סודו של סיסרא

סודו של סיסרא - מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה הוא ספרו של אדם זרטל ארכאולוג ומרצה לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה. זרטל הוא בן קיבוץ עין שמר, למד כלכלה וחקלאות מטעם הקיבוץ. במלחמת יום הכיפורים סייע בניהול צליחת תעלת סואץ ונפצע קשה. לאחר שחרורו מבית החולים החל בלימודי ארכאולוגיה.

זרטל ערך סקרים ארכאולוגים בהר מנשה והר אפרים. חפר בלכיש, ארובות (נרבתא), ובאל-אחוואט שבנחל עירון. עיקר פרסומו בא מחפירת האתר בהר עיבל, בו זיהה מזבח ישראלי. על פי פרשנותו זהו המזבח סביבו נערך טקס הברית המוזכר בספר יהושע. את קורות התגלית והתייחסות הממסד האקדמי אליו סיכם זרטל בספרו "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל".

הספר "סודו של סיסרא" בא להציג בפני הקורא את שיטת עבודתו של הארכאולוג: כיצד הגיע לאתר המצפה לחשיפה, סקירת מחקרים שנעשו באותו אזור, חפירות ראשונות במקום, גילוי ממצאים ראשוניים, חילופי דעות עם מומחים מדיסציפליניות שונות (דמוגרפיה, חקלאות, תעשייה ואפילו חקר מתכות) ובהמשך, השלמת החפירות וביסוס תאוריה על מהותו של האתר.

ספר זה עוסק בחפירות באתר אל-אחוואט ובמסקנה שייתכן ומדובר בעירו של סיסרא, שמוצאו מגויי הים, כנראה העיר סאסארי (בעל הצליל הדומה) מסרדיניה.

ראו גם: שמואל פישר שריד לעם קדום

• 

  אלכס בעקבות סיסרא - באים אל הפרופסורים בסרדניה

האגן המזרחי של הים התיכון

פרק המבוא דן במהלך ההיסטוריה האנושית בעת- העתיקה ב"צד המזרחי של הים" - שם פעלו הממלכות המפורסמות: מצרים, יוון ורומא. אם נצמצם את הדיון לחוף המזרחי, מה שמכונה הלבנט, נגלה שמפנים הארץ, המדבר ו ה"קשת הפוריה", הגיעו עמים, בינהם גם שבטי ישראל - ממזרח והחיטים - מהצפון. "גויי הים הגיעו לאזור ממערב: איי יוון, כרתים וקפריסין ואיטליה - סיציליה וסרדיניה . האחרונים הביאו למהפכה: הוקמו ערי-מדינה ושלטון אימפריאליסטי - דוגמא לכך הפלשתים. היה להם קשר עם האימפריה המצרים, לה היו משועבדים חלק מהזמן.

זרטל, בעקבות החפירות, ניסה לאתר שרידים ארכאולוגיים של גויי-הים, אבל פרט לממצא זניח לא העלה דבר. מה שכן נמצא, היה מה שכתבו עליהם המצרים והעבריים (בתנ"ך). הוא מבחין בין הפלישתים לבין גויי-הים הצפוניים, שהם נושא מחקרו, עליהם לא גילה דבר. וכך הגיע למסקנה כי אוכלוסייה זו ניתנת להבחנה באמצעות המבנים המיוחדים: דתיים ואחרים. ומכאן מתחיל סיפורו.

האתר - אל-אחוואט בארץ ישראל

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.487685,"lon":35.09307,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":17,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.487685,"lon":35.09307,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.487685,"lon":35.09307,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":11,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.487685,"lon":35.09307,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

(פרק 3 עד 8)
ראו גם ערך מורחב:אל-אחוואט

אל האתר אל-אחוואט הגיעו בשעה שערכו את סקר הר מנשה. כך הגיעו לרצועה בין נחל עירון לבין ה"קו-הירוק" - אזור שלא זכה בעבר לחשיפה ארכאולוגית. בנובמבר 1992, כאשר המשלחת חיפשה מקום לסעוד בו, ליד הישוב קציר, התגלה להם אתר ובו ערמות אבנים גדולות ולידם חרסים מתקופת שבטי בני-ישראל. האזור היה ריק מאתרים מתקופה זו ולכן עורר סקרנות. בסופו של דבר, הסתבר כח מדובר בעיר גדולה יחסית עם חומות מסביב -0 ברוחב לא מקובל - כחמישה מטר. בעיר רבעים, אשר חומות מפרידות בינהן. שער העיר היה ייחודי מסוגו. וכך החלו החפירות באתר.

פסל מתרבות נוראגנית בסרדיניה - סיסרא !

האם גויי הים הגיעו לארץ ישראל מסרדיניה ?

{{פרקים 9 ו-12 על סרדיניה ופרק 15 על קורסיקה)
ראו ערך מורחב:האם גויי הים הגיעו לארץ ישראל מסרדיניה ?

אדם זרטל אעלה בספרו את ההשערה כי גויי הים הגיעו לארץ ישראל מסרדיניה ?. המסקנה התגבשה בעקבות הדמיון במבנים שנמצאו באתר בנחל עירון (ועוד אתרים בודדים נוספים בסביבה) לבין האתרים בסרדיניה.

לדעתו, ייתכן כי אתר אל-אחוואט הייתה עירו של סיסרא שר צבא יבין, מלך כנען, שנלחם בימי השופטים בדבורה הנביאה ובברק בן אבינועם שהנהיגו את עם ישראל. כפי שנאמר בספר שופטים

	וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ. (ד',ו'-ז')

אדם זרטל בחן את האפשרות כי מוצאו של סיסרא הוא מגויי הים, מסרדיניה. בספר הוא מספר על הרעיון, על הקשר שיצר עם ארכאולוגיים באוניברסיטת קליארי באי סרדיניה, על השתתפות סטודנטים מהאי בחפירות בנחל עירון, על ועל ביקורו באי ובאתרים הדומים לאלו שנמצאו בארץ ישראל.

האתר הראשון שזרטל ביקר בו: Bruncu Madugui

שרידים מהאתר

בְּרוּנְקוֹ-מָדוּגוּי (Bruncu Madugui), אתר פְּרוֹטוֹ-נוּרָאג (Proto-nuraghe), היה האתר הראשון שזרטל ביקר בו.

הפְּרוֹטוֹ-נוּרָאג (Proto-nuraghe) היא תרבות שהתפתחה באמצע האלף השני לפנה"ס-סרדיניה בין 1600 לבין 1,330 לפני הספירה . משלב אחד בתרבות זו היא הגיעה לשלב המתקדם של התרבות נוראגנית, עד שהקיפו כ-7,000 אתרים ברחבי האי.

מסקנתו של זרטל הייתה:המבנה גדול מאלו שנמצאו בארץ, "ניתן לקבוע בזהירות שהדמיון הארכיטקטוני קיים ועומד".

האתר הבא: סוּ-מוּלִינוּ

מראה האתר על האתר - כולל מידע נוסף

הנוראג סוּ-מוּלִינוּ (Nuraghe Su Mulinu) נמצא מדרום לכפר וִילהנוּבָפְרַנְקָה Villanovafranca. הוא משתרע על שטח של 80 על 50 מטר בקרוב. הוא בנוי אבני גיר קטנות כמו באל-אחוואט. הדמיון בולט למדי.

בתוך מגדל נמצא דוגמא היחידה של מזבח nuragico מתקופה הברזל המוקדם מאבן מגולפי מוטיבים אנכיים עם בובה בדמותה של אלת לונה.

בית המושל

(פרק עשירי)

ראש יעל מגולף בשנהב מ"בית המושל" - העלתה Hanay

במסגרת החפירות באתר, זרטל זיהה את הית המושל. על רצפתו נמצאו שרידים, אשר עשויים לסייע באיתור תושבי המקום. חלקם היו ממצרים, כמו העיטורים (ראו תמונה משמאל).עדיין נשארה פתוחה שאלת זהותם של תושבי האתר וקשריהם למצרים - הכוח העיקרי ששלט בותה עת בארץ כנען.

מה שכן, הם מעידים על התקופה, עת השלטון המצרי בארץ כנען - במחצית השנייה של תקופת הברונזה המאוחרת: מאמצע המאה ה-13 עד מחצית המאה ה-14. נראה ששימשו כעיטור יוקרתי לקנקנים במסגרת המסחר הפרעוני. כן נמצאו באתר: חרפושית -עליה נחרטו, כנראה תניני-יאור ולידם צמח הנראה כגומא הפפירוס וחותם מלבני מאבן שחורה. הממצאים היו בחלקם מצריים ובחלקם מהצפון -מהחיטים.

"גויי הים"

שרטוט תבליט הקרב בין רעמסס השלישי לגויי הים על קיר המקדש במדינת האבו - הם נראו כקבוצת פושטי ים שהגיעה לחופים המזרחיים של הים התיכון, וניסתה לחדור למצרים

אדם זרטל ראה בשרדנה בתור אחת האוכלוסיות הפוטנציאליות לאיכלוס האתר. הם היו חלק מגויי הים - להבדיל מן הפלישתים שהתנחלו בשפלה הדרומית של ארץ ישראל.

גויי הים הוא שם כולל לקבוצות עמים חמושות שפשטו במאה ה-13 לפנה"ס ממערב הים התיכון על התרבויות המבוססות במזרחו - הפיניקית, החיתית, המיקנית (ביוון העתיקה) והמצרית.

במשך הזמן, הורחב השימוש במונח "גויי הים" לתיאור אותם עמים שהגיעו בדרך הים לחופים המזרחיים של הים התיכון גם לפני תקופה זו, ושישבו בו גם לאחריה, ותרבותם מקורה בים האיגאי ובאיי הים התיכון. סברה מקובלת היא שפשיטות גויי הים, שהיו מצוידים בנשק ברזל מול הברונזה של התרבויות הוותיקות, הן שהביאו , בין השאר לדחיקת מצרים מארץ כנען.

מכאן עבר זרטל לדון בשאלה:

• מה הניע את השרדנה לצאת מהאי ולצלוח שלושת אלפים ק"מ בים התיכון על מנת להגי ללבנט ?
• האם אכן יש דמיון בין הארכיטקטורה המונומנטלית של סרדיניה לאלמנטים שלנו .
• וכיצד מתחבר כל הרעיון יחד ?

וכך עברה עוד תקופה, כאשר אנשי סרדיניה חפרו באתר אל-אחוואט שבנחל עירון והישראלים שבו לחפור בסרדיניה.(בספר הובאו רישומי יומן של המחבר - מומלץ!)

אתר השרדנה ליד כרם מהר"ל - נקודת גובה 146

(פרק 14 לספר)
ראו ערך מורחב:אתר השרדנה ליד כרם מהר"ל - נקודת גובה 146

האתר - צילום:ויקי עמוד ענן

אתר השרדנה ליד כרם מהר"ל קשור כנראה לישוב שנמצא ב"אל-אחוואט" הסמוכה לקציר (20 ק"מ ממנו). אתר 20 במפה 31 (דליה) בסקר רשות העתיקות (קשור). חומות גבוהות ובמרכז האתר רגם אבנים ענק (בתמונה, מגדל?). מצאתי גם חציבה מרובעת מזרחית לרגם, אולי חלק מגת (ראה הסקר). עמוד ענן

העניין של זרטל באתר החלה בשאלה הם השרדנה התיישבו רק בישוב אחד, מה לא נראה סביר. ובמקרה, הגיע אליו מימצאים מסקר ארכיאולוגי של יעקב עולמי שנערך בשנת 1981 וכך הגיע לידי ההשערה כי קיים דמיון ניכר למימצאים באתר "אל-אחוואט": ערמות האבנים הגדולות וכן הקרמיקה (תקופת הברזל +). אמנם מסקנות עולמי, כפי שראינו לעיל, שמדובר באתר ישראלי. אך זרטל המשיך בגיבוש דעתו לאחר איסוף עוד קרמיקה והמוזרות של "החצרות" הארוכות והצרות.

לסיכום, זרטל מוצא עוד 3 אתרים דומים בסביבה, כבר יש קבוצה של אתרים ועד לאחר "אל-אחוואט" - 20 ק"מ משם - אפשר כבר לשער את קיומה של "טריטוריה" של השרדנה.

גיחה לאי הצפוני - קורסיקה

(פרק 15 לספר)
ראו ערך מורחב':קורסיקה - ביקורו של אדם זרטל

זרטל בקר בשני אתרים באי הצפוני וזאת על בסיס הידוע על תרבות האי: התרבות הטוראנית.

מסקנתו היית שעד שלא יוכח אחרת נראה כי מדובר בקבוצות קטנות או קטנטנות של אוכלוסייה, שהגיעו להרים המיוערים הללו ממקור בלתי ידוע, באלף השני לפני הספירה, ונשאו עימם מסורת בנייה נוראגית.

חזרה לסיסרא

(פרק 16)

מבט על העיר סאסארי - Uploaded by Daygum

מתחילת קריאת הספר הוצג הרעיון ש"Sisera" (בתרגום הלועזי) בהקשר ל"וַיִּמְכְּרֵם ה', בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן, אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר; וְשַׂר-צְבָאוֹ, סִיסְרָא, וְהוּא יוֹשֵׁב, בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם (שופטים פרק ד',2) נובע משם העיר "סאסארי (איטלקית Sassari; סאסרזה Sassari; סרדו Tàthari או Tàtari; קטלאנית Sàsser; ספרדית עתיקה Saçer) היא עיר בבנפת סאסארי, בצפון-מערבו של האי והמחוז האוטונומי סרדיניה באיטליה". זרטל הצביע על כך ששם של אנשים, לעיתים מקורו בשם של אתר גאוגרפי. יחד עם זאת, אין הדבר חד-משמעי. וכך הוצגו בפרק ממצאים המחזקים את הקשר בין "Sisera" לבין "Sassari".

הניתוח מרתק, מומלץ לקריאה, וזרטל הציכ את השרשרת הבאה:

• "סאסרזה Sassari" - לא הבנתי מהספר אם זה היה שם המקום בתקופה הנוראגית.
• באי היווני כרתים נמצא לוח ועליו נרשם: "סייסארא - Saisara" מהמאות ה-13 וה-14 לפנה"ס (מלחמת סיסרא בבני ישראל - המאה ה-12 לפנה"ס. באתר נמצאו כלי חרס שמקורם בתרבות הנוראגית.
• "סיסרואה Si-sa-ru-wa" - בשפה האוגרית, אולי מושבה שרדנית
• ואחרון ""Sisera" הוא סיסרא

המעבר, מהקדום למאוחר: סרדיניה, כרתים המושבה השרדנה באוגרית וההמשך בחרושת הגויים - קיראו בפרק הבא. והוא מסכם את ההשערה:"סיסרא היה מפקד צבאי ממוצא שרדני, שמקום מושבו בחרושת הגויים - לדעת זרטל היא אל-אחוואט

היכן "חרושת הגויים ?

(פרק 17)

המפה נטענת...

{"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"auto","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.764903,"lon":35.060806,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.764903,"lon":35.060806,"icon":""}]}

זירת הקרב: "חרושת גויים" היא ת"תל קיש" סומנה בחץ במרכז המפה - למטה - הר תבור, צפונה מעפולה

זירת הקרב בין ברק בן אבינועם לבין סיסרא: באופק - גבעה ירוקה נמוכה היא "תל קשיש" מאחוריה בתי השכונות "אלרואי" ו"קרית חרושת", בתחום טבעון - קדימה - עמק יזרעאל ואפיק נחל קישון

ביסוד הניתוח של אדם זרטל הוא הניח שברק בן-אבינועם "מושך" את צבא סיסרא מחרושת הגויים אל מקום הקרב בנחל קישון (שופטים ד', ז';י"ד). אם מדובר ב"משיכה" הרי האתר בתל-קיש אינו מרוחק מנחל קישון. נימוק נוסף "חרושת" - הכוונה לאזור הררי ותל-קיש אינו כזה.כמו-כן, זרטל מציין כי למרכבות חייב להיות בסיס קבע ולכן חייב להיות אתר כזה.

בפרק 18, זרטל דן בצרוף "חרושת-גויים" ולדעתו למונח "גויים" יש משמעות מיוחדת אלו הם "גויי-הים" - הצפוניים (לא הפלישתים). סקירת הממצאים הארכיאולוגגים באזור השומרון הצפוני (נחל עירון), הכולל את עיר החוף דור והעיר בעמק יזרעאל המערבי-דרומי יוקנעם, עשויה להביא למסקנה כי מדובר ב"טריטוריה גאוגרפית-אתנית של "גויי הים" - הצפוניים.

נגיע לפרק 19, הדן ב"דרך אל הקרב". זרטל סבר כי "תימצא הלימה" בין תאור הקרב לבין המציאות הארכיאולוגית בשטח.

תחילה זרטל הציג את הרקע ללחימה: עמק יזרעאל - מוקד התיישבות כנעני שחצץ בין שבטי הצפון לבין נחלת שבט מנשה. מכאן גם קושי המעבר בין שני החלקים כמתואר בשירת דבורה:"בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ, אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. (שופטים,ה',ו). בקיצור, יש סיבה ללחימה.

השלב הבא בדיון הוא המרכבות. אם חרושת-הגויים היא באל-אחוואט, בבקעת עירון, איך הגיעו המרכבות בדרך "ואגי ערה" של היום (ביחוד הקטע הצפוני) למישור עמק יזרעאל. לדעתו הגיעו לשדה הקרב מפורקות. כמו כן, מספר המרכבות 900 נראה סימלי בלבד. הוא לא רואה בהעדר שרידים פיזיים למרכבות ולקיום מתקני אחסון סוסים סיבה לשלילת ההשערה.

שדה הקרב והסיכום

קטע ממפה viii - בתחתית המפה ג'נין - מקום הקרב המשוער Nahr_el_Mukutta

בפרק 20, לפני האחרון, אדם זרטל עסק במיקום הקרב. בדיון על כך הוא נעזר במפת PEF משנת 1879 המציינת ת מצבו של עמק יזרעאל בטרם הגיע אליו ה"קידמה" (ראו משמאל). המיקום המשוער תואם את "מי-מגידו", אליו מגיעים דרכים מבקעת עירון. ממפה המופיע בספר (עמוד 278) נראה כי האתר ממרק שווה בין הר תבור - מקום ריכזו שבטי ישראל לבין אל-אחוואט (מקום משוער של חרושת הגויים) - מושב סיסרא. זרטל מציין כי המונח "ומשכתי" מתאים לפעולה הננקטת מהר תבור דרומה לכיוום בקעת עירון.

נקודה נוספת, בשירת דבורה נאמר:"נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם, נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן;" (ה',כ"א). זרטל תיאר אירוע משנת 2006 כאשר "שבר ענן" גרם לשטפון לאורך 6 ק"מ מצומת אום אל-פחם עד לצומת מגידו. זרמי השטפון הרסו את ישובי הסביבה.

ולסיום, ייתכן כי ברק השמיד את המרכבות ביציאה ממעבר-עירון - אתר מתאים לפעולה זאת.

הקשר נוסף בין שירת דבורה לבין "גויי הים" זרטל מצא בביטוי "שריד לאדירים". לדעתו, המקור הוא מתרבות יוון הקדומה ו"אדירים" הם גויי היםהצפוניים, אלו השרדנה מסרדיניה.