מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.46 יום חמישי ל' שבט תשע"ה - ראש חודש אדר - יום אחד משניים - 19 בפברואר 2015

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.46 יום חמישי ל' שבט תשע"ה - ראש חודש אדר - יום אחד משניים - 19 בפברואר 2015

פרשת תרומה - "ועשו לי מקדש"

חודש המקדש יצא לדרך! לקראת פרשיות המשכן יעלו בכל שבוע לאתר תכנים מגוונים הקשורים לפרשה, למשכן ולבית המקדש: דברי תורה, סרטונים, פעולות לתנועות נוער, חידות ועוד

ריכוז הפעילות לשבוע - במקביל יש דף המוקדש לשלוש פרשיות נוספות פרשת תצוה, פרשת ויקהל ו- פרשת פקודי

• הכניסה לאתר

טבע עירוני במערב ראשון לציון - סיור ממעוף האופן בארגון "עמיתים לטיולים" - ח' אדר

צילם: איתן ליפסקר עוד תמונות מטיול קודם

עמיתים לטיולים טבע עירוני במערב ראשון לציון - סיור ממעוף האופן - טיול אופניים מהשטח אל העיר ובחזרה

בע"ה ביום שישי ערש"ק פרשת תצוה - שבת זכור, ח' אדר תשנ"ה (27.2.15) בהובלת איתן ליפסקר

תיאור המסלול: בטיול הנוכחי נוכל להתרשם מהשילוב המענין שמציע לנו איזור מערב העיר ראשון לציון החל מטבע יפהפה ובלתי מופרע וכלה בטבע עירוני מלאכותי לעיתים אך נעים ומושקע.

נפגש בחניון אגם הנקיק אליו מגיעים מרח' מרילנד במערב ראשון לציון. נצא לרכיבה בשביל עפר נח המקיף את אגם הנקיק ונתצפת על שטחי ההצפה של מפעל השפד"ן. נעבור סמוך למנחת ראשון לציון ונגלוש בקטע סינגל קצר וחביב אל מתחת לנתיבי איילון. מן העבר השני של הכביש נאגף חלקים נוספים של השפד"ן ונרכב בפאתי מערב ראשון בפארקים נעימים ומושקעים.

נחלוף על פני כביש 4 לגיחה קצרה אל מזרח העיר. נראה פרויקט עירוני מענין המחכיר לתושבים חלקות אדמה לעיבוד, נחלוף על פני עין הקורא המהווה חלק חשוב במורשתה של ראשון לציון ואת הפרק המזרחי נקנח בגן המנהיגים הייחודי והמענין.

נשוב למערבה של העיר להמשך רכיבה בציר ירוק של פארקים ובהם פארק הזכרון המנציח את השואה ומולה את התקומה. עוד רכיבה קלה מערבה והנה יצאנו את העיר ושבנו לנוף הדיונות. דיווש קל ואנו בתצפית על אגם מלאכותי גדול המהווה חלק ממתחם בתי קולנוע ובילויים ומן העבר השני אגם הנקיק בו התחלנו את הטיול ובו גם נסיים.

• הרשמה

אוצר מטבעות הזהב הגדול ביותר בארץ - הדיווח המקורי של רשות העתיקות

להלן אוצר מטבעות הזהב הגדול ביותר בארץ נחשף בקרקעית הים בנמל העתיק שבגן לאומי קיסריה - הדיווח המקורי של רשות העתיקות

רשות העתיקות דיווחה ביום 15 בפברואר 2015 מטבעות הזהב מהתקופה הפאטימית (המאה- 11 לספירה) התגלו ע"י קבוצת צוללים אשר דיווחו על המציאה לרשות העתיקות. בחפירה של היחידה לארכיאולוגיה ימית של הרשות נחשפו כ-2,000 מטבעות בני כ-1,000 שנה - להלן הכתבה:

אוצר מטבעות הזהב הגדול ביותר שנתגלה בישראל נמצא בשבועות האחרונים על קרקעית הים, בנמל העתיק שבגן הלאומי קיסריה. קבוצה הצוללת במועדון הצלילה בנמל, היא שמצאה את האוצר האבוד. לדבריהם, תחילה חשבו כי מדובר במטבע של משחק צעצוע, ורק לאחר שהבינו כי מדובר באוצר אמיתי, אספו עימם כמה מטבעות וחזרו במהירות לחוף כדי לדווח למנהל מועדון הצלילה, אשר הזעיק את היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות. לאחר התארגנות מהירה, יצאו צוללי הרשות יחד עם הצוללים למקום, וחשפו באמצעות מגלה מתכות, כ- 2,000 מטבעות זהב בערכים שונים: דינר, חצי דינר ורבע דינר, במידות בגדלים ומשקל שונים. לדברי יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, מדובר בעדות היסטורית מרתקת ונדירה לחיי העבר, אשר נחשפה בעקבות סערות החורף. "גילויו של אוצר מטבעות כה גדול שהיה בעל ערך כלכלי כה רב, מצביע על כמה אפשרויות להימצאותו בקרקעית הים: יתכן שמדובר בספינה שנטרפה במקום, ואשר הובילה כספי מיסים שהיו בדרכם לשלטון המרכזי במצרים, ואולי באוצר מטבעות שנועד לתשלום משכורות לחיל המצב הפאטימי שישב בקיסריה והגן על העיר. סברה נוספת, היא שהאוצר היה כספי קופה של אוניית סוחר גדולה אשר עסקה במסחר עם ערי החוף והנמל בים התיכון, וטבעה במקום". ביחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, מקווים כי בחפירות הארכיאולוגיות שייעשו במקום, ניתן יהיה להשלים את ההבנה על המכלול הארכיאולוגי כולו, ובדרך זו לענות על השאלות הרבות שנותרו עדיין ללא מענה לגבי האוצר.

לדברי רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, "מצב ההשתמרות של מטבעות הזהב מצוין, ולמרות שהיו בקרקעית הים כאלף שנים, הם לא נזקקו להתערבות מעבדה לניקוי ושימור. זאת, משום שהזהב הינו מתכת אצילית, ואינו מושפע מהאוויר או מהמים. מטבעות הזהב שנחשפו היו במחזור המטבע גם לאחר הכיבוש הצלבני ובמיוחד בערי הנמל אשר דרכן התקיים סחר בינלאומי. כמה מהמטבעות שנמצאו במכלול היו עקומים ועליהם סימני נשיכת שיניים, עדות לבדיקה פיסית בשיניים, שעשו בעליהם או הסוחרים. במטבעות אחרות זוהתה שחיקה משימוש, ואחרות נראו כאילו זה עתה נטבעו.

על הצוללים אשר מצאו את האוצר ודיווחו (צביקה פייר, קובי טוינה, אביבית פישלר, שי מילנר, יואב לביא ויואל מילר) אומר יעקב שרביט, כי "מדובר באזרחות למופת ובקבוצה של מגלי זהב בעלי לב זהב, שאוהבת את הארץ ואת ההיסטוריה שלה". שרביט מוסיף, כי "חוק העתיקות קובע כי העתיקה שייכת למדינה ועבירה בגין אי דיווח או הוצאת עתיקות ממקומן או סחר בהן עונשה עד חמש שנות מאסר. במקרה זה דיווחו הצוללים על המציאה, אך במקרים רבים לוקחים הצוללים את החפצים לביתם וכך אובד לתמיד מידע ארכיאולוגי חשוב שאינו ניתן לשחזור. לכן גילוי האוצר מחדד את הצורך לשלב את פיתוח המקום כאתר תיירות וצלילה, עם הגבלת הצלילה במקום בליווי מפקחים או עם מדריכים ממועדון הצלילה בלבד".

בחברה לפיתוח קיסריה וברשות הטבע והגנים מברכים על גילוי האוצר. לדבריהם, "אין ספק שמציאת האוצר המרשים מדגיש את ייחודה של קיסריה כעיר נמל קדומה עם היסטוריה ומורשת תרבותית עשירה. עדיין, לאחר 2,000 שנה ביכולתה להלך קסם על המבקרים הרבים, להמשיך לחדש, ולהפתיע בכל פעם מחדש כשחלקים נוספים ממסתורי עברה באדמה ובים נחשפים".

באתר : הרחבה ורקע היסטורי

המטבע העתיק ביותר שנחשף באוצר, הוא של רבע דינר והוא הוטבע במטבעת פלרמו שבסציליה במחצית השנייה של המאה ה- 9 לספירה. מרבית המטבעות שייכים לחליף אל-חאכים (מהשנים 996- 1021 לספירה) ולבנו אל-זאהיר 1021- 1036 לספירה), והם נטבעו במצרים ובצפון אפריקה. במכלול המטבעות לא נמצאו מטבעות מהשושלות המוסלמיות המזרחיות, ועל כן ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר באוצר פאטימ ועוד 'ראו בקישור הנ"ל

תמונות מהכתבה בערץ 2

• הכתבה בערוץ 2

תמונות מהנמל היחיד בארץ ישראל שפעל עד שנת 1936

אוניות קיטור מחוץ למעגנת נמל יפו. צילום משנת 1916 - המקור: אתר tv100

בנמל יפו נהגו להוביל את המשאות ואת הנוסעים בסירות ! עד הרציף ביבשה ! נמל יפו הוא שער הכניסה הימי והכמעט בלבדי לציון לעולים לארץ הקודש מזמן העליות הקדומות ועד לעלייה החמישית.

נחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם ומוזכר כבר בספר יונה, כנמל דרכו ברח יונה הנביא לתרשיש:

וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ... – יונה, פרק א', ג

הסבר לתמונה:
"בצילום משנת 1920 (מתוך אוסף מאטסון) נראה מעבר הכניסה לרחוב שהוביל אל נמל יפו. הוא נקרא “הקמרון”, ונבנה במקום בו ניצבה בעבר המצדית הצפון-מזרחית שהגנה על השער לנמל.

• בקצה המעבר המשיך רחוב הנמל הצר, בין בתי הכנסייה הפרנציסקאנית וקיר חומת הים ההיסטורית, שהסתירה את המבט לים.
• בחומה היו משולבים משרדו של קפיטן הנמל ורופא הקרנטינה,
• ובקצה הרחוב ניצב בית המכס שיצר מעבר צר אל מזח הנמל.

כשחלפו על פניו, נפתחה בהפתעה הפנורמה של מזח הנמל. במסלול ציורי זה עברו כל העולים והתיירים שהגיעו לארץ-ישראל עד שנת 1933. אז נהרסו בנייני הקמרון, נבנה קיר הים החדש, ונסללה דרך הגישה הצפונית לנמל, היום רציף העלייה השנייה. פס ריצוף אבן ששולב בריצוף הרחוב החדש משמר את מיקום חומת הים שאיננה עוד". מאת אדריכל שמואל גילר

בסמטה עברה הטרזינה על גבי המסילה הקלה שסללו הבריטים בראשית 1918, כחלק ממערך הרכבות בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה מהנמל לתחנת הרכבת ומשם לקו החזית עם העות'מאנים שהתייצב בסוף 1917 לאורך שתי העוג'ות.

• ראו גם:נמל יפו