מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.53 יום שישי ח' אדר תשע"ה - 27 בפברואר 2015

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.53 יום שישי ח' אדר תשע"ה - 27 בפברואר 2015

מפל סער - בירידה מהר החרמון - צילם - הרב גבריאל סוראני — **תמונת היום** - מפל_סער בירידה מהר החרמון: צילם הרב גבריאל סוראני

סוד המשכן: ממזבח הקטורת עד הסתרת השכינה בימי הפורים[]

מאת: הרב מרדכי גרינברג, ראש ישיבת 'כרם ביבנה'

Osnis_degem_hamiscan_2011-1 — Osnis degem hamiscan 2011-1

**דגם של משכן העדות יצירתו של מיכאל אוסניס מכרמי הלוי בקדומים**

'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'. עמד על כך הרמב"ן: "וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני, שוכן עליו בנסתר, וכמו שנאמר 'וישכון כבוד ה' על הר סיני'. ובמשכן נאמר 'וכבוד ה' מלא את המשכן'. והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני וכו'. המסתכל יפה בכתובים, יבין סוד המשכן ובית המקדש".

וכן מצינו בסיני 'ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלקים'. ובמשכן – 'ויכס הענן את אהל מועד'. מעמד הר סיני אינו מצטמצם אפוא בנתינת התורה, אלא בהשראת שכינה בעולם.

'וישמעו את קול אלקים מתהלך בגן'. "עיקר שכינה בתחתונים הייתה. כיוון שחטא אדם הראשון, נסתלקה שכינה לרקיע הראשון. חטא קין – נסתלקה לרקיע השני וכו'. מצרים בימי אברהם הורידוה לששי. כנגדם עמדו שבעה צדיקים. עמד אברהם והורידה לששי וכו'. עמד משה והורידה מלמעלה למטה". מכאן שירידת ה' על הר סיני, לא הייתה רק לתת תורה, אלא בעיקר לממש את תאוותו של רבש"ע – "נתאוה הקב"ה שתהיה לו שכינה בתחתונים". "ויש לך מקח שמי שמכרו נמכר בעליו עמו? אמר הקב"ה: מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה, שנא' 'ויקחו לי תרומה', כמו אותי".

פרשת תצוה מסתיימת בעניין מזבח הקטורת. הקטורת חותמת את תהליך השראת השכינה שהחל במעמד הר סיני, ומסתיים במשכן, בהקטרת הקטורת. זהו שאמרו חז"ל, שלא ירדה שכינה עד שהקטירו קטורת. ומפרש המהר"ל, שקטורת בארמית עניינה קיטרא, קשר. כשאנו מקשרים תחתונים ועליונים, כשהקטורת עולה למעלה, שכינה יורדת למטה.

ומכאן הבנה מחודשת למאמר חז"ל מופלא. "המן מן התורה מניין? שנאמר 'המן העץ'. מרדכי מן התורה מניין? שנא' 'מור דרור', ומתרגמינן 'מריא דכיא' ".

ומצינו במדרש: "בשעה שברא הקב"ה את העולם, נתאווה שתהיה לו דירה בתחתונים. ברא את האדם וצווהו 'מכל עץ הגן לא תאכלו'. כשעבר על הציווי א"ל: הייתי מתאוה שתהיה לי דירה בתחתונים, ודבר אחד ציוויתי אותך ולא שמרת, סילק שכינתו לרקיע הראשון וכו'. עמד משה והורידו לארץ, שנאמר וירד ה' על הר סיני' ".

הנחש גרם לסילוק השכינה, ומצינו בכתבי האר"י, על הכתוב 'משרש נחש יצא צפע', 'צפע' בגי' עמלק. וזה עניינו של עמלק, לגרום לסילוק שכינה. ואמרו חז"ל, שכוונת המן הייתה לבטל את בניין ביהמ"ק, מקום שכינה בתחתונים. מרדכי מפר עצתו ומשמיד את המן האגגי. משום כך, המן שנאבק במציאות השכינה בתחתונים, רמוז ב"המן העץ", שבגינו של העץ נסתלקה השכינה. ומרדכי שמתגבר על המן, נרמז בקטורת הגורמת להחזרת השכינה.

אתר צומת

על המשכן ראו כאן

הרב מנחם בורשטיין : היחידי שנשאר בבית[]

המקור: גילוי דעת גיליון 244 לפרשת תצוה

מחרוזת שירי פורים חסידי - מרדכי בן דוד[]

תשועתם היית לנצח ותקוותם בכל דור ודור

להודיע שכל קוויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח

ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים (החסידים) המה בשונאיהם

לשנה הבאה בירושלים הבנויה

מחרוזת שירי פורים:

ברכות יעקב לבניו: מהסדרה "תנ"ך ביחד - 929[]

סמוך למותו מכַנֵס יעקב את בניו "וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (פסוק א). הוא פונה אל כל אחד מבניו ומעביר מסר שיש בו לעתים קללה, לרוב ברכה וכמעט תמיד – מבט קדימה אל החיים בארץ כשבטים.

המסרים לשבטים נשמעים ממש כמו שיר, ויש בהם מקצב, שפה גבוהה ודימויים, לרוב מעולם החי.

הסדר של הפנייה לבנים הוא לפי אמותיהם

בני לאה: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, זבולון ויששכר.
בני זלפה, בני בלהה (יחדיו): דן וגד אשר ונפתלי
ואחרונים חביבים – בני רחל: יוסף ובנימין

לְמה כדאי לשים לב?

סגירת חשבונות. עם ראובן (פסוק ד) ככל הנראה על יחסים לא ראויים עם בלהה, ועם שמעון ולוי (פסוקים ה-ז) על דרכם האלימה.
הבנים, השבטים והנחלות. שמעון ולוי – "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (פסוק ז). לוי – שבט ללא נחלה. שמעון – שבט שנחלתו נטמעה בנחלת יהודה. זבולון – "לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן .... וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן" (פסוק יג) נחלתו במישור החוף הצפוני.
הנהגה. יהודה מקבל את ההבטחה להנהגה נצחית – "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (פסוק י).
בן פורת. המקור לביטוי הוא ברכת יוסף "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן" (פסוק כב), ומשמעותו ככל הנראה – בן מבורך כענף פורה הגדל בקרבת המים.
חיות וסמלים. החיות שבמסרים (בברכות) ולא רק הן, הפכו לסמלי השבטים ומשם גם לסמלי כמה וכמה רשויות מקומיות.

ציורי סמלי שבטי ישראל לפי ברכות יעקב בבית הכנסת במושב מרחביה

אליו הגיעו ברגל ביום כיפורים תושבי תל-עדשים (8 ק"מ ברגל)

אילן שחורי : האמת על ארמונו של הורדוס במצודת דוד[]

ממצאים חדשים מארמון הורדוס המפואר במתחם מגדל דוד, הגילויים הארכיאולוגיים המפתיעים בקישלה ובחפיר המצודה, הם האטרקציות החדשות של מוזיאון מגדל דוד בירושלים הממציא עצמו מחדש בהתאם לצרכי המאה ה-21. וגם חוויה דיגיטלית מסוג מציאות רבודה, ראשונה מסוגה בעולם ממנה ייהנו המבקרים המבקשים לעשות תצפית סובב ירושלים בגובה של 776 מטר מעל הים, מראש מגדל פצאל במצודה

צילומים אילן שחורי, עורך אתר תל אביב שלי לתולדות תל אביב וסיורים בעיר http://www.mytelaviv.co.il

ניתן להזמין את אילן שחורי לסיור במקום בטלפון 052-7747748

עוד פרטים בקישור זה

סיפורה של ההתיישבות בעמק יזרעאל[]

במסגרת "מסע המושבות" - מסע אישי חברתי לאומי בעקבות מסעו של הרב קוק - שנערך בימים ד' וה' באדר תשע"ה

על המושב

הקמה: 1911

מספר תושבים: 770 תושבים

גובה: 80 מטר מעל פני הים.

נוף: שדות עמק יזרעאל

שם היישוב לקוח מפסוק בספר תהילים:”מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה”.

היישוב מרחביה הוא היישוב היהודי הראשון שהוקם על ידי חלוצים יהודים בעמק יזרעאל. בשנת 1910 עלתה למקום לראשונה ”קבוצת כיבוש” מאנשי ”השומר” ופועלים, אנשי העלייה השנייה. בראשית שנת 1911 נוסד היישוב כקואופרציה (או כחווה קואופרטיבית) על פי רעיונותיו של פרנץ אופנהיימר. ה”קואפרציה” על פי אופנהיימר הייתה אמורה להיות משק שיתופי שחבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי, כל אחד על פי תרומתו. הקואופרציה הוקמה בסיועם של ארתור רופין, יהושע חנקין, בנק אנגלו פלשתינה ואליהו בלומנפלד.

בשנת 1922 הפכה הקואופרציה למושב עובדים לאחר שעברו אליה עולים מפולין וכן תושבים מתל אביב אשר רצו לעסוק בחקלאות כאיכרים, החלטה שלא הייתה לרוחם של כל וותיקי היישוב.

סיור ביוזמת הקרן הקיימת ביער קדימה[]

ריכוז פריחה של צבעוני השרון — ריכוז_פריחה_של_צבעוני_השרון

יער קדימה הוא פינת חמד בלב השרון. תקופת סוף פברואר עד ראשית מארס, כשהפריחה בשיאה וצבעי אדום וארגמן מנקדים את הקרקע, היא שעתו היפה של היער.

יער קדימה הוא הריאה הירוקה של היישוב קדימה-צורן. היער ממלא חלל בן כ-250 דונם בין שני היישובים, שהתאגדו לרשות מוניציפלית אחת, ומעניק להם ולתושבי השרון פינה יפה לבילוי בחיק הטבע. במסלול זה נבקר בשלוש פינות: יער קדימה, שמורת אלוני קדימה וחלקת היער שליד עין שריד. ניסע ליער קדימה, נשוב לכביש 562 ונפנה דרומה (ימינה) למעגל התנועה המפריד בין עין שריד וקדימה. במעגל התנועה נפנה מזרחה, לכיוון עין שריד. ניסע כ-200 מ' ונחנה בבטחה בשוליים הרחבים שמימין לכביש, בצד יער אקליפטוס.

זהו חלקו הדרומי של יער קדימה. נצעד באחד השבילים החוצים את היער. במרחק של 100 מ' עד 300 מ' מהכביש צומחים פרטים רבים של צבעוני השרון. זהו ריכוז נדיר של הצמח היפהפה הזה. צבעוני השרון הוא תת-מין של צבעוני ההרים. הוא נבדל ממנו בפרחיו, שהם מעט קטנים יותר ובעליו הזקופים בדרך כלל, בשונה מהעלים הגלוניים המאפיינים את צבעוני ההרים. מלבד זאת, בעלי העטיף שלו חסר הכתם השחור של צבעוני ההרים. אבל אין לטעות – הפרח יפהפה והריכוז הגדול שצומח כאן, מרשים מאין כמוהו.

רגל פריחת אירוס הארגמן בשביל האירוסים שביער אילנות, יהיו שערי גן אקלום העצים (ארבורטום) פתוחים בימי חול וגם בשבתות, כך עד 15 במארס. אחרי ה-15 במארס יהיה גן האקלום פתוח רק בימי חול. הכניסה ללא תשלום.

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

ירוק מטיילים עם הקרן הקיימת

איש המוסד שסיכן את חייו למען יהודי אתיופיה[]

2737274333 — זימנה בחברת יהודי אתיופיה - צילם: הרב מנחם ולדמן

עופר אדרת כתב בעיתון הארץ מיום 26 בפברואר 2015 איש המוסד שסיכן את חייו למען יהודי אתיופיה - וכך סוכמה פעילותו:"חבריו למבצעי העלייה הנועזים הגדירו אותו "גיבור ישראל". זמן קצר לפני שעצם את עיניו, קיבל חיבוק אחרון מראש המוסד לשעבר אפרים הלוי. סיפור חייו המסעיר של זימנה ברהני, מראשוני יהודי אתיופיה בארץ, שבזכותו פתחה המדינה את שעריה"

וכך נכתב בכתבה

הרבה תארים מכובדים נקשרו בשמו של זימנה ברהני. "גיבור", "קדוש" ו-"מלאך" היו אלה שנשמעו במהלך הלווייתו שנערכה ביום ראשון בלוד. אלפים מבין הקהילה האתיופית ליוו אותו בדרכו האחרונה. אלה לצד אלה נראו שם קשישים ומבוגרים, קייסים עם גלימות ומטריות צבעוניות לצד צעירים בג'ינסים ובחולצות אופנתיות.
הם באו לחלוק כבוד אחרון למי שחיבק אותם והושיט להם יד בדרך הקשה והמסוכנת שעשו מאתיופיה לישראל, ופעל למען הקהילה במשך עשרות שנים. "כמעט כל העלייה מאתיופיה עברה דרך הידיים שלו. הוא היה הדוגמה הקלסית של ציוני אמיתי", אמר מיכה פלדמן, שהיה ראש משלחת הסוכנות היהודית באתיופיה וקונסול ישראל באדיס אבבה.
ב-1955 הצטרף זימנה לקבוצה הראשונה של יהודי אתיופיה שבאה לישראל. הם היו 12 נערים ונערות, שנענו לקריאתו של יונה בוגלה, מנהיגה המיתולוגי של הקהילה, ונשלחו לארץ כדי לקבל הכשרה כמורים, ולשוב לקהילה באתיופיה.
הלימודים התקיימו במוסד החינוכי בכפר בתיה לפי חזונו של ד"ר יעקב פייטלוביץ', היהודי הפולני ש"גילה" בתחילת המאה ה-20 את יהודי אתיופיה ופעל להעלאתם לארץ. "אתם הגשר הראשון", אמר להם הנשיא השני של ישראל, יצחק בן צבי. “אתם חוזרים להכין את האחים שלכם לעלייה. אתם יוצאים בשליחות לאומית", הוסיף. “היינו מעין אטרקציה. הוציאו אותנו כל פעם משיעורים על מנת להיפגש עם אורחים שרצו 'לראות' ו'לשמוע'. כל הפוקוס היה עלינו", סיפר זימנה לפני 20 שנה בראיון שפורסם בספר "הגשר הראשון – עדותם של חניכים יהודים יוצאי אתיופיה מכפר בתיה”, שערך עזריאל קמון.
"היו הרבה מומחים גדולים ויועצים צבאיים, שהכירו את הטופוגרפיה של אתיופיה, ואמרו שבלתי אפשרי שמשפחות עם ילדים וזקנים יעשו את הדרך הזאת. באחת הישיבות אמרו שאפילו חיילי גולני לא יוכלו לה. אבל זימנה הבין שזה אפשרי. הוא הבין, שדיבורים לא יעזרו ושצריך לעשות מעשים. הוא לא היה איש דיבורים ונאומים, אלא של עשייה", הוסיף.

תמונות מ"החיים למרגלות הרי האטלס" - בהם היה ריכוז גדול של יהודים[]

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.059167,"lon":-7.915833,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":12,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.059167,"lon":-7.915833,"icon":""}]}	המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.059167,"lon":-7.915833,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":6,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.059167,"lon":-7.915833,"icon":""}]}
מבט מקרוב	מבט מעל

רכס הרי האטלס הוא האזור הגבוה ביותר של מרוקו, הוא עובר כעמוד שדרה לאורך כל הארץ, מדרום-מערב לצפון-מזרח. הרי האטלס מתחלקים לרכס האטלס התיכון ולרכס האטלס הרים. הפסגה הגבוהה ביותר היא ג'בל טובקאל (4165 מ') (ראו במפה לעיל) , הנמצאת ברכס הרים (הויקיפדיה העברית)

ההרים המושלגים שבמרוקו הם בית לכמה שבטים ברברים, החיים בלי חשמל, דרכים ושירותי רפואה, ומתקיימים מחקלאות ומיצירת כלי חרס. את האורחים ששורדים את עשר שעות הנסיעה מקזבלנקה ואת ארבע שעות הטיפוס, הם מכבדים בתמרים טבולים בחלב

שרות רויטרס החחים בצל הרי האטלס - הובא באתר עיתון הארץ - 24.02.2015