Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

מ-facebook אילן הירש [1]

צאלון נאה בגני המלון הסקוטי - המלון הסקוטי הוא בית מלון בעיר טבריה, הנמצא בבעלותה של הכנסייה של סקוטלנד. המתחם בו שוכן המלון הוקם במאה ה-19 ושימש כבית חולים, ומאוחר יותר הוסב לאכסניה לצליינים ולבית הארחה, עד להפיכתו לבית מלון. - צילמה:hanay

בגן הבוטני בעין גדי - שבט תשע"ג - בטרם פריחה


צֶאֱלוֹן נאה (שם מדעי Delonix regia) הוא עץ תרבותי מתת-משפחת הקסאלפיניים שמקורו במדגסקר. העץ בעל נוף רחב וגובהו 5–12 מטרים. בעת הפריחה מתכסה העץ בפרחים גדולים בצבע כתום-אדום (ואכן, שמו בשפות אחדות הוא "עץ השלהבת"). העץ גדל רק במקומות חמימים.

עץ הבר המקורי במדגסקר נמצא בסכנת הכחדה.[1]

השם העברי ניתן לו בשל דמיונו לשיטים בנגב, הנקראים בתנ"ך גם בשם "צאלים‏‏".[2]

הצאלון נשיר בחורף ומלבלב באביב לפני הפריחה. במקומות חמים במיוחד הוא מתכסה בשִפְעת פרחים אדומים המכסים על העלים הירוקים. צילו הרחב מונע צמיחה אחרת בקרבת הגזע שלו.

הוא נפוץ בבקעת הירדן ובאזור יריחו, שם נראים העצים כשלהבות אדומות. הצאלון נפוץ כעץ שדרות וגנים שהטמפרטורה בחורף מתונה בהם. בקור ובשלג של שנת 1950 מתו עצי צאלון רבים בישראל.

את הצאלון הראשון בישראל נטעו הטמפלרים במושבה שרונה.

העץ הנטוע נפוץ בסין, בדרום-מזרח אסיה ובאיי האוקיינוס השקט וכן בארצות הברית הוא נפוץ נפוץ בפלורידה ובטקסס, ואינו צומח במדינות צפוניות יותר.

מתוך כתבה של אסתר זנברג רגעים קצרים של נחת אורבני - הארץ - 22 ביוני 2017

עולם הצומח השתגע. פריחה כזאת של עצי הצאלון הנאה — דלוניקס רגיה בשמו המדעי המדויק — באדום־כתום לוהב לא נראתה כאן זה שנים. אולי מעולם. פריחת הצאלונים היא בימים אלה בשיאה, פתאומית לעד ומפיחה רוח של התחדשות עירונית באזורי עיר ותיקים ומתאפררים, רגע לפני פרוץ הקיץ. הצאלון אינו בררן גדול. הוא פורח ברחוב, בגינה, בשדרה, בפארק, בשיכון ובשכונת יוקרה שמחירי המטרז' שבה לוהטים אפילו יותר ממנו, בפרבר, בחניון ובסמטה שכוחה, מספק רגעים קצרים של נחת אורבנית.

על מקור השם[]

יהיה אשר יהיה, הצאלון הנאה, המכונה גם פואנציאנה רגיה, והמשוררת אנדה עמיר פינקרפלד הכתירה אותו בשם המלהיב "שלהב" (אולי בעקבות שמו באנגלית flameboyant), לא צמח כאן מימי בראשית. זהו עץ מיובא, כמו מרבית העצים המתורבתים ברחבי אגן הים התיכון, שצמחייתם המקומית הטבעית אולי אותנטית אבל דלה ולא מספקת, ותמיד גויסו אליהם שחקני חיזוק ירוקים יותר ופורחים יותר, לעתים יתר על המידה.

לפי תמר זנברג - הכתבה הנ"ל

אתרים מומלצים[]

  • תחנה ראשונה במסע תהיה קמפוס אוניברסיטת תל אביב, מעבודותיהם הידועות של יהלום־צור. שם, על ים הדשאים שמסביב, מפוזרים עצי הצאלון במיקומים אקראיים לכאורה, אבל למעשה במינון מדויק ובכוריאוגרפיה מושלמת עם מרחבי הירק והבטונים הברוטליסטיים האוניברסיטאיים. בשעת חסד של אחרי השקיעה הם מאירים את שמי הערב וסוחטים התפעלות גם מציניקנים מדופלמים.
  • באווירה עממית יותר, בשיכון השיתופי שבו גדלתי בגבעתיים שכבר הוזכר כאן ועוד יוזכר עד יומו האחרון הממשמש ובא, הפליאו יהלום־צור לרקום גן עדן עלי אדמות מתוואי קרקע טבעיים לכאורה ברקע בלוקים תקופתיים קלאסיים נטולי ייחוד. מדשאות נרחבות, צאלונים הפורחים עכשיו כאילו אין מחר וסגלונים (יקרנדה) שכבר עברו בימים האלה את שיא הפריחה הסגלגלה, שודכו יחדיו לתבנית נוף מושלמת.
  • המסע לא יכול שלא לעבור ליד הצאלון בחצר בית משפחתו של ליפא יהלום בשכונת רמת חן שברמת גן. הבית, שתיכננו בסוף שנות ה–50 ידידיו הקרובים האדריכלים אורה ויעקב יער, חריג בנוף הווילות הסובב בגג שטוח וצללית אופקית נמוכה, כמעט נעלמת בקו הרחוב. בחצרו האחורית המשתפלת עם קווי הטופוגרפיה שתל יהלום, כאילו בסוד שמור, גן טרופי עם בריכת נוי ופרחי מים. לעומתה, בחזית הקדמית, מעל חלקת דשא קטנה, מתנוסס צאלון עבות ורם צמרת הפורח עכשיו במלוא תפארתו — מעין דגימה מתומצתת של כלל מפעלו הנופי והתרבותי, נר תמיד עונתי לזכרו.

המקור: הכתבה הנ"ל

קישורים חיצוניים[]

לקריאה נוספת[]

  • אבי שמידע, מדריך העצים והשיחים בישראל, הוצאת כתר, 1992.

הערות שוליים[]

  1. ברשימת הצמחים בסכנת הכחדה (VU B1+2c v2.3).
  2. "תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב, בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה. יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ, יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי נָחַל" (איוב מ כא-כב).
Advertisement