קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

צבעי המקרא הם הצבעיםים שהוזכרו בתנ"ך. חומרי הצבע שבהם השתמשו בתקופה שבה נכתב ונערך התנ"ך, בחלקם נלקחו ישירות מהטבע בסביבתו של האדם, וחלקם הוכנו או הופקו במלאכת יד או במכונה מחומרי הטבע; שני הסוגים היו שימשו את חיי התרבות והחברה באזור הסהר הפורה, ובכלל זאת בארץ ישראל בתקופה הישראלית.

צבעי הטבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

זיהוי הביטוי הלשוני וההדמיה של הצבע בטבלה משוערים על פי ספרות המחקר
שם צבע פסוקים ונגזרות הקשרים ומופעים חומר
אדום אדום "האדום האדום הזה"[דרוש מקור]
"אדמוני עם יפה עיניים"[דרוש מקור]
מאדם
אדמדם
. .
זהב זהב "תורי זהב"[1] יסוד הזהב שימש לקישוט בני אדם ומבנים, ולהפקת בצעים ומטבעות מראשית העת העתיקה, ומוזכר בתנ"ך בהקשרים רבים יסוד Au
חום חום . . .
חִור . . . . .
חַכְלִיל אדום "חכלילי עיניים מיין"[דרוש מקור] . .
יָרֹק ירוק "יֵרָקון"
1) סוג של זהב[2]
2) ירוק צהבהב, מחלת צמחים[3]
. .
כסף כסף "נקודות הכסף"[4]
"עמודיו עשה כסף"[5]
הכסף שימש לקישוט בני אדם ומבנים, ולהפקת בצעים ומטבעות מראשית העת העתיקה ומוזכר בתנ"ך בהקשרים רבים יסוד Ag
לָבָן לבן "ולבן שיניים מחלב"[דרוש מקור] . .
פָארוּר . . . . .
צָהֹב צהוב .[6]
.[7]
צבע הנחושת, צבע השיער .
צָח . . . . .
צָחֹר . . . . .
שחור שחור שחרחר,[8]
"קוצתיו תלתלים שחורות כעורב"[9]
צבע השיער, וצבע העורב .
שׂרֹק . גוון אדום .[10] צבע זן של ענבים .

צבעים שהוכנו בידי האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הם הופקו מעפר צבעוני ומבעלי חיים, ושימושו למגוון צרכים: תמרוקים ואבקות איפור כגון הכחל והשרק, צביעת כלים וקירות, אריגים, ולציור אמנותי.

זיהוי הביטוי הלשוני וההדמיה של הצבע בטבלה משוערים על פי ספרות המחקר
שם צבע פסוקים ונגזרות הקשרים והכנה חומר
ארגמן ארגמן "מרכבו ארגמן"[11] המרכב הוא חלק המושב או המשכב ברהיט .
בוץ . . . . .
חור . . . . .
כַרְמִיל אדום . . . .
כרפס . . . . .
שָנִי אדום כחלחל, סגול תולעת השני[דרוש מקור] הופק מביצי כינים Coccus vermilio או Coccus ilicis, המקננות באלון התולע. הביצים נטחנו לאבקה אדומה .
שש . . . . .
שָשַר אוכרה צהובה או אדומה . הצבע שימש באמנות ובאמנות כבר בראשית העת העתיקה. כפי הנראה, בארץ ישראל בתקופה הישראלית השתמשו באוכרה האדומה, ובאימפריה הרומית בצהובה האדומה: תחמוצת העופרת PB3O4
הצהובה: תחמוצת הברזל; Fe2O3
תכלת פְּתִיל תְּכֵלֶת[דרוש מקור] .

חומרים וממצאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

אזור הסהר הפורה - שירטט: NormanEinstein

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סולאלי ומשה ברכוז), תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 762-760.
  • יהודה פליקס, שיר השירים, טבע עלילה ואלגוריה, ירושלים: הוצאת החברה לחקר המקרא בישראל, תש"ם-1980.
  • רפאל סוירדלוב, יסודות המינרולוגיה והפטרוגרפיה, תל אביב: הוצאת דביר, תש"ח-1948.
  • יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
  • פייר וידאל-נאקה (עורך), תולדות העולם משחר האנושות ועד ימינו, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. שיר השירים א' י"א, ג' י'.
  2. למשל: תהילים, ס"ח, י"ד.
  3. למשל: ספר מלכים, א, ח', ל"ז.
  4. שיר השירים א' י"א.
  5. שיר השירים ג' י'.
  6. ספר עזרא ח' כ"ח.
  7. ספר ויקרא י"ג ל'.
  8. שיר השירים א' ו'.
  9. שיר השירים ה' י"א.
  10. ספר בראשית מ"ט, י"א;
    ספר ישעיהו ט"ז, ח'; ספר ירמיהו ב' כ"א.
  11. שיר השירים ג' י'.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.