מלכות דוד ושלמה - יום עיון באוניברסיטת חיפה - תשע"ד

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

הספינה ממעגן מיכאל במוזיאון הבט - שאירח את יום עיון

]

שיקופית מההרצאה של דר' מדלן מומצוגלו : אור חדש על ארמון שלמה ובית נמקדש הראשון והשני לפי דגם המבנה מחורבת קייפה - ראו להלן:

מושב ראשון: הערבה, הר הנגב וצפון הארץ

מפעל הנחושת בתמנע

ראו ערך מורחב: מפעל הנחושת בתמנע בימי הממלכה המאוחדת

המקור המיקראי

	וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים, בְּכָל-אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים, וַיְהִי כָל-אֱדוֹם, עֲבָדִים לְדָוִד (שמואל ב', ח, י"א

ארז בן יוסף - מכרות הנחושת בתמנע - מתקופת דוד ושלמה המלך

ארז בן יוסף - מכרות הנחושת בתמנע - מתקופת דוד ושלמה המלך

ארכיאולוגיה שקופה ואינטרפרטציות מוטות בשחזור תקופת הממלכה המאוחדת : תובנות מתודולוגיות ממחקר מפעל הנחשות בתמנע

מאת: דר' ארז בן יוסף, אוניברסיטת תל-אביב

החפירות ב"גבעת העבדים" בתמנע - מקור התמונה: אתר אוניברסיטת תל אביב

משלחת של אוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר ארז בן יוסף הפריכה קונצנזוס מדעי בן כמעט 50 שנה, שייחס את מכרות המלך שלמה לממלכת מצרים. תיארוך בפחמן 14 של ממצאים חדשים שהמשלחת חפרה בבקעת תמנע מוכיח שהפעילות במכרות הנחושת הגיעה לשיאה במאה ה-10 לפנה"ס, כלומר בימי ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה. בכך החזירה המשלחת של ד"ר בן יוסף עטרה ליושנה – ואת מכרות המלך שלמה חזרה למלך שלמה.

עוד נאמר בכתבה:"11 הזרעים שנחפרו מגבעת העבדים (אתר החפירות בתמנע) נשלחו למעבדת התיארוך הרדיומטרי של אוניברסיטת אוקספורד, שם נקבע כי עיקר הפעילות באתר התרחשה במאה ה-10 לפנה"ס – ללא כל עדות לפעילות בימי הממלכה החדשה במצרים. תגלית זו מצטרפת לתגלית קודמת של בן יוסף וצוותו, שהראו כי אתר 30 – אחד ממחנות התכת הנחושת הגדולים בבקעת תמנע – לא היה מיושב לפני שלהי המאה ה-12 לפנה"ס, וכי שיא הפעילות במחנה היה במאות ה-10 וה-9 לפנה"ס, ובמיוחד בעשורים החופפים לימי ממלכת ירושלים המאוחדת.

"כמובן, אין כל עדות לכך שדוד או שלמה נכחו באתר", מבהיר ד"ר בן יוסף. "גם לא מצאנו כלי חרס מירושלים באתר, וגם זה בסדר. הלוא גם אם מקבלים את הסיפור המקראי כלשונו, הישראלים הם לא אלה שמפעילים את המכרות. במקרה הזה הסיפור המקראי עולה בקנה אחד עם התרבות החומרית שנמצאה בגבעת העבדים, תרבות שמצביעה על חברה מקומית – ככל הנראה גרעין קדום של הממלכה האדומית – שהיתה כפופה לירושלים אחרי מסע הכיבושים של המלך דוד. אני מעריך שישב שם חיל משמר מטעם ירושלים שפיקח, הגן וגבה מס מהאדומים".

ד"ר בן יוסף מספר שרוב האתרים בבקעת תמנע הפסיקו לפעול לקראת סוף המאה ה-10 לפנה"ס, כלומר בעת מסעו הצבאי של שושנק הראשון מלך מצרים, המזוהה עם פרעה שישק המקראי. "חמש שנים אחרי מות שלמה יוצא שישק לירושלים ומטיל עליה מס, ופתאום אנחנו רואים שינוי דרמטי במכרות שלמה. בשעה שאתרים רבים ננטשים, אלה שהוסיפו לעבוד החלו לעבוד בטכנולוגיה חדשה, מתקדמת ויעילה בהרבה. נראה אם כן שהפרעונים לא רצו בהרס תעשיית הנחושת בערבה, אלא להפך – בניצול יעיל של המחצבים המקומיים ובהפיכתה של מצרים ליעד מסחר מועדף".

• המקור: אתר אוניברסיטת תל אביב

ראו גם:

• ארכיאולוגיה שקופה ואינטרפרטציות מוטות בשחזור תקופת הממלכה המאוחדת: תובנות מתודולוגיות ממחקר מפעל הנחושת בערבה - תקציר ההרצאה כפי שהוכנה על- ידי המרצה והוגשה לכנס
• מכרות הנחושת בתמנע
• אתר הנחושת באדום
• אתר מורחב ב"טבע הדברים" : ארץ הנחושת - חפירות במרחב אדום, דרום ירדן

תקופת הברזל ב' בהר הנגב

מוטי היימן , תקופת הברזל ב' בהר הנגב

מוטי היימן , תקופת הברזל ב' בהר הנגב

תקופת הברזל ב' בהר הנגב - תרבות חומרית, כלכלה ואוכלוסייה בסביבה מדברית
מאת : דר' מוטי היימן, רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בירושלים

אותרו כ-250 אתרים מתקופת הברזל בהר הנגב. התקופה הנידונה היו המאה ה-10 לפני הספירה. מספר דומה של בורות מים נמצאו. המרצה מחלק את הנגב בין 3 אזורים ומבחין בין השכיחות של המבנים בכל אזור.

נמצאו גדרי צאן וציוד המקובל לעיבודים חקלאיים. מדרג הפרנסות היה :חקלאות , מרעה והשלמת הכנסות.

נמצאה קרמיקה אופיינית לאוכלוסייה שגרה באזור באותו תקופה - סוג של קרמיקה נגבית.

במאה ה-10 הריכוז של האתרים היה ב"מעגל" צפונית-מזרחית מקדש ברנע.

• אתר מקיף על מחקריו

"שער שלמה" במגידו :ויכוח בן חמישים שנה

דוד אוסישקין, "שער שלמה" במגידו ויכוח בן חמישים שנה

דוד אוסישקין, "שער שלמה" במגידו :ויכוח בן חמישים שנה

נושא ההרצאה היה "שער שלמה" - השער, אשר דומים לו נמצאו בערים אחרות ואולי נובע ממפעליו של שלמה המלך, שעליו נכתב

	וְזֶה דְבַר-הַמַּס אֲשֶׁר-הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-הַמִּלּוֹא, וְאֵת, חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ, וְאֶת-גָּזֶר. (מלכים א',ט', ט"ו

מסקנות החופרים הייתה כי השער הוא מתקופת שלמה המלך. דעה שנתמכה על-ידי הדמיון החיצוני זין השערים בערים אלו. המרצה סבור, כי לפי מימאים ארכאולוגיים, השער נבנה כ-150 שנה לאחר תקופת מלכותו של שלמה המלך.

על חשיבות האתר כתב אוסישקין

	Megiddo is the jewel in the crown of biblical archaeology. Strategically perched above the most important land route in the ancient Near East, the city dominated international traffic for over 6,000 years — from ca. 7,000 B.C.E. through to biblical times. As civilizations came and went, succeeding settlements at ancient Megiddo were built on the ruins of their predecessors, creating a multi-layered archaeological legacy that abounds in unparalleled treasures that include monumental temples, lavish palaces, mighty fortifications, and remarkably-engineered water systems.

• דוד אוסישקין וישראל פינקלשטיין, תל מגידו — עונת 2002 בסימן מאה שנים לתחילת החפירות - אתר רשות העתיקות

• ראו גם: אריה בורשטיין האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך על הויכוח ה"חדש" על ממלכת דוד ושלמה - "טללי אורות" ח', תשנ"ח-תשנ"ט - אתר "דעת" של ישיבת הר עציון

שער העיר, נושא ההרצאה.צילם:golf bravo הויקיפדיה העברית

מאת: פרופ' דוד אוסישקין,אוניברסיטת תל אביב

מי בנה את השער ? שלמה המלך או מלכי ישראל ?

המאה העשירית בחצור

דורון בן-עמי, המאה העשירית בחצור -מסקנות סופיות בתם שש עשרה עונות חפירה

דורון בן-עמי, המאה העשירית בחצור -מסקנות סופיות בתם שש עשרה עונות חפירה

המאה העשירית החצור: דורון בן-עמי, מסקנות סופיות בתם שש עשרה עונות חפירה

מאת: דר' דורון בן-עמי, רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בירושלים.

דורון בן עמי סקר את חפירות העיר חצור לאור השתתפותו רבת השנים בחפירות העיר חצור בצפון הארץ תחת הנהלתו של פרופ' אמנון בן תור (מאז 1990).

נדון בחצור, עיר השלטת על הסביבה, בעלת מקורות מים, מיושבת ברציפות מאז תקופת הברונזה. קיימות סוגיות פתוחות באשר לשני תקופות מעבר בתקופת הברזל. הוצגו תרשימים של המבנים לפי תקופות. יש מבנים בתוך "חומת הסוגריים". וכן המבנה הקלסי של שער העיר, הדומה למגידו ולגזר המקראית.

הממצאים הקרמיים הצביעו על איכות גבוהה.

נמצא מספר רב של מחסנים ובתרשים שהוצגה הובא פירוט למבנים וזה אופייני לעיר חצור - עיר המחוז

• ראו גם : דורון בן-עמי: מתחם פולחן מתקופת הברונזה התיכונה בתל חצור בקדמוניות 127 משנת 2004

מושב שני: אפיגרפיה, מקרא וארכיאולוגיה

כתובות המאה העשירית, עיון מחודש

חגי משגב, כתובות המאה העשירית, עיון מחודש

חגי משגב, כתובות המאה העשירית, עיון מחודש

מאת: דר' חגי משגב, האוניברסיטה העברית ירושלים

עיון מחודש במכלול הכתובות, שזמן חיבורן המשוער הוא המאה ה-10, מאפשר לבצע השוואה בין סוגי בכתב: מהכבת הפרוטו-כנעני עד הכתב העברי מימות מלכות דוד ושלמה.

בהרצאה הודגמו הכתובות, נטו, ללא התייחסות לתוכן, ומהן ניתן ללמוד על התפתחות הכתב.

"משגב פענח ופרסם לראשונה אודות האוסטרקון בחירבת קייאפה שידוע כ"חרס הקדום ביותר הכתוב בשפה העברית". בעקבות גילוי זה הציע משגב הבנה חדשה לגבי תהליך התפתחות הכתב והתפשטותו במזרח התיכון הקדום. המודל החדש תואם את מהלכו הכללי של הסיפור המקראי על ימי הממלכה המאוחדת, כמסקנת חופרי חירבת קייאפה." (מהויקיפדיה העברית)

ממלכת דוד ושלמה והמחקר הארכאולוגי: סיפור בהמשכים

המקרא היא יצירה ספרותית, בעלת מגמה, אך כוללת גם מידע, המשקף את תולדות עם ישראל. החוקרים חייבים לקבוע עמדה לגבי הטקסטים המקראיים. יש לכך חשיבות בתקופה ראשית מלכות ישראל ויהודה. בזמנו עוררו ספקות לגבי המובא בספרי שמואל ומלכים. אבל, אחדים מהם שינו דעתם. מה ניתן להעריך בתור מקור היסטורי ?

בשנת 1961, יגאל ידין, עסק בתולדות הערים: מגידו, גזר וחצור וקבל את הדעה הבאה בספר מלכים, המייחס את בניית הערים לשלמה המלך . ישראל פינקלשטיין שלל זאת וקבע כי מלכות שלמה פעלה בתחום קטן מסביב לירושלים. עם זאת, הוא קבל חלק מן הסיפורים המקראיים.

מקורות חיצוניים נמצאו לגבי המאה ה-9 אך יש חולשה של מקורות לגבי המאה ה-10 - אולי ביטוי לחולשת שאר הממלכות.

מקור חשוב, יחידי כמעט במאה הזאת היא על מסע שיישק. "התקופה שבה פלש פרעה שישק לארץ ישראל. המקרא קובע את פלישתו של שישק חמש שנים לאחר מותו של שלמה, כלומר ב-925 לפני הספירה לפי התפישה המקובלת. מסעו של שישק תועד גם בכתובת גדולה שהמלך המצרי הותיר במקדש אמון בכרנך. שבר מצבה מימיו התגלה במגידו.

• " הידען - כדאי לקרוא את הכתבה במלואה

ישראל ופלשתין במאות האחת עשרה והעשירית לפני הספירה

גרשון גליל ישראל ופלשתין במאות האחת עשרה והעשירית לפני הספירה - גירסה משופרת

גרשון גליל: ישראל ופלשתין במאות האחת עשרה והעשירית לפני הספירה - גירסה משופרת

ישראל ופלשתין במאות האחת עשרה והעשירית לפני הספירה - לאור ממצאים אפיגרפיים וארכאולוגיים חדשים מסוריה ומארץ-ישראל
מאת: פרופ' גרשון גליל, אוניברסיטת חיפה

התיאור המקראי לסיכומה של ההרצאה: הוא מהימן ומשקף מציאות של ממש (הדגש במקור). העדויות הארכיאולוגיות והאפיגרפיות החדשות משלימות ומבהירות את התמונה ההיסטורית. דוד ושלמה שלטו על אימפריה גדולה שהשתרעה מנהר פרת עד פלשת הצפונית ועד גבול מצרים כאמור בספר מלכים א'

	וּשְׁלֹמֹה, הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל-הַמַּמְלָכוֹת--מִן-הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם: מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת-שְׁלֹמֹה, כָּל-יְמֵי חַיָּיו(ה' א')

מושב שלישי: מישור החוף, השפלה ופלשת

בירת הנציבות הרביעית של שלמה ? דור הישראלית

איילת גלבוע, בירת הנציבות הרביעית של שלמה ? דור הישראלית-0

איילת גלבוע, בירת הנציבות הרביעית של שלמה ? דור הישראלית

מאת: דר' איילת גלבוע - אוניברסיטת חיפה ופרופ' אילן שרון - האוניברסיטה העברית בירושלים
ההרצאה נסבה על החפירות שנערכו באתר. לפיהן, הסתבר כי באתר היה נמל חשוב. נמצאו בעיר מוצרי ייבוא מאיי כרתים, סוריה ומצרים.

מהויקיפדיה העברית:"במקרא מוזכרת דור מספר פעמים. לראשונה מוזכרת דור כאחת מ-31 הערים שנכבשו על ידי יהושע בן נון, כמצוין בספר יהושע: "מֶלֶךְ דּוֹר לְנָפַת דּוֹר אֶחָד". אולם דיווח מאוחר יותר, בספר שופטים, סותר לכאורה את הקודם: "וְלֹא-הוֹרִישׁ מְנֵשֶּה...וְאֶת-יֹשְׁבֵי דּוֹר וְאֶת-בְּנוֹתֶיהָ..."‏. אי הימצאותם של ממצאים ארכאולוגיים בעלת אופי ישראלי-התנחלותי בדור וההמשכיות בחיי היישוב הפיניקי-כנעני מערערים על הסיפור בספר יהושע כאילו נכבשה דור על ידי בני ישראל. בהקשר זה חשוב לציין כי בניגוד לאתרים רבים אחרים מתקופה זו (ברזל א'), בהם הייתה ירידה בעוצמת היישוב, בדור התנהלו חיים עירוניים שוקקים בעלי אופי מונומנטלי. מאוחר יותר בספר מלכים דור מוזכרת כבירת אחת מנציבויות שלמה, שעליה שלט חתנו של שלמה בן אבינדב. לפי הכתוב בספר מלכים א': "וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם, בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם. .. בֶּן-אֲבִינָדָב, כָּל-נָפַת דֹּאר - טָפַת, בַּת-שְׁלֹמֹה, הָיְתָה לּוֹ, לְאִשָּׁה"."‏. לכן עלתה הסברה כי דור נכבשה על ידי דוד במהלך התפשטותו. למרות סברה זו, אין שינוי מבחינה חומרית בתקופה התואמת את מפעלי דוד ושלמה , לכן סביר להניח שעד למאה השמינית לפנה"ס שמרה העיר דור על עצמאותה הפיניקית-כנענית. רק במהלך תקופת הברזל ב' (מאוחר לימי דוד ושלמה) חל תהליך של 'ישראליזציה' של המכלול הקרמי. תקופת הברזל ב' מסתיימת בתאריך היסטורי עם הכיבוש האשורי שלגבי תאריכו ישנה חוסר בהירות לאור שתיקת המקורות."

שבע עונות חפירה בחורבת קיאפה

סער גנור שבע עונות חפירה בחירבת קייאפה (מצודת האלה) או שעריים המקראית

http://youtu.be/G6qIvbwZH6w

מאת: סער גנור, רשות העתיקות

מהויקיפדיה העברית:

• חירבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, תקופת מלכות ישראל הקדומה, ובו גם שכבה עליונה מהתקופה ההלניסטית ותקופות מאוחרות יותר. האתר שוכן על גבעה, סמוך לבית שמש של היום, כקילומטר מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים העתיקות שוֹכֹה ועזקה. הארכיאולוג יוסף גרפינקל, העומד בראש החפירות באתר בשנים האחרונות, מזהה את המקום עם העיר שעריים המקראית, מייחס את הממצאים הקדומים במקום לתקופת דוד המלך ורואה בהם הוכחה לכך שממלכת ישראל המאוחדת בזמן שלטונו של דוד הייתה אכן ממלכה חשובה וחזקה, כמתואר במקרא
• ממצאים נוספים כוללים חרס ים מתקופת הברזל, קנקנים רבים, סירי בישול, כני פולחן, סכין ברזל, ועוד. לקנקנים ידית עם שקעים, תופעה שכמעט ואינה מוכרת מאתרים דומים באזור יהודה. חרצני זיתים שרופים שנמצאו באזור בישול, תוארכו בתיארוך פחמן 14 לשנים 1020 עד 980 לפני הספירה. שניים מכלי הפולחן שנמצאו הם דגמי מקדש קטנים, שלדברי החוקרים הם כוללים מוטיבים המזכירים את תיאורי המקדש בתנ"ך, ובכך מהווים עדות ארכאולוגית ראשונה לפולחן יהודאי בתקופת המלך דוד. בין הממצאים הנוספים נמנים עשרות אלפי פריטי קרמיקה, להב של חרב מברזל, ראש כידון, שברי תכשיטים, חרפושית מצרית, שבב מזהב, קערות גדולות וקטנות חצובות בגוש אבן, מטבעות וכלי פולחן, שהבולט מהם הוא מזבח להבערת קטורת. המזבח עשוי מאבן, עומד על שלוש רגליים, והדפנות החיצוניים מעוטרים בחריטות.

ראו גם ערך מורחב:מצודת האלה עקבות דוד המלך בעמק האלה

אור חדש על ארמון שלמה ובית המקדש הראשון והשני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

מדלן מומצוגלו אור חדש על ארמון שלמה ובית המקדש הראשון והשני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

מדלן מומצוגלו  : אור חדש על ארמון שלמה ובית המקדש הראשון והשני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

מאת: דר' מדלן מומצוגלו ופרופ' יוסף גרפינקל - האוניברסיטה העברית בירושלים

נושא ההרצאה - מקור התמונות: האוניברסיטה העברית - הצלם לא ידוע - במטרה שיהוו "שימוש הוגן" - נפח התמונה הוקטן כדי שתוכל לשמש לצרכי לימוד בלבד - הדפסה סבירה לא תצא מתמונה כזאת. אם יוודא לי הצלם, אוסיף את שמו מיידית.

שלושה היבטים מיוחדים ראויים לעיון מעמיק בהשוואה בין הדמיון בין המבנה הזעיר שנמצא בקייפה לבין בתי המקדש:

1. מסגרת הפתח - מקופים ומזוזות.
2. פרופורציות הפתח 1:2 (להלן)
3. קורות הגג (טריגליפים)

הנה התיאור של החלק המקביל בבית המקדש הראשון:

	וַיִּבֶן אֶת-בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, קוֹמָתוֹ; עַל, אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים, וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים, עַל-הָעַמּוּדִים. ג וְסָפֻן בָּאֶרֶז, מִמַּעַל עַל-הַצְּלָעוֹת אֲשֶׁר עַל-הָעַמּוּדִים, אַרְבָּעִים, וַחֲמִשָּׁה--חֲמִשָּׁה עָשָׂר, הַטּוּר. ד וּשְׁקֻפִים, שְׁלֹשָׁה טוּרִים; וּמֶחֱזָה אֶל-מֶחֱזָה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְכָל-הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת, רְבֻעִים שָׁקֶף; וּמוּל מֶחֱזָה אֶל-מֶחֱזָה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים, עָשָׂה, חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ; וְאוּלָם, עַל-פְּנֵיהֶם, וְעַמֻּדִים וְעָב, עַל-פְּנֵיהֶם (מלכים א',ז, ב'-ו

ובמשנה נאמר:

	כל הפתחים שהיו שם--גובהן עשרים אמה, ורוחבן עשר אמות:(מסכת מידות, ב', ג').

ועוד מקורות הוצגו בהרצאה, ראו בקישור לסרטון

בין יהודה לפלשת

בין יהודה לפלשת:תהליכים יישוביים ושינויים בתרבות חומרית במאה העשירית לפנה"ם
מאת: פרופ' אבי פאוסט, אוניברסיטת בר אילן

לצערי לא נוכחתי בהרצאה ולכן לא אוכל להתיחס אליה.

עם זאת מצאתי מאמר העוסק בנושא

• "השפעת הפלשתים על התפתחות והתעצבות הזהות האתנית הישראלית זכתה למחקרים רבים ביותר. הדוגמא המוכרת ביותר במחקר היא הימנעותם של הישראלים מאכילת חזיר (כאשר חוקרים רבים סבורים כי העניין זכה לחשיבות יתר בשל העובדה שהפלשתים צרכו בשר חזיר בכמויות גדולות יחסית) אך הדבר בא לידי ביטוי גם בעניינים נוספים (למשל בקרמיקה).

בהרצאה נבחן את השתנותם של מרכיבים חומריים שונים בתרבותם החומרית של הפלשתים, בעיקר במהלך תקופת הברזל א', אך גם לאחריה, במטרה לעמוד על השינויים שעברה החברה הפלשתית כתוצאה מן האינטראקציה עם קבוצות אחרות, וכיצד השפיעו קשרים אלו על הזהות הפלשתית.פלשת וישראל: דינמיקה אתנית במהלך תקופת הברזל א' רשות העתיקות