טיול למעיינות, קבר שיח' ותצפיות מעל בקעת הירדן עם "עמיתים לטיולים"

צילם : ירון בוצר

טיול למעיינות, קבר שיח' ותצפיות מעל בקעת הירדן עם עמיתים לטיולים - התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת שופטים, א' אלול תש"פ (21.8.20) בהדרכת דוד חי 052-6070375 haydav@gmail.com

מבוא

האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, ואכן בשנים הרבות בהן אנו חוקרים את הנופים העוצמתיים היפים ומלאי המורשת של מולדתנו, אנו למדים גם על עצמנו ושורשינו.
אזור המציג תבליט נוף יפהפה ועוצמתי הוא החיבור בין בקעת הירדן ממנה נכנס עמנו לארץ הבחירה, לבין הר כביר הצופה אל ארץ שכם עתירת המורשת.
אל סיורנו אנו יוצאים מבתינו השכם בבוקר, חולפים על פני צללית הסרטבה החרוטית המוארת בשלל הצבעים החמים של עמוד השחר, ומתאספים בבית הכנסת של המושב גיתית לתפילת ראש חודש אלול יחד עם מארחינו קהילת גיתית הנהדרת. הבוקר העולה חושף דרך חלונות בית הכנסת את יופיה של בקעת הירדן, ומיד עם תום התפילה אנו נהנים מעוד טעימה מנוף זה של שלל צבעי חום פסטל בדרכנו אל מושב מכורה, נקודת היציאה לסיורנו.

אל רכס הכביר

19161עמיתים לטיולים' -א' אלול תש"פ-טיול למעיינות קבר שיח' ותצפית מעל בקעת הירדן

19161עמיתים לטיולים' -א' אלול תש"פ- ממושב מכורה טיפוס לעבר הר כביר ,שרידי החרוב הבודד , טיול למעיינות עין אל פוקא ועין אל א-תחתא ,קבר שיח' ותצפית מעל בקעת הירדן. הדרכה- דוד חי הפקה- לשם שמים ,הסרטת ההדרכות והפקה - אברהם מש

]

ללא שהות פותח מדריכנו דוד חי בברכת חודש טוב כשהוא מתקשה להסתיר את התרגשותו לקראת הטיול הייחודי אל רכס הכביר, ומגלה כי היום מלבד טיפוס אל רכס הר כביר ונופי בראשית נהנה גם מביקור בבונקר בו הוצבו טילי פטריוט ומטבילה במעיינות תאנת שילה. אנו מנצלים את אויר הבוקר הקריר ויוצאים בקצב מהיר אל ההר החום המתנשא ממערב לנו דרך שדה תבואה שאך זה נקצר. צבעי החום הרך של ההר כומסים בחובם עליה חדה אך רוח בוקר קרירה מלווה את טיפוסנו ותורמת לאווירה הטובה. נוף בראשית הנפרש תחתינו וקצב ההליכה המהיר מעתיקים את הנשימה, אך תוך זמן קצר אנו מגיעים אל עץ רחב צמרת, נדיר באזור זה של ספר המדבר, החולק בנדיבות מצילו ויחד עם הרוח הקרירה מחבר אותנו היטב לטבע הפראי סביב.

מדריכנו אשר רואה את המאמץ על פנינו מעודד ומבהיר כי סיימנו את ההליכה בשטח המישורי, ומיד נתחיל בעליה האמיתית אל הרכס שמעלינו.
בעוד אנו נחים דוד פותח בתצפית מודרכת מזרחה אל רכס הסרטבה מעליו בולטת פיסגתה החרוטית של הסרטבה הנותנת לרכס את שמו, הג'יפתליק ששימש מעבר חשוב ובו ביצורים רבים המעידים על כך, אום זוקא מצפון וכן דרך מבוא השמש המהווה דרך רוחב חשובה בארצנו, וממערב לנו יעדנו הר כביר.

התיישבום הבקעה צילם : ירון בוצר

ארץ הבקעה המאוכלסת רובה ככולה ביישובים עבריים, ידעה פעולות טרור רבות מאז שוחררה במלחמת ששת הימים, ועקב המרדפים הרבים אחרי חוליות מחבלים שחדרו מירדן נודעה בשם 'ארץ המרדפים'. באזור זה התרחשה מלחמת התשה רבת שנים בה נעזר צה"ל בטנקים ומסוקים כדי לאתר ולהשמיד את הפולשים ממזרח, ורק לאחר סדרת פעולות תגמול קשות בשטח ממלכת ירדן חדלו פלישות אנשי הטרור, בין פעולות אלו זכתה לפירסום רב פעולת כראמה אשר בה ספג צה"ל אבדות כבדות ואף השאיר ציוד רב בשטח האויב, ציוד אשר צולם רבות על ידי הירדנים למהדורות החדשות כדי להראות (שלא בצדק) כיצד גבר על צה"ל הגדול.

דוד מצביע אל הרכס התלול העולה אל שיח' כאמל. ניכר בהר זה כי לא הרבה מטיילים עלו כאן, ואנו פורצים ברגלינו שביל תוך התגברות על הקרקע הפריכה אשר מסרבת להתיר מדרך יציב לרגל, ובסיוע הרוח הקרירה הנהדרת המלווה אותנו בהתמדה מפיגים את חום המאמץ. הרגליים המתורגלות כבר בעליות דומות מוצאות חיש מהר סלעים יציבים או שיח מעוגן היטב לקרקע תוך שגם הידיים תורמות את חלקן לעת הצורך לטיפוס תוך למידה חוויתית על הבוטניקה של קוצי ארצנו.

המאמץ משתלם, ולאחר העפלה אל מרומי הרכס אנו נהנים מתצפית היקפית על מדבר שומרון ובקעת הירדן הפרושים להם תחתינו, על היישובים המחדשים ימינו כקדם ועל שלל החממות הטובלות בכתמי ירוק ומעידות על טוב הארץ. לאחר רוויה מהנוף המשכר ממזרח, נכון לנו ממערב נופה של ארץ שכם המוריקה, בה שכם מתפרשת בין הר עיבל לגריזים ומדרומם רכס איתמר העצום עליו בולט מצפה שלושת הימים, נקודה מדהימה ממנה ניתן לצפות בים התיכון, המלח והכנרת, אך רק בשלושה ימים בשנה בהם הראות צלולה.

התפר המדהים בין החום לירוק, מתאים למנוחה ארוכה תוך למידה על ההיסטוריה של האזור מפי מדריכנו. דוד פותח בהזכירו כי ארץ ישראל הינה מעבר יבשתי חשוב ויחיד בין אפריקה לאסיה ואירופה בעת הקדומה, ואף בימינו סחורות רבות משונעות בין נמל אילת לאשדוד בדרך היבשה ומשם לשאר העולם. דרך מבוא השמש העוברת לאורך נחל תרצה מצפון לנו הינה דרך רוחב חשובה בין עבר הירדן לשכם ודרך ההר בה הלכו אבותינו, אך חשיבותה נותרה בעינה גם בעת מודרנית, כאשר במלחמת העולם הראשונה נסוג מכאן הצבא הטורקי המוכה תוך שמטוסי בריטניה צולפים בבורחים ללא רחם.

את הסקירה מסיים עמיתנו המזרחן רועי מרום אשר זה עתה שוחח עם בני שבט בדואי הרועה כבשיו בסמוך, בהצביעו אל שרידיו המפוחמים של גזע עץ חרוב למרגלותינו. רועי מספר כי במקום זה הקרוי שיח' כאמל התנשא חרוב אדיר, ובני השבט הבדואי עימם שוחח גילו כי שיח' מהאזור אשר חשד כי עץ זה משמש להטלת כישופי עקרות או לידת בנות בלבד על נשים העלה אותו באש.

מבצע ערצב

את הגובה אותו צברנו בדימעה אנו מוציאים ברינה, והליכה קצרה במורד הרכס מובילה אל פתחו של בונקר עוצמתי הנטוע אל צלע הגבעה בנקודה אסטרטגית הצופה היטב אל הבקעה ואל מרחב שכם. הסיור מגלה המוני חדרים נטושים במעבה ההר, סוללות מגן מחוצה לו, והאזנה לשיחות העמיתים מגלה כי הם חושבים כמוני וכדאי היה לשדרג בונקר זה בעל המיקום המופלא למלון איכותי.

דוד מדריכנו נעמד בפתח המבצר וסוקר את התפתחות המערכה האווירית על מדינתנו כפי שהיא משתקפת במלחמות ישראל ממלחמת העצמאות ועד יום כיפור, מלחמות בהן למרות האתגרים העצומים מולם ניצב צה"ל יכולנו לכולם ואף שמרנו על עליונות אווירית. סקירתו של דוד מביאה אותנו אל מלחמת שלום הגליל ומבצע ערצב, מבצע אווירי פחות ידוע אשר לא זכה ליחסי ציבור, אך הינו אחד מהפעולות המבריקות והמוצלחות ביותר בהן נקט חיל האוויר מול אויבנו.

הצבא הסורי אשר הבין במהלך מערכות ישראל כי אין בידו להשתוות לחיל האוויר הציב כמות גדולה של סוללות טילי קרקע אוויר ניידות ונייחות בלבנון כדי לאתגר את מטוסינו. עם פתיחת מלחמת שלום הגליל בוצע מבצע ערצב, בו הועלו לאוויר מטוסים ללא טייס כדי למשוך את אש הסוללות האלו. כאשר סוללת טילי קרקע אוויר יורה טיל, היא מבצעת הארה של מטוס המטרה בקרן אלקטרומגנטית חזקה עליה מתביית הטיל. מיד לאחד שיגור הטילים מסוללות ה-נ.מ שיגרו מטוסי פאנטום שלנו טילים המתבייתים על אנרגיית הקרן האלקטרומגנטית והשמידו בסיטונות תוך זמן קצר את מערך ההגנה האווירי הסורי. הסורים אשר נחרדו מהמכה הקשה העלו בבלי סדר את כל חיל האוויר שלהם להגנה, וספגו שישים (!) הפלות מטוסים מול מטוסינו אשר לא נפגעו כלל.

מבצע זה בוצע פעם יחידה בהיסטוריה המודרנית, שכן לאחר התוצאות הקשות מצד הסורים הונחו מכמ"ים לכבות את משדריהם כאשר נורים לעברם טילים.

ארצות ערב אשר נואשו למצוא דרך להשיג עליונות אווירית כלשהיא הצטיידו בטילי קרקע קרקע, אשר חלקם נורו לעבר ישראל בימי מלחמת המפרץ הראשונה מעיראק, מול טילים אלו שימשו טילי פטריוט אשר חלקם הוצבו בבונקר שבו אנו נחים עכשיו, מבנה המשמר בין ביצוריו חלק מפרטי היסטוריה אלו. צילם : ירון בוצר

ראו גם

• דר' אורי מילשטיין אפקט הערצב: כך השמידה ישראל את טילי הסורים ואת הדוקטרינה הסובייטית
• על מבצע אחר של חיל האויר במלחמת יום הכיפורים

מעיין תאנת שילה

לאחר שהחכמנו אנו יורדים מהדרך הסלולה ושבים אל השטח הטרשי, האדמה הצהיבה מרוב שלפי שיבולים וקוצים. הירידה כאן נוחה יחסית ואף הטרשים נמוכים יחסית ומציעים מדרך רגל נוח. הדרך מובילה אל מול ואדי קטן אשר בצלעו ניכרות דרכים שפרצו רכבי שטח וחשפו את האדמה האדומה מתחת לקוצים הצהובים, דרכים הרומזות על נקודה חשובה בתחתית הואדי.

ואכן בתחתית הואדי בין הצהוב המדברי בולט לו עץ תמיר ולמרגלותיו בריכת אגירה מבוטנת רחבת ידיים המקבלת מימיה מניקבה סמוכה. מעיין תאנת שילה הנקרא על שם יישוב תנכ"י ששכן בגבול בין שבט אפרים לשבט מנשה לא הרחק מכאן והוריש למעיין את שמו, ממלא בריכת בטון פתוחה [ לאחרונה ] באורך של כחמישה מטרים ורוחב של ארבעה, ועוד שטח דומה המקורה תחת יציקת בטון המספקת צל רב ערך לרוחצים. הגישה לבריכה כמובן בקפיצה, אך מי שמעוניין יכול לגשת בצורה נוחה דרך מדרגות סלע בפינת הבריכה, לצידה קשור למרבה השמחה תייל מתכת מצופה פלסטיק להקלת הגישה.

ולמי שבכל זאת הגישה מאתגרת, יכול להצטרף לכבשים הרבות הנאספות למרגלות הבריכה אל שוקת ארוכה המקבלת מימיה מברז החצוב אל קיר הבריכה.

בעוד חגיגת המים נמשכת, עמיתינו המזרחן רועי מרום בעל הידע הרב בארכיאולוגיה ומבנה הגוף הצר זוחל על גחונו אל נקבת המעיין ובצאתו מגלה כי לאחר זחילה של כשלושה מטרים נפתחת הניקבה לגובה של כ2 מטרים ולאורך של כ15 מטרים ולעיניו התגלתה ניקבה רומית בנויה היטב עם חיפוי לוחות אבן דומה מאוד לזו שחקרנו בחורבת ברקית ליד עלי. המשך הניקבה נחסם עקב התמוטטות המונעת המשך חקירה בטוחה. מחוץ לניקבה ממשיך רועי וחוקר במורד הואדי ומגלה שרידי בריכה רומית רחבת ידיים, נראה כי לחוקרים מצפה כאן משימה נכבדת. (סרט שצולם על ידו בתוך הניקבה, ותמונת הבריכה הועלו באדיבותו לאלבום תמונותי). צילם : ירון בוצר

החגיגה עדיין לא הסתיימה, ומנהל הטיול עידו מאושר ועמיתינו איתמר שועלי ממשיכים במסורת המתוקה מטיולים קודמים כאשר איתמר מגיע עם ריכבו אל המעיין ופורק אבטיחים מתוקים נוטפי עסיס הנפלחים ומחולקים בין העמיתים, תוספת קולינרית נהדרת לסיור.

כאשר נראה שמעיין אחד הוא שיא הטיול, מתברר שישנם שניים, השמחה כפולה, ואנו יורדים במורד הואדי אל עין תאנת שילה התחתון, הנאגם בבריכת בטון סגורה ורחבת ידיים, אשר בגגה פתח וסולם המאפשר ירידה נוחה אל אל הבריכה בה משחקי אור וצל יוצרים אווירה קסומה בחיק המים הקרירים.

להקנטת העמיתים האם כאן מצפים לנו מלונים עונה עידו, ודאי, בצרכניה אשר במושב מכורה מצפים לנו מלונים זהובים וכולם מוזמנים.

ואכן אנו עולים על דרך העפר הנוחה המשיבה אותנו אל מכורה ואל סיום הטיול המתוק והרטוב בין נופי ארץ הבקעה ושכם.

קישור לסקירה של מבצע כראמה: https://historia.co.il/2019/08/21/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-335-%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%94/

תודות:

לדוד חי על סיור ייחודי והובלה בוטחת בארץ בראשית,
לעמית אררט החושף את נוף מולדתנו,
לעידו מאושר המעצב את סיורנו,
לאיתמר שועלי הממתיק את הרחצה בבריכות הקסם,
רועי מרום המרחיב דעתנו,
לעמיתים הנהדרים החושפים שוב ושוב את תבניתה המופלאה של ארצנו.

בעמיתות,

• ירון בוצר ממכורה להר כביר 8.2020

] botzeryaron@gmail.com 054-