מייל יומי, יום שלישי, כ"ג בשבט תשע"ו, מספר 45

מייל יומי, יום שלישי, כ"ג בשבט תשע"ו, מספר 45
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד...

תמונת היום:אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי ירושלים עולה בלהבות - 70 לספירה

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי. אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי .

"חורבן בית שני", בציורו של דייוויד רוברטס, מ-1850 - ויקישיתוף

האיסור לקבל שוחד: מעשה שהיה

מאת: הרב ציון ערוסי
התורה הזהירה שלא לקחת שוחד בפעם הראשונה בפרשת משפטים: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" (שמ' כג:ח). וחזרה התורה על אזהרה זו בפרשת שופטים: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דב' טז:יט). אלא שהאזהרה השנייה מתמיהה. כי אחר שהוזהר הדיין מלהטות משפט או להכיר פנים, מה מקום לאזהרה לדיין שלא ייקח שוחד?

במיוחד נכונה התמיהה אחר שדקדקה התורה מאוד באיסור להטות את הדין ושלא לרחם בדין על הדל (רמב"ם, ספר המצוות, רמז), ושלא להדר בדין פני גדול (שם, לאוין, רעה), ושלא להטות הדין לרעת בעל עברות, אף על פי שהוא חוטא (שם, לאוין, רעה), ושלא לעוול במשפט (שם, לאוין, רעא), ושלא להטות דין גר יתום (שם, לאוין, רפ) ושלא לירוא בדין מפני בעל זרוע (שם, לאוין, רעו). ומלבד כל האזהרות הללו נצטווינו לשפוט בצדק (שם, עשין, קעז).

שמא יאמר הדיין: לא נעים לי לדחות את מי שמבקש לתת לי, לאחר שכבר טרח והביא מה שהביא, ולתומו הביא, שהרי את האלהים אני ירא, ואני מושבע ועומד מהר סיני, והשוחד המוצע לי לא ישפיע עליי כלל. באה התורה ולימדה אותנו את העצמה השלילית של השפעת השוחד על מקבלו. התורה ירדה לסוף דעתן של הבריות. והמעשה המובא בתלמוד מדבר בעד עצמו. מעשה בר' ישמעאל, שהיה אריסו מביא לו פירות בכל יום שישי מגינתו ופירותיו של ר' ישמעאל. יום אחד הקדים האריס והביא את הפירות לר' ישמעאל כבר ביום חמישי. שאל ר' ישמעאל את אריסו: מה ראית להקדים להביא את הפירות? השיב האריס לפי תומו שיש לו דין תורה ביום חמישי, והוא מנצל את הגעתו לבית הדין כדי להביא את הפירות. סירב ר' ישמעאל לקבל את הפירות וגם פסל את עצמו מלשבת בדינו של האריס, והושיב שני דיינים אחרים שידונו בעניינו של האריס (כתובות קה ע"ב; ולתמיהה למה הושיב רק שניים, משיב המאירי על אתר שתי תשובות: או מדובר בדיינים מומחים או שהצטרפו השניים לדיין שלישי). לאחר שנסתיים דינו של האריס, התעניין ר' ישמעאל בפרטי הסכסוך בין האריס לבין הצד השני ומה היו טענות הצדדים בעת הדיון בבית הדין, והתלמוד מספר שר' ישמעאל לא חדל מלהרהר בדבר ולומר: האריס היה יכול לטעון כך וכך והיה יכול גם לטעון כך וכך. כלומר, אפילו הצעת השוחד התמימה של האריס השפיעה על ר' ישמעאל. וכשראה ר' ישמעאל את עצמתו השלילית של השוחד, אמר: "תיפח רוחם של מקבלי שוחד", ומה אני, שלא הסכמתי לקבל את "השוחד", הקדמת הבאת הפירות שהן שלי, הושפעתי מן ה"שוחד" הזה, וכל כך היפכתי בזכותו של אריסי, המקבלים שוחד בפועל, שאינו שלהם, על אחת כמה וכמה ודאי אינם עמידים בפני השפעתו השלילית של השוחד. וכבר נאמר בגמרא בכתובות, שכיוון שמי שמקבל שוחד, דעתו מתקרבת לנותן השוחד והוא נעשה כגופו, ואין אדם רואה חובה לעצמו.

• לקריאת השיעור במלואו

צילומים מסיור בבקעת עבדת - ינואר 2016

מבוא

עבדת ממעוף ציפור - צילם: Etan Tal

בקעת עבדת - סיור פרטי- הסיור הגיע עד לעין עקב - 26 בינואר 2016

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

עבדת הייתה העיר המרכזית על ציר המסחר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה המכונה דרך הבשמים. מרכז העיר (האקרופוליס) שוכן בהר הנגב, על שלוחת גבעה לצד ציר התנועה העתיק מצפון לדרום, וממזרח לכביש 40. הוא נישא לגובה של 655 מטר מעל פני הים, ומשקיף על סביבתו מרום של כ-80 מטר. כלל שטחה הבנוי של עבדת משתרע על כ-85 דונם, והיא ניצבת כיום במרכזו של גן לאומי בשטח של 2,100 דונם.

במקום פועל מרכז מבקרים, ובאתר עצמו שרידים רבים ומרשימים, הכוללים שכונת מגורים ומגדל תצפית, גת לדריכת ענבים, רחבת מקדשים ובה שרידי כנסיות, מחנה צבאי, מערות מגורים רבות, בית מרחץ שמור היטב וטרסות חקלאיות ששוחזרו בחלקן. בשנת 2005 הוכרזה עבדת כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, חלוצה וממשית, כחלק מדרך הבשמים. (הויקיפדיה העברית)

מבט על העיר

עתיקותיה

גת משוכללת מערבית לעבדת

ציורי סלע עבדת

טומולי בהר אלדד

הרים סביב לה

הר ערקוב

הר ערקוב

הר נפחא

טבע המקום

קן נמלים קפוא (צולם בבוקר מוקדם)

קדד הנגב

מנתור המדבר

דרדר מצרי

בן שלח מנוצה

יום הזכרון לשואה בקלבריה - מחוז באיטליה שאין בו יהודי אחד

Giorno della Memoria, cerimonia a Catanzaro RTC TELECALABRIA

שידור מהטלויזיה המקומית, בנוכחות ראשי המחוז, הרב של נאפולי אומברטו פיפרנו וסופרת מישראל טובה כגן. מקהלת צעירים שרה מנעימות מקומייות - אולי עם רקע ישראלי - לא הבחנתי

מעניין לציין את המספר הרב של הצעירים שנצפו באולם

תרגום אוטומטי לעברית
באולם המשפט של העיר קטאנזארו נערך הטקס מוקדש יום הזיכרון. "היום - אמר המושל לואיסה Latella - מציינת את יום השנה השבעים ואחת של שחרור אלת Auscwitz ויום זה הוא קריטי ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה שלנו, כי הם לא חוזרים על אותן טעויות, שהן תמיד מעבר לפינה." המפגש השתתף גם מנהל במזכירות בית הספר האזורי, דייגו bouche שהדגיש כי "תפקידו של בית הספר הוא חשוב לא לשכוח כמה רחוק יכול לקבל את סטיית האדם והיכן האיש הצליח להשיג מנקודת מבט שלילית. " הרב הראשי של הקהילה היהודית של נאפולי, אומברטו פיפרנו, הדגיש כי "חובת מידע הוא קריטי משום שהיהודים הם הראשונים להיות בחרה לצאת כקורבנות, אבל כאן יש ניסיון, היום כמו אתמול, להכות את ' תרבות שלמה. עלינו לעמוד על המשמר לקרוא וללמוד למנוע נבט הטרור יכול לפנק בתודעתנו ". בין האורחים גם התסריטאי והבמאי Dova קאהן, מחבר "אשכנזי בין רומניה אריתריאה", המוקדש האב "ציוני - הוא אמר - הוא האמין בישראל כעתיד של העם היהודי. זיכרונו, גולה אריתריאה, כמו האחרים, משרת את הצעירים לקבל את הידע הנכון של העבר. "

הכתב המקורי - CATANZARO. Si è tenuta in Prefettura a Catanzaro la cerimonia dedicata al Giorno della Memoria. “Oggi – ha spiegato il prefetto Luisa Latella – si celebra il settantunesimo anniversario dea liberazione di Auscwitz e questa giornata è fondamentale nella storia della nostra Repubblica perché non si ripetano più gli stessi errori, che sono sempre dietro l’angolo”. All’incontro era presente anche il direttore generale dell’Ufficio scolastico regionale, Diego Bouché che ha sottolineato come “il ruolo della scuola sia fondamentale per non dimenticare fino a che punto può arrivare l’aberrazione umana e dove l’uomo è riuscito ad arrivare dal punto di vista negativo”. Il rabbino capo della comunità ebraica di Napoli, Umberto Piperno, ha evidenziato che “il dovere di informazione è fondamentale perché gli ebrei sono i primi ad essere additati come vittime, ma qui c’é un tentativo, oggi come ieri, di colpire l’intera civiltà. Bisogna essere vigili e leggere e studiare per evitare che il germe del terrorismo possa viziare la nostra mente”. Tra gli ospiti anche la scrittrice e regista Dova Cahan, autrice del libro “Una Askenazita tra Romania ed Eritrea”, dedicato al padre “un sionista – ha raccontato – che credeva in Israele come il futuro del popolo ebraico. La memoria sua, esiliato in Eritrea, come degli altri, serve ai giovani per avere la giusta consapevolezza del passato”.

יום הזכרון לשואה בקלבריה - בעיר קטנזרו - עם הרב של נאפולי ואורחת מישראל טובה קגן שידור מהטלויזיה המקומית