סיפורי לידתם של חכמים מאת פרופ' אביגדור שנאן במסגרת "בואי הרוח", הקונגרס הראשון של הפקולטה למדעי היהדות בבר-אילן אשר מיועד לציבור רחב שוחר דעת ואוהב חכמה ומטרתו לאפשר לציבור זה להיות שותף בכנס עיוני וחווייתי בתחומים השונים של לימודי היהדות. הקונגרס נערך בתאריכים כ"ד- כ"ח בסיון תשע"ד, 26-22 ביוני 2014.
חז"ל הם אלפי החכמים - 2,400 ידועים בשמם - שפעלו מימי הלל ושמאי עד הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל. תחום פעילותם היה: ארץ ישראל, בבל, צפון אפריקה ודרום אירופה. זו האוכלוסייה שאנו נעסוק בה.
לסיפורי הלידה הוקדש רבות בתקופה הנדונה, כ-600 שנה. אותו נושא גם נידון אצל דמויות מקראיות: האבות, משה רבינו, שמשון הגיבור ועוד. חז"ל הרחיבו את סיפורי הלידה של הדמויות המקראיות, לדוגמא: סיפור לידתם של אברהם אבינו ומשה רבינו.
בעולם בו חיו חז"ל, בתרבות ההלניסטית, בארץ ישראל, היו נפוצות סיפורי לידה, כמו של אידיפוס ו הרקולס. לכך נוסף גם העולם הנוצרי, סיפור הלידה של "אותו האיש", הוא אחד הנושאים העיקריים של הנצרות.
סיפורי הלידה של חז"ל[]
הנה סיפור אחד שמופיע בתלמוד
. עוברה שהריחה, מאכילין אותה עד שתשיב נפשה ואיתא עלה בגמ', ההיא עוברה דארחא (אותה מעוברת שהריחה ביום הכיפורים) אתו לקמיה דרבי (באו לשאול את רבי, מה לעשות) אמר להו זילו לחושו לה דיומא דכיפורי הוא (תלחשו באוזנה כי יום כיפור היום), לחושו לה ואילחשא (לחשו לה וקיבלה את הלחישה ופסקה מתאות האכילה), קרי עלה (קרא עליה רבי את הפסוק) בטרם אצרך בבטן ידעתיך, נפק מינה רבי יוחנן (הולד שנולד מאותה אשה היה רבי יוחנן).(יומא, פ"ב,ע"א) | ||
- מעין סיפור קדם-לידתי של אדם נשגב מאחרים. זהו סיפור יחיד בנושא זה. מה כן יש לנו.
רבי עקיבא[]
באבות דרי נתן נשאלנו: מה היה תחילתו של רבי עקיבא. לנו הנושא מוכר משירתו של דליה רביקוביץ (האזינו לשיר בשמאל). הסיפור הובא גם בתלמוד בבלי. אך הוא שונה מהסיפור הארץ]ישראלי, המופיע ב"אבות דרינתן" להלן:
שימו לב כי ההתחלה היא "על פי הבאר" והקשר ל"נהר הירדן" ואז הקשר בין "המים" לבין "התורה". ומייד הקשר בין דברי התורה שקשים בברזל לבין האפשרות שאדם מבוגר ילמד תורה.
התחיל ללמוד עם בנו. המשיך את לימודו עם הרבנים.
ואז בא משל הסלע שנפל לנהר הירדן ומכאן נוצרו חידושי התורה.
מה היה תחילתו של רבי עקיבא? אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. |
||
ריש לקיש[]
הסיפור נפתח בתאור רגע המפגש הראשון בין שני גיבוריו – רבי יוחנן בר נפחא ורבי שמעון בן לקיש (ריש לקיש). ריש לקיש צפה אל הירדןוצפה בדמות נערה, אך לתדהמתו גילה ש"הנערה" היא בעצם בחור יפה תואר ותלמיד חכם הלא הוא רבי יוחנן.
רבי יוחנן מתגבר ראשון על המבוכה ופונה אל ריש לקיש במלים "כוחך לתורה". כלומר: ... וריש לקיש משיב לו: "יופייך לנשים".
רבי יוחנן מזהה את הפוטנציאל הטמון באישיותו של ריש לקיש כחבר ללימוד ובתמורה להסכמתו של ריש לקיש להיכנס וללמוד בבית המדרש, הוא מציע לו את אחותו היפה לאישה. לאחר שקיבל עליו ריש לקיש את הצעת ר' יוחנן, לא יכול היה לחזור לגדת הירדן ואפילו להרים את בגדיו. תמונה זו מבוססת על האמרה לפיה התורה "מתשת כוחו של אדם" (תלמוד בבלי , סנהדרין, כ"ו עמוד ב'). המקור
מסכת בבא מציעא - 'יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא |
||
הלל הזקן[]
סיפור חייו של הלל הזקן הובא בתלמוד בבלי מסכת יומא
"אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק (חואב עצים), חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו, והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת". (ל"ה, ב') | ||
אחרי שהצילו אותו מהשלג, "פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו", טיפול כמו בלידה.
רבי שמעון בר יוחאי[]
"סיפורי ילדות" אלו הובאו על-ידי חז"ל בתור אלטרנטיבה לסיפורי הילדות של גיבורי אומות העולם מה הייתה המגמה ? נראה עוד אגדה אחת על רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי. היה בצעירותו בור ועם הארץ.
רבי אלעזר ברבי שמעון נתמנה לאנגרבטיס [= סבל]. פעם אחת בא אצלו אליהו הנביא זכור לטוב בדמות אדם זקן, וביקש: התקן לי בהמה לרכיבה. אמר לו רבי אלעזר: ומה יש עמך לטעון? אמר לו אליהו: הרי חפיסתי והרי טליתי, ונרכב. אמר רבי אלעזר: רואים אתם זקן זה? אני מרכיבו על כתפי ומוביל אותו עד סוף העולם, והוא אומר התקן לי בהמה! מה עשה? הרכיבו על כתפיו, והיו עולים הרים, יורדים בקעות ועוברים בשדות קוצים ודרדרים.
לסוף, החל אליהו מכביד עצמו על רבי אלעזר. אמר לו רבי אלעזר: סבא, הקל עצמך, ואם לאו אני משליך אותך. שאלו אליהו: רצונך ננוח קמעא? אמר לו: הן. מה עשה אליהו? העלהו לשדה אחת, והושיבו תחת אילן, והאכילו והשקהו. וכיון שאכל ושתה אמר לו: כל אותה יגיעה למה לך? לא עדיף לך לעסוק באומנותם של אבותיך? שאל אותו רבי אלעזר: ויש בלבך לשנות עמי? אמר לו: הן. יש אומרים: שלוש עשרה שנים לימד אותו אליהו זכור לטוב, עד שלמד סיפרא (ספר ויקרא). וכיון שלמד סיפרא, אומרים העולם: אפילו את טליתו לא היה יכול לטעון על כתפיו [פסיקתא דרב כהנא יא, כב]. |
||
מדוע לא סיפרו על עצמם ?[]
ראינו כי בספרות חז"ל יש סיפורים על ילדותם, אך לא על תהליך לידתם. לעומת מה שסופר על גדולי האומה, אשר לפי חז"ל נולדו נימולים, חוץ מאברהם אבינו ויצחק אבינו - עליהן סופר כי ערכו את הברית ואפילו על בלעם נאמר כן. אפשר להציג הסברים אחדים:
- ״אם ראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם. ואם ראשונים כבני אדם, אנו כחמורים״ - מתוך צניעות וירידת הדורות
- המסורות הן ארץ-ישראליות, כאשר הנצרות צוברת תנופה בארץ, הם נחשפים לסיפורי לידה של "אותו איש" ואחרים, או כדי לא לתת בסיס סיפורי לידה וכך נמעו לספר במקביל את אירוע אבותינו.
- סיפור לידה נועד להראות שהאיש נודע מראש. לחז"ל היה חשוב לציין שכל אחד יכול להגיע למימד הגדול ביותר ואפילו היה שודד, בור, רועה צאן ועוד. הסיפורים היו בעלי מגמה חינוכית. כל אדם יכול להגיע לרמה, אפילו הוא ממזר.
יש סיפורי לידה, אך בשלב מאוחר, כל אחד יכול אם רק ירצה
"