. מהו המתעוררים היא מדינה בינלאומי אמיתי, לא רק באיטליה, אלא גם את הפרקים האחרונים של שנאת זרים וגזענות התקיימה בשוודיה ובצרפת, הם חושבים.

המקור

Ma per quale motivo La Spezia? E perché Exodus? Perché è dal porto di questa città, conosciuta anche come Porta di Sion, che partì, ai primi di Luglio del 1947, la famosa nave Exodus, carica di profughi ebrei scampati ai lager nazisti e diretti in Palestina. Da questa base, dall’estate del 1945 alla primavera del 1948 infatti, oltre ventitremila ebrei riuscirono a lasciare clandestinamente l’Italia verso la “Terra promessa”. Il nome di Exodus da allora significò il desiderio di giustizia per l’emigrazione ebraica. Nel nome di Exodus la città della Spezia porta nel mediterraneo l’idea della pace e della convivenza e opera tramite il Comitato Euro Mediterraneo Cultura dei Mari, presieduto dal sindaco della Spezia, per il dialogo tra i popoli. Il 25 Aprile 2006 il Presidente della Repubblica Carlo Azeglio Ciampi ha conferito al Comune della Spezia la medaglia d’oro al merito civile per l’aiuto prestato dalla popolazione spezzina ai profughi ebrei scampati alla seconda guerra mondiale. All’apertura del Premio Exodus 2010 il sindaco della città, Massimo Federici (nell'immagine assieme alla vincitrice), ha affermato infatti: “Il Premio Exodus non è un evento, ma un progetto culturale sul quale la città si vuole misurare. Grazie a tutti coloro che si sono prodigati per questa iniziativa. Avere il conforto di istituzioni amiche, come la Regione, in un periodo in cui la cultura è considerata un fronzolo, è molto importante. Grazie anche allo sponsor Banco di San Giorgio, all'Unione delle Comunità Ebraiche Italiane, grazie a Francesca Valeria Sommovigo, la nostra giovane direttrice artistica. Un grazie speciale va ai pionieri di Exodus, a coloro che hanno riscoperto questa storia: Marco Ferrari e Adolfo Croccolo". E ancora: "Shirin Ebadi, Premio Nobel per la Pace 2003, rappresenta le donne di tutto il mondo che combattono ogni giorno per difendere la loro dignità. Il nostro pensiero va a chi c'è e chi non c'è più, in ogni luogo di questo pianeta. Penso a Sakineh, il caso che ha scosso i continenti e per la quale abbiamo fatto una raccolta firma. Così per l'avvocatessa di Shirin, in carcere solo per aver difeso persone davanti ad un tribunale. Exodus vuole essere proprio questo: La Spezia non si vuole rassegnare alla barbarie di questi tempi, non per un desiderio nostalgico ma semmai per guardare avanti. Quella che si sta delineando è una vera e propria internazionale del paese: non solo in Italia ma anche gli episodi recenti di xenofobia e razzismo avvenuti in Svezia e in Francia, fanno pensare".

Ilana Bahbout המקור

עולי לה-ספציה בנמל חיפה

המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר

לקריאה נוספת =

  • יהודה ואלך, אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה", ירושלים: הוצאת כרטא, 1991, עמ' 83-82.
  • זאב צחור, פרשת לה-ספציה, בתוך: מרדכי נאור (עורך), עלייה ב', 1948-1938: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר (עידן 1), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, תשמ"ח-1988, עמ' 101-92.

קישורים חיצוניים

http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/hf_La_Spazia "פרשת לה ספציה"], באתר הפלי"ם

הערות שוליים

  1. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  2. שרה אוסצקי לזר, אירוע הוקרה ברמות מנשה לעיר לה ספציה באיטליה, אתר הזמן הירוק, 25 באפריל 2012
  3. מארגני המחאה על סיפון האנייה פדה.

ת

לקריאה נוספת

  • יהודה ואלך, אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה", ירושלים: הוצאת כרטא, 1991, עמ' 83-82.
  • זאב צחור, פרשת לה-ספציה, בתוך: מרדכי נאור (עורך), עלייה ב', 1948-1938: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר (עידן 1), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, תשמ"ח-1988, עמ' 101-92.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Advertisement