המקור היה: קברי_צדיקים_ביהודה_ושומרון קישור לויקיפדיה

המחבר: משתמש:בית השלום

מערת המכפלה - ויקיפדיה

קבר רחל

קבר כלב בן יפונה - ויקיפדיה

כיום ידועים כעשרים ושלושה קברי צדיקים ביהודה ושומרון. בשומרון (כולל בנימין) עשרה קברים. הקבר הקדום ביותר הוא קבר יוסף מתקופת האבות. מרבית הקברים הם מתקופת ההתנחלות והאחרון הוא קבר שמואל הנביא לאחר תקופת השופטים. למרות שהיה יישוב יהודי בשומרון בימי בית ראשון, אין כל קבר מוכר מתקופה זו. ביהודה י"ג קברים. החל מהקבר השני בעולם קבר אדם הראשון. מרבית הקברים הם לפני ימי בית ראשון. הקבר היחיד מתקופה זו הוא קבר עמוס שנקבר במאה ה-8 לפני הספירה. ביהודה אין קבר מוכר לאחר ימי בית שני, למרות שהיתה מרכז העם היהודי מתקופת בית שני ועד סוף מרד בר כוכבא.

לאחר סוף "מרד בר כוכבא" לא התקיים יישוב יהודי ביהודה ובשומרון עד המאה ה-19 לכן בניגוד לגליל אין כלל קברי צדיקים מתקופת התנאים, האמוראים והמקובלים. כמו כן בעוד חלק גדול מקברי הצדיקים שבגליל נתגלו בידי האר"י, הרי שלא היתה לאר"י גישה ליהודה ולשומרון וזו אחת הסיבות למיעוט הקברים הידועים שם.

השפעה מדינית ובטחונית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקברי הצדיקים ביהודה ובשומרון השפעה פוליטית ומדינית. במסגרת ההסדרים עם הפלסטינים התחשבו בקברי בצדיקים בסיכום הגבולות כך קבר רחל השפיע על תוואי הגבול החדש ששונה כדי שקבר רחל יכלל בשטח ישראל. בהסכם אוסלו נקבע כי למרות מסירת שכם לשליטה פלסטינית, קבר יוסף ובכלל זה ישיבת שבמתחם, ישארו בשליטת ישראל (ההסכם הופר ע"י הפלסטינים).

בכפרים הפלסטינים "כיפל חארס" ו"עוורתא" אין נוכחות של צה"ל אלא בימים בהם יש כניסות של יהודים לפקוד את הקברים שטמונים שם. לדברי מפקד גדוד שמשון, יש חשיבות בטחונית רבה לנוכחות צה"ל שם, כדי לאסוף מודיעין וליצור הרתעה.

בנוסף, קברי הצדיקים ביו"ש מהווים נקודת חיבור חזקה בין הציבור החרדי, שחלקו אינו בעל עמדות ימניות , לבין המתנחלים[1].

הקברים ומיקומם[עריכה | עריכת קוד מקור]

להלן רשמית הקברים הידועים היום. הקברים מסודרים לפי מידת פירסומם:

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.