פרי הדר

פריחת עץ הדר בקדומים , א' ניסן תש"פ

פרי הדר ופריחתו צילם:EugeneZelenko ויקישיתוף

תצוגת פרי הדר באיטליה צילם:דוד שי ויקישיתוף

הדרים (שם מדעי: Citrus) הם עצים ירוקי עד, מניבי פרי. מקור השם העברי בהדרם של הפירות. מקור ההדרים בדרום-מזרח אסיה, והם נפוצים באגן הים התיכון ובמקומות אחרים. עם ההדרים נמנים התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הקלמנטינה, האתרוג, הפומלו, הפומלית ורבים אחרים.

במקור היו חמישה מיני הדרים בלבד: פומלו, אתרוג, קי ליים, מנדרינה ו-Citrus halimii שהתגלה לאחרונה. כל שאר מיני ההדרים נוצרו על ידי הכלאה טבעית או מלאכותית של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהרכבה של אתרוג וליים.

פרי ההדר מתאפיין בשתי קליפות צבעוניות (בדרך כלל בצבעי צהוב או כתום). בפרי 10 - 20 פלחים, המכילים שקיקי מיץ ועטופים בקליפה דקה. הגרעינים קרובים למרכז הפרי. טעמם של פירות ההדרים נע בדרך-כלל בין מתוק לחמוץ והם מכילים מיץ רב. כשפירות ההדר אינם בשלים, טעמם חמוץ ומר.

עצי ההדר נוחים ל"הרכבה". ניתן להרכיב זנים שונים של הדרים באותו העץ, כך שענף אחד יניב פרי הדר אחד וענף אחר יניב פרי הדר אחר.

גובהו של כל עץ נע בין 5 ל-15 מטרים.

הפתיח לערך הדרים בויקיפדיה העברית - להמשך הערך הקש בקישור

פריחת ההדרים

עונת פריחת ההדרים והריח הנילווה אליה היו אופיניים לחבלי ארץ השרון ושפלת יהודה בשנים שקדמו להקמת המדינה ובעשרונים הראשונים לקיומה. מי שהי נוסע בין גדרה לבין חדרה בחודשים שבט-אדר היה חש היטב בריח הנפלא של פריחת פרי ההדר.

פריחת ההדרים הביא בעקבותיה תוצרת דבש מעולה: הדבש הבהיר עם הריח המיוחד לו. אלו שהיו בארץ ישראל בשנים האלה לא ישכחו את ריח פרי ההדר ואת ניחוח הדבש.

כל זה לצערנו איננו: רוב הפרדסים נעקרו והדבורים ניזונים היום מפרחי-בר ומקורות אחרים - כמעט חסרי ניחוח (עם זאת, בעלי ערך תזונתי דומה אם לא זהה)

להלו תמונות אחדות שצילמתי ליד עץ הדר בודד ליד רחבת ביתי המשפט בכפר סבא. תוכלו להבחין בניצני הפירות הננסיים  !

1/11

• פריחת ההדרים בכפר סבא - אדר תשע"ה

פרי הדר בקדומים

הפרדסנות בארץ ישראל

פתח תקוה – בת איכר בקטיף תפוזים 1926 צלם: יוסף שויג אוסף האחים אליהו

פתח תקוה – פועלים ופועלות באריזה 1926. צלם: יוסף שויג מתוך אוסף האחים אליהו

סרטו של יעקב גרוס "הזהב המתוק" הוכן לפתיחת מוזיאון הפרדסנות ברחובות. הסרט סוקר את הסיפור הציוני של פיתוח ענף ההדרים בארץ ישראל מראשית המאה ה-19 ועד שנות השיא של הענף במדינת ישראל הצעירה. הפרדסנות היתה אחד הכלים החשובים להתיישבות ושליטה בקרקעות שנרכשו על-ידי היהודים והתנועה הציונית בארץ ישראל. זה היה הנוהג המקובל בשנות ה-20, ה-30 וה-40 של המאה ה-20, ותרם במקביל גם לשיתוף פעולה בין האוכלוסיה המקומית לעולים היהודים שהגיעו לארץ ישראל. הענף שדעך בשנים האחרונות השאיר שירים, סיפורים וזיכרונות נוסטלגיים המובאים בסרט קצר זה.

הבמאי: יעקב גרוס, הקריין: יוסי אלפי. סרטי ארכיון (החל מ1913) מאוסף סינמטק ירושלים ומאוסף ארכיון שפילברג. בין הצלמים הבולטים שתעדו את הפרדסנות: יעקב בן דב ונתן אקסלרוד.

הסרט מוצג למבקרים באתר הפרדסנות ע"ש מינקוב ברחובות, ועכשיו כשהפרדסים עדיין נותנים פרי, כדאי לבקר שם, או לחילופין לראות את הסרט בבית...

(התקבל במייל מ: Ron Breiman ונכלל באתר בהסכמתו)

לצפייה בסרט הקישו לעיל הסמל החץ