Miriam and Aaron complain against Moses, engraving from "The Bible and Its Story Taught by One Thousand Picture Lessons, vol. 2", edited by Charles F. Horne and Julius A. Bewer, published by Francis R. Niglutsch, New York, 1908.
צרעת מרים - מבחר תרגומים ארמיים לפרשת נשא
'תמצית הערך: מרים ואהרן מתרעמים על הרחקת אשתו הכושית של אחיהם, משה רבינו. אישה יפה אשר מעשיה טובים. הכינוי "כושי" גם אצל שאול המלך משמעותו יפה; משה רבינו מוחזק בפני ההנהגה כנאמן בבית ה', כאשר הוא מדבר עם הקב"ה "פה אל פה אדבר בו";מצבה של מרים דומה לתינוק במעי אימא, אשר השלים תשעה חודשים ופתאום הוא בסכנה של חדלון. אנא, מבקשים אחיה, תן לה לסייע לנו במסע במדבר;בזכות מרים היו כל בני ישראל ששים ריבוא שהם שמונה לגיונות וענני כבוד והמשכן והבאר לא זזו ולא נסעו, שמונה ימים, עד עת שנתרפאה מרים ; רבי יצחק אברבנאל עומד על הסיבות לפרידת משה מאשתו;
לתשומת לב הקורא
|
הבעיה לא הנשואין אלא ההרחקה[]
וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה Num 12:1
עַל־אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח Num 12:1
כִּי־אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח׃ Num 12:1
Onqelos:
וֻמַלֵילַת מִריָם וְאַהֲרֹן בְמֹשַה עַל עִיסַק״עַל עֵיסַק#3#״ אִיתְתָא שַפִירְתָא דִנסִיב אֲרֵי אִיתְתָא שַפִירְתָא דִנסִיב רַחִיק״רַחֵיק#3#״ (ההרחקה)׃
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: על אודות האישה היפה אשר לקח כי אשה יפה שלקח גרש.
Pseudo Jonathan:
ואשתעיין מרים ואהרן במשה פיתגמין דלא מהגנין על עיסק איתתא כושייתא דאסבוהי כושאי למשה במיערקיה מן קדם פרעה וריחקה ארום לאיתא אסבוהי ית מלכתא דכוש ורחיק מינה
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: וידברון מרים ואהרן במה דברים שאינם מהוגנים על אודות האשה הכושית שהשיאו הכושים למשה (הדגשת העורך) בברחו מאת פרעה וגרשה כי לאישה השיאו את מלכת כוש וגרשה
Neofiti:
ומללת מרים ואהרן במשה על עסק אתתה כושיתה די נסב \והלו אתה ״והלו לא את׳#2#״ כושיה הות ציפורה אתתה דמשה אלא \היך מה דכושיה שני בגופה ״דהדין כושייה משני בשרה#2#״ מן כל ברייתה כדין הות ציפורה אתתה דמשה יאיה בריוה״<בריו>ייה#2#״ ושפירה בחיזוה \ושנייה בעובדי׳ טבי<<י>>ה ״ומשנייה בעבדה טבה#2#״ מן כל נשייה דדרה ההוא״ההיא#2#״׃
FTP Nu
ומלילת מרים ואהרן במשה על עיסק איתא כושייתא די נסב והלא לא איתתא כושייתא הות צפורה איתתיה דמשה אלא הכמא דכושייא משני בזיויה מן כל ברייתא כין הות צפורה איתתיה דמשה יאיא בחזוה ושפירא בריוה ומשניא בעובדהא טביא מכל נשיא דדרא ההוא וכן דוד מתנבא ואמר "שגיון לדוד אשר שר לה׳ על דברי כוש בן ימיני" ותימר דהוה שאול מלכא דישראל גבר כושי אלא הכמה דהדין כושיא ביסריה שני מן כל בני נשא כדין הוה שאול מלכא דישראל שפיר בריויה ויאי בחיזויה ושני בעובדוי טביא מכל בני נשא דדרא ההוא וכן ירמיה מתנבא ואמר "וישמע עבד מלך הכושי" ותימר דהוה ברוך בר נריה גברא חסידא גבר כושי אלא הכמה דהדין כושי ביסריה שני מן כל בני נשא כדין הוה ברוך בר נריה גברא יאי בריויה ושפיר בחיזויה ושני בעובדוי טביא מן כל בני נשא דהוה בדרא ההוא וכן עמוס מתנבא ואמר "הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל" ותימר [דהוה] זרעיתיה דאברהם וזרעיתיה דיצחק ויעקב בעובדין בישין אלא הכמה דהדין כושיא מופרש ומובדל מן כל בריאתא כדין אפרש רחמנא וקדיש ית בני ישראל כתרומתא מן אידרא וחלתא מן ליישא וקרא יתיה בני עמיה חולקי{י}ה ואחסנתיה
משמעות כושי אצל שאול המלך)
FTV Nu
ואישתעו מרים ואהרן במשה על עסק איתא כושייתא די נסב והא לא איתא כושייתא הות צפרה איתת משה אלא היך מה דהדין כושייא משני בשריה מכל ברייתא כין הוות צפרה איתת משה יאה בריוה ושפירה בחזוה ומשני׳ בעובדיה טבא מכל נשייא דדר{י}א ההוא
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: וידברו מרים ואהרן במשה על אודות האישה הכושית, והלא לא אישה כושית הייתה צפורה אשת משה, אלא כמו זה הכושי המשנה משונה בשרו מכל הבריות כן הייתה צפורה אשת משה נאה בתואר ויפה במראה ומשונה במעשים טובים מכל הנשים בדור ההוא (הדגשת העורך)
(רבי יצחק אברבנאל) הציג בנושא ארבע שאלות: (התשובות ראו למטה)
השאלה הא' באמרו ותדבר מרים ואהרן במשה כי בהיותם שנים היה לו לומר וידברו מרים ואהרן במשה ואין לך לומר שכן דרך הכתוב כי הוא מיחס כל זה אל מרים בלבד ותדבר בלשון נקבה המיוחס אל מרים והעונש אל מרים בלבד ולא לאהרן ולמה היה זה כן:
גהשאלה הב' באמרו על אודות האשה הכושית אשר לקח כי למה זכרה בכנוי כושית ואם היא צפורה אשת משה כבר נזכרה פעמים בתורה ולא נקראת כושית ואם היתה הכושית בת מלך כוש כמו שנזכר בדברי הימים של משה מה ראו עתה לדבר בלקוחיה ודברי הימים זה כבר ספקו בו המפרשים ואין ראוי לסמוך עליו:
דהשאלה הג' באמרו שנית כי אשה כושית לקח כי אחרי שאמר על אודות האשה הכושית אשר לקח למה חזר לומ' שנית בהכפל כי אשה כושית לקח:
ההשאלה הד' מה היה עצם דבורם במשה האם כמו שהסכימו עליו המפרשים שהיו מגנים אותו מפני שנפרד מן האשה וכן הוא בדברי חז"ל יקשה מאד מה ראו שלא דברו בזה עד בואם אל חצרות ומי עשה למשה את אהרן ואת מרים אפוטרופסים בעריות של צפורה ואיך שני הנביאים הקדושים ההמה היו מגנים שאדון הנביאים בהתבודדתו יפרד מפרישות המשגל:
השאלה הה' מה ענין הכתוב על זה וישמע הלא ידענו שיש למעלה עין רואה ואוזן שומעת ומה ראה הכתוב עתה לשבח את משה במדת הענוה כמ"ש והאיש משה ענו מאד ומה היתה הענוה בזה עד שמפני זה היה מרז"ל שאמרו שמשה שמע דבריהם ולא השיב מפני ענותנותו והוא רחוק מאד:
ז
"בְּכָל־בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא[]
משה רבינו נמצא ב"מועצת המלך" של מתקבלות ההחלטות החשובות. אפשר לסמוך עליו
(אבן עזרא) - בכל ביתי נאמן הוא. טעמו כבן בית שיכנס בלא רשות ואם יצטרך ידבר צרכיו ואתם כאשר אתודע לכם בחלום תדעו ואם לא אין לכם רשות לשאול
(דעת זקנים) = לא כן עבדי משה וגו'. תרגום יונתן בכל עמי כלו' כולם מחזיקים אותו לנאמן כי פה אל פה אדבר בו.
(חזקוני) - בכל ביתי נאמן הוא ידוע לעולם שראה הוא מכבוד שכינה מה שלא ראו שאר נביאים שהרי הוא אב לנביאים היה, ולא מצינו שאמר כך וכך ראיתי כמו שעשו כמה נביאים. ועליו אמר שלמה בחכמתו נאמן רוח מכסה דבר, ובתרגום ירושלמי מתורגם בכל ביתי בכל עמי נאמן הוא לשון בית יעקב ובית יוסף פירש כל אנשי ביתי מחזיקין אותו לנאמן
לֹא־כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל־בֵּיתִי נֶאֱמָן Num 12:7
הוּא׃ Num 12:7
Onqelos:
לָא כֵין עַבדִי מֹשַה בְכָל עַמִי״בֵיתִי#3#״ מְהֵימָן (הדובר הטוב ביותר, אולי היחיד ) הוּא׃
Pseudo Jonathan:
לא כדין אורחא (אמינות מוחלטת) דמשה עבדי בכל בית ישראל עמי מהימן הוא
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: לא כן דרכו של משה עבדי בכל בית ישראל עמי נאמן הוא
Neofiti:
לא \כוות כל״ככל#2#״ נביאה״נביא#2#״ הוא \עבדי מש׳ בכל עולמי דברית מהימן הוא ״עבדי משה בכל קומיטטון (הוא השליח, אין מי שיחליף אותו) דידי היימן הוא#2#״׃
FTP Nu
לית כבר נש עבדי משה בכל קומטיטון דישראל לכל לבלרין קומטיטון דידי הימן הוא
FTV Nu
לית כות עבדי משה בכל קומיטיטון ריש {לכילדין} <לבלרין> קומיטיטון דידי הימן
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: אין כמו עבדי משה בכל בית מלכות , ראש סופרים, בית מלכות שלי נאמן הוא (הדגשת העורך).
"ויאכל חצי בשרו"[]
מצבה דומה לולד, אשר כמעט השלים תשע חודשי יצירה ולקראת הסוף הוא בסכנה של התפרקות
(אבן עזרא) - אל נא תהי כמת. אל עתה תהיה אחותינו כנפל המת כאשר יצא מבטן אמו נאכל חצי בשרו וכן בשר המצורע ואין צורך לתיקון סופרים
(ספורנו) - אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו. הנה העובר שהוא מת באופן זה שבצאתו מרחם אמו נאכל ונתקלקל חצי בשרו אף על פי שנראה שהוא מוסיף שלמות בלידה על מה שהיה לו בבטן אמו בצאתו משם אל מקום החיים השלמות הוא אמנם מוסיף גרעון בהיות נאכל חצי בשרו באותה הלידה. כן אתה היוצא מן המדבר ונכנס לארץ הנבחרת ובזה תיטיב מכון לשבתך אל נא תהי כאותו המת שתניח חצי בשרך במדבר
אַל־נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ Num 12:12
מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ׃ Num 12:12
Onqelos:
לָא כְעַן תִתרַחַק דָא מִבֵינַנָא אֲרֵי אֲחָתַנָא הִיא צַלִי כְעַן עַל בִסרָא מִיתָא הָדֵין דְבַה וְיִתַסִי׃ (תתפלל על הנס ואז היא תתרפא)
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: אל נא תתרחק זאת מאתנו, כי אחותנו היא. התפלל נא על בשר המת הזה שבה ותתרפא.
Pseudo Jonathan:
בבעו מינך לא תהוי מרים אחתן מסאבא באהילא כמיתא (אחותך לא תטמא את הבית - כמו מצורע) דהיא מדמיא לוולדא דאישלם במעי אימיה תשעה ירחין וכיוון דימטא קיצא למיפוק לעלמא ואיתאכיל פלגות בישריה בזמן דיתבא אימיה על מתברא וימות וולדא ומפקא יתיה חייתא כד מחתך הכדין כד הוינן בארעא דמצרים הות מרים אחתן חמיא יתן בגלותן ובטילטולן ובשיעבודן וכדו מטת זימנא למיפק ולמירות ית ארעא דישראל הא כדון היא מתמנעא מינן במטו מינך ריבוני צלי כען עלה ולא נובדא זכותה מיגו קהלא
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: בבקשה ממך, אל תהיה מרים אחותנו מצורעת טמאה באהל מת, שהיא דומה לולד שנגמר במעי אימו תשעה חודשים ושהגיע זמנו לצאת לעולם ונאכל חצי בשרו בעת ישבה אימו על המשבר וימות הולד ומוציאה אותו המילדת כשהוא מחותך, כן כאשר היינו בארץ מצרים, אחותינו רואה אותנו בגלותנו ובטלטולנו ובשעבודנו וכאשר הגיע העת לצאת לרשת את ארץ ישראל הנה עתה נמנע מאתנו. בבקשה ממך אדוני התפלל נא עליה ולא נאבד זכותה מתוך הקהל.
Neofiti:
לא כען תיהוי מרים מסאבה באהילה כמיתייה״דמית׳#2#״ והא מ{ת}<ד>מיא לוולדה דעבד״<דע>בר#2#״ \במעיה דאמיה ״<במ>עי א׳#2#״ תשעה ירחין במיא ובאשתא ולא מתנזק״ית׳#2#״ וכיון {מ} דמטא קצה למפ{י}<ו>ק \לגו עלמ׳ אתאכל ״מן מעוי דאימיה את׳#2#״ פלגות״<פל>גו#2#״ בשריה כדין כד הוינא משתעבדין במצרים וחזרין ומטרפין במדבר׳ הוות אחתן חמייה בשעבודן וכיון דמטה קצה למחסנה ית ארעא למה היא מתמנעה מנן צלי \״כען#2#״ על בשרה מיתה דבה ויחי למה עבד ית זכותה׃
Neofiti marginalia
"לא כען ٠٠٠ מנן"ְ לא כדון תיהווי מרים אחתן כאיתתה מעברה דמצטרעה בעיבורה וכד מטה זימנא למילד מית וולדה במיעה הלא מרים אחתן איצט ערת עימנה וכד{י}<ו> מטת זימנא למיחמי בנחמותה לא כדון תתרחק דא "מסאבה٠٠٠ במעיה"ְ מצרעה באהילה כמיתה ארום מה דהדין וולד דהוי במע׳ "כדין٠٠٠וכיון"ְ כן הוות מרים אחתן מטרפה עמן במדברה והווי עמן בעקב׳ וכיון "קצה ٠٠٠ למה"ְ קצן למיעול לארעא דישראל "מיתה ٠٠٠ זכותה"ְ הדין וייחי דלא נובד זכותה
FTP Nu
לא בבעו תיהוי מרים אחתן מצרעא <מסאבא> באהילא כמייתא ארום היך מא דהדין וולדא דהוי במעי דאימיה תשעא ירחין במיא ובאישתא ולא איתנזק וכיון דמטא קיציה למיפק מן מיעיה דאימיה אתכל פלגות ביסריה כין הות מרים אחתן מצרפא עמן במדברא והויא עמן בעקינן וכיון דמטא קיצן למחסנא ית ארעא דישראל למא היא מתמנעא מינן צלי כען על בישרא מיתא הדין וייחי ארום אחתן ושאר קריבות בשרן היא למה כען נו{א}בד זכותה
FTV Nu
לא בבעו תיהוי מרים אחתנן מצרעא מטמאה באהלא כמיתא ארום היך מה דהדין ולדא דהוה במעיא דאימי׳ תשעא ירחין במיא ובאישתא ולא מנזיק וכיון דמטא קיציה למיפוק מן מעוי דאימיה אתאכל פלגות בישריה כן הות מרים אחתנן מטרפא עימנא במדבריא והות עימן בעקנא וכיון דימטא קיצי{ץ}<ן> למיעל לארעא דישר׳ למא היא מתמנע<א> מינן צלי כען על בישרה מית{י}<ה> וייחי ולא ניבד זכוותה
הגיע לסוף ההריון והיה להתפלל לסיום הטוב, יש לה עוד לדאוג למים במדבר בטרם יגיעו לתחנה הסופית
ששים ריבוא בהכרת תודה למרים[]
מרים הנביאה, על שפת היאור, דאגה לגורלו של משה אחיה, כתגמול בני ישראל המתינה לה, עד שיסתיימו שבעת ימי ההסגר מצרעת.
וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת Num 12:16
וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן פ Num 12:16
Onqelos:
וֻבָתַר כֵין נְטַלוּ עַמָא מֵחֲצֵירוֹת וֻשרוֹ בְמַדבְרָא דְפָארָן׃
Pseudo Jonathan:
ולפום דאתחייבת מרים נביאתא למלקי בצורעא בעלמא הדין אולפן סגי אית לה לעלמא דאתי לצדיקיא ולנטרי פיקודי אורייתא לפום דאיתיעדת מרים נביאתא שעא זעירא למידוע מה הוה בסיפיה דמשה ביהוא זכותא הוון כל ישראל אשתין ריבוון דהינון סכום תמניין לגיונין וענני יקרא ומשכנא ובירא לא זייעין ולא נטלין עד זמן דאיתסיית מרים נביאתא ומן בתר כדין נטלו עמא מחצרות ושרון במדברא דפארן
באור אלתר טובי' וין על התרגומים: אף על פי שנתחייבה מרים הנביא ללקות בצרעת בעולם הזה , לקח יש להם לעולם הבא -לצדיקים ולשומרי מצוות התורה, לפי שנתיצבה מרים הנביאה שעה קלה לידע מה יהיה סופו של משה רבינו, בזכותו ההוא היו כל בני ישראל ששים ריבוא שהם שמונה לגיונות וענני כבוד והמשכן והבאר לא זזו ולא נסעו עד עת שנתרפאה מרים הנביאה . ואחרי כן נסעו העם מחצרות ויחנו במדבא פארן.
ספריא - אַף עַל גַב דְאִתְחַיָיבַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא לְמִצְטַרְעָא אִית בָּן אוּלְפַן סַגִי בְּפִיקוּדַיָא וְלִנְטוּרֵי מִצְוָותָא מִצְוָה זְעֵירָא דַעֲבִיד אֱנָשׁ מְקַבֵּל עֲלָהּ אֲגַר סַגִי וְכֵיוַן דְקָמַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא עַל גַף נַהֲרָא בְּשָׁעָא זְעֵירָא לְמִידַע מַה הֲוֵי בְּסוֹפָא דְמשֶׁה הֲוַן בְּנֵי יִשְרָאֵל שִׁתִּין רִבְוָון דְהִינוּן סְכוֹם תְּמַנְיָא לִגְיוֹנִין וַעֲנָנֵי יְקָרָא וּבֵירָא לָא זָעוּ וְלָא נְטָלוּ מִן אַתְרֵיהוֹן עַד זְמַן דְאִתְּסִיאַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא מְצָרַעְתָּהּ וּמִן בָּתַר דְאִתָּסִיאַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא מִצָרַעְתָּהּ בָּתַר כֵּן נְטָלוּ עַמָא מֵחֲצֵרוֹת וּשְׁרוֹן בְּמַדְבְּרָא דְפָארָן:
Neofiti:
אוף על גב דאתחייבת מרים נבייתה למצטרעה אית אולפן סגי לחיכימי ולנטרי אוריתה דמצוה זעירה דאנש עבד הוא מקבל עילוי״עליהו׳#2#״ אגר \סגיא לפם ״סגי בגין#2#״ דקמת לה מרים על גיף נהרא למידע מה יהווי בסופ<<י>>ה דמשה הוון ישראל אשתין״שת׳#2#״ רבוון דאנון״דהנון#2#״ {פ֗מום}<סכום> תמניין״<תמ>נייה#2#״ ליגיונין וענני איקרה״יק׳#2#״ ובירה לא הוון זייעין ולא נטלין מן אתריהון עד זמן דאתסיאת מרים נביאתה מן צרעתה נטלו עמה מן חצרות ושרון במדברה דפארן׃
Neofiti marginalia
"אוף על גב"٠٠٠ְ ומן בגלל דאימתינת מרים למשה על נהרה שעה חדה אמתינת לה שכינתה דמרי עלמא ומשכנה וכל ישראל שבעה יומין "מן צרעתה נטלו"ְ מצרעתה ומן בתר דאתסיית נביאת{י}ה מן מצרעתה מן בתר כן
FTP Nu
ואף על גב דאיתחייבת מרים נביאתא למצטרעא אית בה אולפן סגי בפקודיא ובנטרי מצוותא במצוה דאיניש עביד הוא מקבל עליה אגר סגיא ובגין דקמת לה מרים נביאתא על גיף נהרא כשעה זעירא למידע מא הוה בסופיה דמשה הוון ישראל א{שי}<יש>תין ריבוון דהינון סכום תומנין ליגיונין {ד}<ו>ענני איקרא ובאירא לא זעו ולא נטלו מן אתריהון עד זמן דאיתסיית מרים נביאתא מן {א}<צ>רעתא וכיון דאיתסיאת מרים נביאתא מן בתר כן נטלו עמא מן חצרות ושרו במדברא דפארן
FTV Nu
אע׳ג דאיתחייבת נביאת׳ למיצטרעא אית בן אולפן סגי בפיקודיא ולנטורי מצוותא מצוה זעירא דעביד אינש מקבל עלה אגר סגי וכיון דקמת מרים נביאת׳ על גף נהרא בשעא זעירא למידע מה הוי בסופא דמשה הוון בני ישר׳ שיתין ריבון דהינון סכום תמני{א}<ן> ליגיונין וענני יקרא ובירא לא זעו ולא נטלו מן אתריהון עד זמן דאיתסיאת מרים נביא׳ מצרעת׳ <מן בתר דאיתסיית מרי׳ נביא׳ מצרעת׳ בתר כן נטלו עמא מחצרו׳ ושרון במדברא דפאר׳
החסד של מרים
וַתֵּתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃ וַתֵּ֤רֶד בַּת־פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־הַיְאֹ֔ר וְנַעֲרֹתֶ֥יהָ הֹלְכֹ֖ת עַל־יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת־הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃ וַתֹּ֣אמֶר אֲחֹתוֹ֮ אֶל־בַּת־פַּרְעֹה֒ הַאֵלֵ֗ךְ וְקָרָ֤אתִי לָךְ֙ אִשָּׁ֣ה מֵינֶ֔קֶת מִ֖ן הָעִבְרִיֹּ֑ת וְתֵינִ֥ק לָ֖ךְ אֶת־הַיָּֽלֶד׃ וַתֹּֽאמֶר־לָ֥הּ בַּת־פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֙לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת־אֵ֥ם הַיָּֽלֶד׃ (שמות, ב' ,ד'-ח')
ביאור רבי יצחק אברבנאל על האישה הכושית[]
ותדבר מרים ואהרן במשה וגו' עד סוף הסדר הזה. קשור הפרשיות האלו מבואר שבא הכתוב לספר כמה מהרעות ימשכו בין ההמון וגם בין היחידים מפני הדבורים הבלתי צריכים או רעים בעצמם הלא תראה מה שקרה למתאוננים רע באזני ה' שבערה בם אש ה' על רוע דבריהם. ומה שקרה למתאוים מפני דבריהם אשר דברו על ה' ועל יכלתו.
והגיד הכתוב שגם אהרן ומרים בהיותם נביאי השם וקדושיו לא שתו לב לזה ובאותו זמן עצמו גם המה דברו במשה אדון הנביאים ולכן הוכיחם השם והענישם עליו כמו שיזכור ואין ספק שהיה עצם הדבור לגנות על משה על אשר נפרד מאשתו ברוב התבודדתו. ואמנם מה ראו על ככה עתה ולא קודם לכן כבר זכרו חז"ל טעמו שכאשר בא הנער ויגד למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה היתה מרים יושבת עם צפורה אשת משה וצפורה כששמעה זה אמרה בפני מרים אוי לנשותיהם של אלו שיפרדו בעליהן מהנה כאשר נפרד משה בעלי ממני מפני נבואתו ואז ידעה מרים שמשה רבינו עליו השלום מנע מאשתו את עונתה. אבל הר"ן כתב בזה טעם אחר והוא שאהרן ומרים חשבו שקודם לזה היה משה טרוד מאד בהנהגת העם והעמל ההוא היה מיגעו כל כך שהיה נפרד מתשמיש המטה בחשבו שלהיותו עוסק בהנהגת העם שהוא מצוה היה פטור ממצות עונה של אשתו. והיו מפני זה דנין אותו לזכות. ואמנם אחר שנצטרפו אליו שבעים איש בהנהגת העם חשבו שכבר לא היתה טרדתו כל כך שימנע ממה שבינו לבין אשתו ועל זה ותדבר מרים ואהרן במשה כי היא התחילה באותו דבור בהיותו יותר מגונה בנשים ולכך נלקתה עליו מרים ולא אהרן כי להיותה אשה נביאה היה גדול עונה מנשוא ואמנם אמרו על אודות האשה הכושית אשר לקח כי אשה כושית לקח הם לדעתי כלם דברי מרים ואהרן שהם אמרו שמשה בהפרדו מאשתו לא היה אפשר שיהיה אלא לאחת מג' סבות או לשלשתן יחד. הא' להיותם כושית כעורב כי צפורה היתה ממדין והיתה שחורה כי מדינים הם ישמעאלים שחורים מכח השמש וחומו ואולי משה נמנע ממנה לפי שאינה ישרה בעיניו. והב' מפני התבודדותו לנבואה והיותו מוכן אליה בכל עת. והג' להיות משה בטבעו ענו ומסתפק ומואס בפחיתות המשגל כי חרפה הוא לו. והם היו משיבים על כל אחת מאלה וזהו ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח. רוצה לומר העלבון שהיה עושה משה לאשתו בהפרדו ממנה. ואמרו כי אם היה עושה כן להיות צפורה שחורה ככושית הנה כשנשא אותה כבר היתה כושית היהפוך כושי עורו ועכ"ז לקחה והוליד ממנה בנים. ואם כן מה ראה עתה ומה הגיע אליו שנפרד ממנה כי הנה לא נתחדש בה עתה הכושיות ומוטב שלא לקחה להיותה כושית לא להפרד ממנה אחר שלקחה שנים רבות. וכן אמרו שאם נפרד ממנה מפני צורך הנבואה הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר רוצה לומר ולא נפרדנו אנו מזה מהיותינו נביאים ולמה אם כן נפרד משה מפני נבואתו ואמרו וישמע ה' הוא ג"כ מכלל טענתם כלומר הלא גם בנו דבר השם וישמע ה' את דברינו ואם אנו מדברים אליו ושומע את קולנו מבלי ההפרדה הזאת למה זה נפרד משה מאשתו. ואם נפרד ממנה מפני ענותנותו ומואסו בפועל המגונה ההוא האם משה האיש עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה שעושה בדבר הזה מה שלא עשה אדם בעולם כי זה הוא מרוחק מהדרך הטבעי ומהצורך המדיני לישוב בני אדם. הנה התבאר שכל זה היה מדבריהם. ולמה נתיחס עקר הדבור הזה למרים שהיה לפי שהיא התחילה בדברים ההם ושהיה הדבור ההוא יותר מגונה בחקה ולכן נלכדה היא ולא אהרן. והתבאר מה היה עצם הדבור הזה שהוא על מה שנפרד משה מאשתו בענין המשגל כי צפורה להיותה ממדין אשר הוא בארץ כוש היתה שחורה ואין ספק שהיתה סבת ההפרדה הזאת באמת שמן היום שישב משה בהר מ' יום ומ' לילה נפרד שכלו מגופו הפרדה מופלגת עד שלא נשאר לו כח לתאוות המשגל ולא היה עוד רעב ללחם ולא צמא למים ומאשר לא ירדו אחיו לאמתת הדבר הזה חשבו שברצונו נפרד ממנה לסבות אחרות ולכך היו מגנים ענינו. והותרו בזה שתי השאלות הראשונות הא' והב'
. והתבאר ג"כ שאמרו שנית כי אשה כושית לקח אינו הודעה חדשה אבל הוא מכלל טענות אהרן ומרים כמו שפרשתי ולמה דברו זה עתה ולא קודם לכן. ושאמרו וישמע ה' אינו הודעות התורה אבל הוא גם כן מכלל טענתם בענין הנבואה והותרו גם כן השאלות הג' והד' והה'.