יו”ר: פרופ’ יהושע שוורץ, אוניברסיטת בר אילן
- חנניה היזמי, רעות בן אריה וד”ר עופר גת, קמ”ט ארכיאולוגיה איו”ש - החפירות בשילה הקדומה
- פרופ’ אלכסנדר רופא, האוניברסיטה העברית בירושלים - המקורות המקראיים של שילה
- פרופ’ אדם זרטל, אוניברסיטת חיפה ומכללת כנרת - הר עיבל ושילה כמרכזים דתיים לאומיים - ראשית תקופת הברזל בהר המרכזי (לא יצא לפועל)
על החפירות[]
האזור המערבי - אולי שער העיר[]
האזור הדרומי - בו הכנסיה הביזנטית[]
באזור זה נחשפה אחת הכנסיות הקדומות ביותר בארץ . בחג הפסח האחרון תשע"ג שמעו לראשונה על הגילוי שנחשף בטעות, כאשר מי הגשמים בחורף האחרון חילחלו לתוך הבזיליקה הקדומה באתר הארכיאולוגי.
כדי למנוע הריסתה של הבזיליקה על ידי מי הגשמים, הוחלט לחפור תעלה כדי לנקז את המים. הפועלים שעסקו במלאכה וחפרו תעלה מהדופן הדרומי של הבזיליקה גילו לפתע שלושה פסיפסים שהשתמרו בצורה מרשימה, ובעקבותיהם נחשפה גם כנסייה קדומה שבה שלושה חדרים.
החוקרים מתארכים את הכנסייה שהתגלתה לתקופת המאה הרביעית לספירה מה שמציב אותה כאחת הכנסיות הקדומות ביותר שנמצאו בעולם כולו.
האזור המזרחי - משטח ישר אולי מקום המשכן[]
מסורת הפולחן בשילה על פי הממצא הארכאולוגי של תקופת הברזלⅠ[]
פרופ’ יוסי גרפינקל, האוניברסיטה העברית בירושלים סיכם את המימצאים תוך עריכת השוואות למצאי באתרים אחרים, בעיקר מצודת האלה - חירבת כייפה
"כיפת השכינה" בשילה[]
אחד האתרים הראשונים, אליהם טיילנו אחרי מלחמת ששת הימים היה תל שילה, היכן שמשכן העדות הוקם בימי יהושע בן נון. כאשר הגענו למקום לא מצאנו שרידים למשכן. אבל היה מבנה אחד שמשך את תשומת לבנו: מבנה אבן שהקירות שלו בנויים בצורת שיפוע. צילמתי את האתר ועכשיו מצאתי את השיקופית והיא מוצבת בויקישיתוף. והנה ההסבר שמצאתי באתר שילה:
מבנה מהתקופה הביזנטית (המאות ה 4-5 לסה"נ) הפונה דרומה ויתכן כי שימש כבית כנסת. בפתחו הוצב משקוף אבן עליו גולפו מזבחות, קנקן וזרים. מאוחר יותר נבנו קירות משופעים מבחוץ והמבנה הוסב למסגד שנקרא במאה ה- 14 "כיפת השכינה". מבקרים שהגיעו למקום ברבות השנים סברו שזהו מקום המשכן והקירות המשופעים מדמים את מראה אוהל מועד.יש חוקרים הסבורים כי זהו מקום ציון קבורתו של עלי הכהן הגדול.במאה ה- 19 נקרא המקום בפי תושבי הסביבה "ג'אמע א-סיתין" (מסגד השישים).במקום זה התקיים בט"ו בשבט תשל"ח (1978) טקס הנחת אבן הפינה לשילה המתחדשת.אתר שילה | ||
- ראו גם:כיפת השכינה
כנס שילה 8 - מחקרים בתנ"ך וארכיאולוגיה[]
ראו ערך מורחב, כולל קישורים לסרטוני ההרצאות כנס שילה ה-8
ממצאי החפירות במדרון הצפוני[]
הרצאתו של ד"ר סקוט סטריפלינג, ראש משלחת החפירות בשילה בקיץ האחרון (ההרצאה באנגלית בתרגום סימולטני מתומלל על המסך)
בין מסורת לארכיאולוגיה: ג'אמע א-סתין וכיפת השכינה[]
רב שיח בהנחיית יוחאי גרינגליק ובהשתתפות הארכאולוגית רעות בן אריה – חופרת האתר, ד"ר עמיחי שוורץ – היסטוריון, ופרץ ראובן – מומחה לארכאולוגיה אסלאמית
מזבח בני ראובן ובני גד – חשד בכשרים?[]
ד"ר ברכי אליצור, מכללת הרצוג, בדיון מרתק על מטרת בניית המזבח בעבר הירדן המזרחי
מסע החיפושים אחר הקטורת במקדש[]
הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה וחוקר המקדש בהרצאה המשלבת גם את חוש הריח
שילה – בבניינה ובחורבנה[]
הרב מנחם מקובר, ראש המדרשה לידע המקדש, בדיון על אחריתה של שילה המקראית
חלק זה חסר - היות ולא הוגמש לביקורי נכים
הסיור הראשון הוא סיור היכרות המיועד לאלו מכם המגיעים בפעם הראשונה לאתר החפירות. הסיור השני מיועד לכל מי שכבר ביקר בשילה הקדומה ומתעניין בעיקר בחידושים הארכיאולוגיים בשטח.
סיור ההיכרות כולל ביקור במוזיאון "דברי ימי שילה" וגם ב"הולוגרמת המשכן", מיצג שנחשף לראשונה בכנס הקודם וכולל דגמי תלת ממד של המשכן המוצגים בהולוגרמה ייחודית. הנקודה הבאה בסיור היא "מגדל הרואה", הממוקם במרכז התל ומשקיף אל המקום המזוהה עם מקום המשכן. ראש המגדל בנוי מזכוכיות הנאטמות ונעשות שקופות לסירוגין, שעליהן מוקרן מיצג הממחיש את החיים במקום.
הסיור "למתקדמים" יתמקד בעיקר באזורי החפירות האחרונים ויציג את הממצאים החדשים שנמצאו בעונת החפירה האחרונה, החל מהמבנה המרתק "ג'אמע א-סתין" ועד לגולת הכותרת של האירוע: בתי המחסנים, שבהם נמצאו כלי חרס מיוחדים במינם האופייניים לתקופת המשכן – קדרה מיוחדת בעלת 12 ידיות המתקשרת לשנים עשר השבטים, אבן מכתשת ששימשה לכתישת סממני הקטורת במשכן וצימוקים עתיקים במיוחד שהשתמרו להפליא.
אך לא פחות מרתק הוא האופן שבו הממצאים החדשים מוצגים לציבור. במקום נבנו 11 עמדות מסכים עם מצלמה, ודרכן אפשר לראות כיצד הממצא שהתגלה בשטח משתלב בתוך סיפור היסטורי המומחז על ידי שחקנים. את הנדבך הנוסף, העשיר והתוכני יותר, תוכלו לקבל בהרצאות, שיגיעו מייד לאחר הסיורים.