קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

צלף קוצני - קדומים - אייר תשע"ב

כנ"ל

ניצני הפרחים של הצלף הקוצני יצ ר:Original uploader was Rainer Zenz at de.wikipedia

צלף קוצני (שם מדעי: Capparis spinosa) הוא אחד המינים של הסוג צלף, ממשפחת הצלפיים. הצלף מכונה גם "צלף מצרי" (Capparis aegyptia) לא ברור אם זה אותו צלף. ראו גם:צמח השדה

בתי הגידול[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצלף הקוצני גדל בכל אזורי הגידול האופייניים לצמחיה ים תיכונית: בשפלת החוף ובהרי יהודה, השומרון והגליל. כמו כן, גם בשולי בקעת הירדן, במדבר יהודה, בנגב ובערבה. הוא צומח בכל סוגי הקרקע במעונות האדם ובמעזבות. בתי גידולו הם קירות, מצוקים, גדרות, ערימות אבנים וקרקעות דלות. הצלף הקוצני נפוץ גם בארצות אגן הים התיכון. לעתים קרובות מתייחסים אליו כ"עשב שוטה" ונוהגים לעקור אותו מגינות פרטיות וציבוריות.

תאור הצמח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצלף הקוצני הוא שיח קוצני בעל מבנה עגול בקוטר 80 סנטימטר עד 1.5 מטר, גובהו חצי מטר עד 2 מטר. ענפיו של הצלף הקוצני קשתיים, והם משירים את העלים העליונים לקראת סוף הקיץ. העלים עגלגלים בשרניים מכוסים קרום דק של שעווה. לעתים מתעבה החלק הסמוך לקרקע כגזע. בבסיס פטוטרת העלה צומחים שני קוצים נוקשים מאונקלים. הפריחה בחודשים מרץ עד אוגוסט. הפרחים דו מיניים בקוטר 4 עד 6 סנטימטר מרובי אבקנים וצבעם לבן עד ורוד. 4 עלי-הכותרת ערוכים בשני זוגות כמו כנפי פרפר. הפרי הוא ענבה מאורכת המשתלשלת על עוקץ השחלה. אורך חיי הצמח 20 עד 30 שנה. שיח שנשרף או נגדע מתחדש במהירות.

ניצני הפירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניצני הפרחים מהיום השלישי משמשים למאכל כשהם כבושים בחומץ או במלח. מספר האבקנים רב והם בולטים מהפרח ומשמשים למשיכת מאביקים. הפרח נשאר פתוח כל הלילה ומארח מאביקי לילה המוצצים צוף. בבוקר שלמחרת מתחדשים ביקורי דבורים. הפרח נובל בשעות הבוקר המאוחרות 16 עד 18 שעות אחרי היפתחו. הפרחים מתפתחים בזה אחר זה מחיקי העלים על ענפים משניים. הפריחה מתחילה בבסיס הענף ומתקדמת מדי יום צעד נוסף כלפי קצהו. השחלה דמוית כדור מוארך נישאת על עוקץ ארוך אשר הופך לאחר ההפריה לעוקץ הפרי. הפירות נאכלים על ידי עופות ושועלים ומופצים למרחוק.

שימוש רפואי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצלף הקוצני מקובל ברפואה העממית של הערבים כתרופה לטיפול בליקוי שמיעה, שיגרון, עקרות נשים, פצעים פתוחים ומזוהמים , סוכרת, כאב שיניים ומחלות חזה.

הצלף במקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצלף הוא מקושש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרשת שלח לך הובא סיפורו של מקושש העצים:"וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר; וַיִּמְצְאוּ, אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים--בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (ספר במדבר, ט"ו, ל"ב). לדעת רבי עקיבא מקושש העצים הוא צלופחד. וכך נאמר:" ת"ר מקושש זה צלפחד וכן הוא אומר (במדבר טו) ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר (במדבר כז) אבינו מת במדבר מה להלן צלפחד אף כאן צלפחד דברי ר' עקיבא אמר לו ר' יהודה בן בתירא עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק מסכת שבת, צ"ו, ב').

במסכת שבת הובא הסיפור הבא:""מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו (בגדר המקיפה אותו) ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. ונעשה לו נס , ועלתה בו צלף וממנה הייתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו." (שבת ק"נ, ע"ב).

ומובא ב"של"ה הקדוש" הביא בספרו "שני לוחות הברית": "והחסיד הזה היה צלופחד, שחילל שבת, והוא היה המקושש. ונתקן על ידי החסיד הזה, שבא לידי ניסיון ונתגבר על יצרו ושמר את השבת."

(הרעיון הובא במאמרו של רפאל מלכא, במדור "שיח השדה" במוסף השבת של מקור ראשון מיום 15 ביוני 2012)

מצליח לשרוד - כמו עם ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

קדמונינו מנו את הצלף בין יצירי הבריאה המצליחים לשרוד גם בתנאים קשים, וככל שתנסה להיפטר מהם – לא תצליח להשמידם. אלה נקראים בלשון התלמוד (מסכת ביצה כ"ה ב') בכינוי "עזין", והצלף נמנה שם בחברה טובה: יחד עם ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות ועז בבהמה דקה – מופיע גם הצלף: "שלושה עזין הן: ישראל באומות, כלב בחיות ותרנגול בעופות. ויש אומרים אף עז בבהמה דקה, ויש אומרים אף צלף באילנות" (ביצה דף כ"ה עמוד ב').

בגולן התגלה בית-כנסת המשקוף נחרת בכתב עברי עתיק "זה בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר". מהו קפר ?! סברות רבות לכך ורובן מביאות לכך כי עיסוקו היה ביין קפריסין העשוי מפירות הצלפים.

אופיו של הצלף[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך הענף עולים הפרחים בזה אחר זה, כל יום פרח נוסף, מבסיס הענף כלפי ראשו. המצב הטוב ביותר לצורך החמצה הוא ניצן יומיים לפני פתיחתו. לכן עובר הקפר על השיח מדי יום, קוטף מכל ענף את הניצן התורן, ולמחרת את הניצן שמעליו, וכן הלאה. זה הרקע לסיפור הבא: ישב רבן גמליאל ודרש: עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום... לגלג עליו אותו תלמיד. אמר: והרי כתוב "אין כל חדש תחת השמש" (קהלת א', ט') [היינו: גם בעתיד לא יוכלו להתרחש דברים שאין כמותם כיום]. אמר לו: בוא ואראך דוגמתן בעולם הזה. יצא והראה ו צלף". (לפי מסכת שבת דף ל', עמוד ב').

המקור: אתר צמח השדה


זיהוי במשנת הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרופ' עמר זהר בספרו הצומח והחי במשנת הרמב"ם זיהה את הצלף.

צלף לפי משנת הרמבם.jpg

גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

צלף מצרי בנחל פרת צילם: זאב רוטקף בטיול מחגית למצפה יריחו יוני 2021 אלבום התמונות

קדומים אייר תשע"ב

בחומות ירושלים ממערב לשער ציון - אייר תשע"ב

קדומים סיון תשס"ז - יוני 2007

בית הקברות של יהדות פיזה בסיון תשס"ז - יוני 2007

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • החי והצומח של ארץ ישראל בעריכת עזריה אלון. הוצאת משרד הביטחון- ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע , 1983. כרך 10, עמודים 96-98.
  • נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל. הוצאת כנה ירושלים. 1991. עמודים 216-218.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.