חורבת דיר סמען

הועתק מהויקיפדיה העברית - פרי עיטה של תמר הירדני (כולל התמונות)

עיטור אבן ועליו צלב

בית בד משוכלל

חדרים בצלע הדרומית של החווה

הגת הצפונית

בורות האיגום של הגת הצפונית

חורבת דיר סמען (חורבת מנזר שמעון) היא חווה חקלאית ביזנטית מן הגדולות בשומרון, שהשתמרה באופן מרשים. החווה, שהוקמה על אם הדרך הראשית באותה עת, כוללת מתקנים חקלאיים רבים, ובהם בתי בד, גתות, בורות מים, בריכות אגירה ועוד. למרות שמו של האתר, לא ידוע על פעילות של נזירים במקום, ונראה כי השם נועד להדגיש את היות החווה בבעלות נוצרית.

מיקום ותיארוך

חורבת דיר סמען שוכנת במערב השומרון ליד ברוכין, בפסגת שלוחה טרשית בגובה 360 מטרים. מיקומה נבחר בעיקר בשל חשיבותה האסטרטגית, בנקודה החולשת על הדרכים המרכזיות במערב השומרון: הדרך ממגדל אפק לשכם והדרך מעזון סניריא למסחה א-לובון. היא שימשה, אפוא, ככל הנראה כנקודת תצפית, אספקה והרתעה בעתות מלחמה.
השלב הקדום בחווה הוא מן התקופה הרומית, בראשית המאה השנייה לספירה. מתקופה זו שרדו גת חצובה ובית בד.

בתקופה הביזנטית, כנראה במאה השישית, הורחבה החווה מאד, ורוב הממצאים באתר הם מתקופה זו. נראה כי החווה חרבה וניטשה בעקבות הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, עם שקיעת תעשיית הגפן בארץ ישראל בשל האיסור המוסלמי לשתות יין. ייתכן כי יש לתארך את האולם הגדול והמקורה בקמרון חבית שבצפון החווה לתקופה זו, שכן הוא שונה בסגנונו משאר המבנים.

הסיבות להקמת החווה

יואל אליצור וחיים בן דוד, במאמרם "דֵיר ונווה ושמות מקומות מטיפוס דֵיר-X בארץ-ישראל", משערים כי חורבת דיר סמען הוקמה על ידי הביזנטים כתגובה למרידות השומרונים במאה השישית נגד השלטון הנוצרי. הם רואים בחורבת דיר סמען חלק משורת חוות חקלאיות לאורך ציר מערב-מזרח, שהוקמו כולן במורדות הדרום–המערביים של השומרון כדי לשמש קו גבול [הגנתי בין האזור הצפוני בו פעלו השומרונים, ובין האזור הדרומי בו פעלו הנוצרים. אליצור ובן דוד איתרו 28 אתרים ברחבי השומרון ששמם מתחיל במילה 'דיר', אך רק באלה שבדרום השומרון, כמו בחורבת דיר סמען, השתמרו עיטורים וחפצים נוצריים, כמו צלבים ואגני טבילה. הדבר מלמד, לדעתם, על הרס מכוון של סממנים נוצריים בצפון השומרון על ידי השומרונים, דבר שנבלם בקו החוות החקלאיות.

ממצאים

חורבת דיר סמען היא מתחם ענק, המורכב מחדרים ובתים רבים, אשר מחוברים זה לזה ברחובות צרים. החווה מוקפת בקיר אבני גזית גדול, אשר פרצה גדולה בחלקו הדרומי מלמדת כי משם נכנסו הערבים בעת שכבשו את המקום.

כנסייה

במרכז החווה שוכנת כנסייה בזיליקאית גדולה ורבועה, שמידותיה מגיעות לכמעט 40 על 40 מטרים. את הכנסייה חצו בעבר שני טורי עמודים, שחילקו אותה לאולם תווך ושתי סטראות. רוב העמודים מושלכים עתה על רצפת הפסיפס, שהשתמר בחלקו הגדול, באופן המלמד על הרס מכוון מצד כובשי המקום. בקיר ה[מזרחי של הכנסייה השתמר האפסיס הדרומי מתוך שלושה. כן השתמרה יפה אבן הסף וחלק מהקירות שתחמו את הכנסייה.

מתקנים חקלאיים

המתקנים החקלאיים הקדומים ביותר באתר הם, כאמור, גת חצובה (10 על 13 מטרים) ובית בד מן התקופה הרומית, השוכנים בחלקה המזרחי של החווה. לא רחוק משם נבנה בשלב מאוחר יותר בית בד נוסף בטכנולוגיית מכבש בורג. בית הבד המשוכלל ביותר בחווה, שנבנה ככל הנראה מאוחר יותר, שוכן דרום-מערבית לכנסייה, בתוך סדרת חדרים. מבית בד זה נותרו שלוש אבני מפרכה עגולות ושלמות, המלמדות על תפוקה רבה של שמן זית.

בחלקה הצפוני של החווה השתמרה גת ענקית עגולה, חצובה כולה בסלע, ממנה יוצאות תעלות עמוקות אל בריכות אגירה גדולות ממדים. הבריכות חצובות כולן בסלע, והן מחולקות למרחבים בגדלים שונים. גודלן העצום של הבריכות מלמד על תעשיית יין עשירה ביותר בחווה.

מאגרי מים

חורבת דיר סמען מרוחקת ממעיינות וממקורות מים, ולכן ברחביה פזורים לא מעט בורות ובריכות אגירה בגדלים שונים. בחלק הצפוני של החווה השתמר להפליא קירוי לוחות האבן של אחד הבורות, ומערכת הניקוז שלו עדיין עובדת. בשל כך מלא בור זה במשך רוב השנה במים צלולים, המגיעים לעומק של כמה מטרים.

מעט צפונית יותר, מחוץ לחווה, התגלו בריכות אגירה חצובות לאגירת מי גשמים.
בחלקה הדרומי של החווה, באחד החדרים התוחמים את הכנסייה, ישנו בור מים חצוב ומטויח, שחולייתו השתמרה כמעט בשלמותה. מערכות הניקוז של הבור, שעברו תחת הריצוף שכבר איננו, נראות עד היום לעין, ונראה כי בור זה ניקז מי גשם ממרזבים מכל החדרים שסביבו.

ממצאים נוספים

החווה עשירה מאד בשרידי עיטורי-אבן מסוגננים, שעליהם תבליטים צמחיים וצלבים. נראה כי עיטורים אלה שובצו במשקופים ובקירות החווה, והם מעידים על דתם של בעליה. בין היתר ניתן למצוא גם אגני טבילה וכלי פולחן נוצריים, וכן תבליט של שעון שמש, הקבוע בגת הענקית שבצפון החווה.
ברוב חדרי החווה השתמרו חלקים נכבדים מרצפת הפסיפס, המורכבת מאבנים בצבע לבן אחיד. באחד החדרים הדרומיים השתמרו שני תנורים, ששימשו כנראה לבישול. חדר זה, אגב, הוא היחיד בחווה שקירותיו שרדו מעל לגובה של כמה נדבכי אבן, ומשקוף הכניסה לחדר עומד שלם.

ראו גם

• דיר קלעה

קישורים חיצוניים

• מעט מידע והרבה תמונות באתר 'אתרים מעניינים'

לקריאה נוספת

• י' שומרון, דיר קלעה ומנזרי מערב השומרון, בתוך יהושע בן אריה ואלחנן ריינר (עורכים), "וזאת ליהודה", הוצאת יד בן צבי, ירושלים 2003, עמ' 209–252
• יואל אליצור וחיים בן דוד, דֵיר ונווה ושמות מקומות מטיפוס דֵיר-X בארץ-ישראל, בתוך קתדרה גיליון 123, ניסן תשס"ז

גלריית תמונות

אחד מרחובות החווה

המבנה המאוחר (כנראה מן התקופה הערבית)

עיטור בסגנון רומי ובתוכו צלב

תצפית לדרום-מערב

בור מים ומערכת הניקוז שלו

תנור בישול

שרידי הכנסייה

בור מים

תמונות משנת 1985

לפני חשיפת השרידים - צילם:דניאל ונטורה