אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | המקור: {{ויקיפדיה|קברי_צדיקים_ביהודה_ושומרון}} |
+ | המקור היה: {{ויקיפדיה|קברי_צדיקים_ביהודה_ושומרון}} |
| + | המחבר: משתמש:בית השלום |
||
| ⚫ | |||
| − | [[קובץ: |
+ | [[קובץ:Hebron001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת המכפלה - ויקיפדיה]] |
| ⚫ | |||
[[תמונה:Caleb2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר כלב בן יפונה - ויקיפדיה]] |
[[תמונה:Caleb2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר כלב בן יפונה - ויקיפדיה]] |
||
כיום ידועים כעשרים ושלושה '''קברי צדיקים ביהודה ושומרון'''. ב[[שומרון]] (כולל [[בנימין]]) עשרה קברים. הקבר הקדום ביותר הוא [[קבר יוסף]] מ[[תקופת האבות]]. מרבית הקברים הם מ[[תקופת ההתנחלות]] והאחרון הוא [[קבר שמואל הנביא]] לאחר [[תקופת השופטים]]. למרות שהיה יישוב יהודי בשומרון ב[[ימי בית ראשון]], אין כל קבר מוכר מתקופה זו. ב[[יהודה]] י"ג קברים. החל מהקבר השני בעולם קבר אדם הראשון. מרבית הקברים הם לפני [[ימי בית ראשון]]. הקבר היחיד מתקופה זו הוא [[קבר עמוס]] שנקבר במאה ה-8 לפני הספירה. ביהודה אין קבר מוכר לאחר [[ימי בית שני]], למרות שהיתה מרכז העם היהודי מ[[תקופת בית שני]] ועד סוף [[מרד בר כוכבא]]. |
כיום ידועים כעשרים ושלושה '''קברי צדיקים ביהודה ושומרון'''. ב[[שומרון]] (כולל [[בנימין]]) עשרה קברים. הקבר הקדום ביותר הוא [[קבר יוסף]] מ[[תקופת האבות]]. מרבית הקברים הם מ[[תקופת ההתנחלות]] והאחרון הוא [[קבר שמואל הנביא]] לאחר [[תקופת השופטים]]. למרות שהיה יישוב יהודי בשומרון ב[[ימי בית ראשון]], אין כל קבר מוכר מתקופה זו. ב[[יהודה]] י"ג קברים. החל מהקבר השני בעולם קבר אדם הראשון. מרבית הקברים הם לפני [[ימי בית ראשון]]. הקבר היחיד מתקופה זו הוא [[קבר עמוס]] שנקבר במאה ה-8 לפני הספירה. ביהודה אין קבר מוכר לאחר [[ימי בית שני]], למרות שהיתה מרכז העם היהודי מ[[תקופת בית שני]] ועד סוף [[מרד בר כוכבא]]. |
||
גרסה אחרונה מ־13:58, 15 בדצמבר 2009
המקור היה: קברי_צדיקים_ביהודה_ושומרון 
המחבר: משתמש:בית השלום
מערת המכפלה - ויקיפדיה
קבר רחל
קבר כלב בן יפונה - ויקיפדיה
כיום ידועים כעשרים ושלושה קברי צדיקים ביהודה ושומרון. בשומרון (כולל בנימין) עשרה קברים. הקבר הקדום ביותר הוא קבר יוסף מתקופת האבות. מרבית הקברים הם מתקופת ההתנחלות והאחרון הוא קבר שמואל הנביא לאחר תקופת השופטים. למרות שהיה יישוב יהודי בשומרון בימי בית ראשון, אין כל קבר מוכר מתקופה זו. ביהודה י"ג קברים. החל מהקבר השני בעולם קבר אדם הראשון. מרבית הקברים הם לפני ימי בית ראשון. הקבר היחיד מתקופה זו הוא קבר עמוס שנקבר במאה ה-8 לפני הספירה. ביהודה אין קבר מוכר לאחר ימי בית שני, למרות שהיתה מרכז העם היהודי מתקופת בית שני ועד סוף מרד בר כוכבא.
לאחר סוף "מרד בר כוכבא" לא התקיים יישוב יהודי ביהודה ובשומרון עד המאה ה-19 לכן בניגוד לגליל אין כלל קברי צדיקים מתקופת התנאים, האמוראים והמקובלים. כמו כן בעוד חלק גדול מקברי הצדיקים שבגליל נתגלו בידי האר"י, הרי שלא היתה לאר"י גישה ליהודה ולשומרון וזו אחת הסיבות למיעוט הקברים הידועים שם.
השפעה מדינית ובטחונית[]
לקברי הצדיקים ביהודה ובשומרון השפעה פוליטית ומדינית. במסגרת ההסדרים עם הפלסטינים התחשבו בקברי בצדיקים בסיכום הגבולות כך קבר רחל השפיע על תוואי הגבול החדש ששונה כדי שקבר רחל יכלל בשטח ישראל. בהסכם אוסלו נקבע כי למרות מסירת שכם לשליטה פלסטינית, קבר יוסף ובכלל זה ישיבת שבמתחם, ישארו בשליטת ישראל (ההסכם הופר ע"י הפלסטינים).
בכפרים הפלסטינים "כיפל חארס" ו"עוורתא" אין נוכחות של צה"ל אלא בימים בהם יש כניסות של יהודים לפקוד את הקברים שטמונים שם. לדברי מפקד גדוד שמשון, יש חשיבות בטחונית רבה לנוכחות צה"ל שם, כדי לאסוף מודיעין וליצור הרתעה.
בנוסף, קברי הצדיקים ביו"ש מהווים נקודת חיבור חזקה בין הציבור החרדי, שחלקו אינו בעל עמדות ימניות , לבין המתנחלים[1].
הקברים ומיקומם[]
להלן רשמית הקברים הידועים היום. הקברים מסודרים לפי מידת פירסומם:
- מערת המכפלה (קברי: אדם הראשון חוה אברהם אבינו שרה אימנו יצחק אבינו רבקה אימנו יעקב אבינו לאה אימנו) - היישוב היהודי בחברון
- קבר רחל- ליד בית לחם
- קבר יוסף - שכם
- קבר שמואל הנביא -
- קבר יהושע בן נון תמנת חרס (כיפאל חארס)
- קבר כלב בן יפונה - תמנת חרס (כיפאל חארס)
- קבר איתמר בן אהרון הכהן- גבעת פנחס (עוורתא)
- קבר אלעזר בן אהרון הכהן - גבעת פנחס (עוורתא)
- קבר פינחס בן אלעזר - גבעת פנחס (עוורתא)
- קבר רות וישי - היישוב היהודי בחברון
- קבר עתניאל בן קנז - חברון
- קבר אבנר בן נר - חברון
- קבר עמוס - תקוע
- קובור בני אישראיל
- קבר גדעון
- קבר עלי הכהן - שילה[2].