הרודיון

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.665556,"lon":35.241667,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}	המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.665556,"lon":35.241667,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}
מבט מקרוב	מבט מעל

המקור: Source: Hebrew Wikipedia. Then moved to en.wikipedia; description page is/was here. Edited by Xavax 2007-05-10.

Herodion or frank mountain — Elizabeth Anne Finn 1873 Sunrise Over Jerusalem and other pen and pencil sketches

הרודיון הוא שמו של תל, 12 ק"מ דרומית לירושלים, בעל מבנה מיוחד - דמוי שַד. יוסף בן מתתיהו בכתביו מתאר את האתר ואכן בחפירות שנעשו בו נמאה התאמה בין הכתובים לבין הממצאים. הרודיון נהרסה בידי הרומאים בשנת 71 לספירה. 60 שנה מאוחר יותר, במרד בר-כוכבא, שימש האתר כאחד ממטות המלחמה של המרד.

השרידים נחפרו החל מראשית שנות ה-60. החל משנת 1972, החפירות עברו לידי ישראליים, כאשר בראש היה פרופ' אהוד נצר. הגילוי החשוב שלו היה בשנת 2007, כאשר גילה את קבר הורדוס, במיקום שיוספוס תאר.

כן גילה תאטרון קטן ובו כ-450 מושבים ובו תא מלכותי מעוטר בציורי קיר.

"מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו"[]

הרודיון בימי מרד החורבן ומרד בר-כוכבא[]

ראו ערך מורחב:הרודיון בימי מרד החורבן ומרד בר-כוכבא

רועי פורת, אשר קבל עליו את ניהול החפירות באתר אחרי פטירת נצר סיפר על הנושא הנ"ל בכנס מערב בנימין השני ןסיכם:"עם בואם של המורדים אל ארמון מבצר ההר בראשית המרד הראשון, הם מצאו כנראה מבנה שעמד בשלמותו, כפי שהתקיים בימיו של הורדוס ושל שליטי יהודה שבאו אחריו. לעומת זאת, נראה שבמרד בר-כוכבא מצאו המורדים שהגיעו אל ארמון מבצר ההר מבנה נטוש והרוס בחלקו. ההרצאה עוסקת בין היתר באזורי פעילותם של המורדים באתר במהלך שתי המרידות וכן במערכת התת-קרקעית המורכבת."

כתובות שנמצאו באתר[]

ד“ר אסתר אשל, אוניברסיטת בר אילן ספרה על כתובות ישנות וחדשות מהרודיון בכנס הספר והמדבר בארץ ישראל - הכנס השנתי השביעי. היא מסרה כי בחפירות נחשפו יותר מ-60 כתובות ביונית ובלטינית וכן כעשרים כתובות עבריות וארמיות - רובן מקוטעות.

הכתובות היווניות והלטיניות יפורסמו על-ידי אבנר אקר ואילו העבריות נמסרו לי לפירסום.

גדם קבר הורדוס[]

Degem kever hordus — דגם מוקטן של קבר הורדוס, שהוצב בהרודיון בשבוע שעבר. צילום: רשות הטבע והגנים

ניר חסון כתב בארץ מיום 29 בינואר 2012 ארכיאולוגים טוענים: הופכים את אתר קבר הורדוס לדיסנילנד - רשות הטבע והגנים מקדמת תכנית לבנייה מחדש של הקבר. ארכיאולוגים מטילים ספק בזיהוי הוודאי של מיקום הקבר ובשרטוט המבנה שהוקם עליו

בין השאר נאמר בכתבה:

"תוכנית יוצאת דופן לבנייה מחדש של קברו של המלך הורדוס באתר ההרודיון, מדרום-מזרח לירושלים, מעוררת התנגדויות בקרב ארכיאולוגים בכירים. את התוכנית מקדמות רשות הטבע והגנים ומועצת גוש עציון, ובמרכזה בניית המוזוליאום המפואר בגודלו המקורי מחומר פלסטי קל, והפיכתו למרכז מבקרים."
הקבר התגלה לפני כחמש שנים על ידי הארכיאולוג אהוד נצר, שמת כתוצאה מנפילה באתר לפני כשנתיים. לפני מותו הספיק נצר לשחזר על בסיס הממצאים את המבנה המפואר, שהתנשא לגובה 25 מטרים והתהדר בגג בצורת חרוט. דגם של המבנה, בגובה ארבעה מטרים, נבנה בעלות 50,000 שקלים והוצב באתר בשבוע שעבר.
"זה טירוף. ארכיאולוגיה היא לא דיסנילנד", אמר ארכיאולוג בכיר שביקש להישאר בעילום שם, "לא לוקחים אתר ארכיאולוגי ועושים ממנו צחוק". פרופ' חיים גולדפוס, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, הוסיף כי "ההרודיון מרשים בפני עצמו והמבנה החדש רק יסיח את הדעת מהדבר האמיתי. ראוי להקים ועדת ציבורית שתחליט על מהלך כזה".

כנס לציון עשור לפטירתו של פרופ׳ אהוד נצר ולכבוד פתיחת המתחם המלכותי בהרודיון[]

תולדות האתר וחידושים - דצמבר 2020[]

תולדות_האתר_והחידושים_האחרונים-_פרופ׳_בועז_זיסו — תולדות האתר והחידושים האחרונים- פרופ׳ בועז זיסו

סודות הבנייה והשימור בהרודיון[]

במלאת עשור לפטירתו של פרופ' אהוד נצר, ולכבוד החידושים הגדולים בחקר ההרודיון וחנוכת המיצג בתיאטרון המלכותי לצד גרם המדרגות ואולם המבואה, נתכנס בחנוכה הקרוב לסדרת הרצאות מרתקות עם בכירי חוקרי ההרודיון וימי הבית השני.

יום שני, כ"ח בכסלו (14.12) ישי יהב-מטות מנהל צוות שימור הרודיון וממוביליי השימור באתר, צוות שימור הרודיון רשות הטבע והגנים: סודות הבנייה והשימור בהרודיון, דילמות בשימור וביטויים בהתערבות הפיזית. אסף בן חיים, משלחת הרודיון מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, העיטור האדריכלי בארמון ההר: מבט מחודש והצעות שחזור. מרק אברהמי, ראש תחום שימור, רשות העתיקות.