מחרשה לדולב סיור 6 בספטמבר 2109. חרשה הוא ישוב בעל אופי תורני. הוקם בינואר 1997. ממוקם על גבעה מעל "גוש טלמונים" - 770 מטר מעל פני הים. דולב הוא ישוב קהילתי דתי הנמצא במערב בנימין ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין. דולב שוכנת כ-6 קילומטרים צפונית מערבית לרמאללה ודרומית ליישוב טלמון, בגובה של כ-620 מטר מעל פני הים וצופה לשפלה ולהרי ירושלים.
תמונות מהסיור: HARESHA DOLEV 2019-9-6 מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים
כרם רעים: 45 משפחות. הוקם בעקבות 3 חברים אשר נפלו במלחמות ישראל, שמואל וייס, עמיחי מרחביה, ויוני נתנאל, ובסמוך לכרם אביה ע"ש אביה גולדברג. ביתלו: 3,000 תושבים. מקור שם היישוב הוא כנראה שיבוש של שם האל הכנעני ביתאל או המונח "בית אל", ביתו של האל הכנעני "אל" (עוד פרטים ראו מטה)
טלמון: 270 משפחות. "הגרעין-בבוץ , הנביטה – מואצת, הפריחה- ססגונית, והפרי- עוד יגיע רחוק" אל ג'אנייה: 1,400 תושבים, ,(a village Byzantine Ganta (c. 401–460 (ויקיפדיה אנגלית)
דולב: 300 משפחות. "במשפט אחד: ישוב שהוא בית - קהילה שהיא משפחה". דיר איבזיע: 2069 תושבים.the place mentioned in Crusader sources as Zibi
'ח'רבת'א בני חרית:2,846 תושבים. בכפר נמצאו חרסים מ"תקופת הברזל", התקופה הפרסית, התקופה הביזנטית,התקופה הערבית והתקופה הממלוכית. דיר קדיס:1,942 תושבים. שמו של הכפר מעיד שהיה כאן פעם מנזר. הבריטים בנו ליד הכפר מצודת טיגארט דיר קדיס.
ביתלו (ראו לעיל). ונבי עית: שמורת נבי ע'ית - חורשת עצים עתיקים סביב מקאם נבי ע'ית.
טלמון ונבי עית
גבעת היקבים[]
האתר נמצא בתחומי גוש ההתיישבות טלמונים, בסמוך לכביש העולה מחורש ירון לחרשה. מהאתר תצפית מרהיבה על מרחבי הרי גופנא שמסביב, חבל מודיעין, צפון השפלה ומישור החוף. באתר התקיים כפר קטן שהקימו בני שבט אפרים עוד מימי בית ראשון והיה קיים גם בימי בית שני. בהסתובבות באתר ניתן להתרשם מרחובות צרים שלצידם קירות בתים שנשתמרו להפליא כאילו לא עברו 1875 שנים מאז חרב הישוב.
גולת הכותרת של האתר היא מערכת תת-קרקעית הכוללת 26 בורות פעמון (בקבוקונים) חצובים הסמוכים זה לזה, ששימשו כיקבים לתסיסה ואחסון של קנקני יין בימי בית ראשון. כנראה שכאן התגוררו חלק מה"יגבים" עליהם אומר רש"י "חופרי הארץ, לשון יקבים, שהם חפירות בקרקע"(מלכים ב כה, יב)- על-שמם שונה שם האתר ל"גבעת היקבים". המרתק במערכת תת-קרקעית זו הוא שגם לאחר חורבן האתר בימי בית ראשון חזרו להשתמש בבורות אלו בימי בית שני כמחסנים, בית שובך ליונים ועוד שימושים מגוונים. מסתבר שבזמן מרד בר-כוכבא שימשו יקבים אלו למסתור מפני הרומאים, ואכן כיום ניתן לראות כי פתחי הבורות נאטמו באבנים בצורה מסודרת למדי, והבורות עצמם מחוברים ביניהם בחיבורים ובמחילות. אם נזחל באמצעות פנס עד לבור הצפוני-מזרחי ביותר, נגלה תגלית חדשה שנחשפה בשנה האחרונה ע"י תלמידי בית-ספר שביקרו בבורות במהלך הקיץ. בדופן הבור נחצבה מחילה צרה באורך מספר מטרים ובה שקעים להנחת נרות. מחילה זו מובילה לחדר סתום שכנראה שימש כמקלט האחרון של תושבי הישוב בזמן המרד. אתר זה מהוה עדות מרתקת לחיים היהודיים שנמשכו באזור גם לאחר חורבן הבית השני, עד לחורבן ההתיישבות היהודית כולה לאחר מרד בר-כוכבא.
מזרעת אל קבליה: משמעות שם היישוב "אל-מזרעה אל-קיבאלייה": "מזרעה" הוא "החווה" בערבית והתוספת "קיבאלייה" "הדרומית", נועדה להבחינו מ"מזרעה" נוספת באזור, ממזרח, המכונה "מזרעה א-שרקיה", "אלשרקיה" (המזרחית).
ביתלו (ראו לעיל). בתקופה העותמנית: Beitillu appeared in the 1596 Ottoman tax registers as Bayt Illu, in the Nahiya of Quds of the Liwa of Quds. It had a population of 30 households, all Muslim. They paid a fixed tax-rate of 33,3 % on agricultural products, including wheat, barley, olive trees, vineyards and fruit trees, goats and beehives, in addition to occasional revenues; a total of 14,500 Akçe.In 1838 Beit Ello was noted as Muslim village in the Beni Harith district, north of Jerusalem.French explorer Victor Guérin visited Beit-Illou in 1870, and he estimated that the village had about 800 inhabitants. He also noted that it had "magnificent trees" to the north. Guérin´s population estimate fits well with an official Ottoman village list from about 1870, which showed that Beit Oula had 100 houses and a population of 430, as it only counted the men. In 1882, the Palestine Exploration Fund's Survey of Western Palestine described Beit Ello as a "village of moderate size on high ground, among olives, with a well to the south-east, and a spring and a tank on the north-east".
ראס כרכר והמצודה מימי הטורקים (בפיסגת הכפר). 2,128 תושבים. היישוב הוקם בשנת 1812 - לפי הכתובת על המצודה. בטרם היות המצודה לא היה במקום יישוב. היא הוקמה בעת המלחמות בין שבטי קייס וימן. מקימיה היו בני משפחת שמחאן, משפחה נוצרית מרמאללה. במצודה שולבו גם אבנים ממבנים קדומים.