קיבוץ רוחמה

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.497498,"lon":34.705319,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.497498,"lon":34.705319,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.497498,"lon":34.705319,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.497498,"lon":34.705319,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

חדר האוכל בקיבוץ תוכנן מחדש בשנת 1981, על ידי האדריכל שמואל מסטצ'קין. ייחודו של חדר אוכל זה, הוא השימוש בקשתות והקווים המעוגלים המופיעים בתוכנית הבניין

קיבוץ רוחמה נוסד ב -1944 ע"י גרעין תנועת השומר הצעיר מרומניה ופולין, זאת לאחר שלושה ניסיונות התיישבות קודמים שנכשלו. למרות מחיקה של כמאה מליון ש"ח בהסדר הקיבוצים שנערך בשנת 1997, לא הצליח הקיבוץ להתייצב מבחינה כלכלית. בשנת 1998 הגיע המשק למצב של "על סף פשיטת רגל" וחברי האגודה החליטו להביא ניהול חיצוני עם סמכויות רחבות ביותר ( "כשל ועד ממונה"). מאז ועד עצם היום הזה מנוהל הקיבוץ ע"י גורם חיצוני עם סמכויות אלו. בתקופה האמורה בוצעה תוכנית התייעלות והבראה שיצבה את המצב באופן יחסי תוך גבית מחירים קשים בתחומים החברתיים, האישיים והבין אישיים. המשק עבר מהפסד הפעלה של כ- 3 מליון ש"ח לרווח הפעלה בשיעור דומה.

כחלק מההתאמה המבנית עבר הקיבוץ למודל "המשולב" ב-1999. ב- 2002 החליט הקיבוץ, ברוב של מעל 80%, לעבור למודל "רשת הביטחון" (הפרטה כמעט מוחלטת, חוץ מחלק מהוצאות החינוך והבריאות שהקהילה ממשיכה לספק ) כהשלמה של תהליך הרה-ארגון.

כיום בקיבוץ 210 חברים, 18 חיילים, 60 ילדים ו- 80 תושבים. בקיבוץ בריכת שחייה, מרכז ספריות, מרפאה ומרכול. אתר הישוב

שם הישוב

תחילה נקרא היישוב ג'ממה על שם הכפר הערבי שהיה בקרבתו, יישוב ערבי זה קם על חורבותיו של יישוב יהודי-חקלאי עתיק ששמו לא השתמר אשר התקיים במקום וננטש מספר פעמים בתקופה הרומית בארץ ישראל ובתקופה הביזנטית בארץ ישראל. רק אחר כך הוסב השם ל"רוחמה" על פי דברי הנביא הושע: "וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה וְאָמַרְתִּי לְלֹא-עַמִּי עַמִּי־אַתָּה, וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי".הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו

אתר הראשונים בנגב

מנסיון ההתיישבות הראשון נותרה רק הבאר שנחפרה בשנת 1913. לידה נמצא בית בטון שנבנה בשנות ה-40 של המאה ה-20 ושימש כבית ביטחון. בשנת 1983 נפתח בבית זה מוזיאון קטן ובו מוצגים ותעודות על תולדות רוחמה. בגלל חוסר תקציב נסגר המוזיאון. ליד הבניין יש תצוגה של כלים חקלאיים.

ליד רוחמה היה קיים כפר ערבי בשם ג'ממה (בעברית – גממה) שננטש במלחמת העצמאות] בשנת 1958 נערכה במקום חפירה ארכאולוגית שחשפה שרידי מנזר ביזנטי עם רצפת פסיפס.

אתר הראשונים בנגב

בית הביטחון

הבאר (1913) באתר הראשונים בנגב

רצפת פסיפס בחורבת גממה

ילדי רוחמה לאחר החיפוש בבית הילדים ב"שבת השחורה"

קיבוץ רוחמה בתחילת שנות החמישים

המקור: הויקיפדיה העברית

תולדות המקום

עתיקות שונות נמצאו בתחום רוחמה. אבני צור של האדם הקדמון ושרידים אחרים, השמורים באוסף ברוחמה.

בין הבתים נחשף פסיפס, שריד למבה ביזנטי מהמאה ה-6 .

בעת החדשה

בשנת 1911 אגודה של יהודים ציונים ממוסקבה רכשה 5,000 דונם באזור הכפר הערבי ג'ממה, שכרה אגרונום מראשון לציון (צבי הירשפלד) והקימה על חשבונה במקום חווה חקלאית בשם רוחמה. נחפרה באר, ונטעו מטעים. במקום הוקמו מספר צריפים עבור הפועלים היהודים שעבדו בו.

במלחמת העולם הראשונה

להלן 2 קטעים ממקור זה

• לורנס מבקר ברוחמה - כיצד חדרו אנשי 'המגן' לרוחמה ? בהיותו חבר 'השומר' שמר יוסף לישנסקי ברוחמה, ולאחר פרישתו מן הארגון נשאר במקום כנוטר מטעם 'המגן'. בסיועו נכנסו למקום עוד חברים מן האגודה החדשה. הקלה עליו העובדה, שארגון 'השומר' התקשה להעמיד שומרים בכל מקום, בשל הצמצום שחל בכוח-האדם שלו מאז פרוץ מלחמת העולם. בזמן ההוא היה מרכז 'המגן' בקסטיניה, והקירבה הגיאוגראפית בין שתי הנקודות תרמה אף היא לחיזוק הקשרים בין 'המגן' ובין הנהלת החווה.

לימים נתברר, כי בעיני לישנסקי היתה לשמירה ברוחמה חשיבות יתרה. הימצאותו כאן הקלה עליו לפעול במסגרת ניל"י, מחתרת הריגול היהודית, שקמה בארץ בשנת 1915 לעזרת הכוחות הבריטיים שחנו במצרים. מרוחמה, שהיתה מלאה קצינים וחיילים תורכים, היה אפשר לעקוב אחר פעולות המטה התורכי, שישב בעזה. כך, למשל, ניצל אהרן אהרונסון, מראשי המחתרת, את תפקידו בהדברת הארבה בנגב כדי להסתובב במחנות של הגייסות התורכיים. ברוחמה מצא בסיס נוח לפגישות עם נעמן בלקינד, חברו למחתרת, ממש מתחת לאפם של מפקדי החזית. הדבר עורר את חשדם של התורכים, והללו הגבירו את ערנותם והחלו לחשוד גם באנשי רוחמה עצמם. הם לכדו את אבשלום פיינברג בצאתו לראשונה למצרים וכלאו אותו בבאר-שבע. יוסף לישנסקי וחבריו תכננו את הברחתו ממקום כלאו, ובתוכניתם היה לרוחמה תפקיד חשוב.

יש מקום להניח, שהירשפלד עמד על הסכנה שנשקפה לחווה מפעילותם של אנשי המחתרת, והשתדל להרחיקם. בכך הצטרף לעמדת רוב היישוב העברי כלפי ניל"י. אך רוחמה היתה חיונית מדי לקבוצת הריגול מכדי שיזנחוה בלא מאבק, ואהרונסון, בלקינד ואחרים לחצו על הירשפלד שיעלים עין מן הפעולות שבתחום החווה. נראה כי הנושא הגיע עד למטה חילות בריטניה במצרים. לאחר כמה ימים הפגישו את הירשפלד עם לורנס הידוע, איש הביון הבריטי : '- - - בוקר אחד מופיע לפני השער של המשק "בדואי" אחד, שמבקש עבודה מן המנהל. לחינם אומר לו המנהל שאין עבודה. הוא ממשיך לבקש ולהתחנן ומערבב מלים אנגליות לתוך דיבורו הערבי בניב בדווי של מחוז באר-שבע. המלים מעוררות את תשומת לב המנהל, והוא מכניס אותו אל הבית' ('ניל"י' - יערי-פולסקין).

• ופה של רוחמה הראשונה

בסתיו 1917, עם התקדמות הבריטים, היה אפשר להניח כי רוחמה תהיה היישוב העברי הראשון שיכבשו בדרכם צפונה מסיני. יושבי החווה חשו חובה להתכונן למאורע זה.

מספר יעקב פת : '- - - אותו ערב, בסיירנו את החווה, הרבינו לשוחח על המצב. היה נראה בעליל שרוחמה, הדרומית ביותר, תיכבש לראשונה על-ידי האנגלים, וככל שהעמקנו בבעיה הגענו למסקנה כי עם נסיגת התורכים או התנפלות הערבים נעמוד בנשק המצוי בידינו עד שתגיע עזרה מהאנגלים ומהיישוב'.

אין ספק כי הביון הבריטי ידע על קיומה של רוחמה, שהרי בשעתו ביקר בה לורנס, ובוודאי עמד על טיבה. אך ידיעה לחוד ומעשה לחוד, ויושבי החווה החליטו כי מוטב שלא יסתמכו על הזולת.

בסתיו 1917 נפרצה החזית, ובדרכים השתרר תוהו-ובוהו. באזור שוטטו שודדים שגויסו בשעתם למאמץ המלחמה, ובתור שכר על נאמנותם התירו להם התורכים ליטול מן החללים את נשקם ולפרוע במושבות היהודיות. בעת ובעונה אחת גברו המאסרים והגירושים. ב'השומר' נפלה ההכרעה : 'לא לזוז מן הארץ'. 'הנשארים' שהתרכזו בפתח-תקוה וברחובות, יהוו קבוצות מאורגנות להגנה פעילה ויאחזו בנשק אם יהיה צורך בכך. אנשי רוחמה חשו, שעליהם להצדיק את המאמצים שהושקעו במקום ואת התקווה שנתלו בו.

הכול היה מוכן לרגע המיוחל, וכבר נראו הפטרולים הבריטים הראשונים. והנה, דווקא עכשיו איתרע מזלה של רוחמה, והיא ספגה את הגדולה שבמכות שניתכו עליה מאז היווסדה. שוטרי-חרש תורכיים הטרידו את תושבי המקום בחיפושיהם אחר אנשים שהיו להם קשר עם יוסף לישנסקי ומשפחת אהרונסון, וידם הקשה - בבית, בחצר ובכל מקום אחר. העובדים אמנם המשיכו במלאכתם, אך הכול חשו כי אין זה אלא שקט שלפני סערה. ביום י"ד בחשוון תרע"ח (30 באוקטובר 1917), באו ז'נדארמים תורכים ואסרו את כל העובדים, בתואנה של חיפושים אחר לישנסקי (מסמכים מאוחרים מעידים, שבאותו הזמן לישנסקי כבר היה בידם) - האסורים נכבלו בשרשראות והובאו לבאר-שבע, מקום שם צורפו לאסירים יהודים ממקומות אחרים בארץ.

בדווי הסביבה ואריסי ג'ממה ניצלו את ההזדמנות ופשטו על החווה. לא רק את הגרעינים במחסן שדדו, אלא גם את כלי-העבודה, הרהיטים וחפציהם האישיים של העובדים.

ישיבתם של אנשי רוחמה בכלא לא ארכה, שכן בינתיים הגיעו האנגלים. אחדים מן האסירים ניצלו את התוהו-ובוהו ונמלטו, ובחלקם חזרו לרוחמה. בבואם למשק מצאו שם רק חבר אחד, שהסתתר בבאר עד שנדמו היריות האחרונות.

רוחמה עמדה שדודה. תם פרק ראשון בתולדותיה. אבל להתיישבות היהודית ברוחמה עוד נכונו עלילות, אלא שאלו כבר פרשות אחרו החווה נהרסה ונעזבה במשך מלחמת עולם הראשונה.

אחרי המלחמה

בשנות העשרים היו שני נסיונות להקים את החווה מחדש שלא הצליחו. האדמות בסופו של דבר נרכשו על ידי הקרן הקיימת בסוף שנות השלושים והמקום הוצע לקיבוץ עמל בשנת 1943.

קיבוץ עמל נוסד בשנת 1936 על ידי גרעיני עליה של תנועת השומר הצעיר מפולין ומרומניה. אליהם הצטרפו חברים מהתנועה בבולגריה. הקיבוץ חי במחנה זמני בקריית חיים וחבריו עבדו בנמל חיפה בעיקר. בשנת 1943 הוצע להם לעלות לרוחמה. בשיחת קיבוץ הראשונה ההצעה נפלה, בשיחה שנייה עם התערבותו של מנהיג התנועה יערי נפלה הכרעה חיובית.

בחנוכה 1943 6 חברים וחברה אחת עלו לרוחמה, חידשו את הבאר הקימו גדר וצריפים ראשונים. הקיבוץ כולו עלה על הקרקע חגיגית ב מרץ 1944 . בשנת 1946 מצור של האנגלים על הקיבוץ בחיפוש אחרי נשק שלא נמצא.

בשנת 1948 בזמן מלחמת העצמאות הקיבוץ מנותק מהצפון. הילדים פונו ליפו, רוחמה מרכז לוגיסטי של כוחות ישראלים המגינים על הנגב. מוקם בית חולים שדה, שדה תעופה, סדנה. הקיבוץ סובל מהפצצה מאווירונים מצרים. מטוס אחד הופל על ידי אש החברים שלנו.

עם תום המלחמה- פיתוח מזורז של הקיבוץ.

גרעין עולים מפולין ( 1946 )- גרעין אילון (1947) צעירים שהתרכזו בשוויץ בזמן המלחמה- שני גרעינים של תנועת החלוץ באיטליה (1949-1950)- גרעין מהשומר הצעיר במרוקו (1963), מספר בוגרי חברות נוער שהתחנכו ברוחמה, ומשנות ה-80 גרעינים פרטיים.

הקיבוץ הגיע לשיא אוכלוסיה בשנות ה- 80 : 360 חברים 150 ילדים.

שמורת בתרונות רוחמה

לשמורה יש שני גושים, ממזרח וממערב לקיבוץ רוחמה.

• הגוש המערבי צמוד לכביש 334, דרומית לכביש (צומת איבים - צומת שדה צבי)
• הגוש המזרחי נמצא מזרחית לבית הקברות של הקיבוץ. דרך מסומנת אדום 13210 יוצאת מכביש 334 כ- 2 ק"מ מזרחית למסעף רוחמה, וחולפת לאחר כ- 2 ק"מ בגבול המזרחי של השמורה (וממשיכה עוד כק"מ לאורך הגבול הצפוני).

באזור זה בולט נוף בתרונות לס. הבתרונות נוצרו כתוצאה מסחף שכבת הלס העליונה וחשיפת השכבות התחתונות (חמרה וחרסית), ומאופיינים בערוצים רבים. במורד הבתרונות נמצאות קרקעות חוסמס. חלק ניכר מאזור הבתרונות יוער בידי קק"ל, ואילו השטח ממזרח לקיבוץ רוחמה הפך לשמורת טבע.

צומח הבתרונות הוא בתת ספר, הכוללת מספר חברות צומח: חברת מתנן שעיר וקזוח עקום בראש הבתרונות, חברת סירה קוצנית ושמשון הדור במפנים הצפוניים והמערביים, וחברת נואית קוצנית ומרווה מצרית במפנים הדרומיים והמזרחיים.

בעמקים גדל צומח עשבוני וכן גיאופיטים רבים כגון כלנית מצויה, נורית אסיה, אירוס א"י ועירית גדולה. בגוש המערבי של השמורה נמצא רכס כורכר. ברכס זה בולטות שלוש חברות צומח - חברת מתנן שעיר וזקנן שעיר בגב הרכס, חברת לוטמית דביקה וקורנית מקורקפת במורד המדרונות, ואילו במפנים הדרומיים והמזרחיים (היובשניים) חברת מרווה מצרית ומרווה צמירה. גם בגוש זה בולטות כלניות אדומות ואירוס ארץ-ישראלי.

אזור זה נמצא בספר המדבר ולכן רגיש במיוחד לתנודות בכמות המשקעים. לשימור רצף שטחים פתוחים במרחב זה יש חשיבות אקולוגית גבוהה, וכיום מוצעים שטחים רבים נוספים במרחב כשמורות טבע - שמורת חורבת גממה, שמורת נחל חצב ושמורת נחל זדים.

• עוד פרטים כאן