סתוונית

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

סתוונית (שם מדעי: Colchicum, ניקוד:סִתְוָנִית) היא סוג ב הסתווניים (Colchicaceae), בעבר שויכה למשפחת השושניים). מיני הסתוונית הם גאופיטים הנפוצים במערב יבשת אסיה ובחלקים מחופיו של הים התיכון. לפרחי הסתוונית שישה [עלי עטיף, שישה אבקנים, ושלושה עמודי עלי. שחלת]]הפרח נמצאת מתחת לאדמה.

עלי הסתוונית, הפקעת שלה והזרעים שלה הם רעילים, בהכילם את האלקלואיד קולכיצין (Colchicine). לשורשים והזרעים מיוחסות סגולות רפואיות זה זמן רב, שכן מפיקים מהם מנות קטנות בהן משתמשים כתרופה לטיפול בשיגדון.

הסתוונית בישראל[]

שמה העברי של הסתוונית ניתן לה ככל הנראה בהשראתו של המין הנפוץ באירופה, Colchicum autumnale (סתיו בלטינית - Autum). הצורה 'סתוונית' מקורה במשנה, שם הוזכר "חומץ סתווניות" (משנה, מסכת תרומות, י"א, ג). מאז, הוצעו כמה וכמה שמות לפרח זה, שהסתמכו על עובדות שונות ומיוחדות. לדוגמה, אפרים הראובני, בוטנאי ישראלי, הציע את השם "מבשר החורף", שהוא תרגום מילולי של שם הפרח מערבית. ב-1929 הפרח הוזכר ביומן-נוער, ושם הוא מכונה "סתווית" ואף "בר-יורה", בשל הופעתו לאחר הגשם הראשון, הלא הוא היורה. באותה שנה ציין מורה לטבע כי בתחילת שנות ה-20 של המאנ ה-20 נקרא השם "חבצלת", ולאחר מכן הוא הציע את השם המקובל כיום, סתוונית.

בישראל גדלים עשרה מינים מהסוג סתוונית:

סתוונית טוביה (Colchicum tuviae)
סתוונית הנגב (Colchicum ritchii)
סתוונית היורה (Colchicum stevenii)
סתוונית התשבץ (Colchicum feinbruniae)
סתוונית בכירה (Colchicum troodi)
סתוונית ירושלים] (Colchicum hierosolymitanum)
סתוונית החרמון (Colchicum antilibanoticum)
סתוונית הקלפות (Colchicum tunicatum)
סתוונית קצרת-עלים (Colchicum szovitsii ssp. brachyphyllum)
סתוונית רמון (טקסון חדש למדע, עדיין ללא שם מדעי)

המין הנפוץ ביותר בישראל הוא סתוונית היורה, אותה ניתן למצוא בסלעים ובבתות בצפון הארץ ומרכזה. סתוונית ירושלים גדלה על קרקעות כבדות בצפון הארץ ומרכזה, ואילו את סתוונית הנגב ניתן למצוא, כפי שרומז שמה, בצפון הנגב וכן במדבר יהודה. כל מיני הסתוונית הם ערכי טבע מוגנים על פי חוק בישראל.^[1]