נושאים מרכזיים ואימרות מפורסמות מפרשת שמות. מראי המקומות הם בעיקר מאתר ספריא פירוש רבי יצחק אברבנאל

המילדות העבריות[עריכה | עריכת קוד מקור]

השאלה הו' במה שצווה פרעה למיילדות אם בן הוא והמיתן אותו. ואם בת היא וחיה. כי הספק בריבוי הזרע יותר היה בנשים מבאנשים, ולכן היה יותר טוב שימיתו כל נולד, בין זכר בין נקבה, או ימיתו הנקבות ולא הזכרים. וחז"ל אמרו שפרעה היה מקפיד על הזכרים, לפי שאמרו לו אצטגניניו שאחת מנשי ישראל הייתה עתידה ללדת בן שיושיעם. אבל אם היו המצרים יראים מזה, איך לקחה בת פרעה אחד מילדי העברים וגידלתו בבית המלך בטכסיסי המלוכה, ואיך לא מחו בידה המצרים, ולא חששו שמא יהיה זה המושיע את ישראל

והתשובה - בית היה לוקח יהודים ומביאם שמה לעבוד עבודתו כאלו הם עבדיו וזו קשה מכל הראשונות שהיו בני ישראל כדבר הפקר עבדים לכל אדם ועל זה נאמר ויעבידו מצרים את וגו' וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים וגו' ומלת פרך היא עבודה קשה המפרכת את הגוף כמ"ש רש"י ובמדרש אמרו ובכל עבודה בשדה בשדה היו עובדים ולא בעיר אלא שגזרו עליהם אנשים ילינו בשדה והנשים בעיר כדי למעטן מפריה ורביה וכו' וכאשר ראה פרעה שכל הענויים האלה לא היו מונעים מישראל הפריה חשב דרך אחר להרגם אבל בצנעא ובסתר כי חרפה היא לו שיצוה להרוג בפרהסי' העם הבאי' להתגורר בארצו גם שבני נח היו מצווים על שפיכות דמים ולכן דבר עם המילדות וצוה אותן בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים שהוא המשבר אשר תשב שמה האשה בשעת הלידה. וי"א שהוא כלי עשוי מאבנים על צורת שני חלקים והאשה עומדת ביניהם. ואחרים אומרים שהאל"ף נוספת וישאר בנים כלומר איש הבנים. וצוה אותן שבסתר ירגישו בנולד אם בן הוא וימיתו אותו ר"ל שיחנקו אותו כי זה בלי ספק תוכל לעשותו המילדת בנקלה ובמדרש אמרו סימן גדול מסר להם פרעה אם בן הוא פניו למטה ואם בת היא פניה למעלה. ותשאר כמות שהיא והוא אמרו וחיה וכתב הראב"ע שהיא מלה זרה ואין הדבר כן כי הנה מצינו בזכר וחי כמו וארפכשד חי. וכמו כי לא יראני האדם וחי. ולמה לא יהיה כן בנקבה וחיה.   בחר פרעה שימיתו הזכרים וישארו הנקבות לפי שהנקבות תבעלנה למצריים ותמשכנה אחריהם ואמנם הזכרים העבריים הם נולדים בטבעם ושקועים בתכונותיהם כ"ש שהחשש כלו היה בזכרים כי הם אם ירבו ילחמו בארץ ויעלו ממנה ואין כן הנקבות כי אינן בעלות מלחמה. וזה טעם הצווי הזה. והותרה בו השאלה הו'.

למה פרעה לא ציווה למיילדות המצריות להרוג עוברים[עריכה | עריכת קוד מקור]

איור של עובר ברחם אמו. המקור: ויקישיתוף

משום רבי ישמעאל אמרו אף על העוברין מאי טעמיה דרבי ישמעאל דכתיב (בראשית ט, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך איזהו אדם שהוא באדם הוי אומר זה עובר שבמעי אמו

משה רבינו - ראשית חייו - שמות פרק ב' - פרשנות רבי יצחק אברבנאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

Alexey_Tyranov._Moses'_mother

השאלה הב' איך חשבה בת פרעה לגדל את מרע"ה בבית המלכות, ואיך לא נתנו עליו לב יועצי מצרים וחכמיה, וכל שכן אם הייתה התחכמותם לדעתם שיוולד מושיע ורב מבני ישראל בימים ההם, איך ואיככה נואלו שרי צוען חכמי יועצי פרעה, ולא אמרו מה לו לנער העברי הזה להתגדל בטכסיסי המלוכה עם מלכים ויועצי ארץ.עברית

והתשובה:

והנה בת פרעה יצאה לרחוץ במימי היאור, כי היה הזמן חם, ולהיותה כבודה בת מלך פנימה בקשה מקום צנוע שלא תראה ערומה. ולא מצאה מקום הגון בצניעות קרוב למדינה כמקום הזה. ואמר שנערותיה היו הולכות על יד היאור, אם לטייל ואם לשמור שלא יבוא איש לראותה כשהיא ערומה. ויען הייתה התיבה בתוך הסוף, ובת פרעה לא יכלה להיכנס שמה, לכן שלחה את שפחתה שנשארה עמה לשמש ברחיצתה, שתיקח את התיבה. ולפי שנערותיה לא היו במעמדה, כי היו הולכות על יד היאור, ונשארה בת פרעה לבדה עם אמתה, לכן לא ראו נערותיה דבר מזה. ובזה האופן היה הדבר סוד בינה ובין אמתה, ולא נודע למלך מה היה משפט הנער ומעשהו. והותרה בזה השאלה הב'.

שבעים פנים לתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפרשת השבוע, פרשת שמות, על שמות יתרו כתב אבן עזרא:

וחכמינו אמרו שבעה שמות היו לו ליתרו ושבעים פנים לתורה.(ש) ולהלן הפירוש המלא
אלה מסעי בני ישראל (במדבר, י',כ"ח) להטעם כך נסעו תמיד כל ימי המדבר מצאנו שצפורה היא בת רעואל כי כן כתוב ויתן את צפרה בתו ועוד להשקות צאן אביהן אל רעואל אביהן והנה חובב הוא בן רעואל והנה הוא אחי צפורה ולפי שקול הדעת הוא יתרו בעבור חנותנו במדבר ואמר על דבר יתרו כאשר בא אל המדבר אשר הוא חנה שם ואם יטעון טוען כי הכתוב אמר על יתרו חותן משה יש להשיב כי דרך המקרא לקרוא אבי הנערה ואחיה חותן והעד לחובב בן רעואל המדיני חותן משה וכבר נתברר שחובב אחי צפורה וקראו חותן משה ואם אמר אין חותן משה דבק עם חובב רק עם רעואל התשובה מבני חובב חותן משה ורבים אמרו שחובב הוא יתרו והוא אבי צפורה ורעואל היה זקנה ואמר הכתוב אל רעואל אביהן כאשר אמר יעקב אלהי אבי אברהם ואמר הכתוב בתו כאשר אמר על בלשצר שהוא בן נבוכדנצר והוא בן בנו וחכמינו אמרו שבעה שמות היו לו ליתרו ושבעים פנים לתורה

משה רבינו - לקראת יציאתו לתפקידו - שמות פרק ג - פרשנות רבי יצחק אברבנאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

והתשובה: ועל זה השיבו יתברך כי אהיה עמך אין ראוי שתעשה תכלית הצלחתך ושכרך בכניסת הארץ, אלא שאהיה עמך במעלת הנבואה ותגיע למדרגה ששום בריה לא יגיע אליה עוד כל ימי הארץ. וזהו כי אהיה עמך, רוצה לומר שאהיה השם המיוחד יהיה עמך, ותדבק בו מבלי אמצעי. ואמנם מה שאמרת מהיותך נבזה וחדל אישים, כן ראוי לשלמות שליחותך, כי בראות פרעה וכל מצרים זקן אחד ומקלו בידו מתגבר עליו ומייעד עליו מאותות, ומביא אותם על פי דברו, יכירו וידעו שאנכי שלחתיך, ושאין הדבר ממך אלא ממני שאהיה עמך. וגם לעיני ישראל יהיה זה אות גדול, עד שמפני זה בהוציאך את העם ממצרים לא תהיה אתה להם לאלהים ולא יעבדוך לשם אלהות, אבל אתה והם תעבדון את האלהים על ההר הזה, כי יהיה גלוי ומפורסם אליהם שכל מה שעשית עתה היה בכוחי וברוחי ולא בכוחך וחכמתך. הנה אם כן היות משה בזוי ושסוי בלתי ראוי לשליחות גדול כזה, זה יהיה אות עצמי כי מאת ה' הייתה זאת, ושרוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו. הנה התבאר מזה, שלא היה האות שזכר לו השם ראיית הסנה, ולא גם כן מעמד הר סיני, ולא גם כן הנבואה והדיבור שבאתהו שם, אבל היה האות האמיתי מה שנאמר מי אנכי. ובזה אם כן השיבו יתברך על פי דרכו ודבריו, ולא רצה לגלות לו עניין הכנסת הארץ עוד.

כבד פה וכבד לשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפרשת השבוע - פרשת שמות: פרשתנו מצוה הקב"ה את משה רבנו ללכת אל פרעה על מנת לשכנעו להוציא את בני ישראל ממצרים. משה רבנו מסרב בתחילה ומנמק זאת בכך שהוא "...לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ , כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" (ד, י) מה פירוש הביטוי "כבד פה וכבד לשון"?

רש"י מסביר שהכוונה שמשה היה מגמגם: "כבד פה - בכבידות אני מדבר, ובלשון לעז בלב"ו (מגמגם)". הרשב"ם הביא דעה זו אך דחה אותה בטענה עקרונית שלא ייתכן שנביא ה' יהיה מגמגם. אי לכך הוא טען שהכוונה שאין הוא בקי בחיתוך הלשון המצרית שהרי עברו עשרות שנים מאז עזב את מצרים: "כבד פה וכבד לשון - איני בקי בלשון מצרים בחיתוך לשון כי בקטנותי ברחתי משם ועתה אני בן שמונים..." (שם). ע"פ הרשב"ם, למשה היה קשה לבטא באופן מדויק את מגוון הצלילים של השפה המיצרית.

לקריאת המאמר כולו הקש בקישור להלן:

משה רבינו - ניסים ראשונים - שמות פרק ד' - פרשנות רבי יצחק אברבנאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

האות השלישית : מים הופכים לדם, ציורו של ג'יימס טיסו

למה נתייחדו שלושת האותות האלה לאימות משה?

וראוי שנעיין ראשונה למה נתייחדו שלושת האותות האלה לבחינה הזאת. והנראה בזה הוא אחד משלושה דברים

  • האחד, שמרע"ה וגם ישראל היו מסופקין מאד בגאולה משלוש בחינות: האחד מפאת פרעה שהיה מלך עריץ נוקם ונוטר לישראל כנחש,
  • והשני מפאת ישראל שנצטרעו במעשיהם הרעים, ובעבודת אלילים שהיו עובדים במצרים, כמו שזכר הנביא יחזקאל.
  • והשלישי מפאת העם המצרי שהיו להוטים להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים,ומשליכים את בניהם ליאור.

וכנגד שלוש הבחינות האלה צווהו בשלושה מופתים,

וכן הערכים הבאים:

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.