מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.101, יום ראשון, ז' באייר תשע"ה - 26 באפריל 2015

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.101, יום ראשון, ז' באייר תשע"ה - 26 באפריל 2015

תמונת היום מטקס יום העצמאות של קהילת "שירה חדשה" בגבעת שמואל

מה יאמרו הגוים? / הרב אורי שרקי

הרב אורי שרקי, רב קהילת 'בית יהודה', ר"מ במכון מאיר, הוא אביו של שלום יוחאי שרקי הי"ד

הנהגת ה' את העמים היא אוניברסלית. כשם שמוציא הקב"ה את עמו מעבדות לחירות, כך הוא מוציא עמים אחרים לאור עולם: "הלוא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאם ה', הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים, ופלשתיים מכפתור ואת ארם מקיר" (עמוס ט, ז). אלא שבעוד שיש קץ לתולדותיהם של העמים, עם ישראל מובטח שאף אם ייענש מאוד על חטאותיו, בכל זאת לא יכלה: "אפס כי לא אשמיד את בית יעקב" (שם שם, ח). הפליה זו בין ישראל לעמים אינה באה על רקע של אדישות לגורל העמים, כי הלוא כבר נאמר בהגדרת יעודו של אברהם אבינו: "ונברכו בך כל משפחות האדמה". אדרבה, נצחיות עם ישראל משרתת את האנושות בכך שעם ישראל משמש מעין תיבת זכרון של התרבויות האנושיות, הממשיכות את קיומן הנצחי על ידי הרשמים שהן מותירות בזכרון הקולקטיבי של עם הנצח.

כך למשל, מה שנותר חי ממצרים הקדומה הוא הרושם שהותירה מצרים ביצירת הזהות הישראלית. דווקא עם ישראל הוא שמשלם על ייעודו זה מחיר כבד, של צירוף אחר צירוף, כדי למלא אותו בעל כורחו, עד השלמת תוכנית ההשגחה של שיבת ציון, כמבואר בסיום ההפטרה של פרשת קדושים (שם שם, טו) כמנהג האשכנזים.

ההפטרה כמנהג הספרדים מבארת מהו האינטרס הא-לוהי בקיום ההבטחה של נצחיות האומה: "למען שמי" (יחזקאל כ; ט, יד). פיזור ישראל וגלותם ההם חילול השם, ומשום כך יש לגאול אותם, אף אם לא היטיבו את דרכיהם.

השיקול הראשי בהנהגת ההיסטוריה הוא קידוש השם. רמח"ל בספרו "דעת תבונות" ביאר שמדובר בשילובן של שתי הנהגות של ההשגחה: הנהגת גילוי יחוד ה', שהיא העיקרית, ונספחת לה הנהגת המשפט.

מכאן עולה שאלה מוסרית: כיצד יתכן שבמאורע המשמעותי ביותר של ההיסטוריה, הגאולה, קיום המעשים הטובים איננו נכנס בחשבון? המתח הזה בין הכרח הגאולה לבין שרירות לבו של האדם, הוא התובע מעם ישראל את קיום המצוות ביתר שאת על מנת שלא ליצור דיסוננס בין הערכים של הנהגת המשפט, המופיעה בכל תוקפה בברית של פרשת בחוקותי, לבין הערכים של הנהגת הייחוד, המודיעה שה' תמיד פועל למען שמו, יהיה אשר יהיה. משום כך חותמת ההפטרה (פסוקים יט-כ) בבקשתו הנמרצת של א-לוהי ישראל: "אני ה' א-להיכם, בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם, ואת שבתותי קדשו, והיו לאות ביני וביניכם, לדעת כי אני ה' א-להיכם".

יהיו הדברים לזכרו של שלום יוחאי שרקי הי"ד בנו של עמיתנו כותב המאמר. (המערכת)

מתוך עלון "שבת בשבתו" לפרשת "אחרי מות-קדושים תשע"ה

טיול בגליל העליון עם "שפרירית" - 17-18 יוני 2015

הצילומים באדיבות עובד שימרון
גליל עליון עם "שפירית" 17-18/4/2015, יום שישי חרבת דור צונם, עמק עקרב נחל כזיב, יום שבת הר אדיר נחל צור וגודרים, יער ברעם נחל צבעון.

• סרקופגים בחרבת דור
• נורית מים ועדשות מים בסרקופג
• חרבת צונם
• חרבת צונם
• חרבת צונם
• נחל כזיב
• עין גודרים
• מערת המקדש - אג'לילייה
• מצפה הר אדיר לזכר חללי מלחמת הלבנון השנייה

1/12

חרבת דור - במקום בריכת אגירת מים עתיקה עם מדרגות חצובות היורדות אליה. 8 סרקופגים (ארונות קבורה), 4 (לפחות) מכסי ענק של סרקופגים וחומת סוגרים . כנראה מאוזליאום .העלייה מדרום מקצה צפוני של מטע תפוחים. לאחר שעברתם בשער הכניסה (ראה תמונה מצורפת) לכו לאורך הגדר שמצד ימין. מקצה הגדר סיפרו 10 חיזוקי בטון של צינור המים, ואז פנו שמאלה לתוך סבך העצים. בהצלחה.עמוד ענן

העיר האבודה - חורבת צונם - שרידי עיר, כנראה צלבנית, עם מאגרי מים תת קרקעיים וקשתות אבן מרשימות - שנחשפה בחלקה.טיח ורוד במאגרי המים. בנוסף מבנה קמרון חביתי, בורות מים, מבנים בנויים אבני גזית. טיולי

ממש שרידים של "עיר אבודה" בתוך החורש.ניתן להגיע עם רכב כמעט עד האתר עצמו בדרך עפר טובה. עמוד ענן

נַחַל כְּזִיב - הוא נחל איתן בגליל המערבי. הנחל הוא הגדול ביותר בגליל המערבי, הן באורכו והן בשטח שהוא מנקז. ערוץ נחל כזיב מתחיל בהר מירון במספר יובלים המנקזים את אזור פסגת הר מירון והכפר בית ג'ן, ומסתיים בים התיכון מצפון לכפר אכזיב. ויקיפדיה

מצפה הר אדיר - הר אדיר קרוב לגבול עם לבנון וממנו יש תצפית מצוינת לעבר רוב אתרי הקרבות במלחמת לבנון השנייה. כבר במלאת שנה למלחמה הועלתה על ידי משפחות הנופלים בקשה להקים במקום מצפור לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה. ביוזמתם של המשפחות השכולות הוקם המצפור ונחנך בטקס ממלכתי ב-3 ביולי 2012 בהשתתפות נשיא המדינה שמעון פרס, סגן הרמטכ"ל יאיר נוה, השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן, חברי כנסת והמשפחות השכולות. הויקיפדיה

עכו הצלבנית והיהודית וצפת לדורותיה

עכו הצלבנית והיהודית- בהדרכת אוריאל פיינרמן וצפת לדורותיה- בהדרכת ערן מאיר בארגון בית ספר שדה כפר עציון בימים ד'-ה', י'-י"א באייר (29-30/4)
ביום הראשון של סיור היומיים, נחזור לתקופה הצלבנית ונטייל בין השרידים המרשימים של עכו הצלבנית. עיר זו שימשה במשך כמאה שנה כעיר הבירה של הממלכה הצלבנית, ובאותו זמן הפכה קהילתה היהודית לקהילה היהודית החשובה ביותר בארץ. במהלך הסיור יודגש הנושא "להיות יהודי בעכו הצלבנית". מצד אחד נכיר את מאפייניה של עכו הצלבנית הלא יהודית, ומצד שני נספר את סיפורם המרתק של אישים יהודים גדולים אשר עברו דרך העיר או אף התגוררו בה, דוגמת בנימין מטודלה, הרמב"ם, הרמב"ן ועוד. נדלג למאה ה18, ונשמע על הרמח"ל שעלה ארצה וישב בעכו ואף בנה בעיר בית כנסת שבו נבקר. בחלק השני של היום, נטייל באזור היפה של פארק תל נפוליאון, מקום שקשור בין היתר לקרבות על עכו הצלבנית והעותמנית. נסיים את היום בבית העלמין היהודי בכפר יאסיף בו קבורים יהודים מהאזור וביניהם אולי גם הרמח"ל.

ביום השני של סיור היומיים, נעלה לגליל העליון ונבדוק מהו הסוד של צפת? כיצד השפיעו חכמיה על חולו ושבתותיו של העם היהודי? נצא בעקבות האר"י וגוריו ומרן הבית יוסף. נהלך בין הלכה לקבלה, בין מציאות לאגדה. נבקר גם במצודות שמסביב לצפת, ממצודת הצלבנים ועד מצודת ביריה נבדוק מה חיפשו לוחמי הדורות בצפת בעת שנסתער עם ביברס הממלוכי ונשחרר עם הפלמחניקים. נקנח בטיול ביער ממצודת ביריה לחורבת נבוריה.

הרב זלמן מלמד על "ילדי טהרן"

מסלול הנסיעה ותעודת המסע של אחד הילדים

"ילדי טהרן" הוא כינוי לכאלף ילדים יתומים מפולין, שברחו עם משפחותיהם מזרחה מאימת מלחמת העולם השנייה (החל מ 1939), נדדו בארצות רבות, והגיעו לטהרן לאחר יותר משלוש שנים. במהלך המסע המפרך הם סבלו רעב, קור סיבירי, חום מדבר, רדיפות על רקע אנטישמי ומחלות. רבים מההורים מתו בדרך, וכך הגיעו אותם יתומים לטהרן. אף על פי שילדים אלה לא עברו את זוועות השואה המוכרות, כמו גטאות ומחנות השמדה, הם חוו על בשרם ייסורים דומים.

בטהרן רוכזו כל היתומים במחנה אוהלים שנקרא 'בית הילד היהודי', והתכוננו לעלייה בעזרת מדריכים צעירים יוצאי פולין שנשלחו מהארץ. מפרס נסעו הפליטים לעיר הנמל קראצ'י שבפקיסטן, משם הפליגו למצרים והמשיכו ברכבת לארץ.

ך כתבה הילדה שרה ביומנה: "קשה להאמין שבעוד שבוע נהיה בארץ ישראל. האין אני חולמת? וכיצד, כיצד תדרוך רגלי, זו שדרכה על פגרים, קפאה באדמת ערבות סיביר, בערה באדמת אפגניסטן הלוהטת – כיצד תעמוד היא על אדמת המולדת?"

בהגיע הרכבת לארץ סיפרה: "והנה השלט המיוחד 'פלסטינה'. קופצים על רגלינו, סופקים כפיים וקריאות חדווה פורצות מן הגרון. ולפתע נוף חדש לנגד עינינו: ירוק! ירוק! כמה ירוק! גדרות, עצים, אדמה זרועה. מה יפה ארצי!… אינני עוצרת ברוחי ומקפצת מחלון אל חלון. ובחלון – ארצי! ארצי – כבישים. ארצי – כפרים, ארצי – פרדסים… ארצי – אדמה… ושמיה תכלת… לא ידעתי שכה יפה את, ארצי".

בי"ג אדר א' תש"ג הגיעה לישראל הקבוצה הגדולה של ילדי טהרן. זה היה המפגש הראשון של היישוב היהודי בארץ עם פליטי השואה, וההתרגשות הייתה עצומה. הרכבת עברה בתחנות רחובות וחדרה וסיימה את מסעה בעתלית. בכל מקום ציפו המונים והריעו לניצולים. רבים מאנשי היישוב צבאו על מחנה היתומים בתקווה לגלות שם בני משפחה, אך רק יחידים מצאו את מבוקשם.

בהיותם בקראצ'י ניתנו להם כובעי שעם גדולים ורחבי שוליים נגד השמש, ובהגיעם לארץ חבשו כולם קסדות אלו כחיילים קטנים. שימוש יעיל מצאו הילדים בכיסוי הראש הזה. בהגיעם אל ערמות תפוחי הזהב שהוכנו בעבורם, הם מילאו את הכובעים העמוקים בשפע פירות…

מוסיף דודי ומספר: "אחד מזיכרונות הילדות הראשונים שלי הוא קבלת הפנים שנערכה לילדי טהרן שנקלטו במושב ילדותי שדה יעקב. בית הספר הצנוע התקשט. לכבוד בואם שרנו פעם אחר פעם במלוא הגרון ובהתלהבות 'הבאנו שלום עליכם'. אף כי רכים היינו, חשנו את גודל המעמד".

יצחק ועדנה, מילדי טהרן, סיפרו על פגישתם הראשונה עם החיים בארץ: "עינינו התגלגלו בחוריהן למראה האוכל הרב שעל השולחן, לא האמנו למראה עינינו – הררי לחם טרי והכל בשפע. עמדנו ובהינו… 'לא, אי אפשר, זה לא יכול להיות…' השולחן המכוסה בסכינים, מזלגות ומלחיות, המיטות המכוסות בסדינים לבנים… מברשת השיניים… במשך כארבע שנים לא האמנו שנזכה שוב לבית חם".

אבל אחרי החגיגות חזרו ל"סתם יום של חול". אז החלה ההתמודדות האמיתית עם קליטת האודים המוצלים. רוב הפליטים הצעירים היו אמנם ממושמעים, מנומסים ואסירי תודה, אך שנות הייסורים והנדודים נתנו בהם את אותותיהן. רבים סבלו מביעותי לילה, שבהם עלו וצפו כל הזוועות. היו שאיבדו את האמון בזולת ואפילו במדריכים, שהרי למדו על בשרם כי יצר לב האדם רע מנעוריו. היו מהם שהתקשו להסתגל למסגרת מחייבת, שבה יש מטלות ולוח זמנים. בני הארץ, "הצברים הגזעיים", התקשו בתחילה לקלוט את הילדים דוברי היידיש. אולם בסופו של דברי נקלטו הילדים היטב והשתתפו בבניין המדינה החדשה.

בן ציון תומר היטיב לסכם: "ילדי טהרן נתארגו להפליא ברקמת חייה של הארץ. רבים מהם נפלו חלל בהגנה עליה. רבים נשאו תפקידים בכירים בצה"ל, במדע וברפואה, בשדה הניהול והכלכלה ובשדות… דומה כי ניתוקם מספסל הלימודים לא עמד להם למכשול… כיצד ובכוח מי? בראש ובראשונה בכוח עצמם, אולם לא פחות מכן, בזכות האהבה שליוותה את פגישתם הראשונה עם הארץ ואנשיה".

עוד על הנושא :ילדי טהרן

• אחד המוסדות בהם נקלטו ילדי טהרן משק ילדים מוצא

המגמות הכלכליות שנוטעות בנו אופטימיות

המגמות הכלכליות ארוכות הטווח בשנת 2015 שנוטעות בנו אופטימיות
מאת: דר' אדם רויטר חיסונים פיננסים בע"מ

דפים נבחרים מהמצגת

• המצגת במלואנ

הטיפים שאתם חייבים להכיר

כך תהפכו את חייכם לנוחים וחסכוניים יותר: הטיפים שאתם חייבים להכיר

איתן אבריאל וכתבי TheMarker מגישים "99 עצות שיהפכו את החיים שלכם לנוחים יותר" - כדאי להכיר אותן אך לא לאמץ אותן באופן אוטומטי. הנה דוגמאות:

• לדעת מה קורה/עמי גינזבורג - הבורות היא החטא הגדול ביותר בהתנהלות פיננסית. רוב האנשים פשוט לא בודקים את הדו"חות הרבעוניים שהם מקבלים מקרן הפנסיה שלהם, מחברת הביטוח או מהבנק שבו מתנהלים חסכונותיהם. הם לא יודעים כמה הם חוסכים, לא בודקים אם נפלו טעויות ברישום החיסכון, ולא מתאימים את תמהיל חסכונותיהם לשינויים במצבם המשפחתי. הרוב בוחרים באלטרנטיבה הקלה יותר — עצלות והדחקה. אין דרך יפה לומר זאת, אבל מי שמעדיף להדחיק ומתעצל לפשפש במסמכים הפיננסיים שלו — לא ממש לוקח אחריות על מצבו הכלכלי. ובלי אחריות, לעולם לא תהיה עצמאות.
• ממה להיזהר כשקונים דירה?/רז סמולסקי - בקניית דירה יש שלושה סוגי סיכונים עיקריים — משפטיים, הנדסיים ופיננסיים — וכדאי להתייחס לשלושתם. מה כבר יכול להשתבש? מה לא. למשל, אדם שמוכר דירה שאינה בבעלותו, או דירות שנמכרות עם עיקולים, שעבודים, הערות אזהרה או צווי הריסה. אז מה לעשות? לא מומלץ להיעזר בעורך הדין של המוכר או הקבלן. קחו עורך דין מומחה מטעמכם, שיבדוק את החוזים ואת מצבה המשפטי של הדירה. לבדיקה הנדסית בדירות חדשות או ישנות רצוי להביא חברה לביקורת מבנים. הסיכון הפיננסי נובע מהנטייה של אנשים לרכוש דירה שהיא מעבר ליכולות שלהם ולקחת משכנתאות "חונקות". אמנם הבנקים בודקים את הלווים ואת יכולת ההחזר שלהם, אבל האינטרס שלהם הוא למכור משכנתא. יועץ פיננסי או יועץ משכנתאות עצמאי יכולים לתת דגשים אישיים יותר ולעזור במשא ומתן מול הבנקים. חשוב גם לבדוק עם הבנק איזו משכנתא אפשר לקבל לפני רכישת הדירה. אחת הטעויות הנפוצות של רוכשי דירות היא לחתום על חוזה (גם זכרון דברים נחשב חוזה מחייב) ואחר כך לגלות בבנק שאין להם יכולת לממן את רכישת הדירה.
• כמה כרטיסי אשראי להחזיק / דפנה לוצקי - התשובה על השאלה כמה כרטיסי אשראי כדאי להחזיק, פשוטה: כמה שפחות. מומחים לכלכלת המשפחה אומרים כבר שנים כי שימוש במזומן עדיף על שימוש באשראי — שכן כך תחושת הערך של הכסף גדולה יותר. אבל האמת היא ש"דיאטת מזומנים" קשה לביצוע, וכמעט בלתי אפשרי להתנזר לחלוטין משימוש בכרטיסי אשראי. למרות זאת, בעמותת פעמונים ממליצים להימנע מריבוי כרטיסי אשראי, שכן הדבר יכול להגדיל את ההתחייבויות הכספיות ולגרום לאיבוד שליטה. ומה קורה כשמציעים לכם כרטיסי מועדון ללא התחייבות לשנה, שמקנים הנחות בתחנות דלק וברשתות שיווק? קחו אותם רק אם אתם סומכים על עצמכם שלא תשכחו לבטלם בתום השנה, כדי שלא תחויבו בעמלות מיותרות.

ליום הזכרון לטרגדיה הארמנית

Forty Days of Musa Dagh (1980)

הסרט 40 הימים על מוסה דאג

ארבעים הימים של מוסא דאג (בגרמנית: Die vierzig Tage des Musa Dagh) הוא רומן מאת הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ ורפל, המבוסס על אירועים שקרו בהר משה ("מוסה דאג"; בדרום טורקיה, מערבית לאנטקיה) בזמן רצח העם הארמני בידי הטורקים בשנת 1915. הספר פורסם לראשונה בגרמניה בנובמבר 1933, זכה להצלחה בינלאומית, ועורר את דעת הקהל העולמית להכרה ברדיפות הארמנים. ורפל ניבא בספרו את היחס אל היהודים בגרמניה כתוצאה מהאנטישמיות והנאציזם. על אף שהספר לא הוחרם רשמית בגרמניה הנאצית, הוא סווג על ידי השלטונות כ"בלתי רצוי" ונמכר בחשאי. בשנת 1933 גורש ורפל מהאקדמיה הפרוסית לאמנויות.

פרנץ ורפל אמר על הספר:

הרעיון לכתיבת הספר נולד במרץ 1929 בעת ביקור בדמשק. המראה מעורר החמלה של ילדי פליטים בעלי מום ומזי רעב, העובדים בבית חרושת לשטיחים, נתן לי את הדחיפה האחרונה לגאול מתהום הנשייה את גורלו המוזר של העם הארמני... הרומן מבוסס בחלקו על תעודות שנשתמרו, ביניהן רישום השיחה בין אנואר פאשה והכומר יוהנס לפסיוס. יש הרואים ב"ארבעים הימים של מוסא דאג" ספר עובדתי, אך למעשה הוא סיפור בדיוני המבוסס על עובדות ומושפע מהן.

• עוד על הספר קיראו כאן