קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

שלושת המקומות המשוערים של קברי המכבים לפי מפה משנת 1870 - על רקע העיר מודיעין של ימינו - העלה לויקיפדיה העברית zero0000

קבר המיוחס למתתיהו בן יוחנן (מתתיהו החשמונאי) בתוך "חורבת הגרדי" צילם:אבישי טייכר

"חורבת הגרדי" ביער בן שמן צילם:אבישי טייכר


על מקום קברות יהודה המכבי מספר ספר החשמונאים. לאחר מותו בקרב אלעשה:"וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם, ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית"[1]

תושבי הכפר אל מידיא, המשמר את שמו הקדום של המקום, הצביעו על אתר ליד כפרם שקראו לו: "קבור אל יהוד". במקום שתי שורות של תשעה קבריםגדולים חצובים בסלע אבן גיר. הקברים בנויים כפירים חצובים לעומק כמטר וחצי, שבתחתיתם שתי גומחות קבורה צידיות. כל גומחה משמשת לאדם אחד, וייתכן שהקבר נבנה לקבורת בני זוג. מעל הקברים הונחו מכסי אבן גדולים וכבדים שחלקם נראה בשטח. באזור התגלו מערות קבורה מתקופת בית שני ובהם גלוסקמאות - ארונות קבורה קטנים שעל חלקם כתובות בעברית וביוונית.

העדות ההיסטורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמעון החשמונאיבנה במקום מצבה וכך נאמר: "וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית... ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה." [2]

הנוהג לבקר במקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת 1909 ביקרו במקום מורי ותלמידי גמנסיה 'הרצליה' מתל אביב, להדליק נר ראשון של חנוכה. מאז נקבע נוהג לבקר במקום בחג החנוכה, ומשנת 1945 הונהג לערוך מרוץ לפיד של המכבי הצעיר ממודיעים לירושלים לזכר המכבים.

"חורבת הגרדי"[עריכה | עריכת קוד מקור]

המומחים חלוקים בשאלה האם אתה זה הוא אכן קברות החשמונאים. צפונית לאתר המכונה "קברות המכבים" מצוי מבנה אבן המקורה בכיפה המכונה "חורבת הגרדי". מועד בנייתו המשוער הוא בתקופה הביזנטית, ובמרכזו נמצא קבר שייח (שיח' אל-ע'רבאווי). שרידי המקום נחקרו כבר בשנת 1870 בידי ויקטור גרן. בשנת 1874 חקר את המקום הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו, שזיהה את המבנה עם המבנה המסומן במפת מידבא כמקום קבורתם של המכבים. במפה מהמאה ה-4 נכתב: "את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום".

תמיכה בהשערה הביא משה גלעד בכתבה בעיתון הארץ מיום 10 בדצמבר 2011 בעקבות הקברים האבודים של המכבים בשם ברעם, שגר בשילת, מנהל כבר 34 שנים את "כפר חשמונאי", מוזיאון פתוח ליד מודיעין, אשר סבר :"את הטיעון הראשון לכך שזהו האתר הנכון הניח ב-1870 החוקר הצרפתי ויקטור גרן. המקומיים כינו אז את החורבה אל-קלעה (המצודה). גרן חשף חדר קבורה שקורה לדבריו בבניין דמוי פירמידה, בדיוק כמו זה שתיאר יוסף בן מתתיהו. אחריו הגיע חוקר צרפתי בשם שארל קלמון גאנו. ראם מסביר שגאנו ערך במקום את החפירה המקפת ביותר עד כה. הוא חשף מבנה מלבני מרשים, עשוי אבני גזית נאות, ופסיפסים צבעוניים. אחד הפסיפסים נשא דגם צלב לטיני ולהערכת גאנו נוצר במאה החמישית. מכאן הסיק החוקר הצרפתי שהאתר אינו קבר המכבים. מנקודת מבטו של ראם הממצא הזה עשוי דווקא לחזק את הטיעון שמקום זה עשוי להתגלות כקבר המכבים, כיוון שהוא מעיד שהנוצרים, שהגיעו כמה מאות שנים מאוחר יותר, קידשו את האתר.

הארכיאולוג המחוזי ראם מסביר שבראשותו נוהלו במקום בספטמבר 2006 פעולות ניקוי וחישוף על פני השטח, במסגרת תוכנית להחייאת עתיקות מודיעין ומורשת המכבים. באוגוסט 2009 נערכו בדיקות שיקוף קרקע במימון המועצה האזורית חבל מודיעין. התוצאות מבטיחות ואפילו ראם הזהיר מוכן כמעט להתחייב שכאן כדאי לחפור כדי למצוא את קברות המכבים.

ראם, שמתנסח בזהירות רבה ולא מניח להתלהבות של ברעם להסיט אותו מן הדיוק המדעי מסביר כך: "בפן הארכיאולוגי ובהסתמך על מה שמצאנו עד כה יש כאן באמת משהו יוצא דופן. עוף מוזר. זה מבנה מסיבי מאוד שעשוי לענות על התיאורים של מבנה קבר מפואר. כל מי שמעורב בזה חש מיד הרבה אמוציות, אבל רק חפירה מסודרת תזים או תאושש את תחושת הבטן ומשאת הנפש. כסף לחפירה, אפילו קטנה, עדיין אין לנו".

ח'רבת חמאם אל מידיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחרונה הציעו החוקרים לזהות את 'ח'רבת חמאם אל מידיה', המצויה בסמוך לאתר המכונה "קברות המכבים" ולאנדרטה שהוקמה עליו, שבה נמצאו שרידים מתקופות שונות ובהם שרידים למערות קבורה יהודיות, כמקומה של העיר החשמונאית מודיעין‏‏[3].

כיום מיוחס המקום על ידי "האגודה למען קברי צדיקים" כמקום קבורתו של מתתיהו החשמונאי ובמקום נערכות תפילות.

במתחם הוצבה אנדרטה לנופלים בקרבות באזור מודיעין|אנדרטה לזכרם של הנופלים בקרבות באזור.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. י"ט, ט'
  2. י"ג, כ"ה
  3. בועז זיסו וליאור פרי, "מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית: לבירור סוגיה גאוגרפית-היסטורית", קתדרה, 125 (תשס"ח), 5-20.‏
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.