השוטית רוב רוי בארץ הקודש

רוב רוי על הירדן

• המקור

מהכתבה
במהלך ביקורו ביבשת אמריקה, למד מקגריגור לבנות שוטית (קאנו) מסורתית, אותה הוא פיתח לדגם חדש. כלי שייט יעיל וזריז, שאפשר להשיט בעזרת משוט כפול וגם בעזרת מפרש ואפשר אפילו לישון בו. מקגריגור קרא לסירתו "רוב רוי", על שם גיבור סקוטי בן המאה ה-18. מקגריגור שט בעזרת "רוב רוי" בנהרות צרפת, גרמניה, אוסטריה, סקנדינביה ושוויץ והגיעה בעזרתה גם למקומות נידחים שטרם מופו.

מסעו הידוע ביותר היה המסע למזרח התיכון. עבור המסע הזה בנה מקגריגור שוטית חדשה, חמישית במספר, והתייחס אליה כאל בן אנוש אהוב, במיטב האקסצנטריות של בריטים באותה תקופה: "היא במצב בריאות מצויין וגורמת לי הנאה מרובה", כתב לחבריו על סירתו.

בשנת 1868 שט מקגריגור לאורך כל חלקו העליון של הירדן, ממקורותיו, דרך הביצות ואגם החולה ועד הכנרת, כחלק ממסע חקר רחב היקף שערך במזרח התיכון. חלקים נרחבים ממסעו טרם נחקרו ומופו באותה תקופה, וספרו "רוב רוי על הירדן" הפך לרב מכר עוד בחייו והיווה מחקר מחקר מקיף ראשון של אזור זה. ליד גשר בנות יעקב, בה הפך זרם הירדן לשוצף וגועש, הפסיק מקגריגור את רצף השייט והמשיך במסע רגלי עד הכנרת. "בניגוד לכל העצות הטובות, גמרתי אומר להמשיך במסעי סמוך ככל האפשר לשפת הנהר, עד הגיעי לגליל. מובן מאליו, שלא בתוך האפיק עצמו, דבר שלא היה אפשרי מכל וכל, מאחר שזה הופך עד מהרה לתעלה צרה וגועשת, בה שוטפים המים בשצף קצף בין סלעי נחל ושיחי הרדוף צפופים, המתחברים תכופות לשורה אחת לרוחב התעלה". (רוב רוי על הירדן, עמוד 184, תרגום עמיהוד ארבל).

כל זה מסופר בספר "רוב רוי על הירדן", שתירגם עמיהוד ארבל, ויצא בהוצאת משרד הביטחון בשנת 1982. סיפור לא פחות מעניין מסתתר בהקדמה לספר. שם מספר המוציא לאור של הספר, רחבעם זאבי, את סיפור מציאתה של השוטית "רוב רוי" במחסן נידח באנגליה והבאתה לישראל.

"שמועות על קיומה של ה"רוב רוי" הגיעו לאוזנינו במהלך העבודה על תרגום הספר", מספר זאבי. "טייס אל על בשם אורי ירום החליט להפוך את החיפוש למעשי יותר. הוא מצא בספר ביוגרפי ישן על ג'והן מקגריגור הערה בכתב יד המציינת כי גב' מקגריגור הראתה לכותב ההערה את השוטית המקורית בשנת 1922. בהכירו את שמרנותם של הבריטים החל אורי ירום לחפש את השוטית במועדוני שייט לאורך התמזה, והוא מצא אותה לבסוף באחד ממחסני מועדון השוטיות המלכותי.

השוטית היתה מוזנחת מאוד ומצבה רעוע. אורי ירום ורחבעם זאבי, אז מנהל מוזיאון ארץ ישראל, החלו במסע השתדלויות חוצה יבשות ואוקיינוסים במטרה להביא את ה"רוב רוי" לישראל, לשיפוץ ולתצוגה. אפילו חיים טופול, אז כוכב גדול באנגליה, גוייס למסע השידולים. לבסוף אישרה מזכירת המועדון את הוצאתה של "רוב רוי" למסע נוסף ואחרון לארץ הקודש. מספר זאבי:" אז הובלנו אל המחסן בירכתי המועדון ושם מצאנו את ה"רוב רוי", מאובקת וסדוקה. חיים טופול הסתכל עלי במין מבט כזה, כאילו שואל: זוהי כל השוטית? ובגללה אני מתבטל ממלאכתי ונוסע לפינה רחוקה זו? אמרתי לו: אכן, אלה הם קרשים אחדים, שחוברו במסמרי נחושת והיו לשוטית שעשתה היסטוריה. היא שטה וצלחה את נהרות מצרים, דמשק, מקורות הירדן וארץ ישראל. ישב עליה אדונה ומתכננה, גוי אמיץ והרפתקן, אוהב ישראל ויודע ספר. הוא עשה את הקרשים האלה לכלי כל יכול ומפורסם על פני יבשות וימים