צפת

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.964702,"lon":35.496032,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.964702,"lon":35.496032,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.964702,"lon":35.496032,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":9,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.964702,"lon":35.496032,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר

צפת היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של מדינת ישראל ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ הגליל החל מהמאה ה-13, התקופה הצלבנית בארץ ישראל . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני ים כנרת . אקליס העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום - כ-850 מ"מ גשם לשנה ב-60 ימי גשם בממוצע ובקיץ - יחסית נעים. לעיתים יורדים בה שלגים.

חשיבותה ירדה לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים בשנת 1918 . בעקבותיו חלק מחבל הארץ, הצפוני והמזרחי, עבר לשליטת מדינת לבנון ולסוריה

צפת נחשבה לאחת מארבע ערי הקודש (יחד עם ירושלים, חברון וטבריה) שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן מאז תקופת ימי הביניים. במאה ה-19 היא הייתה העיר בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בארץ - 15,000 נפש.

נפת צפת, שמרכזה הוא בעיר, היא אחת מחמשת הנפות של מחוז הצפון. שטחה הוא קטן יחסית, הרביעית בגודל שטחה - 670 קמ"ר, מבין הנפות. לנפה שלושה אזורים טבעיים: עמק החולה, גליל עליון מזרחי ואזור חצור. אוכלוסיית הנפה מונה 98 אלף תושבים ב-64 יישובים, מזה 81.1 אלף יהודים ב-61 יישובים . עם הקמת המדינה, בשנת 1948, היו בה 10.8 אלף תושבים, מהם 8.9 אלף יהודים.

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 2003 נבחר לראש העיר יצחק אוחיון. בבחירות למועצת העיריה השתתפו 14 רשימות. את מספר הקולות המירבי קבלה הרשימה החרדית, כולל הספרדים 16%.

Safed, Old City (Continued)

Continue to the Old City of Safed. With winding streets only accessible by foot and a city center surrounded by ancient Jewish buildings and artist galleries, the Old City of Tzfat is one of the notable treasures of Israel’s Upper Galilee. This mystical city, known as the birthplace of Kabbalah (Jewish mysticism), has maintained most of its 16th century architecture and rich artistic culture. https://www.timeout.com/israel/attractions/old-city-of-tzfat Autumn season, Workday, 11:00AM, 24°C Instagram: https://www.instagram.com/relaxing.walker/ Become a member to show your support! https://www.youtube.com/channel/UCskFSpDpXyqQNnacB1u4k_g/join Route on Google Maps (Purple): https://www.google.com/maps/d/u/1/edit?mid=1JufIZ_3hjCsHTntav3xlt2R2ikR5Vyjo&ll=32.967966608934375%2C35.49076501496202&z=17 All Routes on Google Maps: https://www.google.com/maps/d/u/2/embed?mid=1JufIZ_3hjCsHTntav3xlt2R2ikR5Vyjo Coordinates - Start of walk: 32.97062, 35.49326 Relaxing Walk. No action, Video walks for Relaxation. Enjoy! All videos in 4k, 25/60 fps Link to this video: https://youtu.be/JuqtmNicnYM Subscribe: https://www.youtube.com/RelaxingWALKER My second channel - Beautiful Israel: https://www.youtube.com/DimaWALKER #Walking #RelaxingWalker #Israel

19283עמיתים לטיולים' - צפת

גאוגרפיה

הגאוגרף אלישע אפרת במאמרו :צפת - גאוגרפיה של עיר הררית מבחין בייחודה של העיר. היא עדיין עיר בפני עצמה ולא נוצרו סביבה יישובים עירוניים נוספים שהיו הופכים אותה למטרופולין. היא שמרה על קווי אפיון המשלבים "עבר היסטורי, מסורת ותרבות יהודית".

צפת שוכנת בפינה הדרומית-מזרחית של הגליל בגובה של 845 מטר מעל פני הים. מכל צדדיה פסגות הרים: מצפון - הר ביריה, ממזרח - הר כנען ומערב - הגבוה בהרי ישראל - הר מירון. היא מתוחמת על ידי שני נחלים ממזרח - נחל עכברה ומצפון - נחל ביריה, לידו הכביש היורד לעכו.

העיר בנויה בחלקה על הר ה"מצודה", שמורדותיו משופעים וקשים לבנייה ולכן רק שליש ממנו ראוי לבנייה לעומת זאת בחלקה האחר של העיר, על הר כנען, שני-שליש ראויים לבנייה ולכן אזורבנוי יותר. תחום השיפוט של העיר הוא 15,000 דונם. הצפיפות בה היא 958.8 נפש לקמ"ר, מבין הנמוכים בערי הארץ. הסיבה לכך היא המבנה הטופוגרפי של העיר.

מיקומה של העיר והמבנה הגאולוגי שלה חשוף לרעידות אדמה ולגלישות קרקע, יותר מאשר מקומות אחרים בארץ ישראל. קיים מקדם הסיסמי(PGA ) הנותן הערכה הסתברותית לגבע הסיכון. המקדם בצפת הוא 0,234 . הוא נמוך יותר מאשר בטבריה - 0.261 או עין גב - אחת המקומות בעלי המקדם הגבוה - 0,283. לשם השוואה בתל אביב 0.090 המקדם הוא ובאזור חבל ארץ קטיף לשעבר, הוא מן הנמוכים בארץ 0.025 . סכנה נוספת קיימת במבנה של העיר היא סכנת הגישה של המבנים בשיפוע הדרומי שלה וזאת עקב המבנה הקרקעי של ההר.

ראו גם:רעידת האדמה בצפת, 1837

לפי התחנה המטראולוגית הממוקמת בהר כנען (934 מטר מעל פני הים):

• כמות הגשם היממתית המקסימלית (מ"מ) הבייתה 92.4 מ"מ ב-3 אפריל 1980.
• השנים בהם נמדדו כמויות הגשם החודשיות המינימלית: נובמבר 1977 ו-דצמבר 1993
• השנים בהם נמדדו כמויות הגשם החודשיות הממקסימליות: נובמבר 1994 ודצמבר-1991
• כמות הגשם החודשית המקסימלית (מ"מ): 345.6 מ"מ - דצמבר
• המספר הממוצע של ימי הגשם לחודש, בדצמבר: 13 (1 מ"מ ויותר).
• כמות הגשם החודשית הממוצעת (מ"מ): 159 בינואר ו-138 בדצמבר
• לחות בקיץ - בצהרים - 37%-60%
• טמפרטורת המינימום המוחלטת (מ"צ): - 6.5 בפברואר
• מספר ימים ממוצע עם טמפ. מינימום נמוכה מ 5- מ"צ: 17 בינואר, 16 בפברואר ו-9 בדצמבר

תולדות המקום

נוף העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Beny Shlevich (Volland)

בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". במקום היה יישוב גם בתקופת הברזל - בימי ההתנחלות של שבטי ישראל, כאשר צפת הייתה בנחלת שבט נפתלי. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי ממלכת ישראל וגם בתקופה הפרסית. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור 732 לפנה"ס חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת אלכסנדר ינאי - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.

צְפַת אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר בנחלת שבט יהודה: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה .(שופטים א',י"ז)..

יוסף בן מתתיהו בחיבורו תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות המרד הגדול . הוא ציפָּ‏‏ה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מסוריה ובתחילה ינסה לכבוש את הגליל. הוא מחליט לבצר בגליל העליון את המקומות הבאים: "סלע עכבּרה ואת צפת ( במקור: Sepph סֶ‏פְּ‏ף או ) ואת ימנית ואת מירון הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב.

לאחר חורבן בית שני משפחות הכוהנים ששרדו עזבו את ירושלים ועברו לגליל. הן העדיפו לשמור מרחק מהרומאים. הם חיו בקהילות יהודיות קטנות של כוהנים וכך יכלו לשמור על מנהגי כהונה וטהרה רבה . בין "כ"ד משמרות כהונה בגליל" מימי בית שני נמנה גם המשמר הי"ב, הוא: "משמר יקים פשחור צפת".

בתקופת התלמוד מוזכרת צפת בהקשר להדלקת משואות שנועדו להודיע על קידוש החודש. בפיוט "איך ישבה חבצלת השרון" של ר' אלעזר הקליר, שחי במאה ה-5- מאה ה-6, המתאר את ערי הכהנים בגליל, מוזכרת גם צפת:

"לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת
וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפָּת
וּבְחִזּוּק מוּסַר הֻרְפָּת
וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת
כֹּהֵן צְפָת" אתר פיוט

על הר כנען (כיום בתוך העיר) התקיים יישוב בשם יבנית, שהיה גם הוא אחד מביצורי הגליל בתקופת המרד הגדול, ומוזכר לאחר החורבן כמקום מושבה של משמרת הכהנים אימר.

מפעלי המים התת־קרקעיים והעיליים בצפת ובסביבתה בתקופת הביינים המוסלמית

• מאמרם של ינון שבטיאל, עמוס פרומקין ומרים בר-מטיוס

תרשים מהמאמר

המצודה הצלבנית

עוד בטרם להתבססות ההתיישבות של ה"צלבנים" בצפת, יש עדויות לקיומו של היישוב היהודי בצפת כבר בהמאה ה-11. וזאת, בניגוד "לדעה המקובלת המייחסת את עלייתה של צפת לבנייה הצלבנית". בשנים 1102 או אפילו 1142 , היה במקום ריכוז עירוני, לא עיר ממש. מצויה תעודת קניה שנערכה בשנים 1023-1024 בשביל ילד: מוסי בן הבה בן סלמון הצפתי .עם התבססות הצלבנים בצפת, עלה ערכו של המקום, ובמאה ה-13 הייתה למרכז יהודי בשביל יהודי הגליל. בשנת 1216 פגש אלחריזי בדרכו לדמשק את ק' צדוק הצדיק" - ראש ישיבת גאון יעקב. ‏‏ לפי ההשערות היה צדוק הצדיק בנו של ר' אברהם בן ר' עזרא ראש ישיבת ארץ ישראל בדמשק.

בתקופת הצלבנים הייתה צפת מבצר בעל חשיבות אסטרטגית, שתואר כ"מבצר חזק מאוד בין עכו לים כנרת". בצפת התקיימו זה לצד זה מבצר ועיר. שריד למצודה מהתקופה הצלבנית מהמאה ה-12 מצוי במרכז צפת . צפת כונתה בפי הצלבנים "מפתח הגליל". העיר שלטה על השטח שבין עמק החולה לבין עמק הכנרת ועל עורקי התחבורה שעברו דרך גשר בנות יעקב. הביצורים הראשונים הוקמו בשנים 1102 - 1103 וזאת על סמך תעודה משנת 1103. בשנת 1168 נמכר המבצר ל"מסדר הטמפלרים". בשנת 1179פשטו המוסלמים על צפת והרסו את העיר ואת המבצר .

המבצר בצפת היה המבצר הצלבני הגדול במזרח. המבצר המכונה "עצום" חזר ובנה באמצע המאה ה-13 ביוזמת "בֶּ‏‏נוּ‏אַ ד'אַ‏‏לִינואֵן ( Benedict d'Alignan), הבישוף ממרסי. תחת שלטון הצלבנים יוסה למקום קדושה כאשר נקבע כי כאן מקום המערה של "טוביה". הוא מתאר את גודלו ב-40 דונם, מידה התואמת את הידוע היום. היקף החומה החיצונית הגיע ל-850 מטר, גובה החומה - 28 מטר ועומק החפיר 15 מטר. בחומה החיצונית היו שבעה מגדלים גדולים בגובה של 24 מטר .

לפי ההיסטוריון "אל פאדל" בחיל המצב היו שמונים אבירים ומשרתים וכן חמישה-עשר מפקדים, לכל אחד מהם היו חמישים פקודים וכן בעלי מלאכה. עם כיבוש המבצר נמנו בו אלף שריונות. מעריכים כי בזמן שלום שהו בו 1,700 איש ובעתות מלחמה - 2,200 איש.

צפת שימשה מרכז מנהלי של מחוז שהתגוררו בו 10,000 איכרים ב-260 כפרים וחוות. היסטוריון עות'מאני כותב:"מצודת צפת היתה מן האתנים שבמבצרי הפרנקים ומאלה שהזיקו ביותר למוסלמים. בתוכה ישבו הטמפלרים, פרשים כעורבים ממש, נכונים לפשיטות על הערים בדמשק ועד דאריא (כנקרא "דהריה" - בדרום הרי חברון) וסביבותיה ומירושלים ועד "כרך" (בעבר הירדן) וסביבותיה .

הצלבנים זיהו את צפת עם "ביתוליה" בהקשר ליהודית שלחמה בהולופרנס. הזיהוי של ביתוליה עם "בית אל" גרמה לשרשרת טעויות: גשר בנות יעקב על שם יעקב, חאן "ג'וב יוסף" - בעמק העולה לצפת - כמקומו של הבור בו הושלך יוסף ו"מערת שם ועבר" בצפת - כמקום בו הודיעו ליעקב על מותו של יוסף.

בתקופה הממלכותית

שרידי מצודת צפת - מקור התמונה:[1], צילם:מאיר חסידיאן

ב-1266 נכבשה המצודה בידי הסולטן הממלוכי "בייברס", אשר הפכה בירת מחוז הגליל בממלכתו - הוא מחוז "צאפד". גבולות המחוז היו בצפון מנהר הליטני והעירצור ובדרום - עד עתלית לשםת הים התיכון והעיר ג'נין בצפון השומרון. מעמדה עלה על מעמד ירושלים שהייתה "נפת" ירושלים לעומת "מחוז" צפת. בתקופה הממלוכית היה בצפת ישוב יהודי בן כ-300 משפחות . בתקופה זו נבנה "בית הכנסת אליהו הנביא", המוכר כבית הכנסת האר"י של הספרדים.

עדות מעיינת נמצאה בגניזת קהיר ובו מתוארת סמיכת רבנים בצפת בשנת 1200 : "נאום הנפצע למצוות אדוננו סעדיה בר' עובדיה זלה"ה הנסמך בצפת למצוות אדוננו" . משנת 1215 יש תעודה בה מסופר על קיום ישיבה בעיר. "ישיבת ארץ-ישראל" והעומדים בראשה ראו את עצמם כממשיכי הסנהדרין ונהגו לסמוך רבנים. אלחריזי כתב על קיום ישיבת "גאון יעקב" בצפת ועל העומד בראשה "צדוק הצדיק"

ראו גם: חאן החמור הלבן

רובע אל ווטא שבצפת הממלוכית

חודשים יולי- אוגוסט 2004 התקיימה חפירה ארכיאולוגית מדגמית במדרון המערבי של צפת, בעקבות בקשה להכשיר שטח לבניה. המקורות ההיסטוריים מהמאות 15-14 מעידים על קיומה של שכונה מערבית בעיר צפת ושמה אל-ווטא.

המדרון תלול מאוד (25°) והעבודה בוצעה בארבעה מפלסים על המדרון, שטחים A-D. בחפירה נמצאו שרידי בניה מהתקופה הממלוכית, בהם הובחנו ארבע שכבות:

שכבה IV: נמצאו שרידים דלים של קירות מתחת לקירות משכבה III. אמנם, לא ניתן לעמוד על תוכנית הבניה, אך שרידים אלה הם עדות חשובה לראשית הבניה במדרון.

שכבה III: לשכבה זו מיוחסים שרידי בניה רבים המעידים על בניה צפופה במדרון. על רצפת אחד החדרים, נתגלתה קופה עשויה חרס מנופצת ובתוכה 127 מטבעות. ביניהן מטבעות ממלוכיים, ונציאניים ומטבעות ארמניים שהוטבעו מחדש על ידי הממלוכים.

המאוחרות ביניהן הן מהשנים 1342-1339. בכל שטחי החפירה נמצאה כמות גדולה של שברי כלי חרס שנעשו בארץ וכלים שיובאו מארצות שונות, המתוארכים למאות 14 – 15. ההרס והחורבן נמצאו בכל מבני שכבה זו, הקירות התמוטטו ונטו הצידה. האירוע התרחש בפתאומיות. צירופם של ממצאים אלה בשטח המצומצם שנבדק, מלמדים שהוא נגרם בעקבות רעידת אדמה חזקה. לאחר ההרס והחורבן המקום לא נושב מחדש.

שכבה II ו- I גם הן מהתקופה הממלוכית ושייכות לפעילות חקלאים והצטברות סחף. תוצאות החפירות מעידות על בניה נרחבת וצפופה במדרון המערבי של צפת בתקופה הממלוכית.

המכלול החומרי שנמצא הינו עשיר מאוד ומעיד על אורח החיים העירוני של תושבי השכונה ועל הקשרים שהיו להם עם ארצות רחוקות. היו אלה תושבים עירוניים אמידים שיכלו להרשות לעצמם לרכוש כלים מיובאים מארצות רחוקות.

חשיבותם של ממצאים אלה למחקר התקופה הממלוכית היא רבה. מכיוון שהפעילות האנושית במדרון המערבי מראשיתה ועד לנטישתה הסופית ארעה בתקופה הממלוכית והיא בבחינת כפסולה של זמן שלא הופרעה מפעילות קדומה או מאוחרת יותר, חשובים ממצאי החפירה ללימוד מפורט של התרבות החומרית בתקופה הממלוכית. בעזרת המטבעות ניתן יהיה גם להגיע לתאריכים מדויקים יותר של מכלולי התקופה. כמו כן ממצאי החפירה עשויים להרים תרומה חשובה למחקר רעידות אדמה בצפת.

• המקטררשות העתיקות
• על השכונה: ראו גם:צפת מכפריר לבירת הגליל

צפת וחורבת דנעילה - בהובלת נמרוד גצוב, ארכיאולוג רשות העתיקות. ההרצאה במסגרת הסדרה 'צפת מכפריר לבירת הגליל - מסע בזמן בין אנשים לאבנים'. יום ראשון הקרוב, 14.2.2021 בשעה 19:00

צפת מכפריר לבירת הגליל

• ראו גם ערך מורלב:צפת מכפריר לבירת הגליל

מאתר רשות העתיקות - צפת - כשהאתר של צפת עלה על במת ההיסטוריה, במאה הא' לסה"נ, לאור הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, כבר התאפיין אופיו הביצורי, שמתבטא גם במגדל-מבצר מהתקופה הערבית הקדומה ובמצודות מהתקופות הצלבנית והממלוכית. בתקופה הצלבנית ניכרת התפתחות גדולה בת כמה שלבי בניה שנמשכה כ200- שנה, בהתאם להתפתחויות הפוליטיות והצבאיות. על פי Paul Deschamps, מצודת צפת הייתה שיא הבניה בשנת 1240 ויצירת המופת של הארכיטקטורה הצבאית במאה היג' לסה"נ בארץ הקודש. תפקידו ההגנתי של האתר משתקף באופן ברור עד אמצע המאה היט'. מצודת צפת, שהתקיימה למעלה מ800- שנה (1837-1102 לסה"נ) חרבה סופית ברעש אדמה ולא שוקמה יותר. לצערנו, רעידות אדמה, התמוטטויות גדולות ושוד אבנים שיטתי, לא הותירו שרידים שנותרו עומדים על תלם. מצב זה לא הקל על עבודת הסוקרים שפקדו את צפת, אחד אחר השני, מאז רובינסון ועד ויקטור גרן והסקר הבריטי (1875-1838).

החברה הממשלתית לתיירות, רשות העתיקות, עירית צפת והקרן הקיימת לישראל, מממנים למעלה משנה פרוייקט מחקר, חפירה ושימור בחלק הדרומי של המצודה. על פי ממצאי החפירה, ניתן כבר לזהות בניה משלוש תקופות: צלבנית, ממלוכית ועות'מאנית. לאור חלוקה זו, מזוהה החומה הפנימית כצלבנית, מכלול השער הצמוד לחומה כממלוכי ושרידי בניה אחרים כעות'מאנים.

בואם של יהודי ספרד

בניין הסרייה - המיממשל התורכי. מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Beny Shlevich (Volland)

הספר הראשון שהודפס בצפת 1577 - מקור : מדריך ארץ ישראל - זאב וילנאי "שימוש הוגן"

אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי הטורקים ב-1517, התיישבו בצפת יהודים מגולי ספרד, והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. באותה העת היה גם מצבה הכלכלי של העיר משופר. רבי משה באסולה שבקר בעיר ושהה בה בין השנים 1521 ו1522 מתאר במילים הבאות את העיר צפת באותה העת :

"העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות ודגן ותירוש ויצהר לרוב מאד ובזול לקונה כל דבר בעתו... הארץ רחבת ידיים בסחרה, ויש הרבה סחורות מהיהודים" (זאב וילנאי, עמ' 343)

מסעות ארץ-ישראל לרבי משה באסולה (הנודע בשם "הנוסע האלמוני מליוורנו משנת רפ"ב")

בצפת ישבו ופעלו במאה ה-16 גדולי המקובלים: משה קורדובירו, יצחק לוריא (האר"י) ותלמידו חיים ויטאל, יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך", המשוררים ישראל נג'ארה ושלמה אלקבץ ורבנים מפורסמים אחרים. מכאן יוזמתו של גדול הרבנים של אותו דור ה רבי יעקב בירב שניסה לחדש את הסמיכה ולהקים את הסנהדרין. בצפת היו שמונה בתי כנסת. היהודים כינוה "בית אל", והיא הייתה אחת מארבע ערי הקודש (יחד עם ירושלים, טבריה וחברון).

מצבה הכלכלי של העיר היה משביע רצון. עולי ספרד הביאו עימם את תעשיית הצמר. בעיר היו 3,000 נולי אריגה ותוצרתה התחרתה בתעשיית האריגים של ונציה. אפילו חלק מהחכמים עסקו בתעשיית הצמר. תושביה עסקו גם במסחר בדבש, משי ותבלינים. בשנת 1576 הוקם בצפת בית הדפוס הראשון במזרח התיכון. במשך עשר שנים הדפיס חמישה ספרים.

המאה ה-16, לפי המשוער, אוכלוסיית העיר הגיעה ל-13,000 נפש - מחציתם יהודים.

במאה ה-17 הורגשה ירידה בפריחתה הכלכלית. האריגים הזולים מאנגליה דחקו את אריגיה ותעשיית הצמר קרסה. נחתו על העיר מכת הארבה ומגיפות פשטו על תושביה. גם חכמיה המפורסמים הלכו לעולמם והאחרים עברו לירושלים ולערים אחרות. מגפה קשה במיוחד פקדה את צפת ב-1747. ב-1759 אירעה רעידת אדמה, שבה נהרגו כ- 300 יהודים.

התאוששות קלה הורגשה בער, בשנת 1778, כאשר הגיעה לארץ שיירה בת 300 חסידים שהתיישבו ברובם בצפת. ניתן לההגדיר תקופה זו כראשית "הישוב הישן" האשכנזי בצפת. ב-1799, מיד לאחר נסיגת צבאו של נפוליאון בונפרטה מארץ ישראל, נהרס הרובע היהודי על ידי פורעים ערבים מקומיים ורבים מיהודי העיר נטבחו. ב-1810 התיישבו גם מתנגדים מתלמידי הגאון מווילנה בצפת. חיזוק זה של היישוב בצפת גרם פריחה כלכלית מחודשת. אחד העולים, ישראל ב"ק, (שמשך אחריו כ-200 עולים מברדיצ'ב) יסד בה בית דפוס עברי ראשון בארץ ישראל.

אתר נדיר מהמאה ה-16

אתר ארכאולוגי נדיר מהמאה ה - 16 שהתגלה בצפת !!!

דוד הכהן כתב באתר Facebook : ממצא ארכיאולוגי נדיר התגלה במפתיע בצפת: מרכז קניות ובאר מים מהמאה ה16, ממצאים מהמאות 17-19 ומנהרת הטרור הראשונה בישראל משנת 1948 במסגרת עבודות לפיתוח התיירות בצפת, הפיכת כיכר אשתם/שדה לאזור מזמין עם תצפית נוף קסומה לעבר הרי מירון וכו' ביצעו הצוותים המקצועיים חפירות דגימות בקרקע. במסגרת עבודות אלו אותרו ממצאים ארכיאולוגיים חסרי תקדים על ציר הזמן מהמאה ה16 ועד למלחמת השחרור בשנת 1948.

ישעיהו הנביא בסימטאות צפת

זאב ח. ארליך (ז'אבו) במדורו "ארץ מקרא" במוסף השבת של מקור ראשון ליום ה' באלול תשס"ח הצביע על איזכור נבואות ישעיהו הנביא במסורות יהודי צפת.

רבי שלמה אלקבץ מחבר "לכה דודי", כלל בפרקי בו שורות וחצאי שורות מנבואות ישעיהו הנביא, כמו:"עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי" (ישעיהו י"א), הִתְעורְרִי הִתְעורְרִי // כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי // עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי // כְּבוד ה' עָלַיִךְ נִגְלָּהּ (גם בשירת דבורה),לא תֵבושִׁי וְלא תִכָּלְמִי ועוד.

ר' ישראל משקלוב

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משקלוב, ה'תק"ל (1770) - טבריה1839). רב, תלמיד הגר"א, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל.

בשנת 1808 התכנסו בשקלוב כמה מתלמידיו של הגר"א, ובראשם רבי ישראל משקלוב, רבי מנחם מנדל משקלוב, רבי סעדיה משקלוב, ורבי הלל ריבלין משקלוב, והחליטו לגבש קבוצה של תלמידי הגר"א לעלייה לארץ ישראל. לאחר מסע רווי תלאות הגיעה קבוצה בת 150 איש לארץ ישראל. תחילה הם הגיעו לטבריה, שם גרו ראשי הציבור האשכנזי בצפון הארץ מכולל אנשי רוסיה, אשר קיבלו באופן שוטף תרומות מיהודי וילנא ויהודי מדינת ליטה. רבי מנחם מנדל משקלוב לא מצא את מקומו בטבריה. בשנת 1810 הוא עלה לצפת. בצפת מצא שפה משותפת עם רבני הספרדים. בעיר היו 40 משפחות, תלמידי חכמים וחיים בעוני. רק בעזרת הלוואות הצליחו להתקיים.

בצפת התכנסו:"כל הגדולים והזקנים בבית הכהן הגדול הר"ח פאקראיימר מ"ץ מק"ק ווילנא" והחליטו לשלוח אותו לחו"ל לאסוף כספים עבור יהודי צפת. הוא הגיע לוולוזין, שם קבל המלצה לפעולתיו ויצא עימה למסע איסוף הכספים. הוא נפגש עם שליח האשכנזים מצפת וסיכם כל פעילות משותפת. הוא הצליח ושלח את התרומות לצפת. הוא הוזמן לוורשא. בינתיים, הגיעה שנת 1812, צרפת פלשה לרוסיה ומה שנותר לו היה לשוב לארץ ישראל. בסוף 1813 שב לצפת הדפיס את ספרו "תקלין חדתין" על התלמוד הירושלמי מסכת שקלים.

מגפת הדבר

בינתיים פרצה בצפת מחלת הדֵבֶ‏ר בה נספו אשתו וארבעת ילדיו. כיהן זמן מה כרב הקהילה האשכנזית בצפת אך החליט לעבור לירושלים יחד עם רבים מזקני העיר וחכמיה . הקים מחדש משפחה וכאשר פרצה שם המגיפה. שארית משפחתו נספתה. הוא ניסה להסדיר את קבלת התרומות מווילנא גם ליהודי ירושלים אך בדרך הכסף אבד בעיסקות כושלות. בשנת 1819 נהרג חיים פרחי והוטלו מיסים על היהודים ומצבם הורע. והנה הגיע לארץ ישראל "שר גדול מניסטרי דקיסר רוסיה יר"ה" . המינסטר גער בקונסול רוסיה בעכו ודרש ממנו להגן על היהודים. וכך התקבלה תעודה שהמושל התורכי חייב בהגנת היהיודים.

הוא מסכם את זכרונותיו בעצת רבותינו חז"ל: "דֵבֶ‏ר בעיר, כנס רגליך וסגור דלתיך בעדיך" ( בבא קמא, ס' ב' ). ומוסיף:" רק שיזהרו בכל השמירות לבלי צאת החוצה, ובכל כחי ומוחי ותוכי יגעתי ונתתי את ליבי להשיג הלוואות, לתת לכל אנשי כוללנו ולכל עניי כוללנן, שלא היה להם בית הסדר, והושבתים בכפר פקיעין, ששם היה שקט...שהייתי גרמא בהצלת נפשות יקרות". וכך מהציבור שלו מתו רק 10-12 נפש ואיחו מהספרדים ושאר האשכנזים, מכל אחת מהקהילות 300 נפש.

הנסיון לחידוש הסמיכה

בשנות פעילותו בצפת עשה רבי ישראל רבות לביסוס הקהילה ולהגברת העלייה לארץ. בין יוזמותיו היה נסיון לחדש את הסמיכה בארץ על מנת לחדש את הסנהדרין, ושליחת שליח (רבי ברוך מפינסק) לחיפוש עשרת השבטים. כמו כן פעל בצוותא עם ידידו רבי מנחם מנדל משקלוב לבנייתו מחדש של בית כנסת החורבה שבירושלים.

בשנת 1834 הדפיס בצפת את ספרו הגדול "פאת השלחן" על הלכות ארץ ישראל לפי שיטת רבו הגר"א. בהקדמתו לספר ניכרת גדלות רוחו, הערצתו הגדולה לגר"א, ומסירות נפשו למען יישוב ארץ ישראל. הקדמה זו היא אחד המקורות החשובים על הגר"א, לצד הקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לביאור הגר"א על ספרא דצניעותא.

המאה ה-19

צפת שנת 1908 - הרובע היהודי היה בחלק התחתון של העיר - מה שנותר נהרס ברעידת האדמה בשנת 1927, שפגעה בו קשות מקור התמונה :ויקישיתוף, "שימוש הוגן"

אולם פריחתה המחודשת של צפת הייתה קצרת ימים. בחמישה עשר ביוני, 1834 הותקף היישוב היהודי על ידי המון ערבי משולהב, רבים מיהודי העיר נרצחו, נפצעו ורכוש היישוב נשדד. בעקבות התערבותו של משה מונטיפיורי ואחרים הוחזר ליהודים כעשירית מרכושם.

ב-1 בינואר 1837 הרסה רעידת אדמה את כל השכונה היהודית וגרמה למותם של כ-2,000 איש. מיד לאחר הרעש שוב פרצה בעיר מגפה וכעבור שנה ב-1838 פרעו מורדים דרוזים וערבים מוסלמים מצפת והכפרים סביבה ביהודי העיר. המכות שניחתו על יושביה היהודים של צפת, אם על ידי שכניהם הערבים או על ידי חולי ורעש הביאו להדלדלות היישוב והעיר התרוקנה כמעט לגמרי מיהודיה. אחרי כל האסונות האלה נישארו בה כ-1500 יהודים בלבד. היישוב היהודי בעיר אומנם גדל מחדש במחצית השנייה של המאה ה-19, והוא מנה ערב מלחמת העולם הראשונה 11,000 נפש אבל הניסיונות לפתח בה תעשייה וחקלאות לא עלו יפה, ויהודי צפת התקיימו בעיקר על תרומות מחוץ לארץ.

לבה של העיר היא העיר העתיקה שמבניה הראשונים עוד מהמאה ה-16. העיר העתיקה עובתה במשך השנים והפכה להיות אחת הערים המאוכלסות ביותר בארץ ישראל (קרוב ל-20,000 תושבים, מהם 15,000 יהודים, המרכז היהודי הגדול ביותר בארץ ישראל במאה ה-19.

רעידות האדמה

לאחר רעידת האדמה בשנת 1837 התרחשה רעידת אדמה נוספת בשנת 1927 ומאז צפת נמצאת תחת הרושם שצפויות עוד רעידות אדמה, מה עוד שההסתברות לכך אינה נמוכה (ראו לעיל).

השפעת רעידת האדמה של שנת 1927 על הצפת הייתה פחותה מאשר קודמתה. ישובי הגליל סבלו נזקים רציניים כתוצאה משתי רעידות האדמה בשנת 1837 ובשנת 1921. גלישת הקרקע ושימוש בחומרים לא-יציבים לבנייה היו בין הגורמים לנזק העיקרי. מסקנות החוקרים היו שיש לאמוד את הערכות לרעידת אדמה באזורים השונים על מנת להתכונן לאירועים הצפויים.

עפרי אילני כתב בעיתון הארץ באוגוסט 2011 רעידות אדמה הרסניות יותר לערים עתיקות שבוניות על מדרונות תלולים

לפי המחקר:"ערים עתיקות הבנויות על שרידים של יישובים מתקופות קדומות עשויות להיפגע באופן הרסני מרעידות אדמה חזקות בעתיד - כך מזהיר מחקר שנערך בצפת על ידי חוקרים מהמכון הגיאולוגי. המחקר, שבוצע על ידי הגיאולוגים עודד כץ ואון כרובי, בדק את חומרת הפגיעה שעשויה להיגרם באזור העתיק של צפת, הבנוי על גבי מדרון. הוא מצא שבתנאים הקיימים במקום, עלולה להתרחש ברעידת אדמה גלישת מדרון - מצב בו הקרקע והסלעים שעל צלע ההר מתחילים לנוע וגולשים כלפי מטה. כאשר הדבר מתרחש במדרון בנוי, הוא עלול לגרום לנזק חמור במיוחד."

אשר לצפת, יש דגש מיוחד:"לדברי כץ, "הרובע היהודי נמצא על מדרון תלול מאוד, והבתים לא בנויים על סלע אלא על תל ארכיאולוגי - שפכי קרקע, שברי בניינים ושאריות של בנייה מתקופות קודמות. אלה התנאים שמאפשרים גלישת מדרון, ולכן אנחנו חוששים שברעידת אדמה חזקה יהיה שם הרס נרחב, ועלולים להיות הרבה נפגעים. זה נראה כמו המקום שייפגע באופן החמור ביותר בישראל". מחקרם של כץ וכרובי פורסם בכתב העת Engineering Geology. לדברי כץ, "בצפת רואים שהמדרון זוחל - יש סדקים וצינורות שנשברים. ברעידת אדמה, המצב יהיה עוד יותר חמור".

במדינת ישראל

המשטרה הבריטית במרכז העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111

הצצה ראשונה למנהרה שחפר הליגיון הערבי בימי מלחמת העצמאות

הצצה ראשונה למנהרה שחפר הליגיון הערבי בימי מלחמת העצמאות

כיכר הדוידקה בצפת - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111

,חוקר ארץ ישראל, מרדכי נאור, בקובץ "צפת ואתריה" מסכם: "מבחינתו של הישוב היהודי בארץ ישראל, היה כיבושה של צפת ב-10 למאי 1948, ארבע יממות לפני הקמת המדינה, אחד הנצחונות המזהירים במלחמת העצמאות שגבלו בנס". בעקבות זאת מספרים כי רב צפתי התבקש להסביר את הסיבות לנצחון. הוא השיב כך: בזכות המעשה והנס, המעשה - תפילות החסידים (שנאמרו במאורגן וברציפות כל ימי המצור) והנס - בואו של הפלמ"ח לעיר (שהגיע לאחר מאמצים רבים).

ערב מלחמת העצמאות היו בצפת 1,500 יהודים לעומת 10,000 ערבים. הרובע היהודי בעיר שכן במורד ההר עליו שוכנת העיר וכך הערבים מבתיהם יכלו לפגוע בהם בקלות יתרה. יתר על כן, כאשר המימשל הבריטי עזב את העיר, לקראת הפינוי מהארץ, -16 באפריל 1948, הם מסרו את מרכזי השליטה בעיר : משטרת כנען, משטרת העיר וה"מצודה", לערבים וכך הרובע היהודי היה נצור.

מרכז מידע פלמ"ח מספר על המערכה לשחרור העיר צפת. המערכה לשחרור העיר צפת הוטלה על כוחות מ"חטיבת יפתח" ונמשכה שבועות אחדים.

עקב התקפות הערבים על התחבורה היהודית לעיר, הורגש בה מחסור במצרכי מזון. ולכן הוחלט לפתוח נתיב גישה לעיר מצפון לה, דרך ביריה והכפר הערבי עין-זיתון (לאחר שיכבש). הדרך לצפת מעכו ומטבריה הייתה מסוכנת עבור תחבורה יהודית. לאחר פתיחת הנתיב, הגדוד השלישי של הפלמ"ח נכנס לעיר וחודשה אספקת המזון לרובע היהודי . לפעולה זו היו שלבים אחדים:

• כוח קטן של חיל-שדה ופלמ"ח הוחדר אל הרובע היהודי.
• במסגרת "מבצע יפתח", שני גדודי פלמ"ח כיתרו את צפת ע"י כיבוש הכפרים הערביים מצפון לעיר - הגדוד השלישי- ומדרום לה - הגדוד הראשון.
• הגדוד השלישי הצטרף אל הרובע היהודי וניסה לכבוש את אזור "המצודה" ללא הצלחה.

בעקבות הכישלון בפעולה הראשונה, החליטה מיפקדת המבצע לבצע בפעם השניה התקפה בו-זמנית על כל המטרות. החלטה זו תרמה להצלחת ההתקפה. גדוד זה הצליח להשתלט על העיר ביום 11 במאי 1948. הקרב הקשה והממושך ביותר ניטש על כיבוש המשטרה העירונית ומשטרת הר-כנען. המשטרה העירונית, עליה הגנו כ- 100 חיילים מ"צבא ההצלה" הערבי. המשטרה הייתה מבוצרת, ובסמוך אליה הוקמה עמדת "פילבוקס" (נשארה עד היום) , שחלשה על דרכי הגישה לבניין. ב-10 וב-11 במאי לאחר קרבות קשים נכבשה העיר. תושבי העיר והחיילים הערבים נטשו את העיר ואת עמדותיהם ונמלטו, כולל ממבצר המשטרה שבראש הר כנען. למנוסה תרמו ירי המרגמות ובעיקר פצצות ה"דוידקה" שיותר משגרמו נזק ממשי, הפחידו את התושבים הערבים ברעש החזק שגרמו. על כיבוש צפת נפלו 56 חללים.

עם קום המדינה מנה היישוב היהודי כ-2,300 תושבים ולראש העיר הראשון התמנה הרב משה פדהצור (פודהורצר), בן למשפחה ותיקה שהגיעה לצפת עוד בימי האר"י, ומי שעמד בראש הקהילה היהודית בצפת משנות השלושים. העיר קלטה עולים חדשים והתפתחה מחוץ לעיר העתיקה. כיום מהווה העיר שלוש יחידות מבניות עיקריות: העיר העתיקה, שכונת כנען, שהיא השכונה הגבוהה ביותר בארץ (917 מטר מעל פני הים), ושיכון דרום, החלק התחתון של העיר.

בזכות אקלימה הצח ונופיה הפכה צפת לעיר תיירות, שמשכה אליה תושבים מכל קצווי הארץ בעיקר בעתות הקיץ החמים. בסוף שנות השבעים החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. אחת הסיבות היא הפיכתה לעיר בעלת צביון חרדי, במעין שיבה של העיר לעברה כמרכז רוחני דתי. מסורת חדשה היא פסטיבל הכליזמרים שהפכה למסורת בקיץ, ובמידה מסוימת מחזירה את העיר לתקופת הפריחה שלה כעיר תיירות, לפחות למשך ימי הפסטיבל.

תאריכים בתולדות צפת

חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, מביא בספרו "מדריך ארץ ישראל" את התאריכים החשובים בתולדות העיר עד הקמת מדינת ישראל, נציג אחדים מהם:

המועד	האירוע
66	צפת המבוצרת נלחמת ברומיים
100-200	משואות מועלות בהר צפת
1140	הצלבנים בונים את ה"מצודה"
1188	צלאח א-דין הערבי כובש את העיר
1215	המשורר יהודה אלחריזי מבקר בעיר
1270-1516	הממלוכים קובעים את צפת לבירת הגליל העליון
1481	שלוש מאות בעלי בתים יהודיים בעיר
1535	רבי יעקב מירס רוצה לחדש את הסמיכה בצפת
1555	20,000 תושבים בעיר - החצי יהודים
1556	רבי יוסף קארו מחבר בה את השולחן ערוך
1569	הארי הקדוש בצפת
1575	רבי שלמה אלקבץ מחבר בה את הלחן לכה דודי
1577	הדפסת הספר הראשון בעיר "לקח טוב" מאת יום טוב צהלון (ראו צילום)
1587	רבי ישראל נג'ארה מדפיס בה את ספרו "זמירות ישראל"
1595	רבי משה אלשייך מחבר בה את פירושו לתנ"ך
1759	פעמיים רעש אדמה בעיר - 235 קרבנות יהודים
1799	עליית החסידים
1823	רעש אדמה נוסף ובעקבותיו ביזה כללית של העיר ע"י הבדווים
1837	"הרעש הגדול" בצפת
1913	25,000 תושבים, מהם 11,000 יהודים
1918	פרשים אוסטריים מהצבא הבריטי כובשים את העיר
1922	5,431 תושבים, רק 2986 יהודים
1929	טבח צפת במאורעות הדמים
1944	צפת הוארה באור חשמל

בתי הכנסת בעיר

בית כנסת אבוהב - ארון הקודש עם ספר התורה אבוהב -התמונה ברשות האתר zefat.net

בית כנסת אבוהב - כיפת בית הכנסת - התמונה ברשות האתר zefat.net

ערך מורחב בתי הכנסת בצפת

בעיר צפת קיימים בתי כנסת, אשר חלקם הוקמו במאה ה-16. הם פועלים עד היום וניתן להתרשם מהפא האמנותי שאר הושקע בהם. נמנה את בתי הכנסת הברים:

• בית הכנסת האר"י של האשכנזים, על שם רבי יצחק לוריא מגדולי המקובלים בצפת מהמאה ה-16. הוא נחשב לאחד העתיקים בעיר. בחצר בית הכנסת ניצב עמוד אבן רבוע הפונה אל קבר רשב"י.
• בית המדרש חקל תפוחין נמצא ליד בית הכנסת האר"י
• בית כנסת בנאה או "הצדיק הלבן", בו שמור ספר התורה המובל בתהלוכת ל"ג בעומר לקרב הרשב"י במירון.
• בית הכנסת האר"י של הספרדים נבנה במאה ה-16 והוא נחשב לעתיק מבין בתי הכנסת בצפת. הוא נקרא על שם אליהו הנביא.
• בית כנסת אבוהב הוא בית כנסת גדול ומפואר בלב הרובע היהודי. הוא נקרא על שם ר' יצחק אבוהב, חכם ספרדי מהמאה ה-15. בית הכנסת מקורה בכיפה סגלגלה נישאת על פני ארבעה עמודים המעוטרת בסמלי השבטים. ברעש האדמה בשנת 1837 נחרב בית הכנסת ורק הקיר הדרומי, הפונה לירושלים, שבו היו ארונות הקודש נשאר על תילו.

בארון הימני שמור ספר תורה עתיק "ספר אבוהב",אשר נכתב על ידו ותלמידיו העלו לצפת. קדושתו של הספר רבה ומוציאים אותו רק שלוש פעמים בשנה: ביום כיפור, שבועות וראש השנה. הוא נחשב לאחד מספרי התורה הקדומים ששרדו, מבין ספרי התורה הקדומים.

• בית כנסת אלשייך הוא על שם רבינו משה אלשייך, תלמיד חכן ודרשן ספרדי שנולד בתורכיה במטה ה-16 ועלה לצפת.
• בית הכנסת מרן יוסף קארו מזוהה עם בית מדרשו. הוא עלה לצפת במאה ה-16. היה מנהיג העדה וחיבר בה את ספריו: בית יוסף ושולחן ערוך.

בית הקברות העתיק

בית הקברות העתיק בצפת, מצוי במורד התלול של הר צפת, הנשקף על פני מירון. מצוטטים את האר"י הקדוש שאמר:" בצפת נקברו כפל כפליים כיוצאי מצרים, צדיקים, קדושים וגאוני עולם". מקובל מפורסם אמר:"צפת רומז חנצח...כל הדר צפת יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל. והנקבר שם , בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך ונקי יורת מכל שאר ערע א"י לכן במהרה שטה נפשו(של המץ) ופורחת.. כדי לעבור לגן עדן"

מצויים קבר המיוחס לנביא הושע בן בארי, אשר לפי המסורת הובא לכאן מבבל. סמוך לו קבור "ינוקא" - תינוך שמת וכבר בימו הרשאו דבר דברי חכמה. קברי צדיקים: קברו של ר' יצחק לוריא אשכנזי (האר"י), לידו ר' משה קורדיבירו, ר' שלמה אלקבץ (מחבר הפיוט הידוע 'לכה דודי'), ר' משה מטראני, ר' יוסף קארו (מחבר 'שולחן ערוך'). במקום נמצאים גם קבריהם של ר' יהושע בן חנניה ור' פנחס בן יאיר, שאת קברו נוהגים להקיף שבע פעמים.

"מצבות מספרות" - בית העלמין הצבאי בצפת וקברם של נרצחי פרעות תרפ"ט - תרצ"ו והרוגי רעידת האדמה ב1837

תמונות היסטוריות

{{ארכיון קרן הקיימת)) 1946

מראה ים כנרת מצפת

צפת על רקע ים כנרת - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:תומר ט.

יוסי סטפנסקי - צפת, העיר שלא נעזבה

יוסי סטפנסקי - צפת, העיר שלא נעזבה

המקור: סיור וערב עיון בנושא: מחורבן לבניין בגליל - 2000 שנות גלות, האמנם? פקיעין כמשל - אב 2019

לקריאה נוספת

• זאב וילנאי, מדריך חיפה, העמקים, הגליל, החרמון, הוצאת תור ירושלים , 1948
• אלי שילר וגבריאלי ברקאי, צפת ואתריה, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים , 2002

קישורים חיצוניים

• אתר העיר צפת
• בתי הכנסת הספרדיים של צפת- אתר Ynet
• צפת במאה ה-16 - הויקיפדיה העברית