עיר דוד

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.773611,"lon":35.235556,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.773611,"lon":35.235556,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.773611,"lon":35.235556,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.773611,"lon":35.235556,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

עיר דוד בדגם מימי בית שני במוזיאון ישראל - צילם:Ariely

חדש - ראו ערך מורחב:עיר דוד - תעלת הניקוז הגדולה בדרך עולי הרגל

• מבט על האתרים החשובים של עיר דוד העתיקה ויקישיתוף

פתוח עתה לסיורים: הסיור בבריכת השילוח והרחובות ההרודיאניים שנחשפו לאחרונה בעיר דוד מחזירים אותנו לימיה המפוארים של תקופת הבית השני, נפסע בדרך הקדומה שבה עלו עולי רגל בשלוש הרגלים לפני למעלה מ- 2000 שנה. כמו כן, נבקר בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים מימי הבית השני שנפתחה לאחרונה לקהל הרחב.

חלקים מהערך ומהתמונות הועתקו מהויקיפדיה העברית
עיר דוד היא במורד הדרומי של הר הבית, האזור בו הייתה התיישבות יהודית החל מימי דוד המלך עד ימי הבית השני. היא קרובה למקור המים מעיין הגיחון ולהר הבית -המקום קדוש מימי קדם. עיר דוד הייתה מרכז השלטון היהודי בימי שלמה המלך ושאר מלכי יהודה. מאז חורבן בית המקדש נעזב השטח. לאחר מלחמת ששת הימים בוצעו בשטח חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות, בין השאר לאיתור מקומו של ארמון דוד המלך. החפירות מאורגנות על-ידי עמותת אלעד, אשר הפכה את עיר דוד לאחד האתרים הפופלריים בירושלים. לעמותה אתר אינטרנט, אשר זכה לציון לשבח, אשר מתאר את תולדות המקום ואת המימצאים. אחת לשנה, העמותה מקיימת יום עיון ובו מוצגים חידושי המחקר בעיר דוד.

קישורים חיצוניים - מבט ראשוני על עיר דוד

• אתר עמותת עיר דוד

---

קישורים התוך האתר

• מיצג עיר דוד - המודל - 1.23 דקות
• סיור וירטואלי -
• ציר הזמן - תאור 16 תקופות מימי האבות (פגישת אברהם אבינו על מלכי צדק מלך שלם) 1,800 שנה לפני הספירה עד לשנת 2009
• פנורמה - 360 מעלות

---

קישורים אחרים

• על מפעלי המים של עיר דוד - רשות העתיקות

מפות עיר דוד

מפת עיר דוד, המקור:ויקישיתוף, תרשים:תמר הירדני

מיקום עיר דוד בעיר העתיקה, המקור:ויקישיתוף, תרשים:תמר הירדני

תרשים עיר דוד משנת 1876, המקור:ויקישיתוף, תרשים:מאשה

האתרים

המבוא

הגן הלאומי

סמל העמותה

שיר המעלות

(מתוך אתר עמותת אל-עד)

כל נושא כולל את החלקים הבאים: תאור המקום בימי ירושלים הקדומה, תמונות, ציטוטים מן המקורות ומאמרים.

1. בית הצופה
כאן מתחיל הסיור בעיר דוד. מכאן אפשר לצפות על סביבת עיר דוד ועל העיר עצמה. גבעת עיר דוד משתרעת מדרום להר הבית. על הגבעה הוקמה במאה ה-18 לפנה"ס עיר מבוצרת היטב, זאת על אף שלא ניחנה בתכונות הטופוגרפיות, האסטרטגיות והכלכליות הטובות ביותר. הגבעה נבחרה כמקום יישוב בשל סיבות אחדות והעיקרית שבהן

• היא קרבתה למעיין הגיחון - מהגדולים שבמעיינות הרי יהודה.
• הסיבה השנייה לבחירת מיקום זה הוא היתרון האסטרטגי היחסי שיש לגבעה
• יכולה הייתה להפוך לסמל לאחדות העם. מה גם שהמקרא קושר בהר המוריה.
  המקור והמשך, באתר עמותת אל עד

תצפית לכפר השילוח

תצפית להר הזיתים

תצפית למערב - מעל עיר דוד

עיר דוד - ליד הכותל הדרומי

2. קרית השלטון (אזור G)
בתקופת השלטון היבוסי נבנה בצמוד למדרון המזרחי של הגבעה מבנה אבן מדורג אדיר ממדים ששימש קיר תמך למצודת העיר שהתנשאה ממעל, ככל הנראה היא "מצודת ציון" שכבש דוד. רק חלקים ממבנה האבן שרדו כיום. בתקופת בית ראשון נבנו אל תוך קיר האבן המדורג מבני מגורים מטיפוס "בית ארבעת המרחבים", האופייני לתקופה זו. הבית המצוי מולנו ובחצרו שברי ארבעה עמודים זכה לכינוי "בית אחיאל" על שם אחיאל הנזכר על שברי חרס שנתגלו בבית. איכות בניית הבתים והתנאים הנוחים ששררו בהם (כגון שירותים ורהיטים מעץ מיובא), רומזים לכך שבאזור זה התגוררו אנשים רמי מעלה.
המקור והמשך, באתר עמותת אל עד

מבנה אבן מדורג אדיר ממדים - "מצודת ציון" - מבט מעל

"מצודת ציון" - מבט ישיר

""בית אחיאל"

3. מערכת המים פיר וורן
מקור המים העיקרי של תושבי ירושלים היה מעיין הגיחון הנובע בשיפולי המדרון המזרחי של גבעת עיר דוד. מערכת המים קרויה על שמו של צ'ארלס וורן שגילה אותה בשנת 1867. יש הרואים במערכת זו את ה"צינור" המקראי דרכו כבש דוד את העיר: "וילכוד דוד את מצֻדת ציון היא עיר דוד. ויאמר דוד ביום ההוא כל-מכה יבֻסי ויגע בצינור..." (שמואל ב', ה ז-ח).
המקור והמשך, כולל תרשים בנייה לפי תקופות וסיור וירטואלי

תרשים חתך

תצוגה של תמונות מחפירות העבר

הירידה בפייר

במעבר לפייר

4 מעיין הגיחון
מעיין הגיחון הוא מעיין קרסטי הנובע בתוך המערה התת קרקעית שבמורד המדרגות. בעבר התגברה ונחלשה זרימת מימיו לסירוגין (מכאן הכינוי "מעיין פועם"). המעיין איננו פועם מזה עשרות שנים בעקבות שינויים שהתרחשו במבנה החללים התת קרקעיים הקשורים אליו. מי המעיין שימשו את תושבי העיר לשתייה וכן הובלו דרומה בתעלה הכנענית (המכונה תעלה 2) על מנת להשקות את השדות החקלאיים שבנחל קדרון. ליד מעיין זה הומלך שלמה, בנו של דוד למלך ישראל. מי המעיין שימשו גם לעבודת הקודש בבית המקדש, לניסוך המים, לטהרה ולמי חטאת.

מקור התמונות:ויקישיתוף

מעיין הגיחון באיור של דייוויד רוברטס - 1838- 1839

המקור והמשך באתר עיר עמותת אלעד
5.נקבת חיזקיהו
בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור וצר על ירושלים. כחלק מהערכות להגנת ירושלים מפני המצור, חיזק חזקיהו מלך יהודה את ביצורי העיר והקיף בחומה את השכונות החדשות שנבנו בה. חזקיהו אף היטה את מי הגיחון לברכה שהתקין בתוך החומות בדרום העיר. ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבה לאורך 533 מ' במבצע הנדסי מופלא. כתובת בכתב עברי קדום שנתגלתה ב-1880, כ-6 מ' לפני מוצא הנקבה, מתארת מבצע זה. המקור והמשך באתר עיר עמותת אלעד

המקור: הויקיפדיה העברית

הנקבה

בנקבה

הנקבה 1900

6.התעלה הכנענית או תעלה 2
התעלה הכנענית או תעלה 2 (זהו הכינוי שהעניק לה החוקר הצרפתי ונסאן בראשית המאה ה-20) נחצבה, ככל הנראה, בה בעת עם הקמת ביצורי העיר בתקופת הברונזה התיכונה ב. חלקה הצפוני חצוב ומקורה באבני ענק ובחלקה הדרומי היא מנהרה חצובה. בתעלה זו הוזרמו מי המעיין דרומה לצורכי חקלאות. מספר מטרים לאחר תחילת התעלה מתפצלת ממנה מנהרה צרה, המזרימה חלק מן המים מערבה לברכה החצובה. עודפי המים המשיכו לזרום בתעלה הכנענית לעבר ברכת אגירה בדרום העיר. בשנים האחרונות הועלתה הסברה כי חלקה הדרומי של התעלה הכנענית איננו מתקופת הברונזה התיכונה כי אם מימי הבית הראשון.
המקור והמשך באתר עיר עמותת אלעד
7. בריכת השילוח
ברכת השילוח הקטנה שאליה זורמים מי הנקבה כיום, היא חלק מברכה מן התקופה הביזנטית (המאה ה-4 לספירה). שברי העמודים בברכה הם כפי הנראה שרידי כנסיית השילוח שנבנתה במקום. הארכאולוגים סבורים שבימי הבית השני המשיכו המים לזרום דרומה ונאגרו בברכה נוספת גדולת ממדים ששרידיה המרשמים החלו להיחשף בחפירות שנערכו בקיץ 2004, וממשיכים להיחשף גם היום. גודל הברכה בת ימי הבית השני הגיע לכ-3 דונם. רחוב ומדרגות רחבי ידים הובילו אליה. החופרים מניחים שברכה זו בנויה על שרידיה של ברכת השילוח הקדומה מימי הבית הראשון שאליה היטה חזקיהו המלך את מי הגיחון.
המקור והמשך התאור באתר עמותת אל עד
8. הטיילת הגדולה
הטיילת העליונה משקיפה אל חומת העיר המזרחית, שעברה בתוואי זה כבר בתקופת הברונזה התיכונה ב - היא תקופת האבות. קטעים מן החומה הקדומה ששוקמו המשיכו לשמש להגנת העיר עד סוף ימי הבית הראשון. בסוף המאה ה-8 נבנתה בצד זה חומה נוספת, חיצונית, כדי להגן על השכונה החדשה שנוסדה ממזרח לקו החומה הקדומה.
המקור והמשך התאור באתר עמותת אל עד
.9.בית מיוחס וקברי בית דוד
בשנת 1873 יצאה משפחת מיוחס מהעיר העתיקה שאת שעריה נעלו באותם הימים עם חשכה, ובנתה את ביתה באזור זה. בשנים 1914-1913 חפר הארכאולוג היהודי צרפתי ריימונד וייל בשטח זה, הוא גילה כאן מספר מערות שאותן זיהה עם קברי בית דוד.... ההתיישבות היהודית באזור התחדשה בשנת 1991 וכיום מתגוררות כאן 5 משפחות.

בחפירה נחשפה כתובת ביוונית המזכירה בית כנסת ירושלמי וכן אדם בשם תיאודוטוס בן וֶטנוס שהוא ואבותיו כיהנו כראשי בית הכנסת כבר בימי בית שני. ממצא זה הוא עדות ארכאולוגית לכך שבירושלים היו בתי כנסת גם בזמן שבית המקדש השני עמד על תילו.
המקוא והמשך התאור, כולל על ההתיישבות היהודית בכפר השילוח, באתר עמותת אלעד.
10.בור מים
ירידה של כ-7 מ' לבטן האדמה מובילה אותנו לבור מים ציבורי החצוב בסֶלַע הַאֵם בצפון עיר דוד, בסמוך לקריית השלטון של ראשית ימי המקרא. בור זה נחשף בקיץ 1998 במהלך עבודות פיתוח האתר. קוטרו של הבור כ-15 מ', ולו שבעה פתחים. בורות המים היו חלק ממערך אספקת המים בירושלים בכל הדורות.
המקור והמשך התאור, כולל על ההתיישבות היהודית בכפר השילוח, באתר עמותת אלעד.

11. הרחוב ההרודיאני עלה מבריכת השילוח עד להר הבית. הוא שרת את עולי הרגל. הוא עשוי מלוחות אבן חצובות. רק חלק מרוחב הרחוב נחשף עד היום.

12. תעלת הניקוז של מי הגשמים נחשפה מתחת לרחוב ההרודיאני. במקומות מסויימים נופצה תקרת התעלה. לפי יוסף בית מתיתיהו, תושבי ירושלים ניסו להנלט דרך התעלה והרומאים תפסו אותם. ייתכן כי התקרות נופצו בידי הרומאים.

13. המקום המשוער של ארמון דוד המלך

החופרים בעיר דוד עושים מאמץ על מנת למצוא את הארמון ולאמת את היותו של דוד המלך. עדיין לא הצליחו, אך מקום משוער לכך נמצא. בחפירות שניהלה שם הארכאולוגית ד"ר אילת מזר, נמצאו שרידי המבנה הגדול ובו הממצאים המוקדמים ביותר הם מהמאה ה-11 לפנה"ס. עוד נמצאה במקום בולה עם חותמו של שר החצר של צדקיהו המלך. אולי זה ארמון מלכי יהודה, אשר שרת אותם מימי דוד המלך עד חורבן בית ראשון, והממצאים שנמצאו במקום, מיקום המבנה, גודלו וסגנונו, מתאימים מאוד לתאור המקראי על ארמון דוד המלך [1].

עוד קודם לכן, הארכאולוגית קתלין קניון מצאה בשנת 1963 שרידי קרמיקה מהמאה ה-10 לפנה"ס - תקופת מלכותם של דוד ושלמה לפי המסורת המקראית וכן כותרת אבן פניקית (בנאי הארמון) מאותה תקופה המתאימה למבנה ממלכתי .

תמונות היסטוריות

המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר השנה 1920

מבט מגיא-הינום - שנות ה-30

ירושלים - הסיפור שלא סופר

התגליות החדשות, עם מיטב המרצים ובהשתתפות חוקרי האתרים

סדרת מפגשים (וירטואליים) המיועדת לשוחרי ידע ואוהבי ירושלים בנושא ירושלים של ימי הבית הראשון, בדגש על חידושים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות מהשנים האחרונות. הסדרה, בת שמונה מפגשים, תשלב את מיטב החוקרים המומחים בתחום שיתארחו ב-LIVE, סרטונים משטחי החפירה, הדמיות מתקדמות של התגליות מהשנים האחרונות, חומרי העשרה ייחודים וכל מה שעדכני בתחום.

• ראו ערך מורחב:רושלים - הסיפור שלא סופר

ימי הבית השני בסדרת הרצאות חדשה

המבוא

• ראו ערך מורחב:ימי הבית השני בסדרת הרצאות חדשה - מכון מגל"ם

מים לירושלים

הרצאה על מים בירושלים

תלמוד בבלי מסכת תענית פרק ג'- פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות הלך נקדימון בן גוריון אצל הגמון אחד אמר לו הלויני שתים עשרה מעיינות מים לעולי רגלים ואני אתן לך שתים עשרה עינות מים ואם איני נותן לך הריני נותן לך שתים עשרה ככר כסף וקבע לו זמן כיון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים בשחרית שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו עדיין יש לי זמן כל היום כולו שלי הוא בצהרים שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו עדיין יש לי שהות ביום במנחה שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו עדיין יש לי שהות ביום לגלג עליו אותו הגמון אמר כל השנה כולה לא ירדו גשמים ועכשיו ירדו גשמים נכנס לבית המרחץ בשמחה עד שהאדון נכנס בשמחתו לבית המרחץ נקדימון נכנס לבית המקדש כשהוא עצב נתעטף ועמד בתפלה אמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שיהו מים מצויין לעולי רגלים מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו שתים עשרה מעינות מים והותירו עד שיצא אדון מבית המרחץ נקדימון בן גוריון יצא מבית המקדש כשפגעו זה בזה אמר לו תן לי דמי מים יותר שיש לי בידך אמר לו יודע אני שלא הרעיש הקב"ה את עולמו אלא בשבילך אלא עדיין יש לי פתחון פה עליך שאוציא ממך את מעותיי שכבר שקעה חמה וגשמים ברשותי ירדו חזר ונכנס לבית המקדש נתעטף ועמד בתפלה ואמר לפניו רבונו של עולם הודע שיש לך אהובים בעולמך מיד נתפזרו העבים וזרחה החמה באותה שעה אמר לו האדון אילו לא נקדרה החמה היה לי פתחון פה עליך שאוציא ממך מעותיי תנא לא נקדימון שמו אלא בוני שמו ולמה נקרא שמו נקדימון שנקדרה חמה בעבורו

מקור המים בימי קדם

מקורות המים בימינו

סירטונים

Elad Funds Municipality plans

עמותת המתנחלים אלע"ד, מממנת עבור העירייה תכנית בנייה בסילוואן. התכנית משרתת היטב את האינטרסים של אלע"ד. היועץ המשפטי בודק. כתבה בערוץ 2, חיים רבלין, 10/6/09 Settlers Association funds the Jerusalem Municality plans in Silwan in order to edorse its interests in the site. Channel 2, 10/6/0

סיור מודרך בעיר דוד - A tour in the city of David

ערוץ הידברות ומדריך הטיולים אבינועם ברויאר יוצאים לסיור מודרך בעיר דוד ואתם מוזמנים להצטרף

{| class="wikitable" border="1"

• תמונות מעיר דוד

עיר דוד (משמאל) כפר השילוח (מימין} - כנראה העתק

|- |align="center"| רשות העתיקות מציגה את עיר דוד |align="center"| דוד בארי, יו"ר עמותת אלע"ד מדריך קבוצה בסיור ב"בית המעיין" |}

עיר דוד - פירסומת	סיור בעיר דוד 60 שניות