מאתר האינטרנט של קדומים

המפה נטענת...

קדומים רבתי - לנוע בעזרת העכבר בריבוע הקטן מימין


קדומים היא הישוב היהודי הראשון בשומרון. היא הוקמה בשנת 1975 כישוב קהילתי. בשנת 1992 הוקמה בה מועצה מקומית. קדומים נמצאת על כביש הרוחב בין צומת רעננה לבין שכם). הכביש מהווה ציר מרכזי בין הערים קלקיליה ושכם. הערים הקרובות לקדומים הן אריאל וכפר סבא.

ביישוב התגלו עתיקות של חווה חקלאית שומרונית, המזוהה עם יישוב שומרוני בשם עצפה. [1]

נתתי_לה_חיי_גירסת_קדומים._בליווי_תמונות_היסטוריות_בלעדיות

נתתי לה חיי גירסת קדומים. בליווי תמונות היסטוריות בלעדיות

Michal Shvut לדעתי,התמונה העליונה בוודאות היא מהמחנה של גרעין קרני שומרון שבאו לקדומים כמחנה זמני.בתמונה רואים לדעתי את ג'ית וכנראה אתה אלי ששר (בגופיה?) על האוהל כתוב בית ששר.אנשי גרעין קרני שומרון שהו בגבעה - מעל הבמה של בגין, את עד שלא ניתן היה בגלל הגשמים ואז עברו ל"הילטון".

אלבומי תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

סרטונים על קדומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אולם_האירועים_-_משכן_מאיר_-_קדומים_-_ראש_חודש_סיון_תש"ע

שכונת_בני_הישיבה_גבעת_רשי_קדומים.wmv

אולם השמחות ליד בית הכנסת בקדומים ערב שמחה לשבע מאות מוזמנים - ראש חודש סיוון תש"ע לסרטונים נוספים - הקש כאן

' כיצד נבנתה שכונת בני הישבה בקדומים כאשר "הרבה שלוחים למקום" ביוזמה של מנהל הישיבה בעזרת משרד השיכון וראש מועצה נמרצת יחד הוקמה שכונה בארץ ישראל דוגמא ומופת

תולדות היישוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב: פרקים בתולדות קדומים

ראו גם:קדומים - תמונות היסטוריות

גאוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קידוח מים בקדומים 2018 - ל-700 מטר

ראו ערכים מורחבים:

מועצה מקומית קדומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:מועצה מקומית קדומים
כאשר הוקמה "מועצה אזורית שומרון, קדומים הייתה אחד מיישובי המועצה. בשנת 1992, כאשר הגיע מספר תושבי היישוב ל-3,000 הוקמה בה מועצה מקומית עם ראש מועצה ממונה: יוסף קאפח. בשנת 1996 נבחרה לראשות המועצה דניאלה וייס. לאחר שתי קדנציות, בשנת 2007, נבחר לתפקיד חננאל דורני.

משרדי המועצה נמצאים בפארק תעשייה בראון - שומרון - צפונה ליישוב.

תוצאות אמת בקדומים.png

ראו גם:קדומים - אנטנות סלולריות

חקלאות קדומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערכים מורחבים:

שכונות היישוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

היישוב בנוי מהשכונות הבאות:

  • קדומים דרום - הגבעה עליה הוצבו האשקוביות הראשונות ליד המחנה הצבאי, שכונת מבני הקבע ומבני הציבור.
  • גבעת שָ‏לֵם - על גבעה הצופה לעבר העיר שכם המכונה במקורות "שלם". בה שוכנת אולפנת להבה.
  • קדומים צפון או גת קדומים או צפנת - נוסדה בשנת 1982 במטרה להציב עוגן בצפון הישוב - 4 ק"מ מקדומים דרום. בשנת 2010 יש בה 170 משפחות ועדין הבניה נמשכת.
  • מצפה קדומים - הצופה על פני נוף מערב השומרון.
  • מצפה ישי' - גבעה בכניסה ליישוב, על שם בן היישוב ישי שכטר, חלל צה"ל שנפל בלבנון.
  • הר אפרים - לשעבר "קדומים מזרח" - בה שכנה "ישיבת הר אפרים". היום שכונת קרוואנים. יש בה חממות לגידול אוכמניות
  • גבעת רש"י - המקום הגבוה ביישוב, 510 מטר מעל פני הים. (510 בגימטריה רש"י), על הגבעה ממוקמת ישיבת קדומים.
  • הר חמד - על פי הפסוק "ההר חמד אלוהים לשבתו" בתהילים ס"ח. בהר יש משקים חקלאיים. השכונה צופה על פני מערב השומרון ושפלת החוף.
  • כרם הלוי - על שמם של רפי ואילנה הלוי, שנרצחו על ידי מחבלים.

בשכונות נבנו בתי כנסת בהתאם לעדות הגרות בהן. לאור האוכלוסייה הצעירה ביישוב הוקמו ברוב השכונות מעונות לגיל הרך. כן קיימים ביישוב שני אזור תעשייה האחד בכניסה ליישוב והשני חדש יותר, אשר בו גם נמצא מבנה המועצה, שוכן בסמוך לשכונת קדומים צפון.

הנהגה רוחנית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלט ההנצחה

בקדומים היה גר הרב יצחק מאיר האיתן אשר היה הרב האזורי של יישובי השומרון. הרב דניאל שילה נבחר לרב המרא דאתרא הראשון של קדומים. עם פרישתו מהתפקיד בשנת 2004 נבחר הרב צבי פרבשטיין כרב היישוב.

חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקדומים מספר רב של מוסדות חינוך. מלבד גני ילדים לגילאים השונים, בתי ספר, תלמוד תורה ייסדת עוז וגן לחנוך מיוחד לילדי אזור השומרון גם המוסדות הבאים לחינוך ולמחקר:

בתי כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת המרכזי -"משכן מאיר"

ראו גם ערך מורחב:בתי כנסת

בקדומים חמישה עשר בתי כנסת. הסיבה לכך היא ריבוי השכונות ביישוב. בית הכנסת המרכזי בקדומים, משכן מאיר על-שם הרב מאיר האיתן, מראשוני היישוב, ועל שם משפחת ניסן חקשורי שהשתתף בהקמתו. בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל תושב המקום אברהם גיבור. שטחו 1,200 מ"ר ומספר המקומות בו 500: 350 לגברים ו-150 בעזרת הנשים. ניסן חקשורי תרם גם לפיתוח הסביבתי של בית הכנסת ובית הכנסת הפך למוקד האירועים של היישוב. המבנה תוכנן כך שיפנה בדיוק לכיוון ירושלים. בחזית המבנה נבנתה מעטפת הנוטה ב-8 מעלות לכיוון ירושלים כך שבית הכנסת נראה כ"כורע בתפילה" לכיוון הר הבית.

בתי כנסת נוספים יש בשכונות ובכל שכונה לפי מנהגי תושביה.

על טקסי הכנסת ספרי תורה בקדומים ראו הערך המורחב הנ"ל.

ארכאולוגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב : פארק ארכאולוגי קדומים

ביישוב התגלו, נחפרו אתרים ארכאולוגיים הכוללים מבנים חקלאיים של חוות, מספר רב של מקוואות, גתות, בתי בד ומערות קבורה. לפי הממצאים אלו הם שרידים של כפר שומרוני גדול, אולי הכפר אשר שמו נשמר באתר דרומית לקדומים. חלק מן המימצאים מוצגים במוזיאון קדם.

ביישוב נמצא מוזיאון "קדם" לארכאולוגיה הפועל במסגרת מדרשת ארץ ישראל בניהולו של צבי סלונים. במוזיאון ישנם ממצאים רבים שנמצאו באתרים ביישוב ובשומרון, ביניהם מספר גדול של כדים, ארונות קבורה וחפצים האופיינים לעדה השומרונית.

המקוואות בקדומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקווה בבית הבד העליון בקדומים.png

יצחק מגן מרשות העתיקות סקר את המקוואות שנמצאו בקדומים והנה הקישור למאמרו המקוואות בקדומים ישמירת הטהרה אצל השומרונים - וכך הובא במאמר

Cquote2.svg שרידים מן התקופה שלאחר חורבן הבית השני וימי בר-כוכבא כללו , בין השאר, קבר-כוכים .

במאה השנייה נבנה במקום יישוב שומרוני גדול שהתקיים שנים רבות. עיקרו היה בתי-מגורים בנויים אבן-גזית, על-פי מסורת הבנייה הרומית. בני היישוב הזה עסקו בחקלאות, בעיקר בגידול זיתים לשמן . עד כה נתגלו באתר שלושה בתי-בד , בשטחים: במרכז האתר, בצפון-מזרח ובדרום-מערב.

בחפירות קדומים נחשפו שישה מקוואות-טהרה - שלושה לא בהקשר סטרטיגראפי ברור, ושלושה משולבים בשלושת בתי-הבד. מבחינה כרונולוגית משקפים המקוואות שלוש תקופות בחיי היישוב - במאה הראשונה ובמאות השלישית והשמינית.

זיהויו של המיקווה השומרוני מיתקן המים המדורג, שאנו מזהים אותו כמיקווה , הוא מיבנה אדריכלי מיוחד במינו, השונה ממיתקנים דומים - בורות המים , אשר רבים מסוגם התגלו בקדומים , ומערות האחסנה. המיקווה מורכב מבריכה חצובה בסלע וממדרגות היורדות עד לבריכת הטבילה . מידותיה של הבריכה הן כ- 4א 3 מ' וקיבולה המירבי הוא 6-5 מ"ק . המיקווה מטויח כולו , כולל תקרת הבריכה והמדרגות המובילות אליה . המדרגה התחתונה גבוהה במיוחד וככל הנראה היתה שקועה במים. בתחתית הבריכה שקע, לקליטת הפסולת והטיט המצטבר

Cquote1.svg

.

הצמחייה ביישוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוף בקדומים

צילומי אוויר של אזור היישוב, בטרם הקמתו, לפני 1975, מראים כי האזור היה צחיח כמעט לחלוטין. אדמת המקום היא קירטונית מעורבת במעט אבן גיר לבן ואינה ידידותית לצמחייה. לשם גינון היישוב היה צורך להביא אליו כמויות ניכרות של אדמה פוריה. היישוב היום ירוק, הודות ליוזמות מיוחדות:

  • הגנן הראשון של היישוב, מנחם גופר, קבע כי ביישוב ינטעו צמחים מחורש טבעי, המתאימים לסגולות הקרקע ואינן זקוקים להשקיה.
  • למקומות נעדרי קרקע מתאימה הובאה מחוץ ליישוב אדמת טרה רוסה משובחת, אשר אפשרה, תוך ערבובה עם אדמה מקומית, קליטה של צמחייה נוספת.
  • בנוסף, נשתלו ביישוב פקעות של פרחי בר אשר לוקטו מהשטחים שנבנו.
  • מבצעי גינון נרחבים לקראת שנת השמיטה. שנה שבה לא נוטעים עצים ולכן שנה קודם מרבים בנטיעות.

להלן ריכוזי צמחיית בר ביישוב:[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. קדומים ישוב פורח - אתר כללי
  2. קדומים - פסגת גבעת רש"י - מחוף לתחום המוניציפאלי של קדומים
  3. קדומים - פארק הכלניות - מחוף לתחום המוניציפאלי של קדומים
  4. קדומים - פארק בית-סימון
  5. קדומים - פינת חמד ברחוב מעלה דוד
  6. קדומים - פינת חמד ברחוב נחלה
  7. קדומים - כרמי קדם - מחוף לתחום המוניציפאלי של קדומים
  8. קדומים פארק הצנירים - להלן
  9. פריחת דצמבר 2014

פארק הצנירים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בריכת עתיקה אגירה למים בפארק הצנירים

בסמוך לקדומים צפון הוקם לפני 4 שנים פרק בטבע הכולל מפלי מיים בתהליך סירקולציה בין בריכות , כמו כן קיימים בשטח פרגולות מקומות למנגלים וקמזיצים לטובת תושבי קדומים ואורחיה.

הפרק הוקם על ידי ידידי ישראל וקדומים מקהילת פלושיפ באורלנדו . הקהילה ממשיכה לפתח כל שנה את הפרק תוך שחלק מחברי הקהילה מגיעים כל שנה לכשבועיים ועובדת פיזית בפרק כתף לכתף עם עובדי המועצה המקומית ומתנדבים.

הפרק באחריות ותפעול המועצה המקומית . הקשר השוטף עם הקהילה והפעילות בשטח באחריות שלמה פיבלוביץ ובועז ויינרב.

נחל התאנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאחז פורק כעבור יממה

נחל תאנים נמצא מזרחית-צפונית לקדומים. אפיקו מגיע עד לדרומית לטול-כרם. האזור כולו הועבר לשליטת הערבים היה נסיון להקים שם מאחז ללא הצלחה.








שבות עמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב: שבות עמי

שבות עמי הוא שמו של מאחז אשר הוקם בבית נטוש ליד קדומים. היה זה ביתו של קצין ירדני בכיר, שנמלט מהמקום במלחמת ששת הימים. לפי החוק ביהודה ושומרון, היות שהקצין הירדני לא היה בביתו הוא הוכרז בנפקד, והמדינה הפכה לאפוטרופסית על רכושו. על הבית הוצבו דגלי ישראל והוא כונה זמן מה בתור "בית הדגלים". בזמנו היה הצעה כי הבית ישמש מרפאה שבה יטפלו רופאים מההתנחלויות בתושבי המקום.

נכון ל-1 בינואר 2008 פונה המאחז 14 פעמים אך הנוכחות בו היא רצופה. במאחז נחנך בית כנסת לזכרו של עידו זולדן שנרצח בדרכו לקדומים.

אביב בקדומים - תשס"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלג בקדומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלג בקדומים 3.jpg

בשכונת האשקוביות

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונה פנורמי מהר חמד - שכונה בקדומים - לעבר שפלת החוף
תמונה פנורמי מהר חמד - שכונה בקדומים - לעבר שפלת החוף


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ח'רבת עספה מדרום ליישוב הנוכחי של קדומים. ייתכן כי האתר בקדומים הוא חלק מהיישוב השומרוני בשם (עצפה). ממצאים שומרוניים במוזיאון "קדם" לארכאולוגיה
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.