Family Wiki
Advertisement

זכריה באומל

Россия_передала_Израилю_останки_военного,_пропавшего_в_Ливане_37_лет_назад_P.2_זכריה_באומל

Россия передала Израилю останки военного, пропавшего в Ливане 37 лет назад P.2 זכריה באומל

השבת הגופה[]

גופתו של זכריה באומל, מנעדרי קרב סולטאן יעקוב ב-1982, אותרה והובאה לישראל - כך הודיע היום (רביעי) צה"ל. לפי ההודעה הגופה הושבה בפעילות מבצעית ולא במסגרת עסקת שבויים. שני חיילי המילואים הנוספים שהשתתפו בקרב, יהודה כץ וצבי פלדמן, נחשבים עדיין לנעדרים.

המבצע להשבת גופתו של באומל, שבו השתתפו אגף המודיעין, שב"כ וגופי מודיעין נוספים, זכה לשם "זמר נוגה". הגופה הועברה דרך מדינה שלישית, והוטסה לישראל לפני כמה ימים. כן נמצא ציוד אישי של באומל שהעיד על זהותו. הרב הצבאי הראשי קבע את מותו של באומל לאחר שזוהה, והלווייתו צפויה להתקיים בימים הקרובים.

קרב סולטאן יעקוב התנהל בשבוע הראשון למלחמת לבנון ליד הכפר הלבנוני בשם זה בין צה"ל לבין הצבא הסורי. כוח שריון ישראלי נקלע למארב של צבא סוריה. 20 מאנשיו נהרגו, עשרות נפצעו ושניים נפלו בשבי. הקרב נחשב לאחד הקשים במלחמה. עד עתה לא היה ברור מה עלה בגורלם של שלושת חיילי המילואים הנעדרים. בעבר שקל הצבא להכריז עליהם כעל חללים, אבל חזר בו. אביו של באומל, יונה, שמת ב-2009, היה משוכנע שבנו נותר בחיים.

הספדו של הרב יעקב מדן[]

הרב יעקב מדן סופד לתלמידו זכריה באומל הי"ד הרב מדן, ראש ישיבת הר עציון, סופד לתלמידו: "אני זוכר ממנו את מה שכולם יזכרו לעד – את החיוך הענק שלו. הודו לה' כי טוב, אין מילים בכדי לתאר את ההתרגשות על החזרת גופתו לקבורה. ובנוסף, תודה והערכה לכוחות הביטחון"

ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן, מי שהיה במהלך מלחמת שלום הגליל ר"מ בישיבת הר עציון, הישיבה בה למד זכריה באומל הי"ד, סופד לו הבוקר (ה') לקראת ההלוויה שתערך בהר הרצל הערב, בה הוא אמור להספידו לבקשת המשפחה.

"כשאשתי היקרה התקשרה אלי באמצע סדר צהריים אתמול ידעתי שמדובר בעניין חשוב שכן היא מפריעה לי בסדר רק במקרים חריגים. היא סיפרה לי שאותרה גופתו של זכריה באומל ז"ל ושהוא בדרך לקבורה בארץ. קשה לתאר את ההתרגשות שאחזה בי. הכרתי היטב את יונה ז"ל, אביו של זכריה ואת אמו מרים שתבדל"א, הכרתי היטב את ביתם ברחוב אבא חלקיה בירושלים ובמשך שנים שמרנו בישיבה על קשרים עם המשפחה. זה דבר מופלא שזכריה שב אלינו".

הרב יכול לספר לנו קצת זיכרונות מזכריה?

"את זכריה אני זוכר כפי שכל מי שהכיר אותו זוכר – עם חיוך תמידי ומאור פנים. אדם חביב וחבר אמת שתמיד סייע לכל מי שהתקשה בשיעור. בפרט לבחורים האמריקאים וזאת גם בהיותו אנגלו-סאכסי במקורו, אותם קירב ודאג להם בשל המוצא המשותף".

"הוא היה למדן ושקדן רציני, אני זוכר אותו יושב בשורה הראשונה מול ארון הקודש ושאחד הדברים שאהב במיוחד ללמוד היה רמב"ם – מורה נבוכים. 37 שנה שהחיוך שלו לא יוצא לי מהראש. הייתה בו מידת ענווה גדולה, מידת הכלה גדולה, סבלנות כלפי אנשים. גילינו יחד איתו אחוות אחים בבית המדרש".

עברו 37 שנים ולא התייאשנו. זכריה שב אלינו "האווירה בישיבה במלחמת ערב שלום הגליל הייתה אוירה שמזכירה את מעשיו של טרומפלדור. כולנו הרגשנו איך הצורך לבוא לעזרתם של תושבי הגליל בוער בנו, והרצון להחזיר לתושבים את השקט והביטחון היו חזקים מאיתנו. הרי גם טרומפלדור הגיע לעזרת ארבעת ישובי הצפון ועל שמם נקראה בין השאר קרית שמונה, שבאותם ימים של טרום מלחמת שלום הגליל, סבלה מנטישת חלק מתושבי העיר הצורך לסכן את חייהם לטובת אחינו שבצפון, נתן בכולנו תחושה שאנחנו גוף אחד".

"זכריה יחד עם בחורי הישיבה עזב את בית המדרש. אני זוכר את העלייה לאוטובוסים באותו בוקר יום ראשון. כעת אחרי 37 שנים, הלב פשוט גואה ועולה על גדותיו. שהנה, עברו 37 שנים ולא התייאשנו. זכריה שב אלינו. ושבו בנים לגבולם!" אומר הרב מדן ומוחה דמעה.

"אני מבקש להודות לכוחות הביטחון" הוסיף הרב מדן.

"הודו לה' כי טוב. יש בי מלוא ההערכה והערצה לכוחות הביטחון של מדינת ישראל על הפעולה הזו וההצלחה הבלתי רגילה שלה. כמי שגרים בגוש עציון, וחוו קושי רב באיתור גופותיהם של לוחמי הל"ה, אנחנו יודעים מה המשמעות שגוויות שבות למנוחתם. הודו לה' כי טוב! שוב ושוב ושוב"

הטקס במוסקבה[]

Advertisement