חומש

חומש נוסדה בשנת: 1980 ונחרב בקיץ 2005. קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Humesh — כמה מבתיו הדרומיים של היישוב היהודי he:חומש בצפון השומרון. צילם:נריה הרואה - הויקיפדיה העברית

Khomesh-road — חומש - העלייה ההמונית ביום העצמאות תשס"ז צילם:אלי צ'רניאבסקי הויקיפדיה העברית

Homesh from shomron Capital of Kingdom of Israel — חומש - מגדל המים בכתום - מהעיר שומרון העתיקה - סבסטיה היום

חומש הייתה יישוב קהילתי-חילוני, של תנועת העובד הלאומי. היישוב היה ממוקם בלבו של חבל ארץ שומרון, צפונית ליישוב שבי שומרון וצפונית-מערבית לשכם, על תוואי כביש 60.

היישוב מנה נכון לשנת 2005 - מועד חורבנו - כ-70 משפחות. פונה מתושביו ונהרס במסגרת הגירוש מגוש קטיף. מאז מהווה המקום יעד לעליות חוזרות ונשנות של אנשי ימין החפצים לחדש את היישוב ומפונים בידי הצבא והמשטרה.

מקור שמו[]

היישוב נקרא על שם חמישה כפרים שהיו קיימים באזור בתקופת המשנה והתלמוד ושמו היווני נשתמר בשם הכפר הערבי פנדקומיה (פנטה = חמש ביוונית עתיקה). שם הכפר נשתמר גם בפסיפס בבית הכנסת העתיק ברחוב, המבוסס על הברייתא של "תחומי ארץ ישראל".

תמונות מחומש לפני הגירוש

תולדות היישוב[]

היישוב הוקם תחילה בשנת 1978 כהיאחזות נח"ל בשם "מעלה נחל" על ידי גרעין של תנועת הנוער הלאומי, ואוזרח בשנת 1980. חומש שוכן מזרחית לכביש שכם-ג'נין כ-45 ק"מ מזרחית לנתניה, בשטח הררי תלול, כ-650 מטר מעל פני הים, על הרי השומרון הצפוניים. מזג האוויר באזור מאופיין בקרירות ויובש עקב המיקום הפיזי של היישוב. היישוב ממוקם גבוה מסביבתו וממנו תצפית על צפון השומרון, הגליל, החרמון, הכרמל (אוניברסיטת חיפה) ולעבר מישור החוף עד אשדוד. בסמוך ליישוב נמצאת תצפית 669 הנקראת גם "גבעה 669" בגובה של 690 מטר.

בזמן אינתיפאדת אל אקצה עזבו כמחצית מהמשפחות את היישוב. כדי לחזק את היישוב הצטרפו לישוב תושבים דתיים ואף נוסדה בו ישיבה, והוא הפך לישוב דתי-חילוני מעורב.

הפינוי[]

ב-23 באוגוסט 2005 פונה חומש מתושביו במסגרת הגרוש מגוש קטיף. במהלך המחאה נגד הגירוש הצטרפו ליישוב תומכים רבים, בהם גרעין של ארגון "תא כתום". בתיו של היישוב נהרסו על ידי צה"ל והריסות הבתים פונו מהמקום, למעט מגדל המים. תשתיות בסיסיות, כגון מדרכות, כבישים, דרכי עפר ומדרגות הושארו במקומן. רוב החומרים בעלי הערך, כדוגמת האבנים המשתלבות, ואבני המדרגות והשבילים נלקחו לאיטם על ידי הערבים תושבי הכפרים. תבנית:דרוש מקור

חומש ושא-נור, הממוקם צפונית לו, היו היישובים האחרונים להתפנות במסגרת ההתנתקות. פינוים היה מהקשים בפינויים שנערכו במסגרת התוכנית, ובמהלכו התפתחו עימותים בין כוחות הביטחון ובין המתיישבים ותומכיהם, שאופיינו במספר רב יחסית של נפגעים.

מפוני חומש החילוניים השתכנו באתר הקראווילות בקיבוץ יד חנה, מתוך מגמה להקים שם את בתי הקבע שלהם. התושבים הדתיים-החדשים השתכנו ביישוב הסמוך, שבי שומרון, בשכונת קראווילות צפונית, בסמיכות לבסיס הצבאי הממוקם ביישוב.

לאחר הפינוי[]

מאז סיומה של תוכנית ההתנתקות, נחשב שטח היישוב לשטח בשליטה ביטחונית ישראלית, שטח C, אך מתוקף חוק ההתנתקות חל איסור כניסה אליו לישראלים. אולם באוגוסט 2007, קבע דוד גדול, שופט בית המשפט לנוער בכפר סבא, כי העלייה לחומש חוקית ואין לראות בחוק ההתנתקות חוק תקף לאחר פינוי היישובים בקיץ 2005, כיוון שבניגוד לגוש קטיף, שטח היישוב נמצא גם כיום בשליטה ישראלית.^[1]

על אף התנגדות הממשלה, המשיכו תומכי החזרה ליישוב לפקוד את חורבות חומש. מירב העליות אורגנו על ידי גוף הנקרא "מטה חומש תחילה". ההתארגנויות הגדולות ביותר עד כה:

בחנוכה ה'תשס"ז (דצמבר 2006) הגיעו לישוב החרב כאלף איש והדליקו נרות.^[2]
ב-ז'-ט' בניסן ה'תשס"ז,26 במרץ-28 במרץ 2007 הגיעו לחומש כ-3,500 איש. חלקם שהו בו יומיים ואף שלושה ימים, ואף נערך במקום טקס ברית מילה של בנה של לימור הר מלך (סון), שגרה בעבר במקום.^[3]
במהלך יום העצמאות ה'תשס"ז, 24 באפריל 2007, צעדו כ-12,000 אנשי ימין להריסות חומש, ובהם חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן.^[4]
חודש וחצי לאחר מכן, ב-כ"ו בסיון,12 ביוני, נערכה עליה נוספת באישור הצבא בהשתתפות אלפי צועדים. עליה זו, בניגוד לקודמותיה, אורגנה בשיתוף מועצת יש"ע.
ב-ב' באב ה'תשס"ז,17 ביולי 2007, החל מבצע עליה מתגלגל במהלכו עלו מאות אנשים בקבוצות שמנו בין עשרות למאות עולים^[5], זאת למרות מאמצים רבים מצד הצבא והמשטרה למנוע את האירוע שכללו הזמנת המארגנים לחקירה ואיום בקנסות ובמעצרים^[6]. במהלך המבצע החלו העולים להקים בית כנסת ומגדל ארעיים^[7], אך אלו נהרסו במהלך פינוי שבוצע על ידי המשטרה ב-25 ביולי^[8].
עוד באותו לילה חזרו הפעילים לחומש ומאז הם נמצאים על חורבותיו פחות או יותר ברציפות כאשר מדי פעם הם מפונים לצומת בית ליד או קדומים ועולים חזרה להר.
בראש השנה, תשס"ח, פינו כוחות הביטחון את העולים לישוב שעשו שם את החג. בטענה שיש כוונה של ארגוני טרור לפגוע בעולים במהלך החג.^[9]
בטקס השבעת טירוני "גדוד שמשון" הפעיל באזור חומש. הניפו קבוצת חילים שלטים נגד פינוי חומש.^[10]
ביום העצמאות תשס"ח הורשו יהודים לבקר בחומש באופן חופשי, מאובטחים על ידי צה"ל.^[11]