רבי עובדיה מברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא או רבינו עובדיה מברטינורא או בשמו המלא "עובדיה בן אברהם יָ‏רֵא מבֶּ‏‏‏רְטִינורָ‏א", היה מפרש המשנה נודע שחי ראשית המאה ה-16.. הוא נולד בעיר Bertinoro שבמחוז Forli.

נולד בערך בשנת ר' (1440). הוא חי במאה ה-15 באיטליה עלה לירושלים בי"ג ניסן רמ"ח (1488) ונפטר בה בשנת ע"ר -1510 בקרוב. עד היום הזה נוהגים ישראל לעלות להשתטח על קברו של הצדיק, ביום פטירתו.

הנסיעה מאיטליה למצרים ארכה שנה ו-4 חודשים. הוא נסע דרך נאפולי בשל גזירת הים

לפי מאמרם של מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד מתוך "מאיטליה לירושלים"/מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד הוא שהה במחיצתו של גדול רבני איטליה במחצית השנייה של המאה הט"ו, ר' יוסף קולון-המהרי"ק, ואף נמנה עם תלמידיו.

הוא היה תלמידו של מה"רי קולון אשר מזכיר אותו בשו"ת שלו. רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, הרדב"ז, מזכיר אותו בשו"ת ‏‏. הוא כתב עליו שהיה מפורסם בחכמה וראש רבני ירושלים ‏‏ בשנת רמ"ה (1485) ישב רע"ב עם בני משפחתו, כולל אביו, בעיר צ'יטה די קסטלו. בעיר הועסק בהלוואת כספים כפי שעולה ממסמך מכתבי היד העבריים שנמצאו בעיר צ'יטה די קסטלו, הנושא את התאריך 12 בפברואר 1485 . באותו מסמך הוא מכונה : Servadio di Habramo da Bertinoro.

היה רבה של העיר "ברטינורו" (Bertinoro) במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה.

בירושלים

בירושלים הקים ישיבה, בה למדו מגורשי ספרד שהגיעו לעיר. התמיכה לקיומה בה מיהודי עשיר ממצרים - ר' יצחק בן נתן שולאל הנגיד. הקים בעיר מחדש את חברה קדישא ואף עסק אישית בקבורה.

שלוש האגרות (מ-1489) ששלח מהוות מקור לידיעות על ירושלים על המצב הכלכלי והחברתי. בין השאר הוא כתב:

• "ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם... והם מקרבים עתה כל הבא לשבת בארץ ומכבדים ומנשאים אותם... כי הזקנים עיניהם פקוחות ויחלו... שימותו הגרים הבאים לארץ למען יירשום כי אומרים שהם גזברים על ההקדש וממון הנכרים שאין להם יורשים נכסיהם להקדש."

• "אלמנות רבות, זקנות וגלמודות... שבע נשים כנגד איש אחד."

• "ירושלים עם כל חרבותיה ושוממותיה יש בה ארבעה שווקים ארוכים, יפים מאוד, לא ראיתי כמוהם."

היה יהודי עשיר מאיטליה אשר השאיר שם כסף לצורך פרנסתו בירושלים ונהג להעביר את הכסף מחו"ל באמצעות רבי החובלים של האונין שהביאו לארץ צליינים ועולים.

• אברהם דוד "מסעו של ר' עובדיה מברטנורא לירושלים ופעולותיו לשיקומה של הקהילה היהודית בעיר בסופה של המאה החמש-עשרה"

תמונות מההרצאה

הישיבה במצרים

ר' עובדיה מברטינורא התייחס לאיסור ההלכתי להתיישב במצרים. הוא מציין את עובדת היותה של מצרים מקום מעבר למסחר בין אירופה למזרח הרחוק "...ואין בכל הארצות כארץ מצרים לסחורה ולהתעשר בה לאדם ואין מספר לגרים הנמצאים בה מכל הגויים ומכל הלשונות..." היותה של מצרים מרכז כלכלי חשוב שמזמין גם פעילות כלכלית של יהודים, שימש לרדב"ז כאחד התירוצים לישיבת היהודים במקום, כולל ישיבתו שלו, למרות האיסור ההלכתי.

ספריו

בין ספריו פירוש למשנה, שהיה השני בחשיבותו, באותם הימים, אחרי פירושו של הרמב"ם. הוא הודפס בונציה בשנת 1539. פירושו למשנה נחשב כיום לפירוש היסודי ביותר על המשנה ונדפס כמעט בכל מהדורות המשנה. עליו נכתבו ביאורים כמו "תוספות יום טוב" לרב יום טוב ליפמן הלר, ומלאכת שלמה לר"ש עדני.

הוא גם חיבר פירוש על רש"י אשר הודפס בעיר פיזה בשנת 1810.

לקריאה נוספת

• אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, רמת גן, 1971 , עמ' 124-113 - על ביקורו במצרים בשנת 1488

מהויקיפדיה העברית

(הערך זכה להשלמה על ידי יהודה מלאכי - הפיסקה האחרונה מצביע על מה שעדיין טעון שיפור - דניאל ונטורה)

תחריט עץ של העיר ברטנורו מהמאה ה-16. על שמה נקרא רבי עובדיה - אעלה לויקיפדיה:יהודה מלאכי.

רבי עובדיה ירא מברטנורא נודע גם בכינוי הרע"ב או הרב, נולד באיטליה ככל הנראה בעיר ברטנורו בערך בין השנים ה'ר' - ה'ר"י (1450-1440), וגם על שנת פטירתו ישנן חלוקי דעות. רב, פוסק, פרנס, דרשן וראש ישיבה, נודע בעיקר בשל פירושו על המשנה.

תולדותיו

רבי עובדיה נולד באיטליה לרבי אברהם ירא מהעיר ברטינורו (Bertinoro), או ברטנורה (Bartnòra) בדיאלקט הרומאני המקובל באיזור, השוכנת בנפת פורלי-צ'זנה שבמחוז אמיליה-רומאניה, ועל שמה נקראת המשפחה.

יש הטוענים; כי השם יר"א הינו למעשה ראשי תיבות של יהי רצוי אחיו,. אחרים טוענים; כי שם המשפחה הינו ייחודי לרבי עובדיה עצמו על שם הפסוק: "ועבדיהו היה ירא את ה' מאוד."

בנעוריו למד בישיבתו של רבי יוסף קולון, שהיתה אז בבולוניה בירת מחוז אמיליה-רומאניה הסמוכה לעיר הולדתו ברטנורא. לאחר מכן התגורר במשך מספר שנים בסאן גינסיו, עיירה קטנה בנפת מצ'רטה שבמחוז מארקה, כשישים ק"מ דרומית מערבית לבירת המחוז אנקונה. מתקופה זו נותרו בידינו מספר מכתבי המלצה ותעודות שונות בכתב ידו וכן תפילה שחיבר ובתחילת שנות השמונים של המאה ה-15 שימש כרב העיר צ'יטה די קאסטלו, השוכנת בחלקו העליון של נהר הטיבר בשיפולי הרי האפנינים, בנפת פרוג'ה, בצפון מחוז אומבריה שבאיטליה. באותה תקופה אף נמנה על חשובי הבנקאים היהודים בעיר, ושמו מוזכר במסמך אפיפיורי רשמי מה-12 בפברואר 1485 בראש רשימת הבנקאים המורשים להעניק הלוואות בריבית עבור תושביה הנוצריים של העיר, בו מופיע בין השאר פטור עבור כל הבנקאים היהודים מלסחור בשבתות ומועדי ישראל.

מראה כללי של העיר צ'יטה די קאסטלו, בה כיהן רבי עובדיה כרב ומרא דאתרא, בטרם עלותו לארץ ישראל צילם:adri8.

בא' בכסלו שנת ה'רמ"ו (9 בנובמבר 1485), עזב רבי עובדיה את העיר, ככל הנראה בעקבות פטירת אשתו, והחל במסעו לארץ ישראל. במהלך המסע, שארך כשנתיים וחצי, ביקר רבי עובדיה בין היתר בקהילות היהודיות ברומא,ונאפולי שבאיטליה, פלרמו שבסיציליה, אלכסנדריה וקהיר שבמצרים, ועזה, חברון ובית לחם שבארץ ישראל.

בי"ג בניסן ה'רמ"ח (1488), הגיע רבי עובדיה לירושלים בה חייתה קהילה קטנה ודלת אמצעים כפי שהוא מתאר באגרתו: "ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם..." תושביה היו עניים ואפילו לא היו להם ספרי תורה. מאחר ופרנסתו היתה מצויה מפקדונות בנקאיים נושאי ריבית אותם השאיר באיטליה, נרתם רבי עובדיה לשיפור המצב העגום. הוא אף קיבל תרומות ייעודיות לצורך זה, מאחיו ואביו שנותרו באיטליה.

עקב השתדלותו לסייע לביסוס וחיזוק הקהילה מבחינה רוחנית וחומרית כאחד, וכן בשל גדלותו התורנית, תפס הוא עד מהרה מקום של כבוד בין תושביה היהודים של ירושלים, ונתמנה לרבה הראשי מינוי שהוכר גם ע"י השלטונות הממלוכים. בין שאר פעולותיו היתה הקמתה המחודשת של החברה קדישא בירושלים, בה שימש הוא כחבר מן המנין ואף עסק אישית בקבורה. כמו כן סיייע בשיקום בית הכנסת ברובע היהודי שנהרס ע"י פורעים.

חיזוק לפועלו קיבל רבי עובדיה כעבור מספר שנים, לאחר גירוש ספרד ועלייתה של קבוצה מהמגורשים לירושלים. חלק חברי הקבוצה, שהייתה בעלת אוריינטציה תורנית גבוהה ומוטיבציה לחיזוק היישוב בירושלים, הצטרפו ללימודים בישיבה אותה הקים הרב בסיוע הנגיד של מצרים, הדיין ר' יצחק בן נתן שולאל, שמימן את החזקתה.

רבותיו וקשריו עם גדולי דורו

כאמור נמנה רבי עובדיה על תלמידיו של רבי יוסף קולון (מהר"י קולון), שאף הזכירו בספר השו"ת שלו ומכנה אותו שם בתואר החיבה "ידיד נפשי". כמו כן הוא נזכר בשו"ת הרדב"ז. שם מתאר אותו רבי דוד בן זמרה כ"מפורסם בחכמה וראש רבני ירושלים". וכן מצטט אותו בתשובתו רבי יוסף קארו בשו"ת "בית יוסף".

חיבוריו

שער הדפוס הראשון של משניות עם פירוש ברטנורא לסדר זרעים, ונציה שנת ה'ש"ח אעלה לויקיפדיה:יהודה מלאכי.

• ביאור המשנה - גולת הכותרת של חיבוריו אשר גם היקנה לו את פרסומו, הינו ללא ספק ביאורו לשישה סדרי משנה, שנדפס לראשונה בונציה בשנים ה'ש"ח - ה'ש"ט (1548 - 1549) על ידי בן אחיו, רבי עובדיה המון בסיועו של המדפיס רבי מאיר בן יעקב מפירנצה.

פירושו מבוסס בעיקר על פירוש רש"י לתלמוד הבבלי אותו הוא מצטט רבות, כמעט מילה במילה, אולם במקרים רבים הוא מסתמך גם על הרמב"ם בפירושו למשניות וגם בפסקיו ההלכתיים. בסדרי זרעים וטהרות, הוא משתמש רבות בביאורו הנודע של רבינו שמשון משאנץ מבעלי התוספות וכן בביאורו של הרא"ש. מאחר ובמשניות, לא נמצאת מסקנת הגמרא מרבה הרע"ב לשקף את מסקנות האמוראים בדיוניהם על קטע המשנה המדובר הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי. יש מי שהצביע על כך כי בפירושו הסתמך אף על פסקי הרי"ף וזאת מתוך מטרה להביא עקרונות פסיקתיים בתוך פירושו.

עקב בהירותו הפך פירוש הרע"ב כמפרש המרכזי והבסיסי של המשנה ונתפס בעיני רבים כפירוש רש"י על התלמוד כאשר כל הפרשנים שאחריו מתייחסים לדבריו, משלימים אותם, או חולקים עליהם. המפורסמים שבהם הם: התוספות יום טוב לרבי יום-טוב ליפמן הלר מפראג, ומלאכת שלמה לרבי שלמה עדני מתימן-ירושלים. כמו כן פירוש המשנה קב ונקי מבוסס ברובו על פירוש ר' עובדיה מברטנורא ומהוה למעשה מעין קיצור של הפירוש.

• חידושים על הרמב"ם - בכתב יד, שלא ראו אור.
• תשובות להלכה - בכתב יד ופזורים בספרים שונים של בני תקופתו.
• "רבותינו בעלי התוספות" - לקט ביאורים על דברי חז"ל - נדפס לראשונה מכתב יד בוורשה 1889.

אגרותיו

חשיבות מחקרית רבה יש לאגרות שכתב ומכילות ידיעות הלכתיות, גאוגרפיות והיסטוריות בעלות ערך. והן יצאו במספר מהדורות:

• ספר דרכי ציון בו מספר וכותב לאביו ולאחיו מנסיעתו לארץ הקדושה, וכל אשר מצאו בדרכו בקודש, מכבוד רבינו עובדיה מברטנורא, בית הלל, ניו יורק ה'תשמ"ה - 1985.
• מאיטליה לירושלים, איגרותיו של ר’ עובדיה מברטנורא מארץ ישראל, מהדורה ביקורתית עם מבוא והערות מאת מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד, רמת גן, פרויקט ירושלים של ה- C.G. FOUNDATION המחלקה ללימודי ארץ ישראל - אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשנ"ז - 1997.
• בתוך אגרות ארץ ישראל, אברהם יערי, ירושלים ה'תש"י ורמת גן, 1971.

תיאורים ומסורות שהשתמרו באגרותיו:

מראה העיר ירושלים:

	ירושלים עם כל חרבותיה ושוממותיה יש בה ארבעה שווקים ארוכים, יפים מאוד, לא ראיתי כמוהם.

מצבה הדמוגרפי של הקהילה היהודית בעיר:

	ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם... אלמנות רבות, זקנות וגלמודות... שבע נשים כנגד איש אחד... והם מקרבים עתה כל הבא לשבת בארץ ומכבדים ומנשאים אותם... כי הזקנים עיניהם פקוחות ויחלו... שימותו הגרים הבאים לארץ למען יירשום כי אומרים שהם גזברים על ההקדש וממון הנכרים שאין להם יורשים נכסיהם להקדש.

יחס השלטונות:

	מן הישמעאלים אין גלות (=התעמרות על בסיס דתי) ליהודים כלל... ואין פוצה פה ומצפצף... וכי יראו הרבה יהודים יחד לא יקנאו כלל.

	והסולטן קאיתבאי... עשה נגד [דעתם של] כל שריו ועבדיו וכל עם ארצו.

הילולת שמואל הנביא:

	קברו של אדוננו שמואל הרמתי הוא עוד היום ביד היהודים, ובאים להשתטח שם בכל שנה ושנה בכ"ח באייר ביום מיתתו, מכל הסביבות, ומדליקים עליו אבוקות גדולות...

פטירתו וקברו

מצבת הקבר המיוחס לרבי עובדיה מברטנורא שבנחל קידרון - צילם:מיכאל יעקובסון

כאמור קיימת מחלוקת לגבי שנת פטירתו: המסמך האחרון הנמצא בידינו, בו נזכר שמו בין החיים הוא אגרת מתלמידו האלמוני, שנכתבה בראשית שנת ה'רנ"ו - (1496). ולעומת זאת באגרת משנת ה'רע"ח - (1518), כבר נזכר שמו "מהר"ר עובדיה ירא ז"ל" כלומר שאז כבר לא חי.

יש מי שרוצה לטעון שכבר בשנת ה'רס"ט 1509 לא היה ברטנורא בין החיים, מאחר ושמו לא נכלל בין חכמי ירושלים שחתמו באותה שנה על התקנה לפטור תלמידי חכמים ממיסים ואין הדבר מסתדר עם העובדה שנחשב כראש רבני ירושלים בתקופתו.

מסורת נוספת קיימת כי נפטר בשנת ה'ר"ס, ואילו בספר "שלשלת הקבלה" הרחיק את פטירתו לשנת ה'ר"צ - 1530, דעה שאינה מסתברת כלל, על פי הממצאים שבידינו.

ניתן לסכם את התעלומה בלשונו של "אוצר הגדולים אלופי יעקב", הנחשב כבר-סמכא בהיסטוריה של גדולי ישראל: "שאין אנו יודעים לא את יום פטירתו, לא את חודש פטירתו, ולא את שנת פטירתו של רבינו עובדיה מברטנורא"

ערך מורחב:קבר עובדיה מברטנורא

בצדה המזרחי של עיר דוד, למרגלות הר הזיתים, בחלקה המכונה "חלקת הספרדים", שוכנת מערת קבורה המיוחסת כקברו של רבי עובדיה. אך גם על כך יש עוררים, כי אין הוכחה ברורה שאכן זוהי מערת הקבורה המתוארת בספר "פרשת אלה מסעי" לרבי משה חגיז וצוטטו כמעט מילה במילה על ידי רבי משה בן חביב בספרו "גט פשוט": "היום מעיין זה (השילוח, גיחון) ידוע לדרומה של ירושלים וקורין אותו בערבי סילוואן, הוא לגוף בית הקברות סמוך למערה הסתומה אשר נקברו שם המרדכי ורבינו קולונימוס ורבינו עובדיה מברטנורא ושאר הצדיקים כידוע לנו מפי הזקנים." וכפי שהברטנורא עצמו כותב באגרתו: "בכל גבול ירושלים, בשדות ובכרמים, נמצאים תחתיהם מערות גדולות חצובות, מערה לפנים ממערה... והכלל, כי מבית ומחוץ בבתים ובשדות נמצאות מערות אין מספר."

עמותת אלע"ד העוסקת בפיתוח עיר דוד, משקיעה רבות בטיפוח הקבר. ולפני מספר שנים החלו להנהיג במקום הילולא בתאריך ג' בסיון למרות שאין לתאריך כל מקור היסטורי מוסמך.

הנצחתו

• שמו של רבי עובדיה מברטנורא מונצח בשמות רחובות, בערים רבות ברחבי הארץ.
• בית הכנסת של קהילת יהודי איטליה ברמת גן קרוי על שמו.
• יקב יינות איטלקי בבעלות יהדות, ובכשרות מהודרת, העניק לסדרת השמפניות שלו את השם ברטנורא.

לקריאה נוספת

• ר’ עובדיה ירא מברטנורא ואיגרותיו מארץ-ישראל, מאת מ. ע. הרטום, נדפס ביהודים באיטליה, תשמ'ח 1988.
• פירושיו של ר’ עובדיה מברטנורו למקרא מתוך ביאורו למשנה, מאת אליעזר שלוסברג, נדפס בסיני, ק'ג, תשמ'ט 1989.
• אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, רמת גן, 1971 , עמ' 124-113 - על ביקורו במצרים בשנת 1488

ראו גם

• יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16

קישורים חיצוניים

• מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד, מאיטליה לירושלים, אתר עיר דוד
• על רבי עובדיה מברטנורא באתר מט"ח
• אריאל טואף, ידיעות חדשות על חיי ר' עובדיה מברטנורא באיטליה, פורסם בפעמים, 37, תשמ"ט 1988, עמ' 66-55, חוברת שהוקדשה לתולדות יהודי איטליה. מה- יא"ה מפעל התיעוד של אוניברסיטת תל אביב]
• אליאב שוחטמן, "ר' עובדיה מברטנורא – פרשן או גם פוסק?", פעמים 37 (תשמ"ט 1988), עמ' 3-23. על מטרתו וייחודו של פירוש ר' עובדיה מברטנורא למשנה, מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב
• יהושע מונדשיין תעלומת מערת הפלאות השכוחה, אתר שטורעם.

עבודה נוספת.

(הערות יהודה מלאכי)

ב.

יש עוד מה לעשות בערך: להלן מראי מקומות ספורים.

• אוצר ישראל בערכו
• קאסוטו בהצופה מארץ הגר.
• בונפיל לחיי היהודים על פי אגרותיו של הברטנורא
• אליאב שוחטמן - לביאורו של הברטנורה על המשנה חלק א'.
• אליאב שוחטמן - לביאורו של הברטנורה על המשנה חלק ב'.
• אלימלך הורביץ - הליכות היהודים במאה הט"ו על פי אגרות רבי עובדיה מברטנורא.
• "מאיטליה לירושלים - ע. הרטום וא. דוד. על אגרותיו ומסעותיו של רבינו עובדיה מברטנורא

וכמובן עוד המון חומר בכתובים, ובפרט אגרותיו המופיעות בוואריציות השונות.