צמחיית ארץ ישראל

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

כלנית מצויה, ירושלים. הכלנית היא גאופיט רב-שנתי הצומח בארץ ישראל ואף מוזכרת בתנ"ך (בשם "נעמן") צילמו:MathKnight and Zachi Evenor

צמחיית ארץ ישראל כוללת כ-2,600 מינים של הצומח, הפזורים בין 130 משפחות, וזאת מחוץ לצמחי התרבות שהאדם מגדל אותם. יש המונים את מספר המינים ב-2,800. מבין הצמחים הללו 264 הוגדרו כ"צמחים מוגנים" על פי חוק. הרב-גווניות של המבנה הטבעי של בארץ ישראל הוא בין הגורמים אשר הביאו לריבוי המיוחד של צמחים טבעיים בארץ.

מבחינים בנושא הצמחייה בשני מושגי יסוד:

• "צמחיה" - "פלורה-flora" - הוא מושג המציין את מכלול הצמחים המצויים בארץ או באזור כל שהוא, יהיה גודלו אשר יהיה. זהו מעין רישום מלאי של מיני הצמחים החיים המצויים בו. החוקר מזהה את הצמחים ומתאר אותם לפי המין. חיבור מעין זה מכונה מגדיר צמחים כך למשל ניתן להתבטא : ש"צמחיית אזורי המדבר מורכבת ברובה ממינים חד- שנתיים". בארץ ישראל ספר פלורה מפורסם הוא מגדיר חדש לצמחי ישראל של מיכאל זהרי.
• "צומח" vegetation - היא כסות הצמחים הטבעית של אזור גאוגרפי נתון. אופיין נקבע על ידי מספר מרכיבים:האקלים, מבנה הקרקע ופעילות החי.

נוף ים-תיכוני - הרי השומרון - 2007

נוף הצומח

הפניה לערך מורחב:נוף צומח

נוף צומח הוא המראה של חבל ארץ מסוים מבחינת הצמחים הגדלים בו – גודלם, צפיפותם, צורות החיים הנפוצות, שכיחות יחסית של צורות חיים וכדומה. נוף הצומח הוא ביטוי מדויק מאוד של תנאים פיזיים בשטח ושל ההיסטוריה של ההפרעות שעבר השטח.

נופי הצומח האופיניים והנפוצים בארץ, הם:

• יער - היער מתאפיין בכיסוי צומח של עצים, שביניהם עשויה להיוות צמחייה נמוכה, כזו השורדת ללא אור שמש ישיר. כיום קיימים בארץ יערות נטועים רבים, המתאפיינים באחידות סוגי העצים, בניגוד ליער הטבעי שעציו מגוונים. לכן עמיד היער הטבעי בפני מחלות יותר מאשר היער הנטוע האחיד.
• חורש - נוף צומח אופייני לחבל הים-תיכוני, המתאפיין בכיסוי צומח רצוף (כל מקום תפוס על ידי צמחים), בו שולטים עצים נמוכים, סבוכים מאד, ירוקי-עד. החורש אופייני בעולם לאזורים ים-תיכוניים בעלי כמות משקעים נמוכה יחסית (400-800 מ"מ), חורף מתון וקיץ יבש.
• גריגה - נוף צומח אופייני לחבל הים-תיכוני, עם כיסוי צומח רצוף שגובהו עולה על מטר ושולטים בו שיחים שרבים מהם סבוכים וקוצניים.
• בתה:
  • בתת-שיחים ובני-שיח - נוף צומח אופייני לחבל הים-תיכוני ולספר הים-תיכוני, עם כיסוי צומח רצוף שגבהו אינו עולה על מטר ובו שולטים שיחים, בני-שיח ועשבוניים.
  • בתה עשבונית - נוף צומח אופייני לחבל הים-תיכוני ולספר הים-תיכוני, עם כיסוי צומח רצוף שגבהו לא עולה על מטר אחד ובו שולטים צמחים עשבוניים. הבתות (של שיחים ובני-שיח ובתות עשבוניות) אופייניות לשטחים עם תנאים דלים (אקלים ו/או קרקע) בחבל האקלים הים תיכוני ולשטחים שעברו הפרעה.
• צומח שטח - נוף צומח אופייני למדבר לא קיצוני, שבו הצמחים נמצאים בהסתברות גבוהה בכל השטח ולכל גובה המדרונות מראש המדרון (פרשת המים) ועד לתחתיתו.
  • שיחיה מדברית - נוף צומח אופייני למדבר עם כיסוי צומח דליל ולא רצוף, שבו שולטים שיחים.
• צומח ערוצים - נוף צומח אופייני של מדבר קיצוני, שבו הצמחים מתרכזים רק במקומות שבהם בנוסף לגשם המעט שיורד, יש תוספת מי נגר ושטפונות. זהו הצומח המאפיין את הנגב הדרומי, הערבה ואזור אילת. בערוצים ליד מקורות מים קיימת שפע של צמחייה ואז נוצרת נאת מדבר כמו בשמורת עין גדי, ובמקומות שבהם מצויים מי תהום סמוך לפני הקרקע, לרוב מלוחים ( למשל: מלחת יטבתה, שבה נמצאת שמורת חי-בר או ערבת עברונה).

התפתחות חברת הצומח

הפניה לערך מורחב:התפתחות חברת הצומח}}

תמונה משנת 1894 בה נראה הר הכרמל כשהוא מכוסה בגריגה. כיום מכוסה כולו בחורשים ויערות.

חברות הצומח מתפתחות בהדרגה, כך שכל חברה משנה את תנאי בית הגידול באופן המאפשר את כניסתה של החברה הבאה. התפתחות הדרגתית זו נקראת "סוקצסיה", שלבי ההתפתחות נקראים "טור סוקצוסיוני" והחברה אליה הסוקציה מכוונת נקראת "חברת קלימקס". ברוב שטחו של האזור הים-תיכוני קיימים תנאים אקלימיים וקרקעיים המתאימים להתפתחות של צמחי חורש, אבל רק לאחר התפתחות של חברות צמחים הקדומים להם. טור הסוקצסיה הנפוץ בחבל הים תיכוני כולל את השלבים הבאים (לפי סדר): בתה, גריגה, חורש ויער.

רב-גווניות בצומח

הגורמים המשפיעם על הרב-גווניות של המינים על פני כדור הארץ בכלל וכמובן גם בארץ ישראל הם אלה:

• גורמים אקלימיים: מידות החום , כמות הגשמים, משטר הרוחות ועוד.
• גורמים קרקעיים - סוג הקרקע, הקובע את הפוריות שלה, כושרה לאחוז במים הניגרים, דרכי ניקוזה ועוד.
• גורמים ביוטיים - בעלי החיים עם נגישות לצומח, מזיקים וחבלות בצומח, שימושי האדם בקרקע ועוד.

האקלים

תבנית:הפניה לערך מורחב

הקרקע

תבנית:להשלים

ביוטיים

תבנית:להשלים

ה"סינדרום"

תבנית:הפניה לערך מורחב פיטוגאוגרפיה היא תחום בבוטניקה העוסק בחקר התפוצה הגאוגרפית של צמחים. מכונה גם גאובוטניקה. אזור גאוגרפי מוגדר של צמחים הוא מתוחם פיזית ומתאפיין על ידי אקלימו, צמחייתו והצומח שלו. כלל הגורמים המשפיעים על מאפייני הצמחייה האזורית: האקלים, הקרקע והטופוגרפיה הנקראים בשם הקולקטיבי סינדרום

יש ארצות שכל שטחם הוא בתוך אזור אחד, כמו בארצות מרכז אירופה. יש ארצות, כמו ארץ ישראל בה נפגשים ארבע אזורים פיטוגאוגרפיים: האזור הים-תיכוני, האזור האירנו-טורני, האזור הסהרו-ערבי וההאזור הסודאני.

אזור	עונות השנה	ממוצע משקעים שנתי	שונות	מקומות בארץ
ים תיכוני	שתי עונות שוות פחות או יותר: חורף גשום ונוח וקיץ חם ויבש.	1500 - 400 מ"מ	תמיד מזרחית לים, ריבוי בהמות מרעה, ריבוי שריפות	תחום הנתחם בשפלת החוף מעזה מדרום עד גבול הלבנון, הגליל, השומרון והמדרונות המערביים של הרי יהודה.
אירנו-טורני	יבשתי קיצוני:החורף - קר ושילגי, האביב והסתיו - גשומים והקיץ - חם ויבש	עד 200 מ"מ, לפרקים גם ללא גשם	אוכלוסייה דלילה, חוץ מעמקי נהרות הנילוס, הפרת והחידקל	הנגב הצפוני והמרכזי וספר מדבר יהודה.
סהרו-ערבי	תקופת הגשמים שלו קצרה מאוד ותקופת היובש ארוכה מאוד, החורף נוח והקיץ חם מאוד	פחות מ-200 מ"מ	משקעים בלתי סדירים; קרקע בעלת מליחות גבוהה	מרחבים גדולים של הנגב הדרומי, מדבר יהודה ומדבריות סיני
סודני	טרופי:החורף יבש והקיץ גשום	50 - 1,000 מ"מ	הצמחייה משתנה בהתאם לרמות הגשמים	עד קו הרוחב 32 מעלות. בארץ אפשר רק להבחין ברצועה חדירה של הצמחייה הזאת בבקעת הירדן ובמפרץ אילת

ראו גם

• רשימת צמחי ארץ ישראל
• הצומח הים תיכוני בישראל
• קטגוריה:צמחי בר בסכנת הכחדה בישראל
• רשימת צמחי בר גרים ומוברים בישראל

לקריאה נוספת

• עזי פליטמן, קלרה חן, אבינעם דנין, אבישי שמידע, צמחי ישראל בתמונות, הוצאת מסדה, 1983.
• עזריה אלון, 300 פרחי-בר בצבעי הקשת, בהוצאת החברה להגנת הטבע, 1987.
• מיכאל זהרי, נופי הצומח של ארץ ישראל - סיורים מונחים ללימוד האקולוגיה של הצומח בארץ, הוצאת עם עובד - תל אביב, 1980
• צומח וצמחים בארץ ישראל,האוניברסיטה הפתוחה, 1978
• מיכאל זהרי, מדריך חדש לצמחי ישראל, הוצאת ספרים עם עובד - תל אביב , 1986 - הדפסה אחת-עשרה
• אמיר קיטרון, צמחי מרפא של סְפָ‏ר מדבר יהודה בתוך חוברת ההרצאות כנס ספר המדבר בארץ ישראל בהוצאת מרכז סיור ולימוד סוסיא, תשס"ו (2006).
• על אזובית המדבר לשימוש כלכלי

• Amzallag, N., Larkov, O., Ben Hur, M. and. Dudai, N. (2005) Soil microvariation in the wild as a source of variability : the case of secondary metabolism in Origanum dayi Post J. Chem. Ecol. 31(6): 1235-1254

קישורים חיצוניים

• צמח השדה - אתר צמחי הבר של ישראל.
• צמחית ישראל ברשת - מאגר מידע ותמונות על צמחי הבר של ארץ-ישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים
• BioGIS - מערכת מידע גאוגרפית הכוללת מידע על תפוצת מיני צמחים ובעלי חיים בישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
• מרכז מחקר ופיתוח אזורי - יהודה, משרד המדע, התרבות והספורט
• זהר עמר, ‏אבן אל-ביטאר – חוקר צמחי אש-שאם, קתדרה 76, יולי 1995, עמ' 76-48

(צמחייה באזור סוריה-רבתי בתקופה הצלבנית)