חשיפת מפעל חשמונאי לא גמור באמת המים התחתונה במבצר אלכסנדריון

100 1778 — מצבת הבורות - צולם משיקופית בהרצאה לצרכי לימוד

100 1769 — מצבת הבורות - צולם משיקופית בהרצאה לצרכי לימוד

(מתוך חוברת התקצירים)

חשיפת מפעל חשמונאי לא גמור באמת המים התחתונה במבצר אלכסנדריון
נתנאל אלינסון, מכון חלקת השדה

אמת המים התחתונה במבצר אלכסנדריון, היתה מאז ומעולם סמל לטכנולגיית אגירת המים המתוחכמת של המבצרים החשמונאיים. בניגוד למפעלי מים אחרים, שניקזו ערוצים סמוכים למבצרי המדבר, אמה זו ניקזה אך ורק מי נגר עילי שירדו בתא שטח עצום של כ-400 דונם ובאורך כולל של 7.2 קילומטרים. אמה זו הקיפה את כל שטחו של ראס קוניטרה המצוי מערבית להר הסרטבה. באמה זו הושקע עמל רב, ואף נבנתה מערכת סיפון מרשימה על מנת שהאמה תוכל לחצות את האוכף בין ראס קוניטרה לסרטבה. אף על פי כן, מערכת מים אדירה זו, מובילה בסה"כ ל-4 בורות קטנים, שנפח המים שניתן לאגור בהם הוא 1620 מ"ק. כמות זו היא כמות קטנה מאוד ביחס לגודל האמה, ואף כמות קטנה ביחס לאמות האחרות בסרטבה, שמנקזות עשירית מהשטח של האמה התחתונה, אך מובילים לבורות בנפח גדול יותר. בהרצאה זו תוצע תשובה לשאלה על-פי גילוי שנחשף לאחרונה. בצידו המזרחי של מבצר אלכסנדריון, נתגלו סימני חציבה ברורים של 5 בורות נוספים, שמעולם לא סיימו לחצוב אותם. בהרצאה תוצג בדיקה מקיפה שנערכה ומעלה כי סימני חציבה אלו מצויים בדיוק באותו קו גובה של בורות האגירה של האמה התחתונה. החרסים שנמצאו בבורות אלה מתוארכים לתקופה החשמונאית. אין ספק שבורות אלו היו פרי תכנון מחושב, ונועדו להיות חלק משמעותי במפעל האמה התחתונה. בהרצאה יעשה נסיון לענות על השאלה מדוע לא סיימו לחצוב את הבורות, שעה שמפעלים אחרים בסרטבה, מורכבים הרבה יותר, הגיעו לידי גמר? האם ייתכן שבמהלך תפקוד האמה, גילו החוצבים שאיסוף הנגר העילי בקנה מידה גדול, לא עומד במבחן המציאות באזור שחון זה? האם ייתכן שהמצור של גאבינוס על הסרטבה והדייק סביב ההר קשור להפסקת המפעל? דומה שיש צורך בחקר נוסף ובחינת העניין לעומק, וימים עוד יגידו.

מהויקיפדיה העברית[]

סָרְטָבַה או אלכסנדריון^[1] הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה ברכס ההרים בדרום מזרח השומרון, מעל לבקעת הירדן. הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא כי המבצר נבנה על ידי אלכסנדר ינאי. סרטבה מוזכרת כתחנה השנייה בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני תחנות אלו הוקמו על פסגות בולטות ואפשרו העברת מסר במהירות גבוהה:

	ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא (כ-50 ק"מ אווירית), ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם - אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד (את המשואה) עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש.
– משנה, מסכת ראש השנה פרק ב', משנה ד