בכנס של יחסי איטליה-ישראל במאה וחמישים השנים האחרונות ניתנו שתי הרצאות בנושא זה:
- חיל המשלוח האיטלקי בארץ ישראל 1917-1919 - פרופ' בנימין קדר, האוניברסיטה העברית בירושלים
Il corpo di spedizione militare Italiano in Palestina 1917-1919 (Benjamin Kedar, Università Ebraica di Gerusalemme);
- המעורבות הצבאית של איטליה ד"ר ניר אריאלי, אוניברסיטת ווסטר
Il coinvolgimento militare dell’Italia - Nir Arielli, Università di Worcester
סרטון על אימוני הצבא האיטלקי[]
תוכנו: Training and camp life of the Italian Contingent of the Egyptian Expeditionary Force, Palestine Front, 1917 (?).
Full description The film opens with the Italians practising grenade throwing. Next, scenes of the contingent's field kitchens. The hospital tent, with wounded arriving for treatment. Bersaglieri marching at the double. Some Carabinieri mounting guard on the camp. A camel train arrives with supplies. Bersaglieri practise musketry from a shallow trench, finishing with a bayonet charge. There are general scenes of life in the camp, soldiers washing, a barber, and troops practising physical training
תמונות מטקס הכרזת ממשל צבאי בירושלים[]
המקור:אוסף מטסון - מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית - היום בספריית הקונגרס בוושיגנטון - ארצות הברית
המעורבות בלחימה[]
במהלך הקרב עזה השלישי, כוח Composite הועסק כדי להגן על הקו בAtawineh Ridge, הסצנה של טבח לפרשים הקלים האוסטרליים במהלך הקרב השני של עזה. כאן האיטלקים הוכיחו את עצמם יותר מאשר מסוגלים להחזיק את הקו במהלך 4 ו5 נובמבר 1917, כאשר הכוחות תורכי היו חיטוט הקו של בעלות הברית על חולשות כדי לפתוח במתקפה נגד עם הכוח להרכיב על ידי כללי אריך פון Falkenhayen במיוחד כדי להשיק מתקפה ב -31 באוקטובר, אשר למרבה האירוניה, היה תחילתו של הקרב על באר שבע.התפקיד של האיטלקים היה חיוני במניעת התקף איגוף על ידי הטורקים ובכך לפרום את תכנית אלנבי.
המקור: digilander.libero.it/fiammecremisi/guerra1/172.htm
מתוך ההרצאה[]
בכיבוש ארץ ישראל - 1917-8[]
11 דצמבר 1917 - יומיים אחרי כניסת גנרל אלנבי לירושלים. עימו היו משמרות שיצגו את כל הכוחות אשר השתתפו בכיבוש - לפי התמונה:
משמר בריטי - 50
משמאל : משמר אוסטרלי
בפינות: משמר צרפתי - 20
ומשמר איטלקי - 20
אלנבי נכנס לירושלים ומשני צדדיו: צרפתי ואיטלקי.
מה טיבו של הכח האיטלקי שכונה:Il coinvolgimento militare dell’Italia או Il corpo di spedizione militare Italiano in Palestina
מטרת בריטניה הייתה שהכיבוש לא יהיה בריטי בלבד. ויהיה ייצוג גם לשאר השותפים במלחמת העולם הראשונה. לפי התוכנית, איטליה עמדה לקבל אחרי תבוסת האימפריה העותמאנית חלק מאנטליה.(ראו מפה בשמאל)
הכוח מנה 6 גדודים "פלגה" כל אחד של 500 חיילים. תפקידו היה לשמור על מסילת הברזל מדיר אל-בלאח לרפיח. הוא השתתף בקרב על עזה.צורף לקורפוס ה-21 האנגלי ונע לכיוון אשדוד. יחידה קטנה נשארה ב"נחל שורק".
אלנבי בקש תגבורות אך איטליה סרבה לשלוח דיביזיות נוספות.
בשנת 1918 נשארו רק 2 גדודים והם עזרו בדיכוי התפרויות של ערבים.
למרות ההסכמים בטרם ההצטרפות לכוח הלוחם, האיטלקים ל קבלו דבר.
,,הפתיח - שער יפו הוא אחד משבעת השערים בחומות ירושלים שבנה סולימאן בשנת 1534 ודרכם נכנסים לרבעים הקדומים של הקבר, למסגד עומר ולמקומות פולחן אחרים. ב- 11 בדצמבר 1917 נכנס לעיר דרך אותה דלת האלוף האנגלי א.ה. אלנבי, מפקד כוחות האנטנט הפועלים בפלסטין, אחת החזיתות הרבות של מלחמת העולם הראשונה. בצידי האנדרטה המרשימה היו שתי מחלקות אימונים, אחת של ברסגלייי וקרביניירי, ואחת מחיילי חי"ר צרפתיים. אולם הכוחות שעסקו בלוח השחמט הזה היו בריטים לחלוטין. הניתוק האיטלקי-צרפתי פירושו אחדות המטרה שסמכויות ההסכם רצו לעורר בכל חזית. טורקיה, או נמל נשגב או אימפריה עות'מאנית, שנפרסו במלחמה לצד האימפריות המרכזיות (טריפלקס, יציאת איטליה שולבה בידיהם והבולגרים), הכינו מתקפה עצומה נגד מצרים להגנה על בריטניה. , החל בהתקפות גם מהמדבר הלובי הפורמלי והיום נטוי, להחזיר את האדמות שהיו חלק בלתי נפרד מהאימפריה שלו, אך בעיקר עבור תעלת סואץ, בעלת חשיבות אסטרטגית חיונית. בשנת 1882, כדי להגן על המלוכה המצרית שאיימה על ידי התקוממות לאומנית, הקצו הבריטים בהדרגה כוחות עצומים עד שהכריזו על פרוטקטורט על המדינה (ראו פרק אריתריאה) והדיחו את הטורקים. דחה את הניסיון האנגלי-צרפתי לכבוש את הדרדנלים בגליפולי בשנת 1915, טורקיה הצליחה לבצע פעולות נגד מצרים. כוחות הפאשה ג'מאל בהוראת הגנרל הגרמני פון קרסנשטיין, מארץ ישראל הגיעו לתעלה בכוונה לתקוף את הבריטים בבית. אפילו מהמערב, למרות אזהרות חוזרות ונשנות לפיקוד האנגלי, התקפות על מצרים האנגלית עברו מסירינאיקה הלובית הבלתי נשלטת. אלה לא הופתעו. מפקדם מורי, לאחר שדחף אותם לאחור פעמיים ב -3 וב -4 בפברואר 1916, פתח במתקפת נגד על פני התעלה לארץ ישראל. במרץ 1917 ניסה המפקד הבריטי לפרוץ את החזית בעזה, אך נהדף ב -28 במרץ וב -17 באפריל, עם הפסדים כה חמורים עד כדי כיבוש מעצר. בשבועיים הראשונים של חודש אפריל הוגדר סא"ל דיי ברסגלירי פאולו ד'אגוסטינו כמפקד גזרה איטלקית בפלסטין: רב-סרן אדג'נט היה סגן-משנה. איש דת. הקונטיננטציה הראשונה של הגזרה יצאה מנאפולי ב- 6 במאי 1917 שם הוקמה בגדוד הראשון. http://www.tuttostoria.net/focus_recensione_storia_contemporanea.asp?id=329 קטע מהקרביניירי בפיקודו של סרן אנג'לו סקאלפי ליווה אותה לטריפולי. כאן מהמחלקות במושבה נלקחו 455 ברסאגלירי בפיקודו של סרן טוליו ברנרדי. כל החיל האיטלקי הגיע לפורטו סעיד ב- 19 במאי כדי להיות מוצב לרשות הפיקוד האנגלי.
התערבות בשנת 1935[]
איטליה חששה מסנקציות מחבר הלאומים והחלה לחזר אחרי מדינות המזרח התיכון. מוסוליני העביר כסף למופתי, אשר שימש לרכישת נשק. איטליה הייתה מעורבת במרד הערבי הגדול. הלחץ על בריטניה היה שלא יפגעו בכיבוש חבש על-ידי איטליה. ובכל זאת, בריטניה הצליחה לבלום את הכיבוש האיטלקי.
במלחמת העולם השנייה[]
ערב המלחמה ה"אימפריה האיטלקית" כללה את חבש, לוב ואריתראה. התוכנית של משרד החוץ כללה גם את המדינות נוספות.
הפעילות האיטלקית היתה הפצצת בתי הזיקוק בחיפה ביום 15 יולי 1940 בה נפגעו 244 יהודים וערבים. סך הכל הותקפה עשר פעמים, רובן על חיפה אך גם על תל אביב.
הכוונה היתה להעמיק שלטון רבוני של הערבים בארץ ישראל. עליהן הוטלו כרוזים שעוד מעט השלטון הבריטי הסתיים.
בסוף המלחמה הסתבר כי חלום האימפריה נגמר.
עם הקמת המדינה[]
- הנושאים שנידונו היו: עזרה לעלייה ב', הכרה במדינת ישראל ותחנת מעבר של מטוסי נשק.
ההכרה הרישמית חלה בשנת 1950 אך כבר משנת 1944 היא שימשה תחנת מעבר לארץ ישראל. טייסים ישראליים אומנו באיטליה, ביניהם מרדכי הוד. כמו כן הופצצה הספינה "לינו".
מקורות[]
- [General Gustavo Pesenti https://en.wikipedia.org/wiki/Gustavo_Pesenti] - In Palestina e in] Siria durante e dopo la Grande Guerra, L'Eroica, Milano, 1932