Family Wiki
Register
Advertisement
Zimche marpe

בעטיפה: גידולים חקלאיים בתבליט לכיש (701 לפנה"ס)

צמחי המקרא הוא ספרו החדש של פרופ' זהר עמר חוקר ומרצה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. עיסוקו בבחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי.

המחקר הוא המעודכן ביותר בתחום הזיהוי של הצמחים הנזכרים בתנ"ך, לאור מסורות הזיהוי השונות והמחקר המדעי. הוא מאפשר לקבוע מהם הצמחים המזוהים בוודאות ובין אלה המסופקים. המחקר תורם להכרת צמחי הבר וחלקם בנוף הטבעי של ימי המקרא, השימוש של האדם בצמחי תרבות שונים: למאכל, בושם ותעשיה.אוניברסיטת בר אילן

הספר יצא בהוצאת ראובן מס ירושלים. המחקר זה ראה אור בסיוע: קרן קושיצקי, הקתדרה ע"ש ד"ר אירוינג וצירנה מוסקוביץ והקתדרה לארכיאולוגיה ע"ש שמעון קרויטהאמר, כולם מן המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה (ע"ש מרטין זוס) באוניברסיטת בר אילן.

אתר בוקנט לרכישת הספר

הרקע[]

בתנ"ך נזכרים כמאה שמות צמחים ובספרות הפרשנית לדורותיה הציעו לביאורם שלל זיהויים. הספר מציג את שיטת הזיהוי המקראי ומביא דוגמאות לכך מן המקורות. הוא מקדיש תשומת לב רבה ל"הצגת העקרונות והנחות יסוד שבתחום מחקר זה, כליו ומגבלותיו".

השיטה[]

בחיבור זה המחבר מבקש להתוות דרך מתודולוגית חדשה שתבחן את זיהוי צמחי התנ"ך בהתאם לאיכותם; בין זיהויים מוחלטים, להצעות זיהוי סבירות ומסופקות יותר, ובין שמות שהם ספק צמחים או שלא ניתן לזהותם כלל. לצד כלי המחקר שעומדים לרשות החוקר, כמו ניתוח טקסטואלי, בלשנות משווה, בוטניקה-ארכיאולוגית, אתנובוטניקה ועוד, אנו מציעים להעניק ל´מסורת הזיהוי´ הרציפה כמדד בעל המשקל הסגולי הגבוה ביותר בקביעת רמת הזיהוי ואמינותו. זהו מחקר רב-תחומי שעשוי להעניק מימד חדש לבחינה ריאלית של נוף צמחיית הבר, האקולוגיה של הצומח, והתרבות החקלאית בתקופת המקרא.

תוכן הענינים[]

חלק א: פרקי מבוא==

פרק ראשון: קיצור תולדות חקר זיהוי צמחי המקרא[]

משיבת ציון לחורבן בית שני ותקופת המשנה והתלמוד, תקופת ימי הביניים, תרגום ופרשנות, בלשנות, חיבורי רפואה, העת החדשה, החוקרים העבריים וקביעת שמות הצמחים בעת החדשה.

פרק שני: עקרונות ושיטות בזיהוי הצמחים[]

הנחות יסוד בזיהוי צמחי המקרא:

  1. ההווה מפתח לעבר.
  2. המקרא משקף את המציאות של ארצות המקרא.
  3. זיהוי הצמחים מבוסס על עדות המקרא מבחינת האזור והתקופה
  4. התיאור המקראי: בין ריאליה לסימבוליקה
  5. התנ"ך הוא ספר דת ותיאורי הטבע משולבים בו כחלק ממגמה זו
  6. על דיוקם של תיאורי הצמחים במקרא
  7. תדירות הופעת הצמחים או היעדרם במקרא נתון לפרשנויות שונות
  8. סיווג צמחי המקרא לקבוצות

עקרונות הזיהוי[]

  1. זיהוי הצמח על פי ניתוח התיאור בכתובים
  2. תרומת מדע הבלשנות וחקר שמות הצמחים, מאפייניהם ומגבלותיהם, השפה הערבית כאמצעי זיהוי משווה, שמות קוצים ועשבים רעים במקרא כדוגמא לבעייתיות בזיהוי וזיהוי צמחים לפי שמות מקומות ואנשים
  3. השוואה למקורות חיצוניים
  4. זיהוי הצמחים במקורות יהודיים מאוחרים יותר
  5. בוטניקה ארכיאולוגית, מצב המחקר ואומדן מספר הצמחים הנזכרים במקרא, שיטת הזיהוי המקובלת במחקר האקדמי, לדרכה של שיטת הזיהוי המסורתית

פרק שלישי: קריטריון המסורת[]

מהי מסורת?, מסורת הלכתית ומהימנותה, מסורת זיהוי, מה בין זיהוי שבמסורת ובין זיהוי הנשען על ניתוח נתונים ו"אומדנא"

קריטריון המסורת כקריטריון מדעי[]

  1. מסורת מתקיימת ('פעילה')
    1. צמחים בעלי מסורת פעילה רגילה
    2. צמחים בעלי מסורת הלכתית פעילה
  2. מסורת פרשנית אחידה והשתלשלותה
  3. מסורות פרשנות שונות

הצעה לבחינת זיהוי הצמחים[]

  1. בחינת הטקסט לפי פשוטו של מקרא
  2. בדיקת קריטריון המסורת
  3. בדיקת קריטריונים נוספים
  4. דיון ומסקנות

מיון צמחי המקרא לפי קריטריון המסורת
הערות מתודולוגיות נוספות על שיטת המחקר בחיבור זה
תקופת המקרא: כרונולוגיה ומרחב
הפן החינוכי

חלק ב: זיהוי צמחי המקרא לאור קריטריון המסורת[]

סיווג צמחי המקרא בהתאם לרמות זיהוי - תוצאות המחקר

פרק רביעי: שמות הצמחים המזוהים בוודאות[]

אֲבַטִּחִים (79) אֱגוֹז (80) אֵלָה אַלּוֹן (81) אֶרֶז הַלְּבָנוֹן, אֲרָזִים (83) בָּטְנִים (84) בְּצָלִים (86) גַּד (87) גֶּפֶן (89) דּוּדָאִים (89) הֲדַס (92) זַיִת (93) חִטָּה (94) חָצִיר (95) כֹּפֶר (95) כַּמֹּן (97) כַרְכֹּם (97) לְבוֹנָה (99) נֵרְדְּ (100) עֲדָשִׁים (101) עֵץֿעָבֹת (102) עַרְבֵיֿנָחַל, עֲרָבִים (103) עַרְמוֹן (104) פוֹל (105) פְּרִי עֵץ הָדָר (106) פִּשְׁתָּה, פִּשְׁתִּים (בּוּץ, שֵׁשׁ) (109) קָנֶה (111) קֶצַח (112) קִשֻּׁאִים (113) רִמּוֹן (116) שׁוּמִים שְׂעֹרָה שָׁקֵד, לוּז (118) שִׁקְמִים (120) תְּאֵנָה (121) תָּמָר (121) תַּפּוּחַ (122)

פרק חמישי: שמות הצמחים ברמת זיהוי אמינה[]

אֵזוֹב (127) גֶּפֶן שָׂדֶה, ראו: פַּקֻּעֹת שָׂדֶה (145) דֹחַן (130) חֶלְבְּנָה (131) כֻּסֶּמֶת (134) מֹר (138) נָטָף (141) סְנֶה (142) פַּקּעֹת שָדֶה (145) רֹתֶם (148) שִׁטָּה (151)

פרק שישי: שמות הצמחים שזיהוים ברמת הסתברות גבוהה אך לא ודאית[]

אֲבִיּוֹנָה (155) אֲהָלוֹת, אֲהָלִים (156) אֹרֶן (158) בְּרוֹשׁ (159) הָבְנִים (162) כַּרְפַּס (163) לַעֲנָה (163) מַלּוּחַ (166) עֵץ שֶׁמֶן (167) עַרְעָר (169) פּוּאָה, פֻּוָה (172) צַפְצָפָה (172) צֳרִי (174) קִיקָיוֹן (177) קָנֶה, קְנֵהֿבֹשֶׂם, קָנֶה הַטּוֹב (180) קִנָּמוֹן, קִנְּמָן-בֶּשֶׂם (182) קְצִיעוֹת, קְצִיעָה (184) רֹאשׁ, רוֹשׁ (185) תְּאַשּׁוּר (188)

פרק שביעי: שמות הצמחים שלא ניתנים לזיהוי או שסבירות זיהוים היא נמוכה[]

אַלְמֻגִּים, אַלְגּוּמִּים (193) אֹרֹת (195) בָּאְשָׁה, בְּאֻשִׁים (196) בְּכָאִים (197) גֹפֶר (198) חֲבַצֶּלֶת (199) לֹט (200) נַעֲצוּץ (203) סוּף (204) סִרְפַּד (205) קִדָּה (206) תִּדְהָר (207) תִּרְזָה (208)

פרק שמיני: שמות צמחים קיבוציים פרטיים[]

אָחוּ (212) אָטָד (212) אֶשֶׁל (215) בֹּרִית, בֹּר (216) בַּרְקֳנִים (217) גֹּמֶא (218) דַּרְדַּר (219) חֵדֶק (220) חוֹחַ (221) חָרוּל (222) לִבְנֶה (223) מְרוֹרִים (226) נִצָּנִים, צִיץ הַשָּׂדֶה (228) סִירִים (228) סִלּוֹן, סַלּוֹנִים (230) קִמּוֹשׂ, קִמְּשֹׂנִים (230) שׁוֹשַׁנָּה, פֶּרַח שׁוֹשָׁן (231) שָׁמִיר וָשַׁיִת (235)

פרק תשיעי: שמות שהם ספק כינוי לצמחים[]

אַגְמוֹן (239) אֲהָלִים, ראו: אֲהָלוֹת (156) אֶזְרָח (240) בְּדֹלַח (241) בֹּשֶׂם, הַבֹּשֶׂם (241) גַּלְגַּל (242) גַּלִּים, ראו: נִצִּים (254) גֶּשֶׁם (243) חַלָּמוּת (244) חָמִיץ (245) חֶרֶב (245) חִרְיוֹנִים (246) יָוֵן (247) יֵמִם (248) יְתָרִים (248) כֹּל (249) כֶּלַח (249) כִּפָּה (250) מְסֻכָּן (251) נַּהֲלֹלִים (251) נְכֹאת (252) נַעֲמָנִים (253) נִצִּים (254) סָרָבִים (254) עַקְרַבִּים (255) פַּנַּג (255) פִּרְחַח (256) צֶאֱלִים (257) צִנִּים, צְנִינִם, מִצִּנִּים (258) רָע (258) שׂוֹרָה (258) שְׁחֵלֶת (259) שִׂיחַ (260) שֶׁלֶג, ראו: בֹּרִית (216) שֶׁמֶן טוֹב (260)

פתח דבר[]

התנ"ך אף שהוא ספר דת ומוסר, הנו עשיר בתיאורי טבע ציוריים: רבים מהם תיאורי צמחים ובעלי חיים, ששימשו חלק מן התרבות החקלאית של קדמונינו וחלק מתבנית נוף מולדתם. נתון זה מפתיע בהשוואה לדלות תיאורי הטבע בספרות הקדומה: ספרות החוקים הבבלית והמצרית והספרות המיתולוגית האלילית, שהיו מיוסדות על פולחן הטבע ותמורותיו.

בתנ"ך נזכרים למעלה ממאה צמחים. הללו מופיעים בתיאור אופיה החקלאי של הארץ: (עצי פרי ועשבים רעים) מהם המשמשים כמרכיב בעבודת ה' (כגון: 'מרור', 'אזוב' ו'ארבעת המינים'), מקצתם נזכרים אגב סיפור אירועים שונים (למשל: ה'דודאים' ומיני 'זמרת הארץ'), אולם על פי רוב הללו שימשו אמצעי להעברת מסר דתי בדרך האלגוריה כמוטיב סמלי או כמשל ונמשל (כגון: 'קנה' ו'אטד').


מהלכה של פרשנות הזיהוי[]

אין ביכולתנו לשחזר את כל מהלכה של פרשנות זיהוי הצומח המקראי ונפתוליה, אך ראשית עלינו להכיר בעובדה שכיום אין באפשרותנו לזהות חלק ניכר מצמחי המקרא. עצם העובדה שלצמחים אחדים יש יותר מזיהוי אחד כבר בספרות חז"ל - ומאוחר יותר בקרב פרשני ימי הביניים - יש בה כדי להעיד על ניתוקה של שרשרת מסורות זיהוי מקורית כך שלמעשה אנו נסמכים על ראיות נסיבתיות בלבד. במאה השנים האחרונות חלה התקדמות רבה בחקר הצומח במקורות ישראל - המקרא וספרות חז"ל. חברו לכך שני גורמים עיקריים: התפתחות ענפי המדע השונים ותהליך שיבת עם ישראל לארצו, שבעקבותיו שבה הלשון העברית להיות שפה דבוּרה. דומה שעל אף שפע המחקרים שנכתבו בתחום זה, עדיין קיימת בעיה בקביעת זיהוי הצמחים. מסתבר שגם המחקר המדעי מוגבל באפשרויותיו. יתרה מזאת, פעמים שבספרות המדעית ובזו העממית מוצעים זיהויים שאינם עולים בקנה אחד עם אמות המידה המקובלות במחקר, ועם זהירות והאחריות הראויות וכך 'כל דכפין ייתי ויזהה'. דבר זה משפיע בסופו של דבר על הפרסומים שאליהם נחשף הקהל הרחב, שאינו בקיא בדרך כלל בנושא.

"האני מאמין של המחבר"[]

מזה שנים רבות אני עוסק בחקר זיהויי הצמחים במקורות ישראל ובהוראתם לתלמידים על פי הקונספציה המקובלת במחקר ובהסתמך על אוצר הפרשנות היהודית לדורותיה. עם הזמן חלפו בי הרהורים רבים על דרך הלימוד המקובלת; חשתי שבתחום זה לא חלה התקדמות ניכרת. לעניות דעתי, הבעיה העיקרית כיום אינה כמות המידע והדעות, אלא איכותם והדרכים לפרשם. דרושה בחינה מחודשת של הנתונים ושל הקריטריונים הקיימים לזיהוי, וליתר דיוק להצעה מתודית שונה מן המקובל, שתתווה דרך מאוזנת ושקולה יותר בקביעת מדד ודאות הזיהוי. אודה ולא אבוש כי קשה להיגמל מן התפיסה הקיימת, ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר מחייב אותי להודות שגם אני טעיתי בעבר בהערכה של כמה זיהויים משום שלא נקטתי זהירות מספקת.

Advertisement