מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.54 יום ראשון י'' אדר תשע"ה - 1 במרץ 2015

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.54 יום ראשון י אדר תשע"ה - 1 במרץ 2015

לפרשת השבוע: בין הלוחות הראשונים לשניים[]

Ten Commandment made from Morano Glasss at Kedumim Synagogue STIBEL — עשרת הדברות- שיא החומש - בבית הכנסת "שטיבל" בקדומים מזכוכית תוצרת האי מוראנו ב(ונציה)

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק - מחבר ה"משך חכמה" כתב בפירושו על פרשת כי תשא

ויאמר ד' אל משה כתב לך את הדברים האלה כו' ויכתוב על הלוחות את דברי הברית - בעשרת הדברות. וב(פרשת) עקב (כתב) בעת ההיא אמר ד' אלי פסל וכו' ואכתוב על הלוחות כו' ויכתוב על הלוחות. וכן לעיל כתוב 'וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת.

הענין כי אלמלא חטאו בעגל ולא נשתברו לוחות ראשונות לא נשתכחה תורה מישראל ולא היתה אומה ולשון שולטת בהם, והביאור כי לולא זה היה הופעת אור האלקי פועל בם והיו מזוככי החומר והיו ממלכת כהנים וגוי קדוש, אבל כעת צריך כל אדם ליגע לזכך חומריותו בתכונות נפשו במדות ישרות וטהורות, גם לעמול על למוד התורה ולהשחיר את פניו כעורב, ואח"כ לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא סיעתא דשמיא, וכל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול ד"א.

לכן הלוחות ראשונות מעשה אלקים המה הקב"ה בעצמו עשאן (רש"י) גם הכתיבה, לא כן לוחות שניות משה פסל אותן גם הכתיבה משה כתבן כדרך כל אדם הכותב, אבל החקיקה מזה ומזה כדרך שהיה בלוחות הראשונות שזה ענין נסיי ונפלא כמאמרם ז"ל שמ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין, זה היה מפועל אלקי כדי להראות שהחומר צריך אדם לזכך אותו, וירמוז שגם הכתיבה הוא להכנה ממפעל האדם, אח"כ לחקיקה הוא מצד עזר הקב"ה ולכן כתוב ויכתוב על שני הלוחות כמכתב הראשון, היינו שהיו חקוקין מזה ומזה חרות על הלוחות מזה ומזה ודו"ק.

מגילת אסתר עניין של סדר:"להסתכל על האירועים לפי סדר השתלשלותם"[]

Receving the two scroll a mount sinai — מעמד הר סיני - פיסול מברונזה - בשער גן העדן בפירנצה - עוצב לפי המסורת היהודית

]מאת: הרב גבריאל סוראני,רב במועצה האזורית חוף הכרמל, מיוצאי יהדות איטליה

להלכות קריאת המגילה מעבר למשמעות ההלכתית יש גם משמעות רעיונית. השתלשלות האירועים במגילת אסתר מציבה את הקורא לפני מבחן קשה, אפשר להסביר את כל המאורעות בימי מרדכי ואסתר כמקרה, תבונה פוליטית ומדינית. ברם כוונת המגילה היא להביאנו לאמונה האמיתית הרואה את השגחת השם צעד אחרי צעד אירוע אחרי אירוע.

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק - מחבר ה"משך חכמה" - הסביר בדרך מיוחדת את ההבדל בין קבלת התורה בסיני שהייתה בכפיה וקבלת התורה בימי מרדכי ואסתר שהייתה ברצון. הכפייה בהר סיני נבע מגודל התגלות הניסים, עם ישראל הרואה את הקולות, השומע את קולו של הקב"ה הוא נטול בחירה חופשית, היתכן תגובה אחרת אם לא קבלת התורה ?

בזמן מרדכי ואסתר הכל בהסתר פנים הניסים אינם גלויים והכל תלוי בפרשנות. במצב כזה הרואה את יד השם ומקבל עול מלכותו אינו מוכרח לכך, אלא עושה את זה מתוך הכרה עמוקה והבנה שכל השתלשלות האירועים היא מאת השם. ההכרה הזאת תלויה ברצונו החופשי של כל אחד מאתנו.

במצב כזה יש חשיבות מיוחדת להסתכל על הנעשה לפי סדר, כל דילוג וכל שכן קריאה מהסוף אל ההתחלה, משנה ומשבש את הבנת ההשגחה המתגלה צעד אחרי צעד. הקורא את המגילה כסדרה יכול להבחין ביד מכוונת, נראית ואינה נראית. עלינו מתוך סדר השתלשלות הדברים להבחין ביד השם. מאז ימי הפורים הראשונים, היו הרבה פורים לעם ישראל בכלל ולקהילות מסוימות בפרט. לא תמיד כולם ידעו להבחין ביד השם המגלגלת את האירועים. גם בדורנו רבים הניסים ומעטים המבחינים בהם. הסוד הגדול על מנת להבחין ביד השם הוא "לקרוא את המגילה" כסדרה להסתכל על האירועים לפי סדר השתלשלותם, מתוך ראייה מעמיקה ומסודרת אי אפשר שלא להבחין ביד ההשגחה.

כמו בימי מרדכי ואסתר גם בימי "התחלתא דגאולה" חשוב לבחון את מהלך ההיסטוריה לפי הסדר המופלא שהקב"ה קבע, מי שיעשה כך לא יוכל שלא להבחין ביד השם הגואלת.
חג פורים שמח

מי כתב את מגילת אסתר - והקשר לשאול המלך[]

מגילת אסתר בבית הכנסת דורה אירופוס — ציור קיר בבית הכנסת דורה אירופוס המתאר את המן מוליך את מרדכי על סוס המלך. המגילה נכתבה כנראה על ידי תושב שושן, שלא היה מרדכי עצמו

אילון גלעד, סופר הארץ, הקדיש מאמרו לחג הפורים. בין השאר כתב בנושא:מי כתב את מגילת אסתר. מסקנתו כי היא נכתבה אכן בתקופת השלטון הפרסי בארץ ישראל. הוא אפילו סבור שהיא נכתבה בידי יהודי בן שושן ? .וכך הוא כתב:
לשון המגילה מעידה על כך שהיא נכתבה בימיה המאוחרים של האימפריה הפרסית, לקראת חורבנה של הממלכה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 330 לפני הספירה בקירוב. סגנון העברית במגילה מעיד על איחורה, ואילו המילים השאולות מפרסית מעידות בצורתן שמדובר בטקסט שנכתב בסוף התקופה הפרסית ולא בימי שלטונו של חְשְיָארְשָׁ הראשון. גם במגילה עצמה יש עדות לכך שהיא נכתבה דורות אחרי האירועים: ״קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם... לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר״ (ט׳, כ״ז־כ״ח).

לשון המגילה מספקת ראיות לכך שהיא לא נכתבה אחרי נפילת הפרסים, שכן לו היתה נכתבת בתקופה ההלניסטית היינו מצפים לפחות לכמה מילים יווניות שישתרבבו לתוכה ואלו נפקדות ממנה. נראה, אם כך, שהמגילה חוברה בידי יהודי בן שושן שחי במאה הרביעית לפני הספירה, בעוד שהאירועים המתוארים בה התרחשו במאה הקודמת.

רעיון נפוץ הוא גם הקשר לשאול המלך וכך הוא כתב:
נוסף על הדמיון הרב בעלילה יש גם דמיון בלשון הסיפורים. בין היתר, בכל המקרא מופיעה המילה ״סריס״ בעיקר בסיפורו של יוסף ובמגילת אסתר. כך גם המילה ״התאפק״ מופיעה רק בסיפורים אלו ובסיפור של שאול, גם הוא סיפור בעל קשר הדוק למגילת אסתר, שעשוי לשפוך אור על זהותו של מחבר המגילה. מרדכי מוצג כ״בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ--אִישׁ יְמִינִי״ (אסתר ב׳, ה׳) רמז לכך שהוא צאצא של שאול, שכן אבי שאול הוא ״אִישׁ מבן ימין (מִבִּנְיָמִין), וּשְׁמוֹ קִישׁ״ (שמואל א׳ ט׳, א׳).

והמסקנה
סיפור המגילה מהווה כנראה מעין סיום לסיפורו של שאול. המלוכה של שאול נלקחה ממנו ומצאצאיו כי הוא המרה את רצון האל ולא הרג את אגג מלך עמלק והנה המן מתואר כ״הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי״, כלומר צאצא של אגג. כאילו אומר המחבר שבהורגו את המן ובניו סגר מרדכי את החשבון הפתוח של השושלת של שאול עם אלוהים ובכך הכשיר את שושלתו למלוכה.

אם זהו אכן המקרה, אולי אפשר להבין את כתיבת המגילה ככתיבת המיתוס המשפחתי של משפחה יהודית מיוחסת בפרס. סיפור על הדרך שבה קנה לעצמו ראש המשפחה מקום בחצר המלכות, המצדיק את זכות בני המשפחה להנהיג את יהודי פרס ואולי אף את היהודים בכלל. על פי המגילה, לא רק שאבי המשפחה הציל את יהודי פרס מחורבן, אלא גם קנה בכך את הבכורה של משפחתו על פני השושלת המתחרה על הנהגת היהודים, שושלת בית דוד. המגילה אף מסתיימת בהזכרת צאצאיו: "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ" (אסתר י', ג').

"גירוש תוך יום אחד אחרי 13 שנות התיישבות" - אם לב שמתם לב ![]

היה גם מושבו של שאול המלך במלחמתו בפלישתים מגרון היה מקום מושבו של שאול המלך, בטרם יציאתו למלחמה בפלשתים, כפי שכתוב בספר שמואל א':

"וְשָׁאוּל, יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה, תַּחַת הָרִמּוֹן, אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן; וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ... וְהָעָם לֹא יָדַע, כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן. וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל-מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה, וְשֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה; וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ, וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה. הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן, מוּל מִכְמָשׂ; וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב, מוּל גָּבַע." י"ד, ג'-ה')

מתוך שכתב דובר מגרון, איתי חמו ופורסם בעיתון "מקור ראשון" השבת: מגדל המים והקראוונים שהובלו מושפלים השבוע אל תחתית ההר סימנו נקודת ציון משמעותית נוספת בדרכה של ההתיישבות. עוד מאבק במגרש המשפטי לא צלח. אף אחד לא מאמין שהיכל הצדק הזה אכן עוסק בצדק או בבירורו. אפילו יריב אופנהיימר יודע שחלקת האדמה היפה הזו לא חוזרת לערבי כלשהו. גם שלום עכשיו יודעים שהמאבק כאן איננו על צדק אבסלוטי או על זכות קנין של פלח ערבי. וודאי לא בזכויות קניין של יהודים עסקינן. מה כן? אולי כדי להבין מה עובר על ההתיישבות ועל דימויה בעיני עצמה נזכיר נקודות נוספות שמשיקות למאחזים ולגבעות ולעובדה שהם הולכים ונעלמים מהנוף שלנו. הגיאוגרפי והאידיאולוגי.

ולסיום
האם נדע להמשיך ולעמוד על האמת ועל האידיאלים הגדולים או שנשחק את המשחק?! גם כשנהיה בעצמנו שרים בממשלה, גם כשנהיה בעצמנו פקידים בפרקליטות? את המסגרות המעשיות לא צריך לשנות ולא לפנות. צריך להמשיך לעסוק בהסברה ולא לפחד לרגע אחד להגיד שיש לנו זיק בעינים כי אנחנו עם ישראל שחזר לארץ שלו להקים כאן ממלכת כוהנים. הפוליטיקה צריכה להיות כלי להובלת העם ולא אמצעי סקטוריאלי. כשצריך להגיד לא, אומרים לא! ופתאום כולם יבינו שיש קו אדום. וגם בתחומים שיש בהם דרך ארוכה צריך לזכור את העקרונות האלו. זה המבחן לאורך הדרך - האם כשנדלג בין מעשה המשכן לפרשיות משפטים נעשה בסוף עגל או נדע לבנות משכן בתוכנו.

תמונות מההרס במגרון

המקור

על מגרון קיראו כאן

בשבחי שוק הצורפים - כתב וצילם ברוך גיאן - "עונג שבת"[]

הכתבה עוסקת בסיור בשוק הצורפים שבעיר העתיקה של ירושלים, על מגוון חנויותיו וטיפוסיו... להלן קטע ממנה (לקריאת הכתבה במלואה הקש על הקישור):

750 שנים קודם שחיבר עגנון את 'תהלה', בשנת 1220 ככל הנראה, חיבר צלבני אנונימי תיאור דומה של רחובות העיר. החיבור, שנכתב בצרפתית עתיקה, נקרא L'Estat de la cité de Jerusalem (לה סיטה דה ג'רוזלם), והוא אולי אביהם הרוחני של מדריכי 'מישלן' המפורסמים:

כאשר מגיעים להצטלבות בה מסתיים 'רחוב דוד' מוצאים רחוב הנקרא 'רחוב הר ציון' ... ומשמאל להצטלבות נמצא רחוב מכוסה ומקומר אשר נקרא 'רחוב התבלינים'. שם מוכרים את כל הפירות של העיר וכמו כן ירקות ותבלינים. בסוף רחוב זה יש מקום בו מוכרים דגים ומאחורי השוק בו מוכרים דגים, בצד שמאל, יש מקום גדול בו מוכרים ביצים, גבינה, תרנגולות וציפורים. בצד ימין של שוק זה נמצא השוק של צורפי הזהב הסורים ושם הם מוכרים את כפות עץ התמר אשר הצליינים מביאים מצד שני של הים (לאירופה). בצד שמאל של שוק זה ישנן החנויות של צורפי הזהב הלטיניים ... לפני ההצטלבות, קרוב ל'רחוב התבלינים' נמצא רחוב אחד המכונה 'המטבח הרע'. ברחוב זה מבשלים את הבשר אשר מוכרים לצליינים ושם חופפים את ראשיהם, ומרחוב זה הם הולכים לקבר [של ישוע]. ליד רחוב זה נמצא רחוב המכונה 'הרחוב המכוסה' ובו מוכרים אריגים והוא כולו מקומר ודרכו הולכים לקבר

תבקרו בשוק - האם חל בו שינוי - העורך

תעורכת מפות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בספריה המרכזית בבר אילן[]

תמונות נוספות מתערוכת המפות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה- מוזמנים לבוא להתרשם. התערוכה מוצגת בלובי הספרייה המרכזית עד יום שלישי הבא!

תמונות מהתערוכה

בכל רגע נתון! מהיום מוצגת במבואת הספרייה המרכזית תערוכת מפות: "דו"ח פני החברה בישראל" הדו"ח מפורסם ע"י הלמ"ס ועוסק בתופעות סטטיסטיות כלכליות וחברתיות. במסגרתו מפורסם לראשונה אוגדן מפות המכיל מפות של תופעות חברתיות שונות. המפות בתערוכה מחולקות לפי נושאים, בשתי רמות עיקריות:

מפות מדינת ישראל ומפות ערים לפי אזורים סטטיסטיים.
מקורות המידע למפות מבוססים בעיקר על נתוני סקרים של הלמ"ס, וכן ממקורות ממשלתיים : משרד החינוך, משרד הפנים, רשות המיסים, המשרד להגנת הסביבה ועוד.

מוזמנים לבקר- התערוכה ננעלת לפני פורים

שפירית בירדן, ואדי סיק וואדי ועין קסייב קניון הצבעים[]

מאת: עובד שימרון, עפולה.
שפירית בירדן, ואדי סיק וואדי ועין קסייב קניון הצבעים - היום השני בהרי אדום במגוון צבעים מרהיבים באבני החול ועולה על כולם קניון הצבעים - 13 בפברואר 2015

פותחים את היום השני לאחר לילה קר
קניון הצבעים
תמילת קסב

הקישור לאלבום התמונות

יום הולדת לז'ול ורן – פסימיסט חסר תקנה[]

20,000_Leagues_Under_the_Sea_(1916)_-_1st_Movie_Filmed_Underwater_-_JULES_VERNE — 20,000 Leagues Under the Sea (1916) - 1st Movie Filmed Underwater - JULES VERNE

נועה מנהים כתבה באתר הארץ יום הולדת לז'ול ורן – פסימיסט חסר תקנה וסיכמה
הוא שלח את קוראיו לעופף בכדור פורח, להמריא אל הירח בטיל בליסטי ולצלול אל המעמקים. רוב ספריו של ז'ול ורן , שהחודש חל יום הולדתו והשנה מציינים 110 שנים למותו, מאופיינים באופטימיות. אך "אדם הנצחי", יצירתו המתפרסמת עתה לראשונה בעברית, היא דווקא נובלה פסימית על ההרסנות האנושית

הנה קטע מהכתבה
רק חמש שנים מאוחר יותר גילו הקוראים את "אי התעלומות" ואת שמו האמיתי של קפטן נמו — הנסיך ההודי דקר, המבקש לפגוע בבריטים ששיעבדו את בני עמו. יש לשער שאטצל היה מרוצה. מאז המלחמות הנפוליאוניות ייצאו הצרפתים והבריטים את המאבק המסורתי שלהם לאדמות ניכר, ובאותה תקופה נאבקה צרפת לשמור על נכסיה הקולוניאליים המועטים בהודו מלפיתתו החמדנית של הראג' הבריטי. האצבע המאשימה של נמו שירתה היטב את הנראטיב הצרפתי, ואילו הנראטיב של ורן, השזור פראים עוטי אזור חלציים, ילידים לוחמנים וברברים מנופפי חניתות, "תועל לתמיכה ברכושנות הקולוניאליסטית", אומר החוקר והמבקר אדוארד סעיד.