אלגרו בסרדיניה

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":40.560473,"lon":8.311476,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":13,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":40.560473,"lon":8.311476,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":40.560473,"lon":8.311476,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":6,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":40.560473,"lon":8.311476,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

החץ על כיכר היהודים Piazza della Juharia

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - 16 במרץ 2008

"מגדל היבשה" ניצב במקום בו עמד "שער היהודים" משנת 1360

אלגרו (איטלקית Alghero) היא עיר בנפת סאסארי, בצפון-מערבה של סרדיניה באיטליה. העיר מכונה גם "ברצ'לונטה" (Barceloneta), היינו, "ברצלונה הקטנה", על שום המיעוט החי בעיר והדובר "אלגרס", ניב מזרחי של קטלאנית. מספר תושביה של העיר עמד בשנת 2009 על 43,831 איש.

ב"ריביירת האלמוגים" (Riviera del Corallo) הסמוכה לעיר ניתן למצוא אלמוג ים אדומים, אשר שימשו באמנות המקומית לאורך מאות שנים ועד ההווה. אלמוג אדום אף נראה במרכזו של סמל העיר, ויש הגורסים כי שמה של אלגרו בא מהמילה הלטינית "אלגריום" (Aleguerium), היינו אצות.

מפת העיר

גאוגרפיה ואקלים

הנמל

קאפו קאצ'ה (בקדמת התמונה) ופונטה ג'יליו (בחלקה העליון) משני צדדיו של מפרץ פורטו קונטה. אלגרו שוכנת על החוף שבאופק (מימין למעלה)

העיר יושבת לחופו של מפרץ רדה די אלגרו (rada di Alghero) בים התיכון. היא ממוקמת בצפון-מערבה של סרדיניה, כ-30 ק"מ דרומית-מערבית לבירת הנפה סאסארי. מצפון לעיר משתרע מישור נורה (Nurra) ומערבית לה שוכן מפרץ פורטו קונטה (Porto Conte) הנתחם על ידי שני חצאי האיים הקארסטים של קאפו קאצ'ה (Capo Caccia) ופונטה ג'יליו (Punta Giglio). המפרץ נמצא בשטח השיפוט העירוני של אלגרו, והוא ידוע במיוחד במערת הנטיפים מערת נפטון (Grotta di Nettuno) שנמצאת בקאפו קאצ'ה. ממזרח ומדרום לעיר משתרעת סדרה של גבעות נמוכות, חלקן ממוצא געשי.

האזור הבנוי של העיר מחולק לשני חלקים עיקריים המשתרעים לאורך החוף. שני החלקים מחוברים זה לזה בפרוזדור בנוי צר ברובע פיווראדה (Pivarada - ראו מפה), הגובל ממערב בים וממזרח בבית הקברות ובמפעל לטיהור שפכים. בחלק הדרומי של העיר נמצאים המרכז ההיסטורי השוכן על חצי אי קטן ואליו צמוד הנמל מצפון, ובחלק הצפוני שוכנים בתי המלון ובתי ההארחה של העיר.

האקלים באלגרו הוא "ים תיכוני" וטמפרטורות המכסימום הממוצעות נעות בין 14°C בחודש ינואר ל-29°C בחודשים יולי ואוגוסט. כמות המשקעים השנתית עומדת על 592 מ"מ בממוצע, והמשקעים יורדים בעיקר בחורף, החל באוקטובר ועד אפריל. החודש הגשום ביותר הוא נובמבר עם כמות משקעים ממוצעת של 104 מ"מ. רוחות הנושבות בדרך כלל ממערב מביאות אל העיר אוויר ימי וממתנות את הטמפרטורות בה.

היסטוריה

ממצאים מעידים כי התיישבות באתר שבו שוכנת אלגרו התקיימה כבר בתקופת האבן החדשה לפני כ-6,000 שנים. בסביבתה של העיר שוכנים הנקרופוליס של הנקרופוליס של אנגלו רויו ושל הנקרופוליס של סנטו פדרו, שבהם קברים בצורת היפוגאום המיוחסים לתרבות אוציירי (cultura di Ozieri). מאוחרים לאלה הם הקומפלקס הנוראגי של פאלמוורה ושל סנט'אימבניה , שניהם שרידים של התרבות הנוראגית של סרדיניה. אלגרו הייתה בין היישובים הפיניקים המוקדמים בסרדיניה, ועדויות מראות על קיומה של קהילת סוחרים פיניקים יציבה בסנט'אימבניה במאה ה-9 לפנה"ס. עוד נתגלה באזור פסלון ארד של אלילה כנענית מהמאה ה-10 לפנה"ס או ה-11 לפנה"ס.

COMPLESSO NURAGICO DI SANT'IMBENIA

הקומפלקס הנוראגי של פאלמוורה

הנקרופוליס של סנטו פדרו

הנקרופוליס של אנגלו רויו

עוד פרטים בפרק נפרד - מטה

השלטון הרומי

הגשר הרומי ליד פרטיליה - ויקיפדיה

השלטון הרומי שהחל באלגרו במאה ה-2 לפנה"ס הותיר אחריו ממצאים מועטים יחסית אך בעלי חשיבות. בסנט'אימבניה נתגלו שרידיה של וילה רומית שהוקמה במאה ה-1 לפנה"ס ונותרה בשימוש עד המאה ה-5. בווילה שני אגפים - האחד למגורים ובו עיטורים עשירים, והאחר יועד למשק הבית. מצפון לווילה נמצאו שרידיו של בית מרחץ רומי. בשנת 2007 התגלה נקרופוליס רומי סמוך לעיר ובו יותר מ-400 קברים, המתוארכים הן לתקופת הרפובליקה הרומית. ממצאים רומיים נוספים כוללים את הגשר ליד פרטיליה (Fertilia), וכן מקדש שהוקדש לפולחן המים ואשר הוקם על שרידיו של מקדש ובאר מים מהתקופה הנוראגית. עוד נטען שהעופרת ששימשה ליציקת פסל "הזאבה הקפיטולינית]]" נחצבה במכרה|מכרות הסמוכים לעיר. השלטון הרומי בא אל קיצו בעיר במאה ה-5 עם כיבוש סרדיניה בידי הוונדלים, ולאחר מכן כבשו אותה הביזנטים.

שלטון האיטלקית והספרדים

ביצורי העיר - ויקיפדיה

ביצורי העיר מצד הים - מראה מהים - המקור:ויקיפדיה

ראשיתה של העיר הנוכחית היא בשנת 1102 עת משפחת דוריה (Doria), מהמשפחות השולטות ב"רפובליקה של ג'נובה", הקימה בעיר מצודה ונמל. המושלים לבית דוריה שלטו בעיר במשך כ-250 שנה, למעט תקופה קצרה בשנת 1284 שבמהלכה נשלטה על ידי פיזה. במאה ה-13 הוקפה אלגרו בחומה. חומה זו לא מנעה את כיבוש העיר ב-ביום 31 באוגוסט 1353 בידי ממלכת אראגון בהנהגתו של פדרו הרביעי, מלך אראגון, לאחר שנחלשה עקב המוות השחור והרעב שהיכו בה. חומות העיר חוזקו סמוך לאחר מכן, והעיר יושבה על ידי קטלאנים וביניהם גם יהודים מחצי האי האיברי.

גירוש יהודי העיר האמידים ב-1492 היכה מכה קשה בכלכלת העיר, אך היא התאוששה בתחילת המאה ה-16 בסיועו של פרננדו השני, מלך אראגון, שהיה אותה עת מלך ספרד. פרננדו הרס את החומה המקורית של העיר שהייתה במצב מדורדר (כיום נותרו ממנה שרידים בודדים בלבד), והקים תחתיה את החומה הנוכחית. ב-1503 פרסם האפיפיור יוליוס השני בולה שהכריזה על אלגרו כמקום מושבו של בישוף. באותה הזדמנות הוחלט על הקמתה של קתדרלת מריה הקדושה (Cattedrale di Santa Maria), אולם עבודות הבנייה החלו רק ב-1567. בשנת 1652 היכתה מגפת דבר קשה נוספת בעיר, וזו לא מוגרה משך ארבע שנים.

בעת החדשה

מגדל היבשה - אנדרטה לחללי המלחמות

"הסכם אוטרכט" מ-1713 מסר את השליטה בסרדיניה כולה לידי בית הבסבורג. בכך בא לסופו השלטון הקטלאני באלגרו שנמשך 359 שנים, ואופיה הקטלאני של העיר כבר התקבע בה היטב. ב-1720 שוב החליף האי ידיים ונמסר לשליטת בית סבויה. אלגרו הייתה לחלק מממלכת סרדיניה, שהייתה למעשה איחוד בין סרדיניה לפיימונטה. בשנת 1821 היכה בעיר רעב אשר גרם להתקוממות תושביה, התקוממות שדוכאה אגב שפיכות דמים. חפיר חדש נחפר סביב חומת העיר כדי לשפר את הגנתה. ב-1861 הייתה סרדיניה ואלגרו עימה לחלק מממלכת איטליה.

בתקופת השלטון הפשיסטי באיטליה יובשו חלק מהביצות הסמוכות לעיר ושכונות חדשות קמו תחתן, אך המלריה הודברה באזור רק בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, הופצץ המרכז ההיסטורי של העיר וניזוק קשות, אך לאחר המלחמה הלכה אלגרו וביססה את מעמדה כעיר נופש וכמרכז תיירותי.

הניב הקטאלני

לרחוב אחד שתי שמות בשתי שפות

על אף שפחות מרבע מתושבי העיר דוברים בניב הקטלאני אלגרס (Alguerès או Algherese באיטלקית), לזהות הלשונית והתרבותית הקטלאנית נודעת חשיבות מיוחדת בעיר. מקורם של הקטלאנים בעיר הוא בהגירה רחבת היקף לאחר כיבושה בידי ממלכת אראגון ב-1353, שהתרחשה בד בבד עם התדלדלות האוכלוסייה המקומית בעקבות הדבר והרעב. בתוך זמן קצר הייתה הקטלאנית לשפה המדוברת בעיר, ושמרה על מעמדה זה עד למאה ה-20. עם זאת, לאחר מלחמת העולם השנייה החל פיחות במעמדה של הקטלאנית כתוצאת הגירה של סרדים אל אלגרו והפיכתה של השפה האיטלקית לשפה המדוברת בה, בהשפעת אמצעי התקשורת. לפי סקר שערכה ממשלת קטלוניה בשנת 2004, בעוד 59.2% מתושבי העיר דיווחו כי שפת אימם היא איטלקית, 83% מהתושבים הצהירו כי איטלקית היא השפה בה הם מדברים ביום-יום. 22.4% מהתושבים דיברו קטלאנית כשפת אם, אך רק 13.9% עשו בה שימוש מרכזי בחיי היום-יום. יתר תושבי העיר דיברו ברובם "סרדו" - 12.3% כשפת אם ו-2.8% כשפת היום-יום.

ב-15 באוקטובר 1997 קיבלה סרדיניה את החוק המחוזי בדבר קידומן ושימורן של התרבות והשפה של באי (promozione e valorizzazione della cultura e della lingua della Sardegna), ולפי סעיף 2(4) שבו: "div style="direction: ltr;"> "La medesima valenza attribuita alla cultura ed alla lingua sarda è riconosciuta, con riferimento al territorio interessato, alla cultura ed alla lingua catalana di Alghero..."

"="הכללים שנקבעו בענינן של התרבות והשפה הסרדית יחולו, בהתאם לאזור בו נוגעים הדברים, גם על התרבות והשפה הקטלאנית של אלגרו..."}} בעיר פועלים מוסדות אחדים שמטרתם לשמר את האלגרס, וביניהם "המרכז להכשרה פדגוגית מריה מונטסורי" (Recursos Pedagògics Maria Montessori) ו"המפעל התרבותי של ל'אלגר" (Obra Cultural de l'Alguer). עיריית אלגרו החלה מקיימת קורסים ללימוד אלגרס לעובדיה במטרה לאפשר לכל אזרחי העיר דוברי השפה לקבל מהם שירות בשפתם, וממשלת קטלוניה מעודדת גם היא את קידומה ושימורה של השפה ואת הקשרים התרבותיים בין אלגרו למספר ערים בקטלוניה. מאז 2004 פועלת בעיר תחנת טלוויזיה בקטלאנית הנקראת Catalan TV, וכל חמש הערים שאיתן יש לאלגרו הסכמי ערים תאומות שוכנות באזורים דוברי קטלאנית.

שילוט הרחובות ברחבי העיר הוא דו-לשוני. ברוב חלקי העיר מתורגמים שמות הרחובות מאיטלקית לקטלאנית והכיתוב מופיע בשתי השפות, אולם במרכז ההיסטורי לא נדיר למצוא מקרים שבהם אין קשר בין שמו הקטלאני ההיסטורי של האתר לשמו האיטלקי החדש יותר. וכך "דרך רומא" (Via Roma) האיטלקית היא "רחוב המסחר" (Carrer de la Merce) בקטלאנית (ראו תמונה).

תחנת הרכבת

תחנת הרכבת

קו רכבת ובו מסילה בודדת מחבר את אלגרו לסאסארי. הקו מתחיל בתחנת אלגרו-סנט'אגוסטינו (Alghero-Sant'Agostino) שברובע פייטראיה (Pietraia) בצפון העיר, ומטפס מגובה של תשעה מטרים עד לסאסארי השוכנת ברום של 176 מטר מעל פני הים. קו הרכבת מיושן, אינו מחושמל והמסילה צרה (950 מ"מ). הוא מופעל בידי חברת הרכבות של סרדיניה (Ferrovie della Sardegna) בתדירות של עד 11 רכבות ביום בכל כיוון, העושות את 30 הק"מ בין שתי הערים בכ-35 דקות. בימי ראשון ובחגים הרכבות אינן פועלות, והתנועה בין הערים מוחלפת בשירות אוטובוסים, היוצאים מתחנת הרכבת. קו הרכבת שאורכו המקורי היה 35 ק"מ נחנך ב-1 במרץ 1889, והרכבות הונעו בקטרי קיטור עד שהוחלפו בקרונועי דיזל לאחר מלחמת העולם השנייה. באלגרו שתי תחנות רכבת נוספות במרכז העיר - אלגרו-סאן ג'ובאני (Alghero-San Giovanni) ואלגרו-פורטו (Alghero-Porto) - אך אלה יצאו משימוש בשנת 1988 בשל הפרעת תנועת הרכבות לתנועת כלי הרכב בעיר, והקו קוצר בחמישה ק"מ.

אתרי העיר

הביצורים

הטיילת על חומת מרקו פולו לאורך חופה המערבי של העיר העתיקה

העיר העתיקה של אלגרו, המכונה גם המרכז ההיסטורי, שוכנת על חצי אי קטן המחובר אל היבשה בצידו המזרחי. צורתו של הרובע כשל מלבן שאורכו 500 מטר לערך ורוחבו 300 מטר. במקום זה קמה המצודה הראשונה של העיר בשנת 1102, והרובע בוצר לראשונה על ידי אנשי ג'נובה במאה ה-13. חומות אלה שופצו במחצית השנייה של המאה ה-14 לאחר הכיבוש הקטאלני, אך נהרסו - החומות והמגדלים הנוכחיים הם מתחילת המאה ה-16. כ-70% מהחומות השתמרו היטב בכל צדדי הרובע הפונים אל הים, ורק בצד המזרחי הפונה אל היבשה נותר מהן קטע קצר. מערכי הביצורים קרויים על שמות מגלי עולם - בדרום נמצאת חומת כריסטופר קולומבוס, במערב חומת מרקו פולו ובצפון חומת אנטוניו פיגפטה וחומת פרדיננד מגלן. בצפון גובל הרובע בנמל העיר, ורציפיו בחלק זה נקראים רציף הבריאות (Banchina sanita) ורציף המכס (Banchina dogana).

הביצורים

מגדלי העיר

סביב הרובע ניצבים שבעה מגדלים, ואלה הם (ממזרח בכיוון השעון):

• במגדל שער היבשה (Porta Terra) או מגדל השער (Portal)‏‏ שוכנת כיום חנות מזכרות, וממנה ניתן לעלות לתצפית על העיר. המגדל הקיים נבנה על בסיסו של מגדל קודם שכונה בשם "מגדל היהודים" (Torre degli Ebrei). מגדל היהודים נבנה בשנת 1360 על ידי יהודי העיר במימון יהודי קליארי. בשער המעוצב בסגנון גוטי ניצבת מצבה לזכר חללי מלחמת העולם הראשונה.
• מגדל סן ג'ובני (San Giovanni או Sant Joan).
• מגדל סוליס (Sulis) או התקווה המלכותית (l'Esperó Rejal).
• מגדל סן ג'קומו (San Giacomo או Sant Jaume).
• מגדל אבק השריפה (Polveriera או Polvorera).
• מגדל סנט'אלמו (Sant'Elmo) או המדונינה (Madonnina).
• מגדל גריבאלדי (Garibaldi) או מגדל המדלנה (Maddalena).

תמונות השערים - ויקישיתוף

מגדל סן ג'קומו

מגדל אבק השריפה צילם:Mihai Sorin Sirbu

מגדל סוליס בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה צילם:Stahlkocher

חומת פיגפיטה ובה מגדל סנט'אלמו (משמאל) ומגדל אבק השריפה (בתווך) צילם:Stahlkocher

האתרים הפרהיסטוריים ליד אלגרו

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"700px","centre":false,"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":false,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(A) necropoli di Anghelu Ruju\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(A) necropoli di Anghelu Ruju\n","link":"","lat":40.632372,"lon":8.326436,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(B)Necropoli di Santu Pedru\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(B)Necropoli di Santu Pedru\n","link":"","lat":40.487472,"lon":8.518986,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(C)Complesso nuragico di Palmavera\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(C)Complesso nuragico di Palmavera\n","link":"","lat":40.595592,"lon":8.242878,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(D) Nuraghe di Sant'Imbenia\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(D) Nuraghe di Sant'Imbenia\n","link":"","lat":40.622845,"lon":8.196397,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(E\u05c2) \u05d4\u05de\u05d6\u05d1\u05d7 \u05d4\u05e4\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d9\u05e1\u05d8\u05d5\u05e8\u05d9 \u05d1:Monte d' Accoddi\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(E\u05c2) \u05d4\u05de\u05d6\u05d1\u05d7 \u05d4\u05e4\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d9\u05e1\u05d8\u05d5\u05e8\u05d9 \u05d1:Monte d' Accoddi\n","link":"","lat":40.790649,"lon":8.448855,"icon":""}]} הצב את העכבר על החץ ותקבל את שם האתר

A - הנקרופוליס של אנגלו רויו (necropoli di Anghelu Ruju) הוא נקרופוליס המיוחס לתרבות אוציירי שפרחה בסרדיניה החל באלף ה-4 לפנה"ס. בנקרופוליס 38 קברים המתוארכים לתקופה שבין 3500 ל-1800 לפנה"ס, והחצובים בשכבת אבן הגיר. B -הנקרופוליס של סנטו פדרו' (Necropoli di Santu Pedru) מתוארך גם הוא לתקופה שבין 3500 ל-1800 לפנה"ס. בהיפוגאום זה 12 קברים, שאליהם מוליך פרוזדור ארוך המסתיים באולם המרכזי. צורתו של האולם המרכזי היא כשל מלבן, תקרתו נתמכת בשני עמודים וסביבו חמישה חדרי קבורה משניים. C - הקומפלקס הנוראגי של פאלמוורה(Complesso nuragico di Palmavera) -מתוארך לתקופה שבין המאה ה-15 למאה ה-8 לפנה"ס. בחלקו המרכזי של האתר שני מגדלים, ומחוץ לחומה המקיפה אותם שוכן יתר הכפר שבו היו לפחות 150 בקתות. הבקתה הגדולה בכפר יועדה למפגשי התושבים, ובה ניצב דגם של מגדל אבן קדושה (Baetylus) שייצג את הנוראגה ואת חשיבותו הדתית והחברתית. D- הנוראגה של סנט'אימבניה (Nuraghe di Sant'Imbenia), המתוארך לתקופה שבין המאה ה-15 למאה ה-5 לפנה"ס, בנוי בצורת ריבוע ובליבו ניצב המגדל הראשי. שני המגדלים המשניים, מהם נותר רק הבסיס, ניצבו סמוך לכניסה לאתר בפינתו הדרום-מזרחית. תושבי הכפר עסקו באמנויות שונות, ועמדו בקשרי מסחר עם הפיניקים, ועדות לכך מצויה בקרמיקה יוונית ופניקית שנתגלתה במקום. E - המזבח הפרי היסטורי ב:Monte d' Accoddi - מזבח ענק, עשר מטר גובהו וכבש ענק עולה אליו ממערב. מימדיו 40 מ' על 40 מ'. קיימת הסכמה שמדובר באתר פולחני. הזמן המשוער היא התקופה הניאוליתית - מקביל לתקופת הברונזה הקדומה - האלף השלישי לפני הספירה. אדם זרטל סבור כי מבנה זה והמבנה בהר עיבל נבנו לפי העקרון הזיקוראתים הבבלי, הוא מגדל בבל המקראי. [Altare preistorico di Monte d' Accoddi ראו כאן פרטים נוספים]

ביקורים באתרים לפי מידע מלשכת התיירות, ממרץ 2015, בעקבות חפירות ארכאולוגיות שני אתרים סגורים לביקורים ואלו הם: La Purissima/Carbia and Sant’Imbenia

טיולים מאורגנים:

Sardinia is also famous for its extraordinary archaeology. The most famous and most mysterious period is the Nuragic, which left behind incredible evidences of its civilization: not just Nuraghe, that is, but also giants’ tombs, sacred springs, and domus de jana.

NaturAlghero offers you archaeological itineraries to get to know some of the more incredible prehistoric realities of Sardinia.

Voyage through the archaeology of Sassari:

from the prehistoric altars to nuragic villages.Monte d’Accoddi is a pre-nuragic area, unique in the entire Mediterranean basin, which has been compared to a Mesopotamian ziggurat because of its distinguishing features. It contains a religious altar, remains of villages from different epochs, menhirs, and religious stones, unparalleled elsewhere in Sardinia.

הנקרופוליס של אנגלו רויו is the second underground necropolis of Sardinia. It was excavated beginning *in the third millennium BC and it has been used until the Roman period. It contains 37 tombs, sculpted with structures that recall the homes of the living and with numerous magic and religious symbols.

הקומפלקס הנוראגי של פאלמוורה - situated inside the Porto Conte Park, is a wonderful example of a Nuragic[[*village. It was developed in 1500 BC. The site includes a closed Nuraghe, circumscribed by a large barbican, and a village with about fifty huts. One of the more notable huts is that of the Reunions, which had both civil and religious functions.

• naturalghero

מערת נפטון

ראו ערך מורחב:מערת נפטון

מערת נפטון (באיטלקית: Grotta di Nettuno) היא מערה השוכנת בבסיסו של קאפו קאצ'יה (Capo Caccia), מצוק העשוי מסלעי גיר ודולומיט, סמוך למפרץ פורטו קונטה בצפון-מערב סרדיניה, בקרבת העיר אלגרו.

עקב חדירת מי גשמים נוצרו בחלל המערה נטיפים וזקיפים. בניגוד למערות נטיפים אחרות, עקב סמיכותה של המערה אל הים נוצרו בה ברכות מים מלוחים אשר מפלסן זהה למפלס פני הים. קרני האור המגיעות אל המערה מהפתחים יוצרות שילוב של מראות צבעוניים באולמות המערה בהתאם לשעות היום. אורך מסלולי המערה מגיע ל-4 ק"מ אך רק 580 מטר מהם פתוחים לקהל.

הכניסה והיציאה מהמערה היא אחת ושוכנת בגובה של מטר בודד מעל פני הים. דרך כניסה זו מתאפשרת ההגעה אל המערה לבאים דרך הים ולאלה היורדים אליה דרך שביל בן 656 מדרגות לאורכן של המצוק, המכונה "אסקאלה דל קבירול" (Escala del Cabirol - "מדרגות העז"). בעת סערה אין אפשרות להגיע למערה כלל, לא דרך הים ולא דרך השביל היבשת

יהדות אלגרו

• ראו ערך מורחב : יהדות אלגרו

רחוב היהודים Carrero dels Hebreus במפת העיר הרחוב מופיע בשם :vicolo bertoloti

רחוב היהודים - הסימטה

כניסה לבית מפואר ברחוב via sant'erasmo - ארמון קארקאסונה

יהדות אלגרו זכתה לפריחה מיוחדת במחצית השנייה של המאה ה-14. בית כנסת נבנה בעיר בשנת 1381, והורחב בשנת 1438. בית קברות היה קיים כבר בשנת 1383, והוא הוגדל בשנת 1435. בשנת 1390 הגיע לעיר הרופא וחכם הקבלה יהודה בן דוד מהעיא מרסיי שבצרפת. הוא נבחר לרבם של יהודי קליארי, ושימש בתפקיד לפחות עד 1408, וכן מונה כשופט לכל יהודי סרדיניה.

במהלך המאה ה-15 עלתה חשיבותם של יהודי העיר, והקהילה אספה 1,600 דוּקָטים לצורך פיתוח המכרות באי. שני יהודים אחרים מימנו את חיזוק חומות העיר בשנת 1423. ב-1467 מונה משה די קרקאסוני על ידי המשנה למלך לממונה הראשי על "בית המשפטים" של העיר. יחד עם אחיו, נינו קרקאסוני, עסק במתן הלוואות ששימשו לבניית אוניות מלחמה ואספקה לצבא. שמואל קרקאסוני ויעקב הכהן היו ראשי הקהילה, ובנו את בית הכנסת הגדול בשנת 1454. לפי סברה אחת בני משפחת קרקאסוני, אשר לא רצו לאבד את ממונם, המירו את דתם עת גורשו יהודי סרדיניה ב-1492.

אחת הסימטאות היוצאות מרחוב ארזמוס, מול הקתדרלה, מכונה בשם "קררו דלס הבראוס ("Carrero' dels Hebreus"), היינו, רחוב היהודים. היום אין בעיר קהילה יהודית.

לקריאה נוספת

• יהודה דוד אייזענשטיין, אוצר ישראל - אנציקלופדיא לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו חלק רביעי, הוצאת ספרים "שילה" - ירושלים. ערך "סרדיניא"
• בצלאל רות, תולדות היהודים ברומא, הוצאת מסדה, תל אביב, 1962
• לוצ'אנו טאס, יהודי איטליה, ספריית מעריב, תל אביב, 1978

• Annie Sacerdoti, Guida All'Italia Ebraica, Marietti, Casale Monferrato, 1986

קישורים חיצוניים

• תמונות מרציף מרקו פולו - ויקישיתוף
• ביקור בשנת 2015 - ויקישיתוף
• תמונות מהסיור בשנת 2015
• תמונות מסיור בשנת 2008
• תמונות מאלגרו והסביבה - ויקישיתוף
• האתר הרשמי
• לשכת התיירות העירונית
• קובץ מקיף של לשכת התיירות המקומית אודות ההיסטוריה של העיר ואתריה - (קטלאנית, איטלקית)
• מפת העיר
• מפת העיר העתיקה
• אתר הדיוקסיה אלגרו-בוסה

תחבורה

• אתר שדה התעופה של אלגרו
• חברת הרכבות של סרדיניה
• אודות נמל אלגרו

אתרים אחרים

• פורטל מקומי (איטלקית)
• פורטל מקומי (איטלקית)
• מדריך בלתי תלוי לאלגרו (אנגלית)

פנורמה של אלגרו משובר הגלים של הנמל. העיר העתיקה ומגדל הפעמונים של הקתדרלה מימין