ריצת לילה באגן נחל-הירקון עם עמיתים לטיולים התקיים במוצ"ש פרשת וישלח (6.12.14) אור ל-ט"ו בכסלו תשע"ה בהובלת עודד אנוקוב.
על אופן ביצוע המסלול:ריצה, היה אפשרי לעשות את כל המסלול גם באופניים ורולרבליידס אולי חוץ מתל-נפוליאון עצמו
התוכנית נמקורית:
ריצה בנחל הירקון משפך הנחל לרמת החייל, ריצה חברתית, בדבוקה אחת עם עצירות להדרכה על האתרים המרכזיים.
- נחל הירקון- שילוב של טבע בלב העיר- טבע עירוני.
- טיול בחלקו המערבי של נחל הירקון, משפך הנחל נרוץ מזרחה למרחק של כ-10.5 ק"מ.
:מסלול מישורי, בדרך נעבור בתל-שוני, רידינג, ראש-ציפור, שבע טחנות, תל-נפוליאון.
- ניתן סקירה גאוגרפית והיסטורית של נחל הירקון, נספר על השכונות הסובבות אותו, וכמובן למה הקימו את נמל ת"א ועל העיר תל-אביב בכלל.
נחלת שבט דן[]
מ.לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי... |
||
ראו ערך מורחב: נחלת שבט דן (הקש לקריאת פרטים על הנחלה)
סיכום הטיול[]
נפגשנו כ-35 עמיתים בשפך הירקון וגשר רדינג בשעה 19:30. מזג-אויר מצוין קידם את פנינו.
פתחנו בדברים על נמל תל-אביב - התכנית המקורית להקים נמל בתחילת רחוב אלנבי, המעגן הרדוד באופן יחסי והשימוש בדוברות, הפסקת פעילותו ובהמשך הפיכתו לאזור תיירות ומסחר. תחנת הכח רדינג- ע"ש מי, סיבות הקמתה, שימושה כמפעל ייצור נשק של ההגנה ותכניות העתיד למקום. פנחס רוטנברג - מהילדות בחיידר, כסטודנט פעיל חברתי, התנצרותו, שהייה באיטליה וחזרה ליהדות והתחברות לתנועה הציונית, עלייה לישראל והקמת תחנות כח ותשתיות חשובות נוספות.
ערי גדות הירקון[]
תל-קסילה - אתר מעניין מאוד הנמצא בתוך מוזיאון ארץ-ישראל היושב סמוך לתוואי הירקון הקדום (שדרות רוקח) מהממצאים המעניינים ביותר 2 אוסטרקונים חשובים מתקופת המלך יאשיהו. שדה דב, נחלת שבט דן, שפך הירקון תל-כודאדי.ראינו את תמונות התצ"א של תל-אביב והירקון מ-1917 ו-1990 וביצענו השוואה להיום.
יצאנו לריצה לאורך הגדה הצפונית של הירקון, לאחר כ-3 ק"מ בגשר 'ראש-ציפור' (מפגש הנחלים איילון וירקון) חצינו לגדה הדרומית של הירקון והצפונית של איילון, לאחר כקילומטר טיפסנו לתל-נפוליאון (תל גריסה/ג'רישה) דיברנו על ההיסטוריה הרחוקה והקרובה שלו ותצפתנו על הנוף מסביב: תל-אביב, רמת-גן, פארק הירקון.
הקרב על מעברות הירקון[]
לאחר ריצה קצרה הגענו לאתר שבע טחנות דיברנו על פעילות שהתרחשה במקום שהכיל בשיאו 11 טחנות קמח, שימש במלחמת העולם הראשונה את הצבא הבריטי כנקודת חציה. תוך כדי ההסברים במרחק של מטרים ספורים מהקבוצה הסתובבו להם זוג תנים סקרנים.
חצינו את הירקון ושבנו אל הגדה הצפונית, ריח עז של עצי האקליפטוס ליווה אותנו בקטע זה של הריצה. רצנו כ-4.5 ק"מ והגענו לאתר עשר טחנות שבשיאו היו בו לפחות 20 טחנות, על ההיסטוריה של הנקודה והמחנה של הצבא העותמאני ששהה בנקודה, פיצוץ הגשר והסכר על-ידם על מנת למנוע מהבריטים להגיע לגדה הצפונית.
ראו גם ערך מורחב:קו שתי העוג'ות - ראו מטה את הקטע המתיחס לקרב על מעברות הירקון
נחל הירקון[]
שוחחנו על הירקון - הנחל הגדול ביותר בארץ הנשפך לים-התיכון, שני בספיקת המים לירדן, שלישי בגודל אגן הניקוז שלו (1,800 קמ"ר) לבשור (3,400) והירדן (18,300). מקורות הירקון - מבואות הירקון, הנחלים קנה, רבה, שילה ואיילון (יובלים עיקריים בית-עריף ונטוף).
ניצול מי הירקון - לטובת ירושלים, מפעל נגב-ירקון, אספקת מים לטובת תושבי ותעשיות גוש-דן והקמת 'רשות נחל-הירקון' ב-1988.
מצב המים בחלקיו השונים של הנחל - חלק עליון מים באיכות גבוהה, חלק אמצעי - רמת זיהום בינונית, חלק תחתון- מים מליחים.
תל-אביב- כמה מילים על השכונות הסובבות את הירקון: שיכון ל', בבלי, רמת-החייל, נווה-שרת והדר-יוסף.
ציטוט מפי מייסד אחוזת בית ביפו ב-1906 עקיבא אריה וייס
וכמו שהעיר ניו-יורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו יורק הארץ-ישראלית | ||
תודה לירום לוקר על מפת סיכום הריצה + קובץ ה-gpx שהוקלטו חי.
בעמיתות, עודד אנוקוב
על אתרי אגן-הירקון[]
ראו כאן:אגן נחל הירקון - מבחר אתרים
מבחר של אתרים לביקור מצויים במרכז הארץ. במרחק של נסיעה קצרה מגוש דן. בחר לך אתר לביקור. אנא בזהירות כמקובל בטיול.
על מיקום האתרים הקש על המפה מטה ותקבל את תמונת האתר ואת שמו.
פרטים על האתר תקבל על ידי הקשה על שמו ברשימה השמאלית
תל כודאני[]
החופרים גילו אולי נמל עתיק, יסודות בנין קדום, שקירותיו בנויים טיפוסית לתקופה הישראלית. כן נתגלה חלק של מצודה גדולה: קיר בגובה ארבע וחצי מטר, בנוי אבני כורכר מסותתות, ושרידי מגדל בודד מתוך הקיר. בבנין נגלו שרידים של חדרים אחדים. כנראה תפקידה של המצודה היה להגן על שפך הירקון מפני חדירת שודדי-ים לארץ.
ראו גם ערך מורחב:תל כודאדי
גשר ווֹקוֹפ[]
גשר ווֹקוֹפ (גשר רדינג) הוא הגשר הראשון שנבנה מעל נחל הירקון בתחומי תל אביב, והנו המערבי בגשרי הנחל. הגשר הוקם בשנת 1937 בשפך הירקון כגשר שירות לאתר הבנייה של תחנת הכוח רדינג - מאחז ראשון של תל אביב בגדה הצפונית של הירקון.
ראו ערך מורחב בויקיפדיה העברית:גשר ווֹקוֹפ
הקרב על מעברות הירקון (העוג'א המערבית)[]
במהלך שנת 1917 עבר קו החזית בין קווי הצבא הבריטי לקווי הצבא העות'מאני לאורך הירקון, שהיה אז עדיין נהר שוצף וגועש, השני בספיקתו בארץ [1] . תחילה ניסו הבריטים לצלוח את הנהר ב-24 בנובמבר 1917 אך נהדפו לאחר שספגו אבידות קשות. נסיון הצליחה השני, שהוכתר בהצלחה, נערך בליל 20 בדצמבר 1917. הצליחה התבצעה בשלוש נקודות, בהם מוקמו "עמודי הזיכרון".
לאחר המלחמה החליטו מפקדי הצבא להנציח את הצליחה ולמקם עמודי זיכרון בסמוך לכל אחת מנקודות הצליחה. עמוד אחד מוקם ב"שפך הירקון", אחד בראש גבעת "כיכר היל" והשלישי על גדות הנחל בצומת הרחובות בן גוריון ואבא הלל ברמת גן. עמודי השיש נלקחו מעתיקות קיסריה או אשקלון [2]. על העמודים נחקק תיאור המבצע בעברית ובאנגלית. [3]
מיקום המצבה | התוכן החרוט על עמוד השיש |
---|---|
ב"שפך הירקון" - תל כודאדי | בלילה אור לז' טבת התרע"ח ( 12 דצמבר 1917) עברה הבריגדה 157 של הדיוויזיה ה-52 את המעברה הזאת ולכדה את העמדות הטורקיות". בתל א-רקיה - 4 ק"מ צפונה. |
ב"כיכר היל"-בצפון הישן של תל אביב | "בלילה אור לז' טבת התרע"ח ( 12 דצמבר 1917) עברה הבריגדה 156 של הדיוויזיה 52 (לאולנד) במקום הזה את הנהר, על גשרים קלים ורפסודת ולכדה את העמדה הטורקית "שייח' מוניס ". ( היום - רמת אביב)" |
בסוף רחוב אבא הלל- במערב רמת גן | "בלילה אור לו' טבת התרע"ח ( 11 דצמבר 1917) עברה הבריגדה 155 של הדיוויזיה 52 (לוּלנד) את הירקון במקום הזה , על רפסודות וגשר-קל וכבשה את העמדה הטורקית בחרבת חדרה. ( היום - הדר יוסף) " |
"שבעה טחנות"[]
מקור התמונות: הויקיפדיה העברית
"עשר טחנות"[]
במקום שכנה טחנת קמח כבר בתקופה הרומית, ופעלו בה לפחות עשרים זוגות אבני רחיים. עם זאת, ובדומה לשארע בשבע טחנות, שמו של האתר התקבע כאשר פעלו בו רק עשרה זוגות.
במקום ניצב גשר אבן מעל הירקון, גִ'סְר אֶל-הַדָּאר (גשר שאון המים), הנזכר בזכרונותיה של יהודית, אשת משה מונטיפיורי, שעברה במקום במסעותיה עם בעלה ב-1839
ביום 23 ביוני 1839 חצו על גשר זה את הירקון השר משה מונטיפיורי ואשתו, יהודית, שרשמה ביומנה: "השכמנו היום ביפו לפני השעה השישית... ובמשך שעה באנו אל גשר אבנים אשר כמעט נחרב. וכאשר עברנו את נהר פַּטְרַס באנו בשעה התשיעית אל קבר אללה אבן עלים". אַבּוּ בֻּטְרֻס, שיבוש השם אנטיפטריס- הירקון בפי הערבים. עלי אִבְּן עוּלַם, הוא סידנא עלי בחוף נוף ים של היום. | ||
.
פעילות הטחינה בעשר טחנות התחדשה רק במאה ה-19 כאשר שתי משפחות ערביות עשירות - משפחת בידס ומשפחת עמוריה - הקימו את מפעל הטחינה מחדש. הטחנה שנודעה בשם 'טאחונת אל הדר', הייתה הגדולה מבין טחנות הירקון ומהגדולות בארץ ישראל כולה. בתקופות שונות עבר במקום תוואי הדרך העתיקה יפו - שכם
אסון המכביה[]
אסון המכביה הוא תאונה בה התמוטט גשר מעל נחל הירקון בעת טקס הפתיחה של המכביה ה-15. באסון נהרגו ארבעה ספורטאים ו-69 נפצעו.
בתאריך ה-14 ביולי 1997, בסביבות השעה 8 בערב, התמוטט גשר ארעי שהוקם כדי לאפשר את מעבר משלחות המכביה לאצטדיון רמת גן. בשל קריסת הגשר נפלו למי נהר הירקון המזוהמים רוב חברי המשלחת האוסטרלית, בה היו 373 ספורטאים וחלק מחברי המשלחת האוסטרית, שמנתה 51 ספורטאים.
תוצאות האירוע: ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית קיפחו את חייהם, 69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות של פציעה. המפורסמת שבהם היא האוסטרלית סאשה אלתרמן, שעברה למעלה משלושים ניתוחים. עקב מכת הגשר במים, חומרים רעילים מתחתית הירקון עלו מעלה, והפגיעה בבריאותם של מי ששהו במים הייתה חמורה מכפי שהייתה אלמלא הזיהום בירקון. גם המחלצים שנכנסו למים על מנת לחלץ את הספורטאים נפגעו.