אלוני ממרא

• תמונות מהאלון - ויקישיתוף

אלוני ממרא אתר ישיבת שבי חברון

'עמיתים לטיולים' - ביקור באלוני ממרא, צילמה ציפי שליסל

אֵלוֹנֵי מַמְרֵא מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית לחברון בדרך ליישוב היהודי קרית ארבע. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור צה"ל. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת אברהם אבינו נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב בספר בראשית:"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"(י"ח,א'). אברהם אבינו בנה באלוני ממרא מזבח לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"(י"ג,י"ח). אתר שבי חברון כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".

השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".(י"ד,כ"ד). צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.

בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".

תאור המקום

האתר מוקף בחומות גדולות מאבן גזית, כדוגמת קירות מערת המכפלה, אשר השתמרו לגובה. האבנים מרשימות בטיב בנייתן וברוב חוסנו. במזרח המבנה אפשר להבחיו בכנסייה .

בפינה הדרומית-מערבית מצויה באר מים המכונה "באר אברהם".

תולדות המקום

החפירות שנערכו באתר הסתבר כי ראשיתו מימי הורדוס המלך. לפי האבנים, המטרה הייתה לבנות מבנה כמו על מערת המכפלה.

אדריאנוס הקיסר בנה את הבניין לעצמו ולידו חגגו חגים לאלילים. לאחר מרד בר-כובבא היה במקום שוק עבדים. מספרם היה כה רב עד שעבד נמכר במחיר מנת מספוא לסוס.

היהודים נמנעו מלבקר במקום.

הקיסר קונסנטנטינוס הגדול הפך את המבנה המלכותי לכנסייה. בחצרה הראו את אשל אברהם ובאר אברהם. הבאר נמצאת במקום עד היום.

אגדות

חוקר ארץ ישראל זאב וילנאי סיפר על אגדות המקום, אשר מכונה אצלו: אוהל אברהם ובאר שרה. בקרבת חברון, בצד הכביש הפונה אל ירושלים, נמצא בנין חרב הנקרא בערבית רמת אלח'ליל – רמת אברהם. הבנין עשוי אבני גזית גדולות. היהודים קוראים לחורבה זו בשם אוהל אברהם. הם מספרים שפה נטה אברהם אבינו את אוהלו, ולפיכך התקדש המקום במסורת של תושבי הארץ. בקרבת חברון, בצד הכביש אל ירושלים ואל אוהל אברהם ישנה באר הנקראת על שמה של שרה אימנו. רבי פתחיה שביקר בחברון, בקירוב בשנת 1187, מספר על באר זו ועל אוהל שרה הקרוב אליו, והוא כנראה אחד עם אוהל אברהם הנזכר. לפי דברי רבי פתחיה מימי הבאר מתוקים וצלולים: "ואצל הבאר אהל שרה... והראו לו אבן כח' אמות, שנימול עליו אברהם אבינו. ואמר הזקן הנה הוא הולך לעולמו ואינו משקר. והגיד בשבועה, שפעם אחת בצום כפור, ראה מלאך של אש וסוסו אש אצל בארה של שרה, שהיה מתפלל שם".:"

תאור הדרך למקום בשנת 1921

לפי ארץ-ישראל: ספר-המסעות ישעיהו פרס

תמונות

לקריאה נוספת

• צבי אילן, משוט בארץ, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1967 - מדרך אפרתה לעיר האבות

מפת חברון

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית