בית הכנסת העתיק עץ חיים בחאניה שבכרתים

Etz Hayyim 6 11

The story of The Jewish Community of Crete, Greece and the restoration of the Etz Hayyim Synagogue in Chania, Crete 2008

העיתון מקור ראשון - 11 ינואר 2010

Exterior of Etz Hayyim synagogue prior to restoration © T. de Vinney, Jewish Museum of Greece [ http://www.sefarad.org/hosted/english/KhK/005/index.html המקור]

הכניסה [1]

בית הכנסת העתיק "עץ חיים", בחאניה (Chania) בכרתים, ניזוק בינואר 2010 - ראו כתבה של מקור ראשון. לפי הכתובת על המשקוף בכניסה, הוא הוקם ביום ה' באייר הרמ"ז (1487). בית הכנסת נהרס בעת הכיבוש האי על -ידי הטורקים במאה ה-17. הוא שוקם עד נטישתו בתקופת השלטון הנאצי.

עד לשנת 1999 היה בית הכנסת עץ חיים המונומנט היהודי היחיד באי כרתים לאחר חורבן הקהילה היהודית בשנת 1944. תופעה שסימלה לכאורה את הצלחת הנאצים להעלתת 2300 שנים של חיים יהודיים על האי כרתים. במשך שלוש שנים, המבנה שוחזר בדקדקנות. המטרה הייתה להראות כי "עם ישראל חי". היום המבנה הוא סמל להצהרה תוססת של החיים, חיוניות וערכים יהודיים. הוא עדיין אחד ממאה אתרים בעולם הראויים לשימור על ידי WWF, הקרן העולמית לשימור אתרים.

בית הכנסת נפתח שוב לתפילה ולבקרים בסוף 1999.

אקטואליה

סוכנויות הידיעות מסרו הארץ 16 בינואר 2010 כי אלמונים הציתו בית כנסת בכרתים; נזק נגרם למבנה וספרים רבים נשרפו - הערכת הנזק מגיעה ל-43 אלף דולר.

והידיעה עצמה:"המשטרה באי כרתים הודיעה כי בפעם השנייה בשלושה שבועות, אלמונים הציתו מבנה של בית כנסת בעיירה הניה (Hania). על פי הידוע, הם פרצו לפנות בוקר (שבת) את דלת הכניסה שבקומה הראשונה, נכנסו פנימה, הבעירו את האש ונמלטו מהמקום.

מכבי האש שהגיעו למקום השתלטו על הדליקה, אך סיפרו כי הלהבות השחיתו את מבנה העץ של בית הכנסת, וכן חלק גדול מהארכיון במבנה, שכלל מחשבים, תקליטורים וכן ספרי קודש. הנזק המוערך למבנה הוא כ-43 אלף דולר.

לדברי המשטרה המקומית, כ-2,500 ספרי קודש, חלקם ממהדורות נדירות, הושמדו בהתקפה זו ובהצתה הקודמת, שאירעה לפני שלושה שבועות."

תולדות בית הכנסת

בתום מלחמת העולם השניה נותר בחאניה בית כנסת אחד, שנשאר עזוב ומוזנח שנים רבות לאחר השמדת 287 יהודי כרתים על ידי הנאצים. בית הכנסת שופץ ב-1999 על ידי ניקוס סטאברולקיס. לאחר שעוברים חצר קטנה ונחמדה נכנסים לבית הכנסת הצנוע, אולם בגודל של כחדר מגורים גדול. לבית הכנסת אין עזרת נשים והתפילות מעורבות. מפעיל בית הכנסת, שאינו רב, מצר על כך שאין להם מניין קבוע לתפילות. ביציאה לחצר האחורית תמצאו ארבעה קברים עתיקים של ארבעה מהרבנים שניהלו את בית הכנסת, ומקווה מיוחד שמקור מימיו נביעה מקומית. סביב בית הכנסת התאגדה קהילה קטנה של אנשים התורמים לבית הכנסת מזמנם וכספם. בית הכנסת עורך את חגי ישראל בנוכחות רב אורח.

על הקהילה היהודית

בעיר חאניה התקיימה קהילה יהודית עתיקה, מאות שנים לפני חורבן הבית השני. בימי מלחמת העולם השניה הושמדה הקהילה כולה, והיום אין כמעט יהודים בכרתים. לפי דברי ראש הקהילה היהודית, מתגוררים בחאניה שמונה יהודים (בקושי למניין), ובשאר כרתים עוד כ-20. ההיסטוריון והאמן ניקוס סטברולקיס (להלן) משקיע זה עשרות שנים בשמירת ההיסטוריה היהודית ביוון. הוא הקים מוזיאון לתרבות היהודית בסלוניקי ואתונה, וגם כתב כמה ספרים על ההיסטוריה של יהודי יוון, תרבותם ומנהגיהם. את בית הכנסת שיחזר בשנות ה-90 בעזרת סיוע בינלאומי.

כתובת Etz Hayyim Synagogue Parados Kondylaki

ניקוס סטברולקיס

בשנת 2005 בערוץ הראשון שודרה תוכנית על בית הכנסת "עץ חיים" בעיר חאניה שבכרתים, וראיון עם ניקוס סטאברולקיס, האיש ששיקם את בית הכנסת ההרוס. ברצוננו- דני פתר וברוריה זילברשטיין - להוסיף פרטים על בית-הכנסת, על סדר הפסח ועל ההגדה החדשה שנכתבה לקראתו.

ההיסטוריון והאמן ניקוס סטברולקיס מקדיש זה עשרות שנים את עיקר פעילותו לשימורה של ההיסטוריה היהודית ביוון: הוא הקים מוזיאון יהודי באתונה ובסלוניקי, כתב ספרים וצייר ציורים על בתי-כנסת יהודיים ועל אוכל יווני-יהודי. לפני שנים החליט לשקם את בית-הכנסת העתיק ההרוס בחאניה ועשה זאת תוך גיוס עזרה בינלאומית ומקומית.

בית-הכנסת המחודש, צנוע ויפיפה, מתנהל על ידו מאז שנת 2000. מאז מתפתח המקום כבית-כנסת ובהדרגה איטית הוא הופך גם למרכז תרבות יהודית ורב-תרבותית (קונצרטים, הרצאות על דתות שונות ועוד). את בית-הכנסת מנהלת היום "חבורה" אשר פעילים בה לצידו של ניקוס, גרמני, איטלקיה ואנגליה שאינם יהודים.

פסח

בליל הסדר של השנה, שהתקיים באחת הטברנות שבסביבה, השתתפו כ-60 איש: כמה תיירים מישראל, מספר קטן של יהודים יוונים ורוב מכריע של יוונים שאינם יהודים כמובן.

אחרי שנים של תסכול בקריאת ההגדה המסורתית, כתב ניקוס הגדה חדשה, ביוונית ובאנגלית, השונה מזו המסורתית - אם כי קרובה ברוחה לזרמים הקיימים ביהדות. להלן מספר דוגמאות מתוך רבות:

על הבעייתיות שבחגיגת הפסח בימינו כתוב: "משהו חמור קרה לעם היהודי ב-50 השנים האחרונות. לא משנה אילו הצדקות יכולות להיות לכך, אבל עובדה היא שאי אפשר למצוא בשום מקום הצדקה לעבדות פוליטית, חברתית וכלכלית, שאנו מנהלים בקול רם או בשתיקה, בפלסטינה. בעשותנו כך הפכנו לפרעה של הסיפור הלילה. הזהות היהודית עוצבה בהדגשה של צווים מוסריים שבהגשמתם נוצרה הברית בין אלוהים לאומה. אלוהים כרת ברית עם האומה, ולאומה יש ארץ. הזכות לארץ הזאת תלויה בהגשמתם של אותם צווים מוסריים. אנו אמורים להיות אומה של כוהנים, אור לגויים - כך אמרו הנביאים.

הלילה הזה אנחנו יכולים להתבונן בשורשים שלנו בענווה: עם ללא זהות, ללא תרבות משלו, ללא תחושה של קשר מאחד - מלבד כמה זיכרונות שבטיים מעורפלים - מובל לחופש ולהבטחות נוספות".

דוגמה נוספת. באגדה המסורתית, ב"דיינו" כתוב: "...שהוציאנו ממצרים, עשה בהם שפטים, עשה באלוהיהם. הרג את בכוריהם. נתן לנו ממונם. קרע לנו את הים. העבירנו בתוכו בחרבה. שיקע צרינו בתוכו". ואילו ההגדה של "עץ חיים" מספרת את המדרש על המלאכים שפרצו בשיר למראה המצרים הצוללים בים. אמר להם אלוהים: "מעשי ידי צוללים בים ואתם אומרים שירה?" ואלוהים בכה...

כאשר בהגדה של "עץ חיים" אומרים "בשנה הבאה בירושלים" מוסיפים את המלים: "עיר של שלום בין יהודים נוצרים ומוסלמים".

ראוי כמובן להוסיף שפסוקים כגון "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו" אין כאן, ואילו שיר של פרימו לוי הקרוי "פסח" יש.

מקורות

• אתר בית הכנסת
• דני פתר וברוריה זילברשטיין, עץ החיים בכרתים
• גיל אור אתר טריפי

קישורים נוספים

• על תולדות יהדות כרתים

גלריה תמונות

תמונות מבית הכנסת - אתר רוטר נט - על-ידי צבר

פנים בית הכנסת - התמונה הובאה באתר רוטר נט - על-ידי צבר

פנים בית הכנסת - התמונה הובאה באתר רוטר נט - על-ידי צבר