Family Wiki
Advertisement

אחרי קריאת פסק הדין, 126 עמודים - רק 2 עמודים דברו לעניין (להלן). רק השופט א' גרוניס היה מציאותי. 2 שופטים דחו את הבעיה לעוד חצי שנה. השאר (בינהם 2 הדתיים) קבלו החלטה שלא ניתנת לביצוע כמו שכותב השופט גרוניס.

לקריאת פסק הדין במלואו


כתב השופט א' גרוניס:[]

  1. שוב ניצבת בפנינו הסוגייה בדבר אי גיוסם של בני ישיבות חרדיות לצבא ההגנה לישראל. דעתי היא, בניגוד לדעת חבריי, כי עדיף היה לו לבית המשפט שלא להידרש כלל לסוגייה ולהותירה במרחב הציבורי, מחוץ לתחומו של בית המשפט. בחוות דעתי שניתנה לפני כשש שנים בבג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' הכנסת (לא פורסם, 11.5.06 ), הסברתי את עמדתי, כי אין צידוק להפעיל בקורת שיפוטית במקרה זה לגבי חוק של הכנסת. זאת, משום שהחוק הרלוונטי – חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב- 2002 – הינו חוק בו הרוב העניק זכות יתר למיעוט. כפי שכתבתי, "כאשר הרוב פועל בדרכים דמוקרטיות ומקבל חוק הנותן עדיפות למיעוט, אין מקום שבית המשפט יהפוך לפטרונו של הרוב" (פיסקה 1 לחוות דעתי בבג"ץ 6427/02 הנ"ל).
  2. על פי התוצאה של עמדת הרוב בהליך דנא (הנשיאה ד' ביניש, השופטת מ' נאור, השופט א' רובינשטיין, השופטת א' חיות, השופט ח' מלצר והשופט נ' הנדל), יעמוד החוק בתוקף עד ליומו האחרון - 1.8.12 - ולא ניתן יהיה להאריכו שוב. עקב הכרעה זו פתוחות בפני הכנסת שתי אפשרויות: האחת, אי קבלה של חוק אחר תחת החוק שיפקע; השנייה, קבלתו של חוק חדש שינסה לענות בצורה טובה יותר לבעיות ולפגמים עליהם מצביעים שופטי הרוב. אם תאומץ האפשרות הראשונה, היינו הכנסת לא תחוקק חוק חדש בנושא, המשמעות התיאורטית תהא שהצעירים החרדים, שאינם מתגייסים כיום לצבא, יהיוחייבים להתגייס, כבני הרוב. דומני שמעטים במדינה (ואולי אף זו הגזמה) סבורים שאכן צפוי גיוס המוני של בני ישיבות חרדיות לצה"ל. אם אכן לא יתקבל חוק חדש ותוגש עתירה חדשה בה תידרש הממשלה, כולל שר הביטחון, לכפות גיוס, האם פסק דין שיקבל את העתירה יביא את הגיוס המיוחל?! דומה שהתשובה מתבקשת מאליה. האפשרות האחרת, נראה שזו ריאלית יותר מן הקודמת, היא שבעקבות פסק הדין תקבל הכנסת חוק חדש שינסה לתקן, במידה כלשהי, את הפגמים שבחוק הנוכחי. ניתן להעריך כבר עתה שחוק כזה לא יספק את הדרישות של חלקים מן הרוב (המורכב מחילוניים, מסורתיים ודתיים המתגייסים לצבא). על כן, אין ספק שתוגש בעתיד עתירה נוספת בה תבואנה השגות לגבי החוק החדש. ההתעסקות החוזרת ונשנית של בית משפט זה בנושא של גיוס חרדים, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית, בוודאי שאינה תורמת למעמדו של בית המשפט. זאת ועוד, זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה. שינויים חברתיים וכלכליים עשויים להביא לתוצאה המקווה. היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה.
  3. לסיכום, אין הצדקה להתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק במקרה זה. זאת, משום שבמקרה דנא עסקינן בהחלטה של הרוב במדינה (על פי הייצוג בכנסת) לקבל חוק הנותן זכות יתר - שלא להתגייס לצבא - למיעוט. כאשר מדובר בזכות כאמור, שאינה כרוכה בפגיעה במנגנונים הדמוקרטיים, בפגיעה ביחידים ככאלה או בפגיעה בקבוצת מיעוט, אין צידוק להפעיל בקורת שיפוטית. מה גם שהתרומה של בית המשפט לשינוי בהתנהלות החברתית של מגזר שלם בחברה הישראלית מצומצמת ביותר, ואינה מצדיקה את מעורבותו של בית המשפט בנושא.
  4. אילו נשמעה דעתי היינו דוחים את העתירות.

ש ו פ ט


צה"ל: חוסר תקציב מונע גיוס חרדים[]

חזקי עזרא באתר ערוץ שבע כתב ביום 21 בפברואר 2012 צה"ל: חוסר תקציב מונע גיוס חרדים בדיון בועדת משנה של ועדת חוץ ובטחון טענו נציגי צה"ל, כי אם היינו מקבלים שיפוי תקציבי היינו מגייסים עוד הרבה חרדים.

הסיבה האמיתית לכך שגיוס חרדים לצה"ל אינו גדל במידה שיכול היה לגדול, הוא הגבלה תקציבית.

נתון מדהים זה נחשף בדיון של ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יוחנן פלסנר, שדנה היום בנתוני הגיוס של החרדים ובמסלולי השירות המיועדים לאוכלוסיית חוק טל.

"כמו שמנהלת השירות האזרחי קיבלה צ'ק פתוח והוראה לאפשר לכל מי שמוכן לשרת, אני לא רואה סיבה שלא יהיה אותו דבר בצה"ל", אמר ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן.

בדיון עלה קושי לקבל נתונים מדויקים על מחזורי הגיוס הפוטנציאליים של צעירים חרדים. על פי נתוני משרד החינוך, המתקצב את הישיבות, במחזור האחרון למדו בישיבות גבוהות 504 בני 17-18, ובישיבות הקטנות (מקביל לגיל תיכון) למדו בארבע השנים האחרונות - בתשס"ט 8605 בני 17-18, בתש"ע 8836, בתשע"א 9138 ובתשע"ב 6054 בלבד.

איש לא ידע להסביר כיצד קטן מספרם של תלמידי הישיבות בשנה האחרונה בשליש. אין גם נתונים על מספר הצעירים הלומדים בישיבות עם אשרת תייר, ולכן חובת הגיוס לא חלה עליהם.

"בסך הכל רצינו לדעת כמה חרדים יש", אמר ח"כ אורי אורבך, "מה ביקשנו לדעת?".

"אני מאוכזב ממכבסת הנתונים", אמר ח"כ זבולון אורלב, צריך לבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג לוועדה נתונים".

"מבחינת יכולת הקיבולת של צה"ל, האם אתם יכולים להרחיב את המסלולים לחרדים, בהנחה שיש מגבלה תקציבית?" ביקש היו"ר יוחנן פלסנר לדעת. תת אלוף גדי אגמון, רח"ט תומכ"א, ענה, "אם הייתי מקבל שיפוי תקציבי היינו מגייסים עשרות יותר. כבר ב-2011 ראינו שזה אפשרי. אבל עד עכשיו הדיאלוג לא היה כזה שלא תהיה מגבלה תקציבית".

היו"ר פלסנר אמר בתגובה, כי "מסיורים ופגישות שקיימתי התרשמתי שפוטנציאל הרחבת גיוס החרדים בפרוייקט שחר גדול מאד".

תת אלוף אגמון הוסיף, כי "ככל שנפתח יותר מסלולים מובחנים ושונים זה מזה, היקף הגיוס יגדל. הפוטנציאל ב'שחר' גדול יותר מאשר ב'נצח יהודה' . תוכנית הממשלה היא לגייס ב2015 600 איש לגדוד נצח יהודה, 900 איש לפרויקט שחר ו-1000 לשלב ב', במסגרתו ישרתו רק 3 חודשים וישובצו במילואים בתפקידי פיקוד העורף ולוגיסטיקה. צה"ל מעדיף לגייס ב-2015 1500 לפרויקט שחר ורק 300 לשלב ב'. כיום משרתים בגדוד הקרבי נצח יהודה 480 חיילים, כך שמספרם עתיד לגדול רק ב-120 חיילים. למעלה מ-900 ישיבות מוכרות היום כמוסדות שתלמידיהם יכולים להנות מהגדרת "תורתו אומנותו".

"אישור הישיבות המוכרות זה תהליך דינמי ומפעפע", אמר תת אלוף גדי אגמון, "הוא מוגש לאישור שר הביטחון".

"האם יש לצה"ל עמדה בנושא השירות במסגרת ישיבות ההסדר ומשך השירות?" ביקש היו"ר יוחנן פלסנר לדעת. "עמדת שר הביטחון היא לבחון את משמעות השירות לכל", השיב תת אלוף אגמון, "ננהל חשיבה על כלל מסלולי השירות ואורכם. כרגע אין לנו עמדה מגובשת".

Advertisement