August 17, 2005. Soldiers take a moment to pray before evacuating the Israeli community Bedolach. The evacuation of Bedolach was part of the Gaza Disengagement which occurred during the summer of 2005.

פרשת ציצית - מבחר תרגומים ארמיים לפרשת שלח לך

תמצית השיעור:לפי "אורח החיים הקדוש" - מצוות ציצית נועדה להזכיר את קדושת יום השבת ולכן באה אחרי פרשת המקושש; המטרה: ולא תטעו אחר הרהור לבבכם ואחרי מראה עיניכם אשר אתם טועים אחריכם; התלמוד אומר: "וראיתם אותו" (במדבר טו, לט) — פרט לכסות לילה, שלא ניתן לראות בלילה.; בספר דברים נאמר: אך לבגד פשתן, חוטי ציצית מצמר תהיו מותרין - כלומר מותר שעטנז

לתשומת לב הקורא
  1. הערך נכתב בעקבות יוזמתו של הרב נחום בן-יהודה למתן שיעורים בנושא זה בפני באי כולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים
  2. מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור.
  3. ההדגשות והמרכאות הן של העורך ולא מובאים במקורות.
  4. מקור עיקרי ARAMAIC TARGUM SEARCH - האתר הכולל: COMPREHENSIVE ARAMAIC LEXICON PROJECT
  5. מקורות:ספריא,מכון ממרא,ויקיטקסט באור אלתר טובי' וין פורטל הדף היומי - מילון ארמי

(אורח החיים) - ויאמר ה' אל משה. טעם שינוי פרשה זו שאמר ויאמר מה שאין כן בכל התורה שבכולן הוא אומר וידבר יתבאר על פי מאמרם זל (ילקוט) שאמרו כשראה משה מעשה המקושש אמר לפני ה' בימי החול לובשין ישראל תפילין וזוכרין המצות ביום השבת במה יזכרו והשיב הקדוש ברוך הוא הריני נותן להם מצות ציצית שבה יזכרו וכו' עד כאן, לזה אמר ויאמר פירוש אמירה המסעדת את הלב במבוקשו

וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

"וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃"
(במדבר, ט"ו, ל"ט)

Onqelos:
וִיהֵי לְכוֹן לִכרוּספְדִין וְתִחזוֹן יָתֵיה וְתִדכְרוּן יָת כֹל פִקוֹדַיָא דַיוי וְתַעבְדוּן יָתְהוֹן וְלָא תִטעוֹן בָתַר הַרהוּר לִבכוֹן וֻבָתַר חֵיזוּ עֵינֵיכוֹן דְאַתוּן טָעַן בָתְרֵיהוֹן׃
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: ולא תטעו אחר הרהור לבבכם ואחרי מראה עיניכם אשר אתם טועים אחריכם.
Pseudo Jonathan:
ויהי לכון למצוותא דציציית ותחמון יתיה בזמן דאתון מתעטפין בהון ביממא ותידכרון ית כל פיקודיי ותעבדון יתהון ולא תסטון למטעי בתר הרהור ליבכון ובתר חיזיו עיניכון דאתון טען בתריהון
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: והיה לכם למצוות ציצית וראיתם אותו, בעת שאתם מתעטפים בהם ביום, וזכרתם את כל מצוות ה', ועשיתם אותם, ולא תתורו לטעות אחרי הרהור לבבכם ואחרי מראה עיניכם.

Neofiti:
\ויהווין לכון למצנפן ״והווי לכון לציציין#2#״ ותחמון יתיה ות{ת}<ד>כרון ית כל מצוותה״פקודוי#2#״ דייי ותעבדון יתהון ולא ת{פ}<ס>טון בתר הרהורי לבכון ובתר חזיו״חזיוו#2#״ עיניכון די אתון טעיין \״מן#2#״ בתריהון׃

Peshitta:
ܘܢܗ̈ܘܝܢ ܠܟܘܢ ܨ̈ܘܨܝܬܐ ܕܬܚܙܘܢ ܐܢܝ̈ܢ ܘܬܬܕܟܪܘܢ ܟܠܗܘܢ ܦܘܩ̈ܕܢܘܗܝ ܕܡܪܝܐ ܐܠܗܟܘܢ ܘܬܥܒܕܘܢ ܐܢܘܢ܂ ܘܠܐ ܬܛܥܘܢ ܒܬܪ ܠܒܝ̈ܟܘܢ ܘܒܬܪ ܪ̈ܥܝܢܝܟܘܢ ܕܛܿܥܝܢ ܐܢܬܘܢ ܒܬܪܗܘܢ܂

Samaritan:
ויהון לכון לנמסין ותחזון יתון ותדכרון ית כל פקודי יהוה ותעבדון יתון ולא תתרעון בתר לבכון ובתר עיניכון דאתון זנים בתרון

ממסכת מנחות - על הציצית[עריכה | עריכת קוד מקור]

גירסת הרב עדיין שטיינזלץ

תנו רבנן [שנו חכמים]: הכל חייבין בציצית, כהנים, לוים וישראלים, גרים, נשים ועבדים. ר' שמעון פוטר בנשים, מפני שהציצית מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. ודנים בברייתא זו.
אמר מר [החכם]: הכל חייבין בציצית, כהנים, לוים וישראלים. ותוהים: פשיטא [פשוט] שכך הוא, דאי [שאם] כהנים לוים וישראלים פטירי [פטורים], מאן ליחייב [מי יהיה חייב] בציצית?
ומשיבים: הדין שכהנים חייבים בציצית איצטריכא ליה [הוצרך לו לומר], שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר], הואיל וכתיב [ונאמר]: "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו. גדילים תעשה לך" (דברים כב יא— יב), היינו אומרים: מאן דלא אישתרי [מי שלא הותרו] כלאים (שעטנז) לגביה [אצלו] בלבישה — הוא דמיחייב [שמחויב] בציצית, אבל הני [אלה] הכהנים, הואיל ואישתרי [והותרו] כלאים לגבייהו [אצלם], שיש בבגדי הכהונה אבנט שהוא עשוי כלאיים, אם כן לא ליחייבו [לא יהיו חייבים] כלל בציצית, על כן
קא משמע לן [משמיע לנו]: נהי דאישתרי בעידן [גם אם אמנם הותרו ללבוש כלאיים בשעת] עבודה במקדש, בלא עידן [שלא בזמן] עבודה לא אישתרי [לא הותרו], ולכן הם חייבים.
שנינו שר' שמעון פוטר בנשים, מפני שהציצית מצות עשה שהזמן גרמא. ושואלים: מאי טעמא [מה טעמו] של ר' שמעון שהוא סבור כן? דתניא [ששנויה ברייתא]: "וראיתם אותו" (במדבר טו, לט) — פרט לכסות לילה, שלא ניתן לראות בלילה.
ויש לשאול, אתה אומר: פרט לכסות לילה, או אינו אלא פרט לכסות סומא, שאינו יכול לראות את הציציות שלו? כשהוא אומר: "אשר תכסה בה" (דברים כב, יב), והוא ביטוי מיותר לכאורה, שכבר נאמר לפני כן "כסותך" — הרי כסות סומא אמור, ולפיכך הא [הרי] מה כיצד אני מקיים את הפסוק "וראיתם אותו"? פרט לכסות לילה.
ושואלים: ומה ראית לרבות כסות סומא מ"אשר תכסה בה", ולהוציא כסות לילה מ"וראיתם אותו"? ושמא נאמר להיפך, שהרי אין לכך הכרע ממשמעות הכתוב! ומשיבים: מרבה אני כסות סומא שישנה בראיה אצל אחרים, ואף שהוא עצמו אינו רואה, ומוציא אני כסות לילה שאינה בראיה גם אצל אחרים.
ושואלים: ורבנן [וחכמים] החולקים על ר' שמעון,(מ״ג ב) האי [הפסוק הזה] "אשר תכסה בה" (דברים כב, יב) מאי עבדי ליה [מה עושים הם לו]? מה הם לומדים ממנו? ומשיבים: מיבעי להו לכדתניא [נצרך הוא להם לכמו ששנויה בברייתא]: נאמר "על ארבע כנפות כסותך" (שם), ומכאן נלמד: ארבע ולא שלש, שכסות בעלת שלוש כנפות פטורה מציצית.
ויש לשאול: אתה אומר ארבע ולא שלש, או אינו אלא ארבע ולא חמש? כשהוא אומר: "אשר תכסה בה" לרבות — הרי בעלת חמש אמור, ומה אני מקיים "על ארבע"? לומר: ארבע ולא שלש.
ושואלים: ומה ראית לרבות בעלת חמש ולהוציא בעלת שלש? מדוע לא תלמד להיפך? ומשיבים: מרבה אני בעלת חמש — מפני שיש בכלל חמש ארבע, ומוציא אני בעלת שלש — מפני שאין בכלל שלש ארבע.
ושואלים: ור' שמעון, כיצד לומד הוא הלכה זו לחייב בעלת חמש? ומשיבים: מהמילה הנוספת "אשר תכסה" נפקא [יוצא] הדבר. ורבנן [וחכמים]? ללמוד מן המלה "אשר" לא משמע להו [להם].
ושואלים: ורבנן [וחכמים], האי [אותו] הכתוב "וראיתם אתו" (במדבר טו, לט), שר' שמעון למד ממנו לפטור כסות לילה, מאי עבדי ליה [מה הם עושים בו]? כיצד מפרשים הם אותו? ומשיבים: מיבעי להו לכדתניא [נצרך להם לכמו ששנויה ברייתא]: "וראיתם אתו וזכרתם" (שם) לומר: ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בו, ואיזו זו? זו מצות קרית שמע, דתנן [ששנינו במשנה]: מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן שבציצית.
ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: "וראיתם אותו וזכרתם" — ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה בכתוב, ואיזו זו? זו מצות כלאים, דכתיב [שנאמר]: "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו. גדילים תעשה לך" (דברים כב, יא—יב).
תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: "וראיתם אתו וזכרתם את כל מצו‍ת ה' "(במדבר טו, לט), כיון שנתחייב אדם במצוה זו של ציצית — נתחייב בכל מצו‍ת כולן. ומעירים: ודעת ר' שמעון היא, שאמר: ציצית מצות עשה שהזמן גרמא היא, שרק אנשים חייבים בה ולא נשים, ולכן רק מי שחייב בציצית חייב גם בכל המצוות, להוציא נשים שאינן חייבות בכל המצוות.
תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: "וראיתם אתו וזכרתם את כל מצו‍ת ה' ", לומר: שקולה מצוה זו כנגד כל המצו‍ת כולן.
ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: "וראיתם אתו וזכרתם... ועשיתם" — ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה. ור' שמעון בר יוחאי אומר: כל הזריז במצוה זו של ציצית, ששוקד לקיימה כראוי — זוכה ומקבל פני שכינה, כתיב הכא [נאמר כאן]: "וראיתם אתו", וכתיב התם [ונאמר שם]: "את ה' אלהיך תירא ואתו תעבד" (דברים ו, יד), מה "אותו" האמור שם מתייחס לשכינה, אף "וראיתם אותו" מתייחס לשכינה.
תנו רבנן [שנו חכמים]: חביבין ישראל שסיבבן הקדוש ברוך הוא במצו‍ת מכל צד, שיש תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן, ועליהן על מצוות אלה אמר דוד: "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" (תהלים קיט, קסט), שתי תפילין, ארבע ציציות ומזוזה — הרי שבע.
ומוסיפים: ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום, אמר: אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה! וכיון שנזכר במצות המילה שבבשרו נתיישבה דעתו עליו, שהרי בכל זאת יש בו מצוה. לאחר שיצא מבית המרחץ, אמר עליה על מצות מילה שירה מיוחדת, שנאמר: "למנצח על השמינית מזמור לדוד" (תהלים יב, א) — על מילה שניתנה ביום השמיני להולדת הבן.
ר' אליעזר בן יעקב אומר: כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו — הכל בחיזוק כלומר, מחוזק הוא מכל צד שלא יחטא, שנאמר: "והחוט המשלש לא במהרה ינתק" (קהלת ד, יב), והן שלוש המצוות המוזכרות כאן, ואומר: "חנה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם" (תהלים לד, ח), שמלאך ה' מסבב את יראי ה' המקיימים מצוותיו ומחלצם מן החטא.
תניא [שנויה ברייתא], היה ר' מאיר אומר: מפני מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין שאותו בחר ה' לציצית? מפני שהתכלת דומה בצבעה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, שנאמר: "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר" (שמות כד, י), וכתיב [ונאמר]: "כמראה אבן ספיר דמות כסא" (יחזקאל א, כו).
תניא [שנויה ברייתא], היה ר' מאיר אומר: גדול עונשו של המבטל לבן שבציצית יותר מעונשו של המבטל תכלת, למרות שהתכלת חשובה יותר, משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו ציוה עליהם, לאחד אמר: הבא לי חותם של טיט, ולאחד אמר: הבא לי חותם של זהב, ופשעו (התרשלו) שניהם ולא הביאו, איזה מהן עונשו מרובה? הוי אומר: זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא, שהרי הוא זול ומצוי לכל.
ועוד תניא [שנויה ברייתא] בשם ר' מאיר, היה ר' מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שאל מעמך" (דברים י, יב), "מה", כמו "מאה".
מסופר, רב חייא בריה [בנו] של רב אויא בשבתא וביומי טבי [בשבת ובימים טובים], שהתפילות קצרות יותר, ואין שמונה עשרה ברכות בתפילה, טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי [היה טורח וממלא אותן, את מאה הברכות, בבשמים ומגדים] שהיה מברך עליהם.
עוד תניא [שנויה ברייתא], היה ר' מאיר אומר: חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום לשבח את הקב"ה על חסדיו, ואלו הן: "שלא עשאני גוי", "שלא עשאני אשה", "שלא עשאני בור".
מסופר, רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא [שמע את בנו שהיה] מברך "שלא עשאני בור" כדברי הברייתא, אמר ליה [לו]: כולי האי נמי [כל כך גם כן] אתה מברך? כלומר, אין זה מן הראוי לזלזל בכבוד ישראל אף כשהם בורים. אמר ליה [לו]: ואלא מאי [מה] מברך כדי להשלים את מנין הברכות? אמר לו: "שלא עשאני עבד". שאל אותו: היינו [הרי זה] בדיוק כמו הברכה "שלא עשאני אשה", שעל שניהם מוטל שיעבוד! השיב לו: עבד(מ״ד א) זיל טפי [מזולזל יותר] מאשה, ולכן תיקנו על כך ברכה מיוחדת.
המקור: מ"ג עמוד א'

תלמוד ירושלמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהיא מצות עשה שהזמן גרמא (כ״ה ב )שהרי כסות לילה פטור מן הציצית א"ר לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית.(סכת ברכות כ"ה)

ומה טעמון דרבנן (במדבר טו) וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומ"ט דרבי אליעזר וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם ר"מ וראיתם אותה אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאלו מקבל פני שכינה מגיד שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים ועשבים דומין לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד והכסא דומה לספיר דכתיב (יחזקאל י) ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא. אחרים אומרים וראיתם אותו כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו רב חסדא אמר כהדא דאחרים מה אנן קיימין אם ברגיל אפילו רחוק כמה חכים ליה ואם בשאינו רגיל אפילו קרוב ליה לא חכים ליה אלא כי אנן קיימין ברגיל ושאינו רגיל כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. אית תניי תני בין זאב לכלב בין חמור לערוד ואית תניי תני כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הוא בעי מימר מן דמר בין זאב לכלב בין חמור לערוד כמן דמר בין תכלת לכרתן. ומן דמר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. כמן דמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר רבי זעירא ואנא אמרית טעמא (תהלים עב) ייראוך עם שמש אמר מר עוקבא הוותיקין היו משכימים וקורין אותה כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני אמר רבי יודה מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי רבי אלעזר בן עזריה ואחרי רבי עקיבה והיו עסוקים במצות והגיע עונת קרית שמע והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע וקריתי ושניתי ואחר כך התחילו הם וכבר היתה החמה על ראשי ההרים: עד הנץ החמה: רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה כדי שתהא החמה מטפטפת על ראשי ההרים: ר' יהושע אומר עד ג' שעות: רבי אידי ורב המנונא ורב אדא בר אחא בשם רב הלכה כרבי יהושע בשוכח רבי הונא אמר תרין אמוראין חד אמר בשוכח אגיב ליה חבריה וכי יש הלכה בשוכח כך הוא הלכה ולמה אמרו בשוכח כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה:(ברכות ז' ב')

גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ[עריכה | עריכת קוד מקור]

"גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃"(דברים,כ"ב,י"ב)

(רש"י) - גדלים תעשה לך. אַף מִן הַכִּלְאַיִם, לְכָךְ סְמָכָן הַכָּתוּב (יבמות ד')
גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה־לָּךְ עַל־אַרְבַּע כַּנְפוֹת Deut 22:12
כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה־בָּהּ׃ ס Deut 22:12

Onqelos:
כְרוּספְדִין תַעֲבֵיד לָך עַל אַרבַע כַנפֵי כְסוּתָך דְתִתכַסֵי בַה׃

Pseudo Jonathan:
ברם לאיצטולי כיתן חוטי ציציית מן עמר תהון מרשן למעבד לכון על ארבע כנפי גולייתכון דתתעטפון בה ביממא
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: אך לבגד פשתן, חוטי ציצית מצמר תהיו מותרין,לעשות לכם על על ארבע כנפות כסותכם שתתכסו בה ביום
Neofiti:
\צניפן תעבדון לכון ״צניפן וציצייתה תעבד לך#2#״ על ארבעתי זבית״צניפת#2#״ גוליכון די תתעטפון״תכסון ביה#2#״ בהון׃

Neofiti marginalia
"צניפן"ְ גדילן דציצית "בהון"ְ ארבע גדפי טליתא ד{ט}תתעטף בה

FTP Dt
"גדילים"ְ גדילן דציצית

FTV Dt
גדילן דציצי׳ תעבדון על ארבעת צנפת גדיליכון <די> תתכסון בה

Peshitta:
ܓܕܝ̈ܠܬܐ ܥܒܕ ܠܟ ܥܠ ܐܪ̈ܒܥ ܟܢ̈ܦܘܗܝ ܕܡܪܛܘܛܟ ܕܡܬܟܣܐ ܐܢܬ܂

Samaritan:
גדלים תעבד לך על ארבע איצטרי תכסיתך דתכסי בה

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.